The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם

There are three kinds of meditation:

א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

(a) Meditation associated with study:

אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ

After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him.

ב) שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

(b) Meditation before praying:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ חַיּוּת הָעִנְיָן שֶׁלָּמַד וְלֹא הֶרְגֵּשׁ הַשִּׂכְלִי כְּמוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

The point here is to experience the vitality of the concept that one has studied, not its intellectual aspect, as in the case of meditation associated with study.

ג) שֶׁבִּתְפִלָּה

(c) Meditation in the course of prayer:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּהָעִנְיָן שֶׁלָּמַד

The purpose here is to sense the Divinity within the concept one has studied.

שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם שְׁלִיבוֹת סוּלָּם הַהַרְגָּשָׁה

These are three rungs on the ladder of spiritual sensitivity. 

וְרַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עִמָּנוּ מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים — דעֶרהעֶרט מעֶן — ג-טלִיכְקַייט בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל

At times, solely due to G

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר

Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ

When traveling from home,

אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים

though he might remain in a single place for several months,

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

he would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers —

בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

albeit without mentioning G‑d’s Name or His sovereignty.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דֶער אַלטעֶר רֶבִּי האָט געזאָגט אוֹיף ר' מׂשֶׁה וִוילעֶנקעֶר

The Alter Rebbe once said of his disciple, R. Moshe Vilenker:

מׂשֶׁה האָט מוׂחִין דְגַדְלוּת

“Moshe has mochin degadlus [i.e., an expanded intellectual consciousness]. 

אוּן אִין דִי צעֶן יאָר וואָס עֶר האָט געֶהאָרעֶוועֶט, האָט עֶר אוֹיסְגעֶהאָרעֶוועֶט מוֹחִין רְחָבִים

In the ten years that he labored [as described below], he developed an expansive mind.”

דְרַיי יאָר האָט ר' מֹשֶׁה ווִילעֶנקעֶר זִיךְ מֵכִין געֶוועֶן צוּ יְחִידוּת בּאַם אַלטעֶן רֶבִּי'ן

For three years R. Moshe Vilenker prepared himself for yechidus with the Alter Rebbe,

אוּן נאָכדעֶם אִיז עֶר געֶבּלִיבּעֶן זִיבּעֶן יאָר אִין לִיאָזְנאָ אוֹיף בְּרֵיינגעֶן דִי יְחִידוּת אִין עֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

and remained in Liozna seven more years in order to ground that yechidus in actual practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

A fast day. The Selichos prayers and Avinu Malkeinu are recited [in the Morning Service].

חִלּוּק לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

The difference between the First Tablets and the Second Tablets can be outlined as follows:

בַּלּוּחוֹת עַצְמָן

With regard to the Tablets themselves:

הָרִאשׁוֹנוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים

The First Tablets were fashioned by G‑d;

הַשְּׁנִיּוֹת פְּסָל לְךָ

the Second Tablets were hewn by Moshe.

הַמִּכְתָּב

With regard to the writing on the Tablets:

חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת שֶׁכִּדְרָשַׁת רַזַ"ל, עֵרוּבִין (נד. א), הוּא רַק בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת

The writing was engraved (charus) on the Tablets. Our Sages comment: [“Do not read the word as charus (‘engraved’), but rather as cheirus (‘freedom’) — freedom from alien subjugation was inscribed on the Tablets”]. This quality applied only to the First Tablets.

בְּמַעֲלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

With regard to the spiritual level of the...

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — אֵין לְשַׁעֵר

The Baal Shem Tov’s love of his fellow Jews is beyond conception.

הָרַב הַמַּגִּיד אָמַר

On this the Maggid of Mezritch once said:

הַלְוַאי הָיוּ נוֹשְׁקִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה

“If only people would kiss the Torah scroll

בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁהָיָה מוֹרִי מְנַשֵּׁק אֶת הַיְּלָדִים

with the same love that my mentor, the Baal Shem Tov, kissed the children

בְּהוֹלִיכוֹ אוֹתָם אֶל הַחֵדֶר

whom he took to school,

כְּשֶׁהָיָה בּאַהעֶלפעֶר

when he worked as a teacher’s assistant at the cheder.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim: 

תַּעֲנוּג נַפְשִׁי עַל אֱלֹקוּת יָכוֹל לִהְיוֹת מִזֶּה שַׁמְנוּנִית בַּגוּף

The soul’s delight in G‑dliness can actually make a person fat.

