שאלה טובה

אמנם הסתיימה לה העונה הראשונה

אבל לא יכולנו להשאיר את פרק הפיילוט שהוקלט הרבה לפני שיצאנו לדרך עם 10 יוצאות ויוצאים מיוחדים ומרגשים.

תהנו!

מה מביא נער חרדי לגזוז את פאותיו ומה הקשר בין זה לגילוי מיניות מאוחר? שאלה טובה!

איציק (איזי) פוליאס משוחח עם עדי וחלי על תשוקה תמימה ונערית ועל הדרך שהחלה בתלמוד תורה במאה שערים ונמשכת עד היום.

"יום אחד התיישבתי אצל הספר וביקשתי ממנו להוריד לי את הפאות," מתאר איזי את תחילת התהליך הארוך שלו. הוריו המודאגים שלחו אותו לשלל אנשי מקצוע, שיאבחנו מה קרה לילד הפלא שלהם. במקביל, הוא החל להתעניין בבנות המין השני, מבלי לדעת שמדובר בדחף טבעי ומקובל. "רק רציתי ללטף פנים של אישה, באותו זמן בכלל לא ידעתי שלנשים וגברים איברי מין שונים", הוא נזכר, ומגלה כמה טרח כדי לראות, שוב ושוב, טריילר לסרט שבו גבר ואישה מתנשקים. גילויים נוספים והצצה נדירה אל הנושא המודחק, המושתק – גילוי המיניות בחברה החרדית – בפרק שתתקשו להישאר אדישים כלפיו.

פרק אחרון לעונה עם חלי עובדיה, יוצאת החברה החרדית וכיום ארט-דירקטורית במשרד פרסום מוביל, משוחחת עם עדי גורל על הדרך שעשתה מהמיינסטרים של הקהילה החרדית אל עולם המים והצלילה.

"כשהייתי בת שלוש וחצי אימא שלי אמרה לי שכבר לא אוכל לנסוע עם אבא שלי לים, כי אני בת וזה לא צנוע," משתפת חלי בזיכרון שנצרב אצלה. 
חלי יצאה מהקהילה החרדית בגיל מאוחר יחסית, ולאחר שעזבה קריירה מצליחה כמעצבת בעיתון חרדי נחשב. 
מאז ומעולם נמשכה לים, למים ולחיוּת הקשורה בהם. 
את אהבתה הגדולה לקחה עימה גם לחיים האחרים. בשיחה זורמת וסוחפת היא משתפת בתחנות חייה, באובדן שחוותה בגיל צעיר, בקשר המורכב עם אימה החרדית ובחוויית ההורות הטרייה. "אין גיל מאוחר מדי להגשים חלומות."

האם אפשר לתקן דפוסי היקשרות שקולקלו בילדות? שאלה טובה!

מיכל שוורץ, פסיכולוגית, יועצת זוגית ומנחת קבוצות בשיחה מרתקת ומלאת תיקון ותקווה.

מיכל גדלה בבית חרדי וכבר בגיל צעיר מאוד הבינה שאינה מרגישה שהחברה החרדית היא המקום הטוב עבורה. בשיחה מרתקת ומלאת תובנות היא מגוללת את סיפור חייה ומתארת את הייעוד שמצאה בהם. מהילדות רוויות התהפוכות, לרצון עיקש למצוא לעצמה מסגרת מקדמת, למסלול בצבא ובאקדמיה, ועד להיותה מטפלת מבוקשת ומנחת סדנאות חוסן במשטרת ישראל ולעוד שלל סוגי אוכלוסייה. "אני מאוד מאמינה בשינוי," אומרת מיכל, ממרום ניסיונה האישי והמקצועי, "עם רצון, עבודה והשקעה הכול בר תיקון."

https://www.facebook.com/profile.php?id=100063708092457
http://michalschwartz.com/

מה לשירי שבת ולבמות האופרה? שאלה טובה!

שני אושרי, זמרת אופרה ויוצרת עצמאית, מספרת על המסלול המרתק של חייה.

