תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
מעל 400 פרקים במגוון נושאים: פסיכולוגיה, רפואה, ארכיאולוגיה, יזמות, סייבר, אקלים, תרבות ומשפטים. להאזנה ביוטיוב, ספוטיפיי ואפל פודקאסט ולעדכונים חדשים עקבו בפייסבוק ובאתר האוניברסיטה.
Ido Aharoni & Roni Shtauber: Israel and Germany, Reconciliation and Memory
Prof. Roni Stauber, Director of the Goldstein-Goren Diaspora Research Center, Director of the Diploma Program in Archival and Information Science
Our guest in this new episode is Prof. Roni Stauber. He is an Israeli historian of moden Jewish history, an associate professor in the Department of Jewish History at Tel Aviv University, a member of the Yad Vashem Scientific Committee, head of the Goldstein-Goren Center for Diaspora Studies, and head of the Certificate Program in Archival and Information Studies. Stauber’s main field is the study of collective memory. He deals with the interplay be...
המיקרוביום - החיידקים במעי שיכולים לשפר ולהשפיע על הכושר והביצועים הגופניים שלכם
מה אם אחד הגורמים שמשפיעים על הכושר שלכם, על ההתאוששות אחרי אימון ואפילו על היכולת להשתפר בכלל לא נמצא בשרירים או בלב, אלא במעי?
בשנים האחרונות המדע חושף קשר מסקרן בין המיקרוביום – טריליוני החיידקים שחיים במערכת העיכול שלנו – לבין ביצועים גופניים. אותם חיידקים אינם רק חלק ממערכת העיכול; הם מייצרים חומרים פעילים, משפיעים על מערכת החיסון, על חילוף החומרים, על הדלקת בגוף, ואולי גם על הדרך שבה אנחנו מתאמנים ומתאוששים.
בפרק החדש של “פוד על הדופק”, מירי נבו מארחת את ד”ר גיא שלמון לשיחה על אחת החזיתות המרתקות ביותר במדעי הספורט: מהו בכלל המיקרוביום, למה הוא כל כך חשוב, האם יש הבדל בין המיקרוביום של אנשים פעילים לזה של אנשים שאינם מתאמנים, כיצד פעילות גופנית משנה את אוכלוסיית החיידקים במעי, והאם יום אחד נוכל לשפר ביצועים – גם דרך החיידקים שחיים בתוכנו.
אם חשבתם שכושר מתחיל בשרירים – הפרק הזה עשוי לגרום לכם לחשוב מחדש.
לינק למחקרים:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39598196
/https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39768409/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41993944/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40746988/
ד״ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ. חוקר מיקרוביום בספורטאים. מרצה בחוג למדעי התזונה, תל חי, אוניברסיטת קרית שמונה בגליל. מרצה במרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב.
מירי נבו M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Sport_Spotify
https://360tau.com/Sport_ApplePodcast
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄
קפה מדע #4: לייזר, דינוזאורים ו-AI מחקרים שישאירו אתכם בהלם
סקירה של מחקרים חדשים ומפתיעים! דינוזאורים עם בלוטות מלח, איך אפשר להעלות משקל ילודים, הישג מפתיע בתחום השתלת האיברים, איך נשמעת קרן לייזר, הבעיה בתרגום נאומים פוליטיים עם AI והגורם המפתיע שמשפיע על חוויית האכילה בחוץ. אורחת בפרק: לירי לאונר כהן, תלמידת האולימפיאדה הלאומית בביולוגיה. למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן.
דינוזאורים עם בלוטות מלח
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/08912963.2026.2669954
איך אפשר להעלות משקל ילודים
https://www.nature.com/articles/s44360-026-00143-9
הישג מפתיע בתחום השתלת האיברים
https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(26)00575-1
איך נשמעת קרן לייזר
https://opg.optica.org/optica/fulltext.cfm?uri=optica-12-4-459
הבעיה בתרגום נאומים פוליטיים עם AI
https://www.nature.com/articles/s41599-026-07877-7
הגורם המפתיע שמשפיע על חוויית האכילה בחוץ
https://www.nature.com/articles/s41599-026-07849-x
למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן:
https://noar.tau.ac.il/
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/CoffeeScience_Spotify
https://360tau.com/CoffeeScience_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄
החלוץ ההולנדי שנעלם מדפי ההיסטוריה: סיפורו המופלא של פרנץ ון דר הורן
ד"ר מיכאל מרו משוחח עם פרופ' יוסי לשם פרופ' אמריטוס מביה"ס לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע. על האיש שהוביל את הרעיון לשמירת טבע בארץ ישראל
בפרק מרתק ויוצא דופן של הפודקאסט "טבע הסביבה", אנחנו יוצאים למסע היסטורי בעקבות דמות חידתית ומרתקת שכמעט ונמחקה מהזיכרון הלאומי. הפעם, פרופ' יוסי לשם חורג ממנהגו לדבר על בעלי כנף, וחושף בפנינו את סיפורו עוצר הנשימה של חלוץ אקולוגי שפעל כאן עשרות שנים לפני הקמתן של החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע.
הכירו את פרנץ ון דר הורן – נוצרי הולנדי, פציפיסט, צמחוני ודובר אספרנטו, שיצא בשנת 1911 למסע רגלי מטורף במטרה להקיף את העולם. המסע הוביל אותו לארץ ישראל, שם קשר את גורלו עם המפעל הציוני, ארגון "השומר" והגנת היישוב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Nature_Spotify
https://360tau.com/Nature_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
חפירות תל עזקה פרק 22 | החורבן של עזקה – אש, קריסה והשתמרות הרגע
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק עוסק בחורבנה של עזקה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כאירוע פתאומי, אלים ומקיף, אשר קטע באחת את חיי העיר. שכבת החורבן מתאפיינת בשריפה עזה, קריסת מבנים והשתמרות יוצאת דופן של מכלולי ממצא באתרם, ללא סימני פינוי או נטישה מתוכננת . אחידות העדויות בכל אזורי האתר מדגישה שמדובר בהרס כולל של המרחב העירוני – לא אירוע מקומי אלא קריסה מערכתית רחבה.
הממצא הארכאולוגי משמר למעשה “רגע קפוא בזמן”: כלי עבודה, כלי אגירה וחפצים יומיומיים נותרו במקומם, לעיתים אף בעמדות שימוש, דבר המעיד על הפתאומיות של האירוע ועל כך שהתושבים לא הספיקו להגיב או לברוח באופן מסודר. ניתוח שכבות השריפה והקריסה מצביע על אש אינטנסיבית במיוחד, שהובילה להתמוטטות מבנים ולכידת תושביהם בתוך החללים.
ייחודו של הפרק הוא בשילוב הממצא האנושי בתוך התמונה הארכאולוגית. שלדים שנמצאו תחת ההריסות משקפים את רגעי האסון עצמם – תנוחות הגוף, מיקומם במרחב והקשרם למבנים מאפשרים לשחזר ניסיונות הימלטות, תגובות למצבי חום ועשן, ואת הדינמיקה של הקריסה. המוות התרחש בתוך מרחבי החיים והעבודה, דבר המדגיש כי החורבן פגע בראש ובראשונה באוכלוסייה האזרחית ובשגרת חייה, ולא רק במבנים או במערכות מופשטות.
לצד זאת, מכלולי חפצים בעלי ערך – כגון אוצרות ומטמונים – מספקים תובנות על מבנה חברתי, תפיסות ערך ורשתות קשרים. הופעתם בתוך מבנים פעילים, ללא ניסיון פינוי, מחזקת את הבנת הפתאומיות של החורבן, ובו בזמן מצביעה על קיומם של מנגנוני אגירה, עושר והיררכיה חברתית. חפצים אלה משלבים ערך חומרי וסמלי כאחד, ומשקפים את הקשר בין כלכלה, תרבות ופולחן.
המטמונים, ובמיוחד אלה שלא נאספו, מדגישים את ממד הקטיעה: פעולות שנעשו מתוך ציפייה לעתיד – כמו הטמנה ושמירה על רכוש – נותרו בלתי מושלמות. בכך הם הופכים לעדות לא רק למה שהיה, אלא גם למה שלא התממש.
בסיכומו, הפרק מציג את החורבן לא רק כאירוע של הרס, אלא כרגע חושף: רגע שבו נחשפת המערכת העירונית במלואה – הכלכלה, החברה, האמונה והחיים היומיומיים – בדיוק בשבר שבו היא חדלה להתקיים. עזקה מתגלה כעיר חיה שנקטעה באחת, והעדויות הארכאולוגיות מאפשרות להתקרב אל חוויית החיים והמוות של תושביה, ולהבין את שבריריותה של מערכת אנושית מורכבת בתוך עולם משתנה
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄
השריר הוא אחד האיברים החשובים בגוף, הרבה יותר ממה שאתם מעלים בדעתכם
מה אם הייתי אומרת לכם שהשריר הוא אחד האיברים החשובים ביותר לבריאות שלכם?
לא רק בשביל להיות חזקים יותר. לא רק בשביל להיראות טוב יותר.
השריר משפיע על רמות הסוכר, על הדלקת בגוף, על תפקוד המוח, על מערכת החיסון ואפילו על הדרך שבה נזדקן.
בפרק החדש של “פוד על הדופק”, אני מארחת את פרופ’ יפתח גפנר, חוקר המתמקד בהשפעת הפעילות הגופנית בשילוב אסטרטגיות תזונתיות. יחד אנחנו מפרקים את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על שריר, ומגלים למה הוא הרבה יותר מרקמה שמזיזה אותנו.
זה פרק שישנה את הדרך שבה תסתכלו על אימוני כוח, ועל הגוף שלכם.
כי שריר לא בונים רק כדי להיות חזקים יותר.
בונים אותו כדי להיות בריאים יותר לאורך שנים.
לינק למחקר: https://academic.oup.com/edrv/article/41/4/594/5835999
פרופ יפתח גפנר. חבר סגל אקדמי בכיר בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרסם מעל 30 מאמרים ומחקרים בפרסום בינלאומי. חוקר המתמקד בהבנת ההשפעה של אימון גופני, בשילוב עם אסטרטגיות תזונתיות, על נזק למסת שריר, חילוף חומרים וביצועים במגוון אוכלוסיות.
מירי נבו M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Sport_Spotify
https://360tau.com/Sport_ApplePodcast
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
Ido Aharoni & Hanna Jahan Feroz: Building Cultural Bridges to the Iranian People
Hanna Jahan Feroz, Alliance Center for Iranian Studies, Tel Aviv University
Our guest is the Tel Aviv-born, Iranian-born analyst, researched and musician Hanna Jahan Feroz. She describes herself as “an Iranian cultural researcher, lecturer, and world music singer”. She immigrated to Israel at the age of 12 following the Islamic Revolution. She holds a master's degree in Middle Eastern and Asian studies from Tel Aviv University, is known as the cousin of singer Rita, and frequently appears in the media and on various stages to analyze society, culture, and the status of women in Iran.
טבע, חלל ומה שביניהם: האסטרונאוטים שחיברו בין שמיים לארץ
בפרק מרתק ויוצא דופן של הפודקאסט "טבע הסביבה" מבית ערוץ "תל אביב 360", ד"ר מיכאל מירו נפגש עם פרופסור יוסי לשם (מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע) לשיחה חוצת גבולות ועולמות.
במרכז הפרק עומדת השאלה: כיצד אנשים המגיעים מעולם הצפרות והמחקר הביולוגי מתחברים למסעות בחלל, וכיצד קשרים אנושיים לא צפויים שוזרים יחד את מורשת חיל האוויר, זכרו של אילן רמון ז"ל, מדע ציבורי והתמודדות בתנאי קיצון?
פרופ' לשם משתף בסדרת מעגלי חיים מפתיעים ומרגשים, החל ממפגשו עם אסטרונאוטים בין-לאומיים של נאס"א ועד לסיפורי השגחה פרטית וערבות הדדית בחברה הישראלית.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Nature_Spotify
https://360tau.com/Nature_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
התנ"ך כבמת תיאטרון: בין דרמה, פירוטכניקה וביקורת אנושית
בפרק זה של "עכשיו תרבות", מארח ד"ר מיכאל מירו את פרופ' שמעון לוי, פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, לשיחה מרתקת בעקבות ספרו החדש "על במותייך" (בהוצאת פרדס). השיחה צוללת אל המדיום התיאטרוני החבוי בטקסט המקראי, ומציעה נקודת מבט רעננה ולא ספקטרלית על סיפורי התנ"ך – לא כטקסט דתי קפוא, אלא כעולם דרמטי תוסס, עשיר ומורכב.
הפרק מציג את סיפורי התנ"ך לא רק כטקסט כתוב, אלא כמחזה על במה עם תפאורה, תאורה והוראות בימוי. הוא מציג זווית המראה עד כמה הנשים בתנ"ך היו חזקות ומשפיעות, ומציג את גיבורי התנ"ך כאנשים אמיתיים שטועים ונכשלים, בלי לנסות ליפות את המציאות.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Culture_Spotify
https://360tau.com/Culture_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
מערכת הצדק | רואים עתיד
המערכת המשפטית אמורה לוודא שכל אחד מאיתנו זוכה לצדק, אבל כיום אנו רחוקים מאד מהאידיליה הזו. גלגלי הצדק טוחנים לאט מאד, משרתים טוב יותר את בעלי ההון ובערך שני-שליש מאוכלוסיית העולם אינם מצליחים לזכות בצדק המגיע להם על פי חוק. כדי לעזור לנו להבין מה לשפר ואיך, הצטרף עורך דין רואי קידר, שמוביל את תחום הבינה המלאכותית במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Future_Spotify
https://360tau.com/Future_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
חפירות תל עזקה פרק 21 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - ממצאים נבחרים כמפתחות להבנת עולם האמונות
מרצה - פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
בפרק זה אנו יוצאים למסע אל עולמם הפנימי של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, דרך הממצאים הקטנים והאישיים שהותירו אחריהם. חרפושיות, קמעות, כתובות וצלמיות אינם מוצגים כאן רק כחפצים ארכאולוגיים, אלא כמפתחות להבנת חיי היום־יום, הפחדים, התקוות והאמונות של האנשים שנשאו אותם, הציבו אותם בבתיהם או הטמינו אותם במרחב שבו חיו. דרך דימויים כמו הצביה המינקת, קמעות מצריים נושאי כתובות וצלמיות נשיות ייחודיות, נחשף עולם שבו האמונה הייתה חלק בלתי נפרד מן החיים עצמם.
הפרק בוחן כיצד רעיונות, סמלים ודימויים נעו בין מצרים, כנען והמרחב הים־תיכוני, וכיצד תושבי עזקה אימצו אותם, עיבדו אותם והעניקו להם משמעויות חדשות. במקום לראות בהם רק מושפעים מתרבויות זרות, אנו פוגשים קהילה יצירתית ופעילה שעיצבה לעצמה שפה רוחנית מקומית. דרך החפצים שנותרו באדמה מתגלה סיפור אנושי על אנשים שביקשו למצוא הגנה, סדר ומשמעות בעולם של אי־ודאות, שינוי ומפגש מתמיד בין תרבויות.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
קפה מדע #3: שישה מחקרים חדשים שלא ציפיתם להם
סקירה של מחקרים חדשים ומפתיעים! שירה לתינוקות, מוסיקה באולמות תעשייתיים, בולמי זעזועים בהשראת חרקים, צרעה קטנה שפתרה תעלומה גדולה, מתמטיקה של אלכוהול וקנאביס, והחשיבות לא רק של מה אוכלים אלא מתי אוכלים אותו .אורחת בפרק: עדי אייזנר. למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן.
לינקים לחדשות/מחקרים:
http://360tau.com/Coffee-3
למידע על תכניות הנוער של אוניברסיטת תל אביב לנוער הקליקו כאן:
https://noar.tau.ac.il/
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/CoffeeScience_Spotify
https://360tau.com/CoffeeScience_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
כדורגל וזהות בעולם הערבי | בחזרה למזרח התיכון
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?
בפרק הנוכחי דיברנו על כדורגל והמקום שלו בעולם הערבי. שאלנו מתי הכדורגל הפך להיות ספורט פופולארי כל כך בעולם הערבי, מתי הוא מבליט שוני בין אנשים ומתי דווקא מאחד אותם, ואיך משטרים שונים באזור בוחרים להתייחס אליו.
אורחים:
ד"ר יהודה (אודי) בלנגה, חוקר במחלקה ללימודי המזרח התיכון ובמרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן.
שאדי בשארה, פרשן ושדרן ספורט.
מנחה: ד"ר יהונתן פרנקו, חוקר במרכז דיין.
00:00 ㅤהקדמה
00:55 ㅤכדורגל כמבטא זהות ומנגד מחבר בין זהויות
10:43 ㅤעליית הכדורגל בעולם הערבי וזהויות שמתבטאות בכדורגל
31:58 ㅤזהויות של קבוצות בתוך כל מדינה והבעת מחאה דרך הכדורגל
41:35 ㅤניסיון של מדינות לשלוט בכדורגל
48:18 ㅤהשקעה של מדינות בכדורגל
54:22 ㅤנשים בכדורגל הערבי
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/MosheDayanCenter_Spotify
https://360tau.com/MosheDayanCenter_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
חפירות תל עזקה פרק 20 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עולם האמונות והפולחן, בין גוף, מרחב ודימוי
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק עוסק בעולמם הדתי והפולחני של תושבי עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כמערכת מורכבת ורב־שכבתית, השזורה בכל תחומי החיים. האמונה אינה מוצגת כמוסד אחיד או תחום נפרד, אלא כמרחב דינמי שבו חפצים, דימויים ופרקטיקות פועלים יחד – בגוף, בבית, במרחב הציבורי ואף בתוך יסודות המבנים עצמם .
הפרק מדגיש שלושה מישורים משלימים של פולחן. הראשון הוא המישור האישי־ביתי, שבו צלמיות, קמעות וחרפושיות פועלים בסמיכות לגוף ובחיי היומיום. חפצים אלו אינם רק מייצגים אמונה אלא משתתפים בה בפועל – הם נישאים, נוגעים בגוף ומתווכים הגנה, ברכה ומשמעות. המישור השני הוא הציבורי־מוסדי, המתבטא במקדש, שבו האמונה מתארגנת במסגרת תחומה, היררכית ומכוונת, תוך יצירת סדר מרחבי וטקסי. המישור השלישי הוא החבוי, המתבטא במנחות יסוד המוטמנות בתוך המבנים, ומשקף תפיסה של פעולה פולחנית נסתרת הפועלת מתוך המרחב עצמו ומקנה לו יציבות, הגנה וקדושה.
בתוך שלושת המישורים הללו נחשפת תפיסה רחבה של פולחן ככוח מארגן: הוא אינו מתרחש רק במקומות ייעודיים או בזמנים מוגדרים, אלא חודר לכל רובדי הקיום – מהגוף הפרטי ועד למרחב העירוני. הממצא החומרי מצביע גם על תהליכים מתמשכים של מפגש בין־תרבותי, בעיקר עם מצרים, אך מדגיש כי אין מדובר בהשפעה חד־כיוונית. דימויים, סמלים וכתובות עוברים תהליך של אימוץ, תרגום ועיבוד, ובכך נוצרת תרבות היברידית שבה המקומי והזר משתלבים לכדי יצירה חדשה.
הדיון בממצאים נבחרים ממחיש תהליכים אלה: דימויים כמו הצביה המינקת, קמעות ניידים או חפצים נושאי כתובות מצריות אינם נשארים במשמעותם המקורית, אלא נטענים במשמעויות חדשות בהקשר המקומי. גם הצלמיות, ובעיקר הייחודיות שבהן, מדגימות כיצד דימויים אינם רק מועתקים אלא נוצרים מחדש מתוך שילוב של מסורות שונות.
בסיכומו, הפרק מצייר את עזקה כמרחב שבו אמונה, חומר וחיים יומיומיים כרוכים זה בזה ללא הפרדה. תושבי המקום אינם מוצגים כנמענים פסיביים של השפעות, אלא כסוכנים פעילים היוצרים את עולמם התרבותי. האמונה מופיעה לא כרעיון מופשט, אלא כדרך חיים – מערכת חיה של פעולות, חפצים ומשמעויות, המעצבת את האופן שבו בני האדם תפסו את עצמם ואת עולמם.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
גשם של כוכבים: הלילות שבהם השמיים מתעוררים | פיזיקה ואסטרונומיה
יש רגעים שבהם כל מה שצריך לעשות הוא להרים את הראש. השבוע, שמי הלילה מציעים לנו בדיוק רגע כזה: מטר הפרסאידים, אחד ממטרי המטאורים המרשימים והאהובים ביותר, מגיע לשיאו ומזמין אותנו לצאת מהעיר, להתרחק מאורות הרחוב ולהביט אל השמיים. בפרק החדש של תל אביב 360, הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב, ורד לבקוביץ מארחת את מיכאל צוקראן, מנהל תחנת הקרקע למעקב אחר לוויינים ותקשורת לייזר במרכז הקוונטום באוניברסיטת תל אביב, מרצה לאסטרונומיה וצלם חלל ולוויינים.
מה שאנחנו מכנים "כוכבים נופלים" הם למעשה חלקיקי אבק וסלע זעירים, שרידיו של כוכב השביט סוויפט־טאטל, החודרים לאטמוספרה במהירות עצומה ויוצרים הבזקי אור קצרים. בשיא המטר, שיחול ב־12 באוגוסט, ניתן יהיה בתנאי תצפית מיטביים לראות עד כ־150 מטאורים בשעה. בפרק נדבר עם צוקראן על המדע שמאחורי התופעה, על האתגרים בצילום מטאורים ואובייקטים מהירים כמו תחנת החלל הבינלאומית, על זיהום אור ועל הטכנולוגיות המאפשרות לנו לעקוב אחר גרמי שמיים ולתעד אותם. כי לפעמים, כדי להתקרב אל היקום, כל מה שצריך הוא פשוט להביט למעלה...
האזינו לפרק נוסף של תל אביב 360", פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Physics-Astronomy_Spotify
https://360tau.com/Physics-Astronomy_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau
חפירות תל עזקה פרק 19 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הסביבה, המשאבים והבסיס החקלאי של הכלכלה בעזקה
הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כמערכת כלכלית וחברתית מורכבת, הנשענת על שילוב הדוק בין תנאים סביבתיים, ייצור חקלאי וארגון חברתי. הבסיס לכלכלה הוא עמק האלה הפורה, שסיפק תנאים נוחים לגידול דגנים, זיתים וגידולים נוספים, אך גם דרש ניהול מושכל של משאבים בשל תנודות אקלימיות. מתוך תנאים אלה התפתחה כלכלה שאינה מסתפקת בייצור בסיסי, אלא כוללת עיבוד, אגירה והפצה של עודפים – תהליכים המחייבים תיאום, חלוקת עבודה ושליטה במשאבים.
לצד החקלאות, משק בעלי החיים תרם גיוון וגמישות כלכלית, תוך ניצול רב־תכליתי של צאן ובקר למזון, עבודה ומשאבים נוספים. שילוב זה בין חקלאות, עיבוד ומשק בעלי חיים יוצר מערכת ייצור רב־שכבתית, שבה תחומים שונים משלימים זה את זה. הממצא הארכאולוגי מצביע על כך שמדובר בכלכלה מאורגנת ומרוכזת יחסית, הכוללת התמחות, פעילות ייצור בקנה מידה רחב ושליטה בעודפים – מאפיינים המעידים על קיומה של מסגרת מוסדית ואולי גם על אליטות מקומיות שניהלו את המשאבים.
בהמשך, הפרק ממקם את עזקה בתוך מערכת אזורית ואימפריאלית רחבה, שבה היא פועלת כעיר ביניים המתווכת בין מרכזים גדולים יותר. היא אינה מבודדת, אלא חלק מרשת של ערים־מדינות הפועלות תחת השפעה מצרית, תוך שילוב בין תלות לשיתוף פעולה. הכלכלה המקומית משתלבת במנגנונים רחבים של גבייה, הפצה ושליטה, אך במקביל שומרת על בסיס ייצור עצמאי ועל סוכנות מקומית.
לבסוף, הפרק מדגיש את הקשר בין כלכלה, שלטון וזהות, כפי שמתבטא במיוחד בממצא של קנקן עם כתובת היראטית. ממצא זה מעיד על נוכחות מנהלית מצרית באתר ועל קשר ישיר בין ייצור, אגירה וניהול משאבים במסגרת שלטונית. יחד עם זאת, הוא גם מצביע על טשטוש הגבולות בין תחומים – כלכלה, פולחן ושלטון – וממחיש כיצד עזקה פעלה כצומת מורכב שבו נפגשים מערכות מקומיות ואימפריאליות רגע לפני קריסתן בסוף תקופת הברונזה המאוחרת.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
הברך לא משקרת - מתי כאב ברכיים באמת צריך להדאיג אותנו? כל מה שצריך לדעת על הברך
מעט כל אחד מאיתנו מכיר את הרגע שבו הברך מתחילה להציק בריצה, במדרגות, באימון, או סתם כשקמים בבוקר. אבל מה היא באמת מנסה להגיד לנו?
האם כל כאב מעיד על נזק?
האם שחיקת סחוס היא גזירת גורל?
מתי קרע במניסקוס דורש ניתוח,
מדוע נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לקרע ברצועה הצולבת,
אילו טיפולים מופצים ברבים אבל עדיין אין להם תוקף מדעי?
ואיך אפשר למנוע פציעות אצל ילדים, מתבגרים ומתאמני סוף השבוע?
בפרק החדש של “פוד על הדופק” מירי נבו מארחת את ד”ר גיל רצ’בסקי, מנהל שירות פציעות הספורט בחטיבה האורתופדית באיכילוב ורופא בכיר ביחידה לספורט לילדים ומתבגרים בבית החולים “דנה”.
יחד הם מפרקים את אחד המפרקים העמוסים והמורכבים בגוף - הברך.
כי הברכיים שלנו מאפשרות לנו ללכת, לרוץ, לקפוץ, לשנות כיוון, לטפס מדרגות ולקום מהכיסא מאות פעמים ביום. אולי הגיע הזמן להבין איך לשמור עליהן.
לינק למחקר:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38247370/
מירי נבו M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Sport_Spotify
https://360tau.com/Sport_ApplePodcast
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄
לראות את האדם שלפניך - עקרונות הניהול של מערכת המשפט
מה הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון? מה תפקידיו? למה שיטת הסניוריטי חשובה? איך נקבעים הרכבים לדיון? איך מקדמים שופטים? מה התמריצים של שופטים ולמי הם נאמנים? דורית ביניש שהייתה נשיאת בית המשפט העליון בין השנים 2006 ו-2012, מתארחת בפודקאסט שלנו ומספרת על ניהול מערכת המשפט, מדוע עצמאות השופטים היא חיונית ולמה למרות זאת נדרשת אחידות ניהולית. היא גם מספרת על מערכת היחסים בין שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ואיזה רפורמות נדרשות לדעתה במערכת המשפט
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Entrepreneurship_Spotify
https://360tau.com/Entrepreneurship_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
פרק 6: מאחורי הקלעים של השקעת האימפקט האמיתית. הסיפור של היזם, הסטארט-אפ והקרן | השקעות אימפקט בתכלס
בפרק השישי של "השקעות אימפקט בתכל'ס" אנחנו יוצאים אל המציאות!
אירה פרידמן מארחת את שני הצדדים של השקעת אימפקט אמיתית - קרן ההון סיכון שהחליטה להשקיע והסטארט-אפ שגייס את ההשקעה.
במרכז הפרק עומדת ההשקעה של Good Company VC ב-Jotit סטארט-אפ ישראלי בתחום טכנולוגיות החינוך EdTech, המסע של יזם סדרתי והעתיד של עולם החינוך.
תחום ה-EdTech נחשב לאחד התחומים המאתגרים ביותר בעולם היזמות, עם אחוזי הצלחה נמוכים במיוחד.
אז מה גורם ליזם שכבר ביצע אקזיט מוצלח לחברת ענק נייקי לצאת שוב למסע יזמי - דווקא בתחום החינוך?
ומה גורם לקרן הון סיכון, שבמשך שנתיים בחנה עשרות חברות בתחום מבלי להשקיע באף אחת, לבחור דווקא ב-Jotit ולהיות המשקיעה הראשונה בחברה?
אירה מארחת את:
שחר בוצר - קו-פאונדר ושותף מנהל, קרן הון סיכון Good Company VC - קרן הון סיכון מהמצליחות בישראל שהיא Mission Driven המתמקדת בהשקעה בסטארט אפים הפותרים את הבעיות הגדולות של העולם באמצעות טכנולוגיה. שחר הוא אחד ממשקיעי האימפקט המוכרים והותיקים בישראל.
דודו בלייכר - יזם סדרתי, קו-פאונדר ומנכ"ל, סטארט אפ Jotit המביא בשורה לעולם החינוך. איך יזם מנוסה מצליח במקום שאחרים נכשלו ואף מגייס 10 מיליון דולר השקעה מקרן Owl Ventures הקרן הגדולה בעולם בתחום טכנולוגיות החינוך המנהלת 2 מיליארד דולר.
על מה דיברנו תכל'ס?
· מה מניע יזם Second Timer שכבר עשה אקזיט לצאת שוב למסע יזמי שנמשך לעיתים עשור?
· למה דווק Good Company VC החליטה להיות המשקיעה הראשונה ב- Jotit? האם היה הקליק בפגישה הראשונה?
· מה באמת קורה מאחורי הקלעים של עסקת השקעה – מהפגישה הראשונה ועד לחתימה על ההשקעה?
· כיצד נראה תהליך בדיקת נאותות ה-Due Diligence מנקודת המבט של הקרן ושל היזם?
· "הפיל שבחדר" - האם המילה "אימפקט" מקשה על גיוס הון? האם סטארט-אפ אימפקט נדרש להוכיח את עצמו יותר?
· איך מודדים אימפקט בסטארט-אפ?
· אילו עצות נותנים יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון ליזמים שרוצים לבנות חברה מצליחה – גם מחוץ לתחומים ה"חמים"?
· איך מכניסים חדשנות למערכת החינוך, ומה צפוי להשתנות באופן שבו נלמד בעתיד?
· מה האסטרטגיה של Jotit להכנסת הפתרון אותו פיתחה למערכת החינוך בארה"ב?
להאזנה לפרק שמאפשר להציץ אל מאחורי הקלעים של עסקת השקעה אמיתית - דרך העיניים של שני האנשים שישבו משני צדי שולחן
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/CapitalMarket_Spotify
https://360tau.com/CapitalMarket_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360
מערכת הפטנטים | רואים עתיד
מערכת הפטנטים נתקלת בקשיים יוצאי-דופן כיום, וישנן אפילו ראיות שהיא יכולה לדכא חדשנות. נפגשנו עם רימה פוגץ' שנדלזון, יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל לשעבר, כדי להבין כיצד מערכת הפטנטים עוברת אבולוציה בימים אלו ממש, וכיצד היא עשויה להיראות בשנים הבאות, כאשר הבינה המלאכותית תוכל לפתח המצאות ברמה דומה לזו של בני-אדם - וגם לרשום עליהן פטנט.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Future_Spotify
https://360tau.com/Future_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
איך נמלים מנווטות, משתפות פעולה ומקבלות החלטות ללא אגו? פרופ' ינון שרף
"לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" — הפתגם המוכר מקבל עומק מדעי מרתק בשיחה מרתקת בין ד"ר מיכאל מירו לבין פרופ' ינון שרף מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
בפרק זה של הסדרה "טבע הסביבה" (מבית ערוץ הפודקאסטים "תל אביב 360"), אנו צוללים אל עולמן הנסתר של הנמלים — יצורים קטנים לכאורה שאנו נוטים להתעלם מהם, אך מגלים חברה מורכבת, חכמה ומאורגנת להפליא, שממנה בני האדם יכולים ללמוד לא מעט.
מה בפרק?
סוציאליזם בטבע וחטיבת המילואים של הקן: האם כל הנמלים עובדות קשה? פרופ' שרף מסביר על חלוקת התפקידים במושבה, על ה"נמלים העצלות" שלמעשה משמשות ככוח גיבוד לחירום, ועל התארגנות עצמית ללא מנהל מרכזי.
גאונות הניווט והמתמטיקה של החרקים: איך נמלה שיוצאת למסע חיפוש מזון מפותל ומקרי יודעת לחזור לקן בקו ישר ומדויק? על מנגנון אינטגרציית המסלול (Path Integration), שימוש בשמש ובסימני דרך, והניסוי המפורסם על עומדן מרחק וגודל צעדים ("נמלים על עקבים").
שיתוף פעולה, קבלת החלטות ודמוקרטיה נמלית: כיצד קבוצת נמלים מצליחה לסחוב יחד משא הכבד ממנה פי כמה תוך תיאום מלא? ואיך המושבה מקבלת החלטה משותפת על מעבר לקן חדש ללא אגו?
הקרבה עצמית ועזרה הדדית: מנגנוני חילוץ נמלים שנלכדו בקורי עכביש, סגירת פתח הקן מבחוץ לקראת הלילה תוך סיכון אישי, והיעדר רגש פוליטי מול טובת הכלל.
אתגרי המושבה: ניהול פסולת והיגיינה בצפיפות גבוהה, התמודדות מול טורפים האורבים בשבילים (כמו ארינמלים), והסתגלות לשינויי מזג אוויר וטמפרטורות קיצוניות.
נמלים בסביבה העירונית והאורבנית: איזה מינים של נמלים וחרקים מצליחים לשרוד בעיר ובבתים שלנו? על תחרות בין-מינית, עמידות לחום, ונושא המינים הפולשים (כמו נמלת האש).
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Nature_Spotify
https://360tau.com/Nature_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https
חפירות תל עזקה פרק 18 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - הייצור והמרחב העירוני
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק עוסק במערכת הכלכלית של תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת ומציג אותה כמערכת עירונית מורכבת, שבה ייצור, עיבוד, אגירה והפצה משתלבים יחד לכדי מנגנון מאורגן. הכלכלה לא נתפסת רק כאמצעי קיום, אלא כעיקרון מארגן של המרחב העירוני והחברתי: העיר עצמה מתפקדת כמרכז ייצור פעיל, שבו מתקיימת חלוקה פונקציונלית בין אזורי מגורים, סדנאות, מתקני עיבוד ומחסנים. מיקומה של עזקה בעמק האלה אפשר לה לשלב בין חקלאות מקומית לבין שליטה בצירי תנועה, וכך להפוך לחוליה מרכזית ברשת אזורית של ייצור ותנועה .
הפרק מדגיש שהפעילות הכלכלית באתר חורגת מהיקף ביתי פשוט. עדויות כמו ריכוז גדול של מתקני טחינה, כלי שחיקה ומבנים ייעודיים מצביעות על ייצור אינטנסיבי ומאורגן, ככל הנראה תחת פיקוח או ניהול של גורמים מרכזיים. המבנה בשטח T2 מתפרש כיחידת ייצור ייעודית, שבה התנהלה פעילות מתמשכת של עיבוד תוצרת חקלאית כחלק משרשרת רחבה יותר של ייצור ואספקה. בכך נחשפת מערכת שבה העבודה מחולקת, מתמחה ומאורגנת, ולא מבוססת רק על משקי בית עצמאיים.
לצד הייצור המקומי, הפרק מדגיש את השתלבותה של עזקה ברשתות סחר רחבות. הופעת חומרי גלם לא מקומיים – כמו אלבסטר שמקורו במצרים ואנטימון שמקורו כנראה באזור הקווקז – מעידה על קשרים בין־אזוריים ועל תנועה של חומרים, ידע וטכנולוגיה. עם זאת, החומרים הללו אינם רק עדות למסחר, אלא גם לשילוב בין יבוא לעיבוד מקומי, מה שמצביע על רמה גבוהה של התמחות טכנולוגית ועל יכולת להשתלב במערכות כלכליות רחבות מבלי לאבד עצמאות מקומית.
בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כעיר שבה הכלכלה היא מערכת רב־שכבתית: מצד אחד ייצור חקלאי ועיבוד מקומי אינטנסיבי, ומצד שני קשרים בין־אזוריים, שימוש בחומרי גלם יוקרתיים ושליטה במשאבים. שילוב זה משקף חברה מורכבת והיררכית, שבה ארגון העבודה, הגישה למשאבים והשליטה בייצור יוצרים מבנה חברתי וכלכלי מתקדם בתוך המרחב העירוני.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בישראל: מקרה הבוחן של 'קלוד' במבט גלובלי
מדוע מדינות מסוימות הופכות טכנולוגיה חדשה לעוצמה לאומית, בעוד אחרות נותרות מאחור? ד"ר תומר פדלון בשיחה עם רועי זילבר דנים באופן שבו מדינות מטמיעות טכנולוגיות חדשניות, מתוך מקרה הבוחן של מודל 'קלוד'. השיחה צוללת לנתוני השימוש בארץ ובעולם, מנתחת את פערי הדיפוזיה בין המרכז לפריפריה בישראל, ובוחנת כיצד התרבות המקומית מעניקה לישראל יתרון משמעותי בתחרות הטכנולוגית – ומהן הסכנות לשחיקת יתרון זה בעתיד.
רועי זילבר הוא חוקר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב ודוקטורנט בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב.
ד"ר תומר פדלון הוא המנהל האקדמי של מרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Elrom_Spotify
https://360tau.com/Elrom_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
תיאטרון, משפט ומה שביניהם: האם בית המשפט הוא בעצם תיאטרון גרוע?
בפרק זה של "עכשיו תרבות", ד"ר מיכאל מירו מפתח שיחה קולחת ומעמיקה עם ד"ר יניב גולדברג – איש אשכולות המשבץ בעבודתו עריכת דין, רבנות, חקר תיאטרון ובימוי. מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס וחוקר במרכז ליידיש באוניברסיטת בר-אילן.
שיחה על הסוגיות:
האם יש קשר פנימי עמוק בין אולם בית המשפט לבין בימת התיאטרון?
איך עולם הדרמה המשפטית נפגש עם הקלאסיקות של התיאטרון העברי והיידי?
מה יש לשחקנית הדגולה ליא קניג ולמחזה "הדיבוק" ללמד אותנו על החיים, על תהליכי עומק ועל הסכנה שבסגידה לבורות בעידן הדיגיטלי?
📌 על מה דיברנו בפרק?
* המשפט כתיאטרון והתיאטרון כבית ספר לחיים: הציניקנים יגידו שמשפטים זה פשוט "תיאטרון רע", אך הדרמות האנושיות בבתי המשפט מונעות מאותם יצרים בסיסיים של דמויות על הבמה – הרצון להכרה, לאהבה ולאושר (כפי שאמרה ליא קניג: "התיאטרון לימד אותי לחיות").
* משפט הראווה למחזה "הדיבוק" (1926): מבט היסטורי מרתק על הדרמה שהסעירה את תל אביב הקטנה, כאשר אגודת הסופרים והעיתונאים ערכה "משפט ציבורי" למחזה "הדיבוק" בטענה שהוא מקדש גלותיות. מהו תפקידו האמיתי של תיאטרון איכותי – לברדר או לעורר חשיבה ביקורתית?
* תרבות הריאליטי וקידוש הבורות: דיון נוקב על השינוי בשיח הציבורי – מבושה בחוסר ידע להפיכת הבורות למקור לגאווה בתקשורת המיינסטרים, לעומת העומק והסקרנות שהיו נהוגים בעבר.
* סכנת ה"אינסטנט" בעידן הבינה המלאכותית: מה אנחנו מאבדים כשאנחנו מוותרים על הדרך? בעזרת תפיסות מעולם היהדות והתיאטרון, הדיון מעלה על הנס את חשיבות התהליך והעמל החשיבתי על פני התוצאה המיידית.
* מאחורי הקלעים של העבודה עם ענקי התיאטרון: סיפורים מרתקים ממקור ראשון על בימוי ליא קניג בהצגת יחיד ביידיש, הוויכוח ההיסטורי שלה עם הבמאי עומרי ניצן, וה"סאבוטז'" הספרותי שביצע חיים נחמן ביאליק למחזה "הדיבוק" כשתרגם אותו מעריסה יידית לעברית.
* הומור כנשק של החלש: הניואנסים הפיגורטיביים של שפת היידיש, ההומור השחור כאמצעי תרפואטי לשרידות בתקופות אפלות, והתבוננות על המערכונים הקלאסיים של אפרים קישון (כמו "קלרשו" ו"הכתובה").
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Culture_Spotify
https://360tau.com/Culture_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄
כשה-AI בוחר מותגים: SYSTEM3 וקבלת החלטות צרכנית
בפרק זה נדבר על איך ה-AI משפיע על הצרכן ותהליך קבלת ההחלטות שלו, ועל המשמעויות של זה על המותגים והתקשורת השיווקית שלנו.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Marketing_Spotify
https://360tau.com/Marketing_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
חפירות תל עזקה פרק 17 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - עיר, תרבות חומרית וזהות במרחב אימפריאלי
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כעיר מורכבת ודינמית הפועלת בתוך מרחב אימפריאלי רחב, תוך שמירה על זהות מקומית ברורה. מיקומה האסטרטגי מעל עמק האלה מציב אותה כצומת חשוב ברשת אזורית של קשרים, מסחר ותנועה, אך החפירות מראות כי חשיבותה אינה נובעת רק ממיקומה אלא גם מהמבנה העירוני המפותח ומהפעילות הכלכלית, הפולחנית והחברתית שהתנהלה בה. הסטרטיגרפיה הברורה מאפשרת לעקוב אחר התפתחות היישוב משלבים מוקדמים בעלי אופי מקומי, דרך התרחבות והעמקה של הארגון העירוני, ועד לשיא של מורכבות רגע לפני החורבן בסוף המאה ה־12 לפנה״ס .
מן הממצאים עולה תמונה של עיר בעלת חלוקה פונקציונלית מגוונת: מרכזים כלכליים ויצרניים בפסגת התל, אזורי מגורים ורובעים חיצוניים במדרונות, מתחמי ייצור כמו אזור קדרים, ואף מרחב פולחני מוסדר הכולל מקדש. השילוב בין אזורי פעילות שונים מעיד על ארגון חברתי מפותח ועל כלכלה אינטנסיבית המבוססת בעיקר על ייצור מקומי. לצד זאת, העיר אינה מנותקת מהעולם הרחב, אלא משתלבת בו דרך קשרים מסחריים ותרבותיים, המתבטאים בהופעת פריטי יבוא ובאימוץ סלקטיבי של סגנונות זרים.
הקרמיקה, כמרכיב המרכזי בממצא, מדגישה את האיזון בין מסורת מקומית לבין פתיחות להשפעות חיצוניות. רוב הכלים מיוצרים מקומית ומעידים על מערכת ייצור מפותחת ועצמאית, בעוד שהיבוא – מקפריסין ומהעולם האגאי – מופיע בהיקף מוגבל ומשמש בעיקר כסמן חברתי ותרבותי. הופעת חיקויים מקומיים של כלים זרים מצביעה על תהליך של “תרגום תרבותי”, שבו רעיונות חיצוניים נטמעים בתוך מסגרת מקומית ומקבלים משמעות חדשה.
בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כעיר המחוברת לרשתות אזוריות אך שומרת על עצמאות כלכלית וזהות מקומית. היא אינה רק נקודת מעבר או אתר פריפריאלי, אלא מרחב שבו מתרחשים מפגשים בין־תרבותיים, שבו חיי היומיום, הכלכלה והזהות מתעצבים מתוך שילוב מתמיד בין מקומי לאימפריאלי.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
הַ״לָמָּה״ של משטרת ישראל - עקרונות הניהול של המשטרה
איך מנהלים משטרה? רוני אלשייך שהיה מפכ"ל המשטרה בשנים 2015-2018 מספר על עקרונות הניהול של המשטרה: הרעיון המסדר של הארגון, או ה"למה" שלו, הוא "לצמצם את חשיפת האזרח לעברות ותאונות." לדבריו "מה שמשרת את זה, עושים, ומה שלא משרת את זה, לא עושים. אתה מצפה מהשוטר להסתכל על כל הזמן." כדי להשיג את ה"למה" של הארגון, נדרשת לדברי אלשייך מדידה אובייקטיבית עד כמה שניתן של התוצאות – האם האזרחים נחשפים פחות לעברות ותאונות –תגמול שוטרים וקידומם בהתאם להשגת התוצאות, ומתן חופש פעולה למנהלי תחנות ושוטרים כדי שישיגו את התוצאות בצורה האפקטיבית ביותר, תוך חתירה מתמדת לכך שיפנימו את ה"למה" של הארגון. אלשייך מדבר בנוסף על מניעת פשע ואכיפה, שיטור בסיס ושיטור גבוה, על ניהול מבוסס נתונים עם קשר הדוק עם האקדמיה, וכן על התנהלות המשטרה כלפי האזרחים, ההתנהלות הפנימית של המשטרה, וההתנהלות מול השר הממונה.
0:00 ㅤהקדמה
1:00 ㅤמה הדבר שהכי הפתיע אותך כשנכנסת לתפקיד?
1:50 ㅤחשיבות של קרימינולוגיה לניהול משטרה
3:40 ㅤהרקע לכניסה לתפקיד: משבר הניצבים במשטרה והניסיון למנות את גל הירש למפכ"ל
5:30 ㅤמינוי מפכ"ל שבא מחוץ למשטרה
7:15 ㅤהבדל בין ניהול לפיקוד
9:45 ㅤהקשבה לאנשים
10:35 ㅤמשמעת במשטרה: ההבדל בין משמעת לציות
14:00 ㅤהלמה של הארגון
15:25 ㅤאיך מנחילים את הלמה של הארגון?
16:30 ㅤמדידת ביצועים לפי הלמה של הארגון
17:00 ㅤמניעה ואכיפה: שיטור קלאסי ושיטור גבוה
18:30 ㅤמניעת שיטור יתר
20:05 ㅤבחירת סדרי עדיפויות: הפוליגון המוכה
21:20 ㅤמדידת תפוקות לעומת מדידת תוצאות
24:10 ㅤאיך שוטרים מגיבים לתמריצים?
26:30 ㅤאיך תחנות משטרה פותרות בעיות באמצעות שיטור צד ג'?
28:35 ㅤחופש החלטה למנהלי תחנות משטרה
32:30 ㅤחשיבות של מחקר אקדמי ומשוב אקדמי על פעולות המשטרה
34:15 ㅤמוליכות: זרימת ידע במשטרה
37:20 ㅤקידומים במשטרה
43:10 ㅤאיך מנצלים את המוליכות במשטרה לקידום מדיניות?
46:00 ㅤהשלטת יצר טוב על יצר רע
48:00 ㅤעידוד יוזמה לפי הלמה של הארגון
51:00 ㅤמה מניע שוטרים? שירות לציבור
58:30 ㅤמדידת ביצועי שוטרים
1:00:45 ㅤרב תרבותיות במשטרה והיכרות עם הקהילה
1:04:45 ㅤאיך ממנים אנשים לתפקידים?
1:08:45 ㅤקשרים רומנטיים בתוך המשטרה
1:09:30 ㅤמבדקי מהימנות של שוטרים
1:13:20 ㅤהשפעת המוליכות הגבוהה על שינויים בהתנהלות המשטרה
1:14:45 ㅤעצמאות המשטרה מול הממשלה
1:18:20 ㅤהליך בחירת המפכ"ל
1:20:00 ㅤהליך בחירת קצינים בכירים במשטרה
1:20:45 ㅤמעורבות השר לביטחון לאומי במינויים במשטרה
1:25:00 ㅤההבדל בין המשטרה לשב"כ
1:27:10 ㅤאיך אפשר לשקם את אמון הציבור במשטרה?
1:30:30 ㅤדוגמה לפתרון בעיות באמצעות שיטור צד ג'
1:33:30 ㅤחשיבות של רעיון מסדר לארגון – הלמה של הלמות
1:34:30 ㅤחשיבות של המשגה והנחלתה לחברי הארגון
1:36:20 ㅤאיך רוני אלשייך התכונן לכניסה לתפקיד?
1:38:20 ㅤמה רוני אלשייך עשה עם כניסתו לתפקיד המפכ"ל
1:44:30 ㅤרפורמה באגף החקירות במשטרה
1:47:20 ㅤרפורמות צריכות לתמוך זו בזו
1:48:30 ㅤחשיבות תפיסת התפקיד והתעסקות ביזום מול הדחוף
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
מוח הזוחלים, אבולוציה וחישוביות: מה החרדון מבין על העולם? פרופ' מרק שיין
ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופ' מרק שיין מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב.
שיחת עומק שעוסקת בשאלות כמו האם לזוחלים יש realmente "מוח זוחלי" פרימיטיבי, או שמדובר באחד המיתוסים הגדולים של מדעי המוח? ואיך תנועות העיניים של חרדון או צב קשורות לאלגוריתמים המורכבים ביותר של בינה מלאכותית?
בפרק זה של "תל אביב 360 – טבע והסביבה", ד"ר מיכאל מירו מפתח שיחה מרתקת עם פרופ' מרק שיין על האבולוציה של המוח, מערכות מורכבות והדרך שבה בעלי חיים תופסים את המציאות.
על מה דיברנו בפרק?
אינטליגנציה קולקטיבית ומערכות מורכבות: מזה האוויר ועד מושבות חיידקים – איך מערכות שאינן קשורות לכאורה מגלות חשיבה מערכתית?
ניפוץ מיתוס "המוח הזוחלי": מדוע התאוריה של קארל סייגן אינה נכונה, ואיך הבלופרינט הבסיסי של המוח שלנו היה קיים כבר אצל החולייתנים הראשונים לפני 550 מיליון שנה?
המהפכה של המעבר מהמים ליבשה: איך הגידול בטווח הראייה פי מיליון עיצב מחדש את הקוגניציה, הראייה והגמישות של בעלי החיים?
תנועות עיניים (סקאדות) וראייה בלתי-מצומדת: איך המוח מייצר תמונה צבעונית וחדה מעולם שרובו נתפס בשחור-לבן, ואיך צבים וחרדונים מעבדים שתי תמונות נפרדות משתי עיניים הנעות באופן בלתי תלוי?
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Nature_Spotify
https://360tau.com/Nature_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄
חפירות תל עזקה פרק 16 | עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת - העיר, המרחב והקשרים
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק מציג את תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת כחלק מעולם חדש שבו המרחב המקומי נטמע בתוך מערכת אימפריאלית רחבת־היקף. בניגוד לתקופות קודמות, שבהן ערים פעלו כיחידות עצמאיות יחסית, עזקה פועלת כעת בתוך מסגרת היררכית הנשלטת במידה רבה על ידי מצרים. שינוי זה אינו רק פוליטי או צבאי, אלא עמוק יותר: הוא משנה את האופן שבו ערים, דרכים ואנשים מקבלים משמעות, כאשר כל מרכיב מוגדר מתוך קשריו למערכת רחבה ממנו .
הפרק מדגיש שהאימפריה המצרית פעלה באמצעות שילוב של מנגנונים – שליטה עקיפה, קשרים כלכליים, נוכחות אדמיניסטרטיבית והפצת סמלים תרבותיים – אך גם דרך דינמיקה של מפגש בין־תרבותי. האוכלוסייה המקומית אינה רק כפופה, אלא גם משתתפת פעילה בתהליך, מאמצת, מתאימה ולעיתים משנה את ההשפעות הזרות. כך נוצרת תרבות חומרית היברידית, המשלבת יסודות מקומיים עם השפעות מצריות, אגאיות וקפריסאיות, ומשקפת עולם פתוח ומקושר יותר.
בהמשך מתואר רצף ההתפתחות של התקופה כתהליך דינמי: מן ההתארגנות מחדש לאחר קריסת הברונזה התיכונה, דרך התבססות השליטה המצרית והשתלבות הדרגתית במערכת אזורית, ועד לשיא של קישוריות בין־אזורית, מסחר אינטנסיבי ופעילות עירונית ענפה. עזקה משתלבת בתהליכים אלה כצומת חשוב, שמיקומו מאפשר לו לתווך בין אזורים שונים ולהיות חלק מרשת רחבה של קשרים.
בסופו של דבר, הפרק מציג את תקופת הברונזה המאוחרת כעידן של שינוי תפיסתי: מעבר מעולם של קהילות מקומיות יחסית לעולם של תלות הדדית, היררכיה וריבוי זהויות. עזקה הופכת מדוגמה לאתר מקומי משמעותי לעדות למפגש בין אדם למערכת אימפריאלית רחבה, שבה חיי היומיום, הכלכלה והזהות מעוצבים מחדש בתוך סדר עולמי חדש.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau
השעון הביולוגי שלנו - איך חיים, אוכלים ומתאמנים לפי השעון הביולוגי, ועוד על המנגנון הגאוני הזה
האם אתם אוהבים ללכת לישון ממש מאוחר בלילה או לקום מאוד מוקדם בבוקר? מעניין מה חושב עליכם השעון הביולוגי שלכם. שהרי יש בתוך כולנו מערכת שלמה, עתיקה ומדויקת, שמנהלת אותנו מאחורי הקלעים, זהו שעון ביולוגי, הידוע גם בשם השעון הצירקאדי.
מערכת שקובעת מתי נהיה עירניים, מתי רעבים, מתי נצליח להתאמן טוב יותר, ללמוד טוב יותר, ואפילו מתי הגוף שלנו יתאושש או יפריש הורמונים.
בפרק החדש של פוד על הדופק מירי נבו מארחת את ד״ר יערית אדמוביץ תמם, כדי להסביר מהו השעון, מה קורה פיזיולוגית בגוף, איזה ״טיפוסי שעון״ (כרונוטיפ) אנחנו ומה המשמעות של זה, מתי על פי השעון הביולוגי כדאי לבצע פעילות גופנית, לישון, לאכול. ועל ההבדלים בין נשים לגברים.
לינק למחקר:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31006590/
אורחת:
ד"ר יערית אדמוביץ' תמם, מדענית סגל במכון ויצמן למדע. חוקרת בתחום השעון הביולוגי.
מירי נבו, M. Sc בפיזיולוגיה של המאמץ, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, שדרנית ערוץ הספורט.
״פוד על הדופק״ בהובלת מירי נבו - הפודקאסט של מכון סילבן אדאמס למדעי הספורט והתכנית לפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Sport_Spotify
https://360tau.com/Sport_ApplePodcast
המידע המובא במסגרת הפודקאסט הוא כללי ונועד להרחבת הידע המדעי והמחקרי בלבד. אין לראות בו משום המלצה רפואית או כתחליף לפנייה אל גורם רפואי מוסמך. בכל מקרה של צורך בייעוץ אישי, אבחון או טיפול רפואי מקצועי יש לפנות לבעל מקצוע רפואי מוסמך
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
After the Fog of War: Trying to Understand the Factual and Moral Realities of the Israel–Gaza War
Prof. Michael Gilead interviews Prof. Danny Orbach, a military historian at the Hebrew University, about his perspective on the Israel–Gaza war. Throughout the episode, Prof. Orbach discusses the similarities and differences between this conflict and other wars, explains why he argues that Israel's conduct does not constitute crimes against humanity, and explores the ethical and epistemic challenges involved in assessing questions of this kind.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Psychology_Spotify
https://360tau.com/Psychology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https:
מה זה מחקר צרכנים סינטטי
אסא שפירא מארח את החברים מ- HUMANIX לשיחה על מחקר צרכנים סינטטי - אחד התחומים המרתקים והחדשניים ביותר בעולמות המחקר הצרכני. איפה התחום עומד היום, לאיפה הוא הולך, ומה השימושים הרלוונטיים לנו.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Marketing_Spotify
https://360tau.com/Marketing_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
לא רק השפיץ של הנעל - עקרונות הניהול בכדורגל
איך מנהלים קבוצת כדורגל? איך גורמים לשחקנים לשים את האגו בצד ולעבוד להצלחת הקבוצה? איך בונים קבוצה מצליחה לאורך זמן? איך מתנהלים מול ההנהלה, מול האוהדים, ועם הקהילה? שלמה שרף, שהיה אחד ממאמני הכדורגל המצליחים בישראל, ומאמן נבחרת ישראל בכדורגל, ואיתמר צ'יזיק, שהיה המנכ"ל של מכבי חיפה ועזר להפוך אותה למועדון כדורגל מצליח בקנה מידה אירופאי, חולקים איתנו מניסיונם ומהתובנות שלהם לגבי ניהול של קבוצת כדורגל מצליחה.
0:00 ㅤהקדמה
2:30 ㅤהצלחה בניהול של מועדון כדורגל נמדדת לאורך שנים
3:50 ㅤרמת הניהול תלויה בבעלים ובהשקעה הכספית בקבוצה
7:00 ㅤחשיבות הכסף הגדול בכדורגל
7:50 ㅤמהי מנהיגות בכדורגל?
9:30 ㅤאיך מכבי חיפה הפכה למועדון כדורגל מצליח?
10:45 ㅤמה הופך מאמן כדורגל למאמן מצליח?
12:50 ㅤגיבוי של הבעלים וההנהלה למאמן
14:00 ㅤמאמן טוב מבין בכדורגל ויודע לנהל משחק
15:40 ㅤכדורגל זה הצגה
18:00 ㅤחשיבות שחקנים שגדלו במועדון
19:00 ㅤמאמן טוב חייב לייצר אווירה מתאימה בחדר ההלבשה
21:00 ㅤבניית תקציב ותוכנית עבודה של מועדון כדורגל
21:20 ㅤקידום שחקנים צעירים שגדלו במועדון
24:30 ㅤניהול מועדון כדורגל לפי תכנית עבודה מסודרת
26:00 ㅤקשרים עם אוהדים
28:30 ㅤתרומה לקהילה
30:30 ㅤחשיבות של דו קיום וקשר עם האוהדים והקהילה
33:30 ㅤאיך בונים קבוצה? כבוד למאמן ומשמעת
35:30 ㅤאיך רותמים שחקנים להצלחת הקבוצה?
38:00 ㅤמה הסוד של מאמן טוב?
42:30 ㅤאיך מתמרצים שחקנים?
44:10 ㅤאיך קורה שמאמן מצליח בקבוצה אחת ונכשל באחרת?
45:50 ㅤאימון קבוצה מול אימון נבחרת
48:00 ㅤסוכני שחקנים
48:50 ㅤאיך בוחרים שחקנים לקבוצה?
51:20 ㅤאיך מתנהלים מול כוכבים?
53:00 ㅤשחקנים זרים ושחקני בית
55:15 ㅤחינוך של בני נוער לספורט
59:20 ㅤמה הסוד של מאמנים מצליחים?
1:02:00 ㅤמאמן מתאים את עצמו לשחקנים או להיפך?
1:03:30 ㅤבעלות על קבוצת כדורגל
1:05:00 ㅤכדורגל יפה או כדורגל יעיל?
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Entrepreneurship_Spotify
https://360tau.com/Entrepreneurship_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
דור כאהן - ההבדל בין מה ש"עובד" ומה שעובד | קומיקאים בקמפוס (פרק 17)
הפעם בקומיקאים בקמפוס אנחנו צוללים עם דור כאהן למנגנונים ולטריקים בהומור, בניסיון להפיג את הקסם, לטוב ולרע. דור מסביר איך הוא ניגש לדברים, מה בעיניו היא קומדיה טובה, ולמה צב נחייה לאנשים לחוצים זה אולי דווקא רעיון טוב ולא ממש מצחיק.
דור ממליץ על המערכון Beers של SNL:
https://youtu.be/k4csRoGP0V8?si=DAnXXaXo3Q6wc5Qp
אמיר ממליץ על הבדיחה הזו ספציפית אבל כל האלבום של דימיטרי מרטין:
https://youtu.be/rrPBE0nylss?si=MEDzalOebPKNNUpM&t=578
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Comedy_Spotify
https://360tau.com/Comedy_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
להשהות את החירום, לדמיין את המחר בפסטיבל ישראל
האם בעיצומה של מציאות סוערת ושגרת חירום מתמשכת, לאמנות יש תפקיד הישרדותי?
ד"ר מיכאל מירו את מיכל ואעקנין, מנהלת אמנותית שותפה של פסטיבל ישראל עם שותפתה דפנה קרון, לשיחה מרתקת על מהותה של היצירה בזמני שבר ואיחוי. פסטיבל ישראל מציין השנה 65 שנים להיווסדו (28 ביולי עד 20 באוגוסט 2026) בתוכנית אמיצה שיוצאת מגבולות אולמות המופעים בירושלים ומגיעה גם אל הנגב המערבי וצפון הארץ.
בשיחה פתוחה ונוקבת הם צוללים אל מאחורי הקלעים של התוכנית האמנותית הייחודית:
✨ איך יוצרים מרחב שמבקש "לשהות ולהשתהות" ולא רק להגיב למיידי?
✨ השירים שנכתבו בעומק השבי – על הופעת הבכורה המצמררת של שגיא דקל חן על הדשא של קיבוץ ניר עוז.
✨ הליכה על חבל דק מעל גיא בן הינום – החיבור ההיסטורי בין 1987 להווה של 2026.
✨ כיצד מייצרים אמנות מה"אין" בסיורים בעקבות מופעים בינלאומיים שהוסרו זמנית?
✨ שיתוף הפעולה הייחודי עם עמותת ענר שפירא בפרויקט VERSE (בהשתתפות אהוד בנאי, ברי סחרוף, נינט טייב ועוד).
https://israel-festival.org/2026
פסטיבל ישראל 2026 הוא הזמנה ציבורית לדרוש בשלומנו, להביט באתמול ולדמיין מחר חדש. צפו בשיחה המלאה.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Culture_Spotify
https://360tau.com/Culture_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄
תל עזקה פרק 15 | בין חורבן להתחדשות, קץ תקופת הברונזה התיכונה והתהוות הסדר של תקופת הברונזה המאוחרת
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק עוסק במעבר הדרמטי שבין סוף תקופת הברונזה התיכונה לתחילתה של תקופת הברונזה המאוחרת, ומציג אותו כרגע של שבר עמוק אך גם של התחדשות. החורבן שנחשף בתל עזקה באמצע המאה ה־16 לפנה״ס לא מתואר כאירוע נקודתי בלבד, אלא כסימן לקריסתה של מערכת שלמה – עולם של ערים מבוצרות, של שליטה מקומית ושל גבולות ברורים בין העיר לסביבתה. עזקה, שהייתה חלק ממערכת זו ושלטה על עמק האלה, משקפת היטב את קריסת הסדר העירוני הישן. עם זאת, הפרק מדגיש שהחורבן אינו סוף מוחלט אלא שלב בתהליך מורכב של שינוי. לצד אפשרות של גורמים חיצוניים כמו כיבוש מצרי, מודגשים גם תהליכים פנימיים – היחלשות מערכות שלטון, שינויים חברתיים וכלכליים, ואף שינוי בתפיסת המרחב. אחד הסימנים לכך הוא דעיכת תפקידה של החומה עוד לפני החורבן, כאשר אזורי הביצור מתחילים להפוך למרחבי מגורים ושימוש יומיומי. כלומר, הסדר הישן החל להתערער מבפנים עוד לפני קריסתו הסופית. בהמשך מתואר העולם החדש של תקופת הברונזה המאוחרת, שבו עזקה משתלבת במערכת אזורית רחבה יותר בהשפעה מצרית. במקום עיר מבוצרת עצמאית, היא הופכת לחלק מרשת של ערי־מדינה הכפופות למסגרת פוליטית רחבה. שינוי זה ניכר גם בממצא הארכאולוגי: הופעת כלי יבוא, סמלים מצריים ופתיחות גדולה יותר של היישוב, כולל התרחבות מעבר לגבולות התל המבוצר. בסיכומו של דבר, הפרק מציג את המעבר בין התקופות כמעבר בין שני סדרים: מעולם של ערים סגורות ומוגנות השולטות במרחב המקומי, לעולם פתוח יותר, מחובר ורחב־היקף, שבו השליטה עוברת למערכות אזוריות גדולות יותר. עזקה הופכת כך לעדות חיה לתהליך היסטורי עמוק של קריסה, הסתגלות והיווצרות סדר חדש.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 ב
כפייה הפוכה או למה לא מצליחים לנצח את החות'ים
מדוע שחקנים חזקים בזירה הבינלאומית מתקשים לכפות את רצונתיהם על שחקנים חלשים יותר? ואיך נוצר מצב שדווקא הכוח החלש יותר מוצא את עצמו עדיף ומצליח לכפות את הרצון שלו על החזק? שאלות אלו נבחנות בשיחה בין יובל פלג וירמי שיפרמן, חוקרים במרכז אלרום לחקר האוויר והחלל באוניברסיטת תל אביב, תוך הסתכלות על המעורבות הזרה בתימן בשנים האחרונות והניסיון של כוחות שונים בהם סעודיה, איחוד האמירויות, ישראל וארה"ב לפגוע ולכפות על החות'ים את הרצונות שלהם.
יובל פלג הוא חוקר במרכז אלרום לחקר האוויר והחלל באוניברסיטת תל אביב ודוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ירמי שיפרמן הוא חוקר במרכז אלרום לחקר האוויר והחלל באוניברסיטת תל אביב.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Elrom_Spotify
https://360tau.com/Elrom_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
העוצמה הרכה של מדינות המפרץ
"בחזרה למזרח התיכון" הוא הפודקאסט של מרכז משה דיין. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים שונים הקשורים למזרח התיכון לאורך כל ציר הזמן: עבר (היסטוריה), הווה (אקטואליה), עתיד (מגמות) – וכמובן מה שביניהם. בפודקאסט מופיעים חוקרים של מרכז דיין לצד אורחים מתחומים וממקומות שונים, כדי להבין כולנו ביחד: איפה אנחנו? איך הגענו לפה ולאן כל זה הולך?
בפרק האחרון דיברנו על העוצמה הרכה של מדינות המפרץ. אחרי שהסברנו מהי עוצמה רכה, בחנו למה ואיך מדינות המפרץ בונות לעצמן עוצמה רכה דרך השקעה מסיבית באפיקים כמו אקדמיה, תיווך ואפילו קבוצות כדורגל.
אורחים:
ד"ר אריאל אדמוני, חוקר של מדיניות קטר באוניברסיטת אריאל ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
אילן זלאיט, חוקר מדינות המפרץ במרכז משה דיין ותלמיד דוקטורט בביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א
מנחה: ד"ר יהונתן פרנקו, חוקר במרכז דיין
00:00 ㅤפתיחה
01:30 ㅤמה זה עוצמה רכה?
04:31 ㅤתחילת העיסוק המפרצי בעוצמה רכה
10:00 ㅤיתרונות מפרציים בבניית עוצמה רכה
16:26 ㅤעוצמה רכה במזרח התיכון
23:42 ㅤקטר כמתווכת
27:20 ㅤעוצמה רכה במערב
38:40 ㅤהעוצמה הרכה לאור המלחמה באיראן
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/MosheDayanCenter_Spotify
https://360tau.com/MosheDayanCenter_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://360tau.com/Facebook
• תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp
איך אטומים זזים - תיאוריה של דינמיקה כימית
פרופ' אברהם ניצן (אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת פנסילבניה) ופרופ' אורי פסקין (הטכניון), בשיחה עם פרופ' ברק הירשברג (אוניברסיטת ת"א). בפרק זה אנחנו צוללים לעולם המרתק של התיאוריה של דינמיקה הכימית - התחום החוקר כיצד אטומים ומולקולות נעים. זהו מסע שבו חוקי הפיזיקה פוגשים את מורכבות הכימיה, החל מהבנת קצבי תגובות ועד לחזית המדע בתחומי האלקטרוניקה המולקולרית, המכניקה הקוונטית וכימיה של פולריטונים.
פרופ' אברהם ניצן הוא ממייסדי תחום הדינמיקה הכימית, חבר האקדמיה הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל ופרס אמת, וחבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב. פרופ' אורי פסקין מהטכניון הוא מומחה בעל שם עולמי למכניקה קוונטית בננו-מדע והנדסה, ומחבר הספר "Quantum Mechanics in Nanoscience & Engineering".
שוחחנו עם פרופ' ניצן ופרופ' פסקין על שאלות היסוד של התחום: האם קיימת "תיאוריה מאוחדת" לדינמיקה כימית? כיצד בוחרים את הכלים התיאורטיים הנכונים להתמודד עם מערכות מורכבות, ומה צופן העתיד למחקר בתחום – החל מהשילוב של בינה מלאכותית ועד לשאלות על מהפכות מדעיות עתידיות.
האזינו לפרק העוסק בלב ליבו של עולם הכימיה הפיזיקלית, בהנחייתו של פרופ' ברק הירשברג. הפודקסט ניתן באנגלית.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Chemistry_Spotify
https://360tau.com/Chemistry_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ https://360tau.com/ApplePodcast
• תל אביב 360 באינסטגרם ◄ https://360tau.com/Instagram
• תל אביב 360 בפייסבוק ◄
חפירות תל עזקה פרק 14 | עיר מעל הדרכים - מעמדה האזורי של תל עזקה בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
מרצה: פרופ' עודד ליפשיץ, דיקן הפקולטה למדעי הרוח
הפרק עוסק במעמדה האזורי של תל עזקה בשפלת יהודה בתקופת הברונזה התיכונה, ומציג אותה כחלק ממערכת רחבה של ערים מבוצרות ששלטו על דרכי התנועה והעמקים. עזקה אינה נתפסת כעיר מבודדת, אלא כצומת אסטרטגי מרכזי מעל עמק האלה, שבו נפגשים נתיבי מסחר ותנועה בין ההר למישור החוף. בתוך רשת של ערים כמו לכיש, תל צפית ובית שמש, עזקה מתפקדת כמרכז ביניים חשוב – כזה שאינו הגדול ביותר, אך בעל תפקיד מכריע בשליטה על מסדרון תנועה מרכזי ובהתוויה של קשרים אזוריים. הפרק מדגיש שהביצורים והערים בשפלה פעלו בתוך מערכת דינמית של יחסים – תחרות, הסתגלות ושינוי. ערים חיזקו את ביצוריהן, שינו את מבניהן והגיבו זו לזו כחלק מ“דיאלוג אדריכלי” אזורי, המשקף גם שינויים פוליטיים וכלכליים רחבים יותר. בתוך תהליך זה, עזקה מתגלה כעיר שמעמדה נקבע לא רק על פי גודלה, אלא בעיקר על פי מיקומה ויכולתה לפקח על תנועה, משאבים וקשרים בין אזוריים. בהמשך מתואר תהליך שקיעת המערכת העירונית של הברונזה התיכונה, שבו הערים המבוצרות מאבדות בהדרגה את תפקידן המקורי. בעזקה, כמו באתרים אחרים, ניכרים סימנים לשינוי: הביצורים יוצאים משימוש, נבנים עליהם מבנים חדשים, ולבסוף מתרחשים חורבן ושינוי במבנה היישובי. תהליך זה אינו נתפס כאירוע חד, אלא כהתפתחות מורכבת הכוללת שינויים פנימיים במבנה החברתי והפוליטי. בסיכומו של דבר, הפרק מציג את עזקה כמקרה מבחן להבנת התפתחות הערים המבוצרות בלבנט: עיר שממחישה כיצד שליטה בנוף ובדרכים יצרה כוח פוליטי וכלכלי, וכיצד עם הזמן השתנו מערכות אלו ופינו מקום למציאות אזורית חדשה. דרך סיפורה של עזקה נחשף תהליך רחב יותר של שינוי היסטורי, שבו ערים, דרכים ונוף משתנים יחד ומשקפים מעבר בין עולמות חברתיים ופוליטיים שונים.
ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeology_Spotify
https://360tau.com/Archeology_ApplePodcast
_______________
"תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א
פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל
• לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com
• תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify
• תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ h