אוֹמְרִים עַל הָרַב ר' נָחוּם מִטשֶׁרְנאָבִּיל

It was said that [the holy tzaddik,] R. Nachum of Chernobyl,

שֶׁהָיָה שָׁמֵן בְּגוּפוֹ מֵעֲנִיַת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה

became portly from [his sheer delight in] responding Amen, Yehei Shmei Rabbah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

זֶה לְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק בְּאֶחָד מִדְּרוּשָׁיו

The following are the words of Tzemach Tzedek in one of his maamarim: 

רַבֵּנוּ ז"ל בְּאִמְרוֹתָיו לְבָנָיו יוֹם ג' פָּרָשַׁת בָּלָק שְׁנַת תּקס"ב אָמַר וְזֶה דְּבָרָיו

The [Alter] Rebbe, when speaking with his sons on the Tuesday of Parshas Balak, 5562 (1802), said the following:

לְהָבִין קוּשְׁיַת הַתּוֹכְנִים

“The astronomers ask,

מֵאַחַר שֶׁהָאָרֶץ הִיא כַּדּוּרִית וַעֲגוּלָה כְּתַפּוּחַ

that since the earth is spherical like an apple,

לָמָה אֵינָם נוֹפְלִים אוֹתָם בְּנֵי אָדָם הַדָּרִים כְּנֶגְדֵנוּ מִלְמַטָּה בְּאַמעֶרִיקאָ

why don’t the people living opposite us — down below, in America — fall off?...

וְתֵּרוּצָם אֵינוֹ אֱמֶת

Their resolution is incorrect….”

וְרַבֵּנוּ ז"ל אָמַר כִּי הַתֵּרוּץ הוּא

The [Alter] Rebbe stated that the solution is [as follows]:

דְּהִנֵּה מְבוּאָר בְּעֵץ חַיִּים שֶׁהַתִּשְׁעָה גַּלְגַלִים מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת עִגּוּלִים

“It is explained in Etz Chayim that the nine heavenly orbs receive [their vitality] from the [spiritual rung] described as iggulim, “spheres.”

וּבְהָעִגּוּל אֵין בּוֹ מַעְלָה וּמַטָּה

Now, a sphere has neither top nor bottom.

וּמֵהַאי טַעְמָא הִנֵּה אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם כְּנֶגְדֵנוּ לְמַטָּה

Thus the people who are opposite us, down below,

הֲרֵי הָרָקִיעַ שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא לְמַעְלָה בְּהַשְׁוָאָה אַחַ

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited.

יוֹם בּוֹ יָצָא כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שליט"א לְחֵרוּת

On this date [in 1927], the Rebbe [Rayatz]was actually granted freedom.

הַמַּאֲסָר הוּתְחַל רֶבַע עַל שָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי חֲמִשָׁה עָשָׂר בְּסִיוָן תרפ"ז

[His] imprisonment began at 2:15 on Wednesday morning, the fifteenth of Sivan, 5687 (1927).

הִתְעַכֵּב בְּגָלוּת — בְּעִיר קאַסְטראַמאַ

He remained in exile, in Kostrama,

עַד חֲצִי שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּתַּמוּז תּרפ"ז

until 12:30 p.m. on Wednesday, the thirteenth of Tammuz, 5687 (1927).

מִמִּכְתָּב כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שׁליט"א לְחַג הַגְּאוּלָה

The following is an excerpt from a letter of the Rebbe [Rayatz] in anticipation of [the fifth anniversary of] the Festival of Liberation: 

הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַאֲמָר... הִשְׁתַּתְּפוּתִי עִם יְדִידֵינוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ בְּכָל מְקוֹם מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לְהַצְלָחָה

“I am enclosing a maamar…. In this way I am participating with our friends, the men of the chassidic brotherhood (May you all prosper, wherever you live!), 

וְלִהְיוֹת אִתְּכֶם עִמָכֶם בְּהִתְוַעֲדוּתְכֶם

and am together with you at the farbrengens 

בִּדְבַר חִזוּק דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת בִּקְבִיעוּת וּשְׁמִירַת זְמַנֵי לִמּוּדֵי דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

at which you strive to strengthen the spiritual lifestyle of Chassidus — by setting aside and observing fixed times for the stu...

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited.

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א בִּשְׁנַת תּר"ם

[This date marks] the birthday of the Rebbe Rayatz in 5640 (1880).

יוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר — בִּשְׁנַת תּרפ"ז — שֶׁהוּא חָפְשִׁי מִגָּלוּתוֹ אֲשֶׁר הָגְלָה

On this date, in 5687 (1927), he was informed of his impending release from the exile

אַחֲרֵי שֶׁהָיָה תָּפוּס בְּמַאֲסָר — עַל עֲבוֹדָתוֹ בְּחִזוּק הַתּוֹרָה וְהַיַּהֲדוּת

that followed his imprisonment, which came in the wake of his efforts to buttress the study and observance of the Torah.

מִמִּכְתַּב כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א

From a letter of the Rebbe [Rayatz]:

בִּשְׁנֵי יְמֵי הַגְּאוּלָה י"ב וי"ג תַּמּוּז הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה

On the two days of redemption — the twelfth and the thirteenth of Tammuz (May they arrive favorably!) —

יִתְוַעֲדוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

the members of the chassidic brotherhood should participate in a farbrengen, for their material and spiritual benefit,

כַּאֲשֶׁר הוּקְבַּע מֵאֵת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן הוֹד כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַאַזְמוּ"ר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

in the manner instituted by our first forefather, the Alter Rebbe.

זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ

The memory...

בְּתַּנְיָא דְּפוּס זָאלקְוֵוי שְׁנַת מְבַשֵּׂ"ר טוֹ"ב

In the Zholkva edition of Tanya that appeared in the year מבש"ר טו"ב (5559/1799) 

נִדְפְּסָה אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה מַהֲדוּרָא קַמָּא

the first version of Iggeres HaTeshuvah was included.

וְלֹא נֶחְלְקָה לִפְרָקִים

It was not divided into chapters

גַם יֵשׁ כַּמָּה שִׁינּוּיִם בְּתוֹכֶן הָאִגֶּרֶת

and there are considerable variations [from the ultimate version] in the text itself.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ אָמַר תּוֹרָה

Soon after he undertook the leadership of the chassidic community, the Alter Rebbe delivered the following teaching:

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

[It is written:] “A man’s steps are made firm by G‑d.”

אַז אַ אִיד קוּמט אִין אַ אָרט

When a Jew arrives at a particular place,

אִיז עֶס צוּלִיבּ אַ כַּוָּנָה טאָן אַ מִצְוָה

this is for the purpose of doing a mitzvah —

הֵן אַ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם

be it a mitzvah between man and G‑d,

וְהֵן אַ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

or between man and man.

אַ אִיד אִיז אַ שָׁלִיחַ שֶׁל מַעְלָה

A Jew is an agent of [G‑d] Above,

אַ שָׁלִיחַ וואוּ עֶר אִיז, אִיז עֶר דעֶר כֹּחַ הַמְשַׁלֵּחַ

and wherever an agent is, he derives his power from the Sender.

דעֶר יִתְרוֹן הַמַּעֲלָה אִין נְשָׁמוֹת לְגַבֵּי מַלְאָכִים

The superiority of souls over angels

וואָס בּאַ נְשָׁמוֹת אִיז דאָס עַל פִּי הַתּוֹרָה

[in this regard] lies in the fact that [G‑d confers His agency to] the

אַלֶע אִידִישׁעֶ עֶלטעֶרן

All Jewish parents

וועֶלכעֶ בּאַדאַרפעֶן האָבּעֶן אַ סְפּעֶצִיעֶלעֶ יְשׁוּעָה אוּן הַצָּלָה פאַר זֵייעֶרעֶ קִינְדעֶר

who require special deliverance and salvation for their children 

אִיז דעֶר זִיכעֶרסטעֶר מִיטעֶל צוּ שְׁטִיצעֶן תּוֹרָה לעֶרנעֶר.

[should know that] the most reliable means [to secure this] is to support those who study Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מָצִינוּ

We observe

דְעִקָּר חִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

that G‑d cherished Avraham mainly

הָיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה — כְּפֵרוּשׁוֹ יְחַבֵּר — אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ

because “he commands his children and his household.” Now, the word here translated “commands” (yetzaveh) can also mean “connect.” 

הַיְנוּ

This implies

דְּכָל גּוֹדֶל עֲבוֹדָתוֹ בְּהַנִּסְיוֹנוֹת

that all of Avraham’s prodigious endeavors in the face of his trials

אֵינוֹ בְּעֶרֶךְ לְגַבֵּי הָא דִיצַוֶּה וִיחַבֵּר אֲחֵרִים

pale in comparison to his commanding and connecting others — 

מַה שֶׁיְּזַכֶּה אֲחֵרִים

by making them, too, meritorious.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once stated:

חֲסִידוּת אִיז נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן

“[To] Chassidus [can be applied the statement], ‘The beginning is rooted in the end and the end in the beginning.’

דִי דַּרְגָא פוּן עִגּוּלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וְסוֹף

This is the level of Divine influence called iggulim, in which beginning and end are indistinguishable. 

אָבּעֶר אַחַר כָּל זֶה אִיז דעֶר עִקָּר אִיז סֵדֶר.

Nevertheless, this having been said, the main thing is seder — ‘structure.’

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב אִיז געֶוועֶן אַ מְסוּדָּר

“The Baal Shem Tov was an organized person; 

דעֶר מעֶזרִיטשׁעֶר האָט מְדַקְדֵּק געֶוועֶן אוֹיף סֵדֶר

the Maggid of Mezritch was particular about orderliness;

אוּן דעֶר עֶלטעֶר זֵיידעֶ — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט געֶלעֶרעֶנט חֲסִידִים זֵיי זאָלעֶן זַיין מְסוּדָּרִים

and my great-great-grandfather, the Alter Rebbe, taught his chassidim to be orderly. 

דאָס זעֶהט מעֶן אִין זַיינעֶ מַאֲמָרִים, בְּרִיף, נִגּוּנִים

We see this in his maamarim, letters, and niggunim. 

דִי חֲסִידִים וואָס האָבּעֶן געֶהאַט אַ זְמַן קָבוּעַ אוֹיף קוּמעֶן אִין לִיאָזנאָ — דעֶרנאָך אִין לִיאַדִי

The chassidim who had a fixed time to visit Liozna — or late...

הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל יְדֵי הַמַּקִּיף שֶׁבַּמִּצְוֹת עַצְמָם

[The spiritual influence evoked by] the mitzvos is drawn down by means of the transcendent light generated by the mitzvos themselves.

מִצְוַת צְדָקָה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת

For example, the mitzvah of tzedakah is a comprehensive mitzvah, 

אֲשֶׁר כָּל הַמִּצְוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם צְדָקָה

as is evidenced by the fact that all the mitzvos are called “tzedakah.” 

וּמֵהַאי טַעְמָא נָכוֹן בִּמְאֹד לָתֵת קוֹדֶם כָּל מִצְוָה פְּרוּטָה לִצְדָקָה

For this reason, it is most appropriate to contribute a coin for charity before performing any mitzvah, 

שֶׁהוּא הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיף בַּפְּנִימִי

for it draws the transcendent light (makkif) into the light that can be internalized (pnimi). 

וּמִכָּל מָקוֹם הַוֵי מַקִּיף הַקָּרוֹב

Still, this transcendent light is “close,”

מַה שֶׁאֵין כֵּן תּוֹרָה שֶׁהִיא מַקִּיף הָרָחוֹק

whereas the Torah is a “distant” transcendent light,

וּפְעוּלָתוֹ נַעֲלָה יוֹתֵר

whose effects are more elevated.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: c

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים הַמְקוֹרָבִים בְּיוֹתֵר בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ בִּיחִידוּת, לְמַצָּבוֹ

Once, in the course of a yechidus, the Alter Rebbe questioned one of his foremost and closest chassidim about his personal situation. 

וַיִּתְאוֹנֵן הֶחָסִיד כִּי יָרַד מִנְּכָסָיו וכו

The chassid lamented that he had lost all his possessions.

וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ

The Alter Rebbe answered him:

דִיךְ דאַרף מעֶן — אַז דוּ זאָלְסְט מאַכעֶן לִיכְטִיג דַיין סְבִיבָה מִיט תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵב

“You are needed — to illuminate your surroundings by studying Torah and by serving G‑d with your heart [in prayer]. 

פַּרְנָסָה אוּן וואָס דוּ דאַרְפְסט — דאָס דאַרף דעֶר אוֹיבּעֶרשְׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא דִיר געֶבּעֶן

As for your livelihood and the things that you need — this G‑d must give you.

טוּ וואָס דוּ דאַרְפְסט, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ טאָן וואָס עֶר דאַרף

Do what you must and G‑d will do what He must.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

חָסִיד אֶחָד אוֹ תַּלְמִיד אֶחָד

A single chassid or student,

כַּאֲשֶׁר נוֹתֵן לִבּוֹ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וְחִזּוּקָהּ

who devotes his entire heart, mind and soul to study Torah and bolster its observance,

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּכָל עִנְיָנֵי הָעִיר

can bring succor to a large city, with all its concerns.

וְהוּא בְּדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע בִּזְכוּת אֲבוֹת הָעוֹלָם

[His endeavors succeed] in a manner that transcends the limitations of nature, in the merit of the fathers of the world [i.e., our Rebbeim].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַזְמוּ"ר אָמַר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said:

אַ אִידִישׁעֶר קרעֶכץ וואָס קוּמט חַס וְשָׁלוֹם בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט גַּשְׁמִי

“Even when the sigh of a Jew is occasioned by an unfavorable material circumstance (Heaven forbid),

אִיז אוֹיך אַ תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה

this too is a significant act of teshuvah. 

בִּפְרַט אַ קְרעֶכץ בְּסִבָּה פוּן אַ נִיט גוּט רוּחָנִי

All the more so, a sigh due to an unfavorable spiritual situation

אִיז אַוַדאַי אוּן אַוַדאַי אַ תְּשׁוּבָה מַעַלַיְתָא

is most certainly a lofty level of teshuvah.

דעֶר קְרעֶכץ שְׁלעֶפּט אַרוֹיס פוּן עוֹמֶק רַע

It drags one out of the depths of evil,

אוּן שְׁטעֶלט אַנִידעֶר אִין אַ מַעֲמָד טוֹב

and sets him up in a good place.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן כּוֹתֵב בְּסִדּוּרוֹ

The Alter Rebbe writes in his Siddur 

נָכוֹן לוֹמַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

that it is appropriate to say before [the morning] prayers: “I hereby undertake to fulfill the commandment, ‘Love your fellowman as yourself.’ “

זֹאת אוֹמֶרֶת

This implies

אֲשֶׁר מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא שַׁעַר הַכְּנִיסָה

that fulfilling the mitzvah of ahavas Yisrael is the gateway

אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בּוֹ יָכוֹל הָאָדָם לָבוֹא לַעֲמוֹד לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל

through which a person is enabled to enter and stand before G‑d in prayer,

בִּזְכוּתָהּ תְּקוּבָּל תְּפִלַּת הַמִּתְפַּלֵּל

and in the merit of [this mitzvah] one’s prayers are accepted.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְסִירוּת נֶפֶשׁ הָרְאוּיָה לִבְנֵי תּוֹרָה

The [extent of the] self-sacrifice appropriate for Torah scholars 

הוּא כִּדְרָשַׁת רַזַ"ל

is indicated by our Sages’ interpretation of the phrase, 

אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל

“If a man dies in a tent.”

לְהָמִית אֶת כָּל הַתַּעֲנוּגִים בְּעִנְיָנֵי עוֹלָם

The Sages taught that [if one seeks to dedicate himself to the tents of Torah,] he must kill [i.e., eradicate] the desire for all worldly pleasures.

כִּי אֲפִילוּ דְּבָרִים קַלֵּי הָעֶרֶךְ בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם

For even insignificant worldly pleasures

מוֹנְעִים הֵמָּה מִלִּהְיוֹת מָסוּר וְנָתוּן בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה

prevent one from being utterly devoted to the tents of Torah study.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַעֲבָרַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם - פָּסוּק פָּסוּק

The review of the weekly Torah reading — twice in the original, in the Holy Tongue, and once in its Aramaic translation — should be done verse by verse. 

וְקוֹרִין גַּם הַהַפְטָרָה

The haftarah should also be read [after this review].

אוֹ שְׁתֵּי הַהַפְטָרוֹת אִם הוּא שַׁבָּת ראֹשׁ חֹדֶשׁ

If there are two haftaros — such as on Shabbos Rosh Chodesh,

אוֹ פַּרְשִׁיּוֹת מְחוּבָּרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה

or when two parshiyos are combined, or the like — both should be read.

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

An answer that the Alter Rebbe gave

לְאַבְרֵךְ עִלּוּי מְצוּיָּן וּבַעַל כִּשָּׁרוֹן מְפוּרְסָם

to a brilliