בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע
הפודאקסט נועד לחשוף צדדים מרתקים ובלתי מוכרים בפעילותו של בנק ישראל ולאפשר העמקה והבנה טובה יותר בנושאים המשפיעים על הכלכלה ועל החברה הישראלית. בעונה הראשונה הפודקאסט יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית, המעבר לאמצעי תשלום חדישים והתכניות לשקל דיגיטלי
פרק 40: איך מנהלים מידע כלכלי בעידן ה-AI
השתלבות הבינה המלאכותית שינתה את דרכי העבודה בגופים לניהול מידע כלכלי כמו החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל. מה זו משילות נתונים, איך מוודאים שהתובנות יהיו אמינות וניתנות להסבר, שהמידע יהיה מתאים לבינה מלאכותית וש"הקופסאות השחורות" יהיו קצת יותר שקופות.
שיחה עם גבי פישמן, מ"מ מנהל החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל.
ריבית בנק ישראל יורדת ל-3.5% (6.7.26)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-6 ביולי 2026, להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%; ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
לקריאת ההודעה לעיתונות לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-7-26/
לקריאת הצהרת נגיד בנק ישראל לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/a6-7-26/
לקריאת תחזית חטיבת המחקר המעודכנת לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/06-07-2026/
פרק 39: תיק של 7 טריליון שקל
תיק הנכסים של הציבור - מה מסתתר מאחורי המונח הזה? אלו נכסים כלולים בו ואלו לא? בכמה הוא גדל ואיך הוא קשור בכלל לבנק ישראל?
וגם - מבט על תנועות ההון מישראל לחו"ל ומהעולם לישראל, ועל איך עושים סטטיסטיקה פיננסית. שיחה עם שלי רייס, מנהלת אגף לקוחות ולירן כליף, מנהל יחידת שוק מט"ח בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה.
לקריאת המבט הסטטיסטי לשנת 2025, לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/regularpublications/statistic_bulletin/bulletin2025/
פרק 38: המערכת שבזכותה ההלוואות לרכב (קצת) יותר זולות
מערכת שיתוף נתוני האשראי נועדה להגביר את התחרות בין הבנקים וגופי אשראי אחרים ולאפשר הוזלת הריביות לצרכנים.
חטיבת המחקר של בנק ישראל בחנה לראשונה האם השימוש במאגר נתוני האשראי אכן השפיע על הריביות בהלוואות לרכב שניתנו על ידי גופי אשראי חוץ־בנקאיים – בהם חברות מימון ייעודיות, יבואני רכב, חברות ליסינג וחברות כרטיסי אשראי. גופים אלה מחזיקים ביותר מ־80% משוק ההלוואות לרכב.
שיחה עם כותבת המחקר כרמל צור.
לקריאת ההודעה והמחקר לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/13-5-26/
פרק 37: קרן העושר של אזרחי ישראל - מאחורי המספרים של הדוח השנתי
הקרן לאזרחי ישראל סיימה את שנת 2025 עם תשואה דולרית של כמעט 20%, שנה שלישית של תשואה דו-ספרתית גבוהה. הקרן, שהוקמה ב-2022 נכנסה השנה להשקעה בסוגי נכסים חדשים והגדילה את היקף הכספים שבניהולה ל-2.8 מיליארד דולר.
שיחה עם מנהלת מחלקת הניהול של הקרן לנה קרופלניק, על היתרונות בהשקעה בחוב פרטי ובהון פרטי, מדוע הקרן מעסיקה עובדים בעלי רקע מקצועי מגוון, ועל הקשר בין הגיאו-פוליטיקה לאסטרטגיית ההשקעות של הקרן.
לקריאת הדוח המלא של הקרן לשנת 2025 וההודעה לעיתונות:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/15-4-26/
נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (30.3.26)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-30 במרץ 2026, להותיר את שיעור הריבית על 4%; ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
לקריאת ההודעה לעיתונות לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/30-3-26/
לקריאת דברי הנגיד לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/30-3-26c/
לקריאת תחזית חטיבת המחקר המעודכנת לחצו על הקישור
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/30-3-26a/
דוח 25 - התאוששות וחוסן - לא לעולם
היכן נמצאת כלכלת ישראל בפתח שנת 2026 ועל-רקע חידוש הלחימה מול אירן ובלבנון? כיצד נראה המשק, שמתמודד עם מצב של לחימה עם הפסקות, כבר יותר משנתיים.
פרק א' בדוח בנק ישראל מנתח במבט-על את התהליכים המרכזיים בכלכלה, את האתגרים הגדולים של המשק, את ההתמודדות של בנק ישראל והממשלה, כולל האירועים הגדולים שהיו בכלכלה בשנה החולפת, ההתמתנות בקצב האינפלציה, הורדות הריבית לקראת סוף השנה, התחזקות השקל, המגמות בשוק הדיור, בשוק העבודה, האשראי ועוד.
שיחה עם ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל, כותבי פרק א' בדוח בנק ישראל.
לכל חומרי דוח בנק ישראל לשנת 2025:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
דוח 25 - מחזירים את כרית הביטחון התקציבית
המלחמה הביאה לזינוק דרמטי בהוצאות ביטחון ובהוצאות האזרחיות לשיקום. תג המחיר התקציבי שלה, נכון לסוף 2025, עומד על כ-350 מיליארד שקלים – ועיקר המימון הגיע מגיוס חוב. מה עשתה הממשלה כדי לצמצם את העלייה בחוב ומה עוד נדרש לעשות כדי להחזיר את יחס החוב תוצר למתווה של ירידה.
וגם, מה ניתן ללמוד מהמחקר על התפלגות נטל המס בישראל בהשוואה למדינות המפותחות.
שיחה עם ד"ר שי צור וכותבי הפרק על המגזר הציבורי ומימונו.
כל חומרי דוח בנק ישראל לשנת 2025:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
דוח 25 - צמיחה וניצול הזדמנויות בשוק האשראי
שנת 2025 תיזכר כאחת השנים הטובות בשוק האשראי וכשנת שיא בגיוסי חוב בשוק ההון. כיצד השפיעה הצמיחה על העסקים ומשקי הבית? מה קרה ל"הר העו"ש" ולהחזקות בקרנות הכספיות? ניתן ללמוד מניתוח נתוני מחזור המשכנתאות – האם מעידים על מצוקה תזרימית של הלווים או אולי יותר על או על רצון לשפר תנאים.
שיחה עם ד"ר נמרוד שגב, כותב הפרק על שוק האשראי בדוח בנק ישראל.
כל חומרי דוח בנק ישראל לשנת 2025
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
דוח 25 - חזרה לא מלאה בשוק העבודה
המחסור בעובדים שנוצר מאז שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, פגע בפעילות המשק בשנת 2025 ועיכב את הצמיחה וההתאוששות.
מאחורי המלים "מחסור בעובדים" מסתתרים סיפורים על מגזרים וקבוצות שהושפעו מהמלחמה בדרכים שונות: העובדים הזרים שמספרם גדל ושחלקם אף נכנסו לענפי משק חדשים, משרתי המילואים שנעדרו ממקום עבודתם; צעירים במילואים שאינם רואים טעם לחפש עבודה; אלפי פצועים וגם תושבי יישובים שפונו מבתיהם שעדיין לא חזרו לשוק העבודה. ומנגד, התאוששות בהייטק אחרי שנתיים של האטה והמשך המגמה המבורכת של השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה.
שיחה עם אלעד דה-מלאך כותב הפרק על שוק העבודה בשנת 2025.
לכל חומרי דוח בנק ישראל לשנת 2025:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (5.1.26)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום 5 בינואר 2026, להוריד את שיעור הריבית ל-4%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
לקריאת ההודעה לעיתונות, לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/05-01-25/
לקריאת דברי הנגיד בפתח מסיבת העיתונאים, לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/5-1-25-c/
מתוך נימוקי הוועדה:
סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%. מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS , קרובה לרמתה טרם המלחמה. על פי תחזית חטיבת המחקר, שגובשה תחת ההנחה של המשך הפסקת האש, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 וצפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.7% ו-2% בהתאמה.נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (29.9.25)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-29 בספטמבר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
לקריאת ההודעה לעיתונות, לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-9-25/
לקריאת דברי הנגיד בפתח מסיבת העיתונאים, לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-09-2025/
בהחלטתה קבעה הוועדה כי
על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
בין נימוקי הוועדה להחלטה:
על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה. קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026. הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן. חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%.פרק 36: כשהעולם סידר את הכסף - עידן הדולר
ביולי 1944 התכנסו בכירי הכלכלנים מ-44 מדינות בעולם במלון בעיירה קטנה בצפון ארה"ב, בחרו בדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי והחליטו על הקמת קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי.
בפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על הסדר המוניטרי הבינ"ל, אנחנו חוזרים אל האירוע שבו נקבעו כללי המשחק לעולם של אחרי מלחמת העולם השנייה. ד"ר אוהד בר-אפרת האחראי על הקשרים הבינ"ל בבנק ישראל וד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של הבנק, מנתחים את וועידת ברטון וודס, האינטרסים והכלכלנים שעמדו מאחוריה ואלו מהישגיה עמדו במבחן הזמן.
רשימת קריאה להרחבה בנושאים שעליהם שוחחנו בפרק:
1. Federal Reserve History: “Creation of the Bretton Woods System”
https://www.federalreservehistory.org/essays/bretton-woods-created
2. Library of Congress: “Bretton Woods and the Birth of the IMF and the World Bank”
https://guides.loc.gov/this-month-in-business-history/july/bretton-woods-conference
3. Benn Steil, The Battle of Bretton Woods
https://www.cfr.org/book/battle-bretton-woods
4. Barry Eichengreen, Globalizing Capital: A History of the International Monetary System
https://books.google.com/books/about/Globalizing_Capital.html?id=wciXDwAAQBAJ
5. Federal Reserve History: “Nixon Ends Convertibility of U.S. Dollars to Gold and Announces Wage/Price Controls” https://www.federalreservehistory.org/essays/gold-convertibility-ends
6. Planet Money: "The Dollar at the Center of the World" https://www.npr.org/sections/money/2014/07/16/331743569/episode-552-the-dollar-at-the-center-of-the-world
פרק 35: כשהעולם סידר את הכסף: הסדר מתפרק
השפל הכלכלי הגדול ושינויים פוליטיים מרחיקי לכת, מביאים את עידן תקן הזהב לקיצו. כיצד פעלו המדינות בהיעדר "מבוגר אחראי"? מה אפשר ללמוד מהכאוס שקדם למלחמת העולם השנייה על אתגרי מערכת הכסף העולמית?
פרק שני במיני-סדרה, עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.
לקריאה נוספת בנושא:
Barry Eichengreen, Golden Fetters: The Gold Standard and the Great Depression, 1919–1939 – הספר המכונן מאת בארי אייכנגרין שמסביר כיצד הדבקות בתקן הזהב העצימה את השפל הגדול ואת משברי התיאום בין בנקים מרכזיים.https://academic.oup.com/book/36016 Charles P. Kindleberger, The World in Depression, 1929–1939 – ניתוח קלאסי מאת צ'ארלס קינדלברגר של הכשל בהנהגה ובשיתוף הפעולה הבינלאומי (“המבוגר האחראי”) והשלכותיו על הסדר המוניטרי.
https://www.ucpress.edu/books/the-world-in-depression-1929-1939/paper Douglas A. Irwin (2012–13), “The French Gold Sink and the Great Deflation of 1929–32” – בחינה אמפירית מאת דאגלאס אירווין של צבירת הזהב בצרפת וה”סטריליזציה” של זרמי זהב כגורם דיפלציוני מרכזי בשנים הקריטיות.
https://www.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-papers-public-policy/2013/11/cpppvol2.pdf International Monetary Fund – Articles of Agreement (Bretton Woods, 1944) – המסמך המכונן של הסדר ברטון וודס; בסיס טוב לפרק ההמשך על בניית הסדר המוניטרי החדש.https://www.imf.org/external/pubs/ft/aa/
פרק 34: כשהעולם סידר את הכסף - פרק הזהב
מה הקשר בין בנקים מרכזיים וזהב? איך התנהלה הכלכלה העולמית בתקופה שכל הכסף היה מגובה בזהב? כיצד הפך הדולר למטבע הרזרבה הגלובלי?
על כל אלה ועוד, ועל האישים והאירועים המרכזיים שעיצבו את מערכת הכסף העולמית, נדבר בפרקים הבאים עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.
בפרק הראשון נפתח בסיפור האמיתי-לגמרי על "התאונה" של הפיזיקאי האנגלי סר אייזיק ניוטון, שגרמה לעולם לעבור לשיטת תקן הזהב. נדבר על היתרונות והחסרונות של השיטה, נעבור בדרך בארץ עוץ ונסיים עם מלחמת העולם הראשונה.
רשימת קריאה מומלצת קצרה להרחבה בנושאים שעליהם דיברנו בפרק:
פרק 1 מתוך ספרו של פרופ' בארי אייכנגרין על ההיסטוריה של המערכת המוניטרית הגלובלית:
https://www.jstor.org/stable/j.ctt7pfmc
על פועלו של סר אייזק ניוטון במטבעה המלכותית:
https://www.royalmintmuseum.org.uk/journal/people/isaac-newton/
על חוק גרשאם (שמסביר איך הזהב דחק את הכסף):
https://www.clevelandfed.org/-/media/project/clevelandfedtenant/clevelandfedsite/publications/economic-commentary/2005/ec-20051001-the-tale-of-greshams-law-pdf.pdf
הפילוסוף הסקוטי דיויד היום וה- price-specie flow mechanism (המקור):
https://davidhume.org/texts/pld/bt
המאמר של המורה להסטוריה הנרי ליטלפילד על "הקוסם מארץ עוץ" ותנועת הכסף (Silver rights):
https://www.ozclub.org/the-wizard-of-allegory-by-henry-m-littlefield/
נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (7.7.25)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום 7 ביולי 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5% ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
בין נימוקי הוועדה להחלטה:
הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בקצב מתון על רקע האי וודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. המשק צמח ב-3.7% ברבעון הראשון, קרוב למגמת הצמיחה ארוכת הטווח. אך רמת הפעילות במשק נמוכה בכ-4% מקו מגמה זה. קצב האינפלציה השנתי ירד ל-3.1%, מעל לגבול העליון של היעד. שוק העבודה עודנו הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למובטלים עדיין נמצא ברמה גבוהה. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף חד בשיעור של כ-7.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-3.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-6.1%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב ירדה באופן משמעותי, אך עדיין גבוהה מרמתה טרם מלחמת "חרבות ברזל". תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר צפוי לצמוח ב-3.3% וב-4.6% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70 אחוזים בסוף 2025 ועל כ-71 אחוזים ב-2026.לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-7-25b/
לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, יולי 2025:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/07-07-2025a/
פרק 33: קרן העושר של אזרחי ישראל - דוח מצב
הקרן לאזרחי ישראל - קרן העושר הריבונית של מדינת ישראל - מסכמת שנתיים וחצי לפעולתה, עם תשואה מרשימה של 33%. מאחורי התשואה הגבוהה הזו עומד פרופיל סיכון גבוה שעלול להביא לעתים גם לירידות בתיק, אך לאורך זמן משיא תשואה גבוהה יותר.
מנהלת מחלקת הניהול של הקרן לנה קרופלניק, מספרת מהם הנכסים החדשים שנכנסו לתיק ההשקעות של הקרן ב-2024; מדוע הוחלט להעביר חלק מהתיק לניהול אקטיבי; מהם מדדי הבנצ'מרק שלפיהם נמדדים ביצועי הקרן ומה עמדת הקרן לגבי השקעה אפשרית בזהב ונכסים אקזוטיים.
לקריאת הדוח המסכם של הקרן לשנת 2024 וההודעה לעיתונות:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/31-3-25/
פרק 32 - מהפכה שמתחילה באנטנה ממש קטנה
תשלום בכרטיסי אשראי ללא מגע, ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים וצ'קים שאפשר לסרוק בנייד - אלה רק חלק מהחידושים הטכנולוגיים שנכנסו לעולם התשלומים בישראל בשנים האחרונות.
מה צפוי הלאה? איך תשפיע כניסתם של השחקנים החדשים על הבנקים ועל התחרות? כמה כסף יחסוך המשק מתהליך הדיגיטיזציה של מערכות התשלומים?
שיחה עם מר עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עם סיום כהונתו.
פרק 31: איגוח בישראל - כך זה ייראה
הצעת חוק האיגוח נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים.
איגוח הוא כלי פיננסי מרכזי להגדלת נזילות ולהפחתת סיכוני אשראי. בארה"ב שוק האיגוח מפותח ונרחב ובאירופה השוק מתרחב בהדרגה. שוק איגוח מוסדר עשוי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית, להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בפרט לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית.
שיחה עם ד"ר קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מקרו-יציבותית וחבר הצוות הבינשרדי לנושא האיגוח, על מודל האיגוח הישראלי.
לקריאה על הצעת חוק האיגוח בדוח בנק ישראל לשנת 2024:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/
נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (7.4.25)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-7 באפריל 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
בין נימוקי הוועדה להחלטה:
הכרזת תכנית המכסים של הממשל האמריקאי בשבוע שעבר הובילה לירידות חדות בשווקים, לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי, ולעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב. הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. שוק העבודה נותר הדוק. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה ועמדה על 3.4%, מעל הגבול העליון של היעד. האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד במהלך החודשים הקרובים. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות בשיעור של כ-4.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-9.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-5.8%. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות עלתה בתקופה הנסקרת ורמתה גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה. תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר צפוי לצמוח ב-3.5% וב-4.0% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה, נמוך מתחזית חודש ינואר. על פי התחזית מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי והייצוא הישראלי.
לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-4-25b/
לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2025:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-4-25a/
דוח 2024: הבינה המלאכותית ושוק העבודה
כניסת הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשוק העבודה - הביקוש למקצועות רבים צפוי לרדת, אבל במקצועות אחרים ה-AI יסייע לעובדים שילמדו להפעיל נכון את הכלים החדשים.
כמה שנים ייקח תהליך ההשתלבות? אלו מקצועות יושפעו וכיצד? האם הבינה המלאכותית תסייע לצמצום פערים או שעלולה דווקא להרחיב אותם ומה תפקידה של הממשלה בתהליך הזה?
שיחה עם ד"ר אלה שחר כותבת התיבה על הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) בדוח בנק ישראל.
לקריאת התיבה לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/11-3-25/
לדוח בנק ישראל 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
דוח 2024: תקציב המדינה - לאן פנינו
הוצאות הממשלה זינקו ב-2024 על-רקע המלחמה, שעלותה הגיעה ל-130 מיליארד שקל. תקציב הביטחון צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. כיצד תוכל הממשלה להחזיר את החוב הממשלתי לתוואי יורד (ביחס לתוצר) כדי לחזק את אמון השווקים ולהעלות מחדש את דירוג האשראי?
שיחה עם ד"ר שי צור כותב פרק ו' בדוח בנק ישראל - "המגזר הציבורי ומימונו".
דוח בנק ישראל 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
דוח 2024: מה קרה למחירים ולריבית ב-2024
בנק ישראל שינה אמנם את הריבית רק פעם אחת ב-2024, אך לאורך השנה התחוללו התפתחויות משמעותיות שעוררו דילמות לא פשוטות בפני חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
שיחה עם נמרוד כהן כותב פרק האינפלציה והמדיניות המוניטרית בדוח בנק ישראל.
לדוח בנק ישראל לשנת 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
דוח 2024: המלחמה והכלכלה
מלחמת חרבות ברזל נמשכה לכל אורך שנת 2024 בעצימות משתנה.
כיצד השפיע המחסור בעובדים על הכלכלה? כיצד פיצתה הממשלה על הפגיעה בפעילות המגזר העסקי? מדוע נוצרו לחצים אינפלציוניים למרות המלחמה ומה היו הסיבות לאי העלאת (או הורדת) ריבית במהלך השנה, לאחר הורדה אחת ב-1 בינואר. וגם מה הם מקורות החוסן של המשק, כיצד מנע בנק ישראל משבר פיננסי וכיצד השפיעה המלחמה על האתגר של שילוב החברה הערבית והחרדית בשוק העבודה. שיחה עם כותבי פרק א' בדוח בנק ישראל ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל.
לדוח בנק ישראל לשנת 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
פרק 30: ההתאוששות לא הושלמה
המשק עוד לא חזר למצבו מלפני המלחמה. ענף הדיור מדשדש ורווחיות חברות הבנייה בירידה, ההשקעות הזרות לא התאוששו ואי-הודאות הגיאו-פוליטית עדיין מאד גבוהה. אבל לכוס הזו יש גם מחצית מלאה.
בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024 הופחתה רמת הסיכון בשניים משלושת ערוצי הסיכון המרכזיים - מחירי הנכסים והאשראי - ונותרה ללא שינוי בערוץ המאקרו. כותבי הדוח, ד"ר רועי שטיין וד"ר אנה סאסי-ברודסקי מנתחים את הסיבות לכך.
לקריאת הדוח המלא - לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/regularpublications/financial-stability/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-202
פרק 29: המבחן של המדינה
רמת החיים הגבוהה במדינות כמו יפן, הולנד ומדינות סקנדינביה, מתבססת במידה רבה על היכולות הגבוהות של העובדים באותן מדינות - סקר PIAAC, הנערך אחת לעשור בין המדינות המפותחות בעולם, הוא הכלי העיקרי למדידת היכולות האלה. ישראל הגיעה בסקר האחרון למקום נמוך, בפער משמעותי לעומת הממוצע.
ספי בכר ואלעד דה-מלאך, חוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל שניתחו את תוצאות הסקר, מדברים על המגמות והממצאים, הנוגעים בין היתר לעובדי ענף ההייטק ומערכת החינוך ולרמת המיומנויות בקרב גברים ונשים מקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.
לקריאה נוספת על סקר PIAAC - לחצו על הקישור להודעה לעיתונות שפורסמה (10.12.2024) על ממצאי הסקר.
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/10-12-2024/
פרק 28: תנועת הכסף
מה קורה לכסף, מרגע שאנחנו לוחצים על הוראת התשלום באתר או באפליקציה, מצמידים את כרטיס האשראי או הנייד למסופון בחנות, או מפקידים צ'ק בבנק - ועד שהוא מגיע לחשבון המוטב?
וגם, מדוע סך עסקה ממוצעת בצ'ק גדול פי יותר מ-50 מסך עסקה ממוצעת בכרטיס אשראי.
הצצה לעולם התשלומים והסליקה, לחידושים הטכנולוגיים, לרשת סוויפט העולמית ולמערכות הקריטיות בבנק ישראל שמניעות מאות מיליארדי שקלים ביממה מחשבון לחשבון.
שיחה עם עובד סבתי, מנהל יחידת קידום עסקי באגף מסלקות, מחלקת תשלומים וסליקה.
פרק 27: 70 לבנק ישראל - למה השקל חדש?
"למה השקל חדש?" הוא שמה של תערוכה שנפתחה בבנק ישראל לרגל שנת ה-70 להקמתו. הפריטים בתערוכה, שחלקם מוצגים לראשונה לציבור הרחב, חושפים את סיפורו הייחודי של השקל, החל מסיפור רכישת מערת המכפלה המקראי תמורת 400 שקל, כסף עובר לסוחר; דרך מטבעות השקל שהנפיקו המורדים היהודים ברומאים; חזון תחיית השקל של הרצל בספרו אלטנוילנד; המעבר מלירה לשקל ב-1980 ומשקל - לשקל חדש ב-1985 ומבט לעתיד לאפשרות הנפקתו של שקל דיגיטלי.
שיחה עם מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל רווית דקל.
להרשמה לביקור בתערוכה חפשו באינטרנט "למה השקל חדש - בנק ישראל".
פרק 26: 70 לבנק ישראל, 11 תפקידים - מה בנק ישראל עושה (חלק 2)
בחלק השני של הפרק אנחנו מדברים על ששה תפקידים נוספים של הבנק: להנפיק מטבע להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה; לקיים את הפיקוח והאסדרה של מערכת הבנקאות; לייעץ לממשלה בענייני כלכלה (תפקיד של הנגיד); לייצג את המדינה במוסדות כספיים בינלאומיים; להקים ולנהל מאגר נתוני אשראי, לפקח ולאסדר את מערכת השיתוף בנתוני אשראי (לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו -2016); ניהול הכספים המופקדים בקרן לאזרחי ישראל (לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014).
פרק 26: 70 לבנק ישראל, 11 תפקידים - מה בנק ישראל עושה (חלק 1)
החוק מגדיר לבנק ישראל 3 מטרות ו-11 תפקידים.
בחלק הראשון של הפרק אנו מדברים על המטרות - מהי המטרה החשובה יותר מבין השלוש, וכיצד השתנתה ההגדרה בחוק החדש לעומת החוק הקודם.
בהמשך החלק הראשון של הפרק אנו עוברים לדבר על תפקידי הבנק בסדר שבו הם מופיעים בחוק: לנהל את המדיניות המוניטרית; להחזיק את יתרות המט"ח של המדינה ולנהלן; לתמוך בפעילות הסדירה של שוק המט"ח; לשמש בנקאי של הממשלה; להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן.
על שאר תפקידי הבנק נדבר בחלק השני של הפרק.
האזנה נעימה.
נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (06.01.25)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-6 בינואר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
לקריאת הצהרת הנגיד לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25b/
לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25a/
לקריאת התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25/
פרק 25: 70 לבנק ישראל - השנים הראשונות
ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל לראשונה את שעריו. פרק זה הוא הראשון בסדרת פרקים לציון 70 שנה להקמת הבנק, והוא מסע חזרה בזמן לאירועים שקדמו ושהובילו להקמת הבנק, לדמויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמתו ולסיפורים מימי ראשית הבנק המרכזי.
בפרק משולבים הקלטות היסטוריות מאירוע הפתיחה של הבנק וקטעים מתוך שיחות עם העיתונאי דב גניחובסקי, ששימש יועץ לנגיד הבנק הראשון דוד הורוביץ ועם ד"ר צדוק עלון עורך הספר לציון 70 שנה לבנק.
לצפייה בסרטון שהוכן לרגל אירועי 70 שנה לבנק ישראל לחצו על הקישור
https://www.youtube.com/watch?v=Ed4iRh1mf4Y
פרק 24: דוח היציבות הפיננסית- מחצית 24: מה השתנה בסיכונים. כיצד החוסן נשמר
דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל בוחן ומנתח את ערוצי הסיכון המרכזיים ואת מידת השפעתם על יציבותה ועמידותה של המערכת הפיננסית בישראל.
בשיחה עם ד"ר אנה סאסי ברודסקי מחטיבת המחקר ומכותבות הדוח נדבר בין היתר גם על מבצעי ההנחות בענף הנדל"ן, הורדות דירוג אשראי, מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה.
נגענו גם בשתי תיבות מעניינות שפורסמו בדוח: האחת, על מאפייני הרכישות של נכסי קריפטו על ידי אזרחים ישראלים; והשנייה, על המשמעויות שיכולות להיות לירידות חדות במדד ה-S&P 500 על הצורך של הגופים המוסדיים בישראל במט"ח.
פרק 23: גאים ליציג: כך נקבעים השערים היציגים
אלפי אנשים נכנסים מדי יום לאתר בנק ישראל החל מסביבות השעה 1500 כדי להתעדכן בשערים היציגים של השקל מול הדולר ו-13 מטבעות נוספים. כיצד בוחרים בבנק ישראל את השער היציג וכיצד מבטיחים שהוא יבטא נאמנה את המגמות במסחר בשווקים.
נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (09.10.24)
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-9 באוקטובר 2024 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
בפתח דבריו אמר הנגיד כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/
לקריאת התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/
פרק 22: האינפלציה - חלק ד': הגביע הקדוש של הבנקים המרכזיים
מהי נחיתה רכה - ומדוע היא מאתגרת כל-כך את הבנקים המרכזיים?
האם יש בסיס לתחושה שנתוני האינפלציה הרשמיים "לא משקפים" את ההתייקרויות בפועל?
מדוע הבנקים המרכזיים אינם מחזיקים היום במלאי זהב כגיבוי לכסף?
ולמה מחירי הדירות אינם נכללים במדדי המחירים לצרכן בעולם?
פרק הסיכום של המיני-סדרה על האינפלציה עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר, מוקדש לתשובות על שאלות קבועות ששואלים אותנו.
סילבוס - רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק:
המחקר של הבנק אוף אינגלנד (BOE) על רגישות הציבור להתייקרויות במזון
https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf
מחקר על ניסיון חיים וציפיות אינפלציה:
https://www.nber.org/papers/w31996
סקירה על נחיתות רכות/קשות של הפד מאת Alan Blinder:
https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101
נאומו של נגיד הפדרל ריזרב Jerome Powell בכנס הנגידים בג'קסון הול (2024):
https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm
פרק טקסטבוק של Jon Steinsson על כמות הכסף ותקן הזהב:
https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf
פרק 21: האינפלציה - חלק ג': למה דווקא 2?
פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.
מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם.
והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק.
פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה
https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA
סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם
https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf
ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה
https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0
"שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20)
https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf
דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה
https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html
סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת?
https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/
פרק 20: האינפלציה - חלק ב': קבלו את הבנק המרכזי
אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים:
המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב.
נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.
פרק 19: האינפלציה - חלק א': נעים לא להכיר
מי את - אינפלציה?
היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט.
ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.
פרק 18: תכנית חיסכון לנכדים ולנינים
הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים.
הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות.
לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.
למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל:
https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/