"תמיד שואלים אותי, איך מגוף כל כך קטן יוצא קול כזה גדול". שני אושרי לא הייתה חרדית קלאסית. הוריה התגרשו כשהייתה ילדה קטנה, ואביה הלך והתחרד. היא גדלה בשני הבתים, אצל אימה שניהלה אורח חיים חופשי, ואצל אביה החרדי. שם הכירה שירי קודש וספגה את אווירת השבת החרדית המיוחדת. כישרון השירה הנדיר שלה ניכר כבר מגיל צעיר ובזכות אנשים טובים (ובעזרת כמה פחות טובים) היא סללה את הדרך לקריירה מוזיקלית מצליחה. עד שבוקר אחד התעוררה וגילתה שקולה נאלם.

הבגד עושה את האדם?

איך מאפשרים ליוצאות ויוצאי החברה החרדית לגלות את הסטיילינג האישי שלהם? שאלה טובה! 

תמי מונטאג, צלמת וסטייליסטית יוצאת החברה החרדית, מספרת על המשמעות הגדולה שנמצאת דווקא בפרטים הקטנים.

"רציתי לסרק את השיער בצורה קצת שונה, לנעול נעליים עם פס אדום – אבל היה אסור. הכול היה אסור. המרד שלי התחיל דווקא בביגוד," כך מתארת תמי מונטאג את תהליך היציאה שלה מהחברה החרדית. תמי, בתה של אסתי ויינשטיין ז"ל, עזבה את החסידות הסגורה ויצאה עם בנה התינוק אל חיים של חופש ובחירה. בסגנונה הייחודי והמשוחרר מגוללת תמי את קורות חייה, מהילדות בחסידות גור, המרידות הקטנות, השאיפה לביטוי עצמי והחבירה אל אימה היוצאת. מהלימודים בשנקר, דרך הקמת עסק משגשג, הטרגדיה שפקדה אותה והשמחה על שמצאה את ייעודה בחיים. "אל תוותרו על החלומות שלכם. אף פעם. תמיד אפשר לבחור, הכול אפשרי."

תיקון עולם

האם החברה החרדית עוברת שינוי בשנים האחרונות? שאלה טובה!

יהודה שוחט, עיתונאי, עורך, מרצה ומהפכן מלידה, בשיחה על הכוח המניע למהפכות ותיקונים.

"אני חובב שינויים ותיקונים. אני שיפוצניק, בעצם," אומר יהודה ומתכוון לשלל התחקירים והפעילויות העיתונאיות והאחרות שלו בתחום חשיפת עוולות, הטלת זרקור על תופעות חברתיות פסולות מחד גיסא, ועידוד יצירה של יוצאים והענקת הזדמנויות לכותבים בתחילת דרכם מאידך גיסא. בשיחה מרתקת ומלאת השראה מתאר יהודה את תהליך היציאה האישי שלו, מספר על האג'נדה העיתונאית שאימץ, הקשר האמיץ שלו לתנועת היציאה וחזונו בכל הקשור בתיקון עולם. "בקטנותי הבטחתי לעצמי, ולרוע מזלי ליותר מדי אנשים שזוכרים את הבטחתי, שכל מקום שאעזוב יהיה טוב יותר משהיה כשהגעתי."

אבות ובנים

מה עושה מעצב פנים חרדי שאינו מסוגל עוד להמשיך להעמיד פנים? שאלה טובה!

יוסי ואבי בניש, אב ובנו שיצאו מחסידות גור, מספרים על הנתיב שפילסו לעצמם מעולם של שחור-לבן לעולם של צבע ואינספור אפשרויות.

יוסי הוא בן למשפחה חסידית שורשית, אך תמיד הרגיש שחסידות גור אינה המקום הטבעי עבורו. לאחר שנים ארוכות ומייסרות שבהן התלבט וניסה למצוא את ייעודו ולהיות שלם עם אורח חייו, החל בתהליך יציאה מהעולם החרדי. כאב לילדים קטנים דרכו הייתה רוויית אתגרים ומאבקים, אך יוסי התעקש לשמור על קשר עם ילדיו גם במחיר הצנעת אורח חייו הנוכחי.

אבי, שהיה אז נער בגיל העשרה, הורחק לישיבה חסידית בלונדון, ודווקא הניסיון להרחיקו מאביו, חיבר ביניהם. בשיחה משפחתית (בכמה משמעויות...) יוסי ואבי משתפים בסיפורם יוצא הדופן, משווים בין שני סוגי היציאה ומשוחחים על מחיר החופש והתועלות שהוא מביא.

שם הפרק: העולם הוא במה

איך נערה חרדית הצליחה להתקבל לבית הספר למשחק הנחשב בארץ? שאלה טובה!

טס מאיר אף פעם לא הרגישה שייכת לחברה החרדית. היא הייתה מכניסה חצאית קצרה לשקית, מספרת להוריה שהיא נוסעת לכותל, ויוצאת למרכז העיר בירושלים, לנשום מעט אוויר של חופש ובחירה. ההבנה הסופית שאינה מסוגלת להקים בית חרדי התקבלה רגע לפני הווארט, ההכרזה על אירוסין, ומאז טס בתהליך של גילוי עצמי, סלילת דרך עצמאית ומלאת יצירה ויצריות.

בפרק מרגש במיוחד טס משוחחת עם עדי גורל, המחזאית והבימאית של ההצגה המוצלחת שבה טס מככבת, ועם חלי עובדיה, יוצאת החברה החרדית שעוסקת אף היא בעולמות היצירה והתוכן.

על מאבק עיקש למציאת הקול הפנימי, על האתגרים של שחקנית מתחילה שהגיעה מקהילה שמרנית במיוחד ועל סגירת מעגל עם העבר ועם השורשים.

חיים שולמן גדל בבית שמח ואוהב, ומגיל 12 מצא את עצמו במטבח. "בהתחלה בישלתי עם אימא, לאט לאט הזזתי אותה והשתלטתי על העניינים", הוא מספר. פסגת הקולינריה, וחוויית הילדות הזכורה ביותר שלו, הייתה היציאה החודשית לפלאפל מירו, באזור מאה שערים. "איזו התרגשות הייתה לגלות שנוסף על פלאפל, מגישים שם אורז לבן ועליו רוטב שעועית אדומה. זו מנה!"

חיים, כיום שף פרטי ואב לשתי בנות, לא מצא טעם בדת, אבל לבית הוריו הוא הכניס טעמים חדשים, כמון, קינמון ובהרט, וחשף אותם לעולמו החדש המגוון. היחסים המורכבים עם משפחתו, המשתייכת לחסידות ברסלב, הובילו אותו לצאת לחיים עצמאיים עוד לפני שמלאו לו 18, אבל הם גם סללו לו את הדרך למטבח המקצועי ושתלו בו ערכים ושמחת חיים בלתי נגמרת.

בשיחה מלאת טעמים, ריחות (ויש גם מתכון!) ובסגנונו הייחודי חיים מספר לעדי וחלי על הילדות כאח בכור לעשרה אחים ואחיות, על האזנה חשאית למוזיקה ולתוכניות רדיו ב"חדר ההתבודדות" בישיבה, על הפשרות בזוגיות ואהבה שמנצחת הכול, בחיים ובמטבח.

"יום אחד אחותי הקטנה, החסידית והצנועה, התקשרה אליי ואמרה לי שהיא רוצה לראות סרט בקולנוע. אחר כך, כשישבנו לקפה, הסברתי לה שיציאה היא סיפור לא פשוט, וקשה, ושאני לא ממליצה לה לצאת. אבל אם היא בוחרת לצאת, הבית שלי פתוח בשבילה. בשום אופן לא רציתי שהיא תעבור מה שאני עברתי". 
רסל דיקשטיין, יוצאת ותיקה, ניצלה את ההזדמנות שהיא בארץ והגיעה לדבר עם חלי ועדי על הילדות כאחות גדולה במשפחה ברוכת ילדים, על ההתבגרות בפנימייה מרוחקת, על אורח החיים הנוודי שבחרה לעצמה, על ההתמודדות עם אחות קטנה שמחליטה גם כן לצאת, על ההתפייסות המאוחרת עם המשפחה ובעיקר - על חיים של בחירה.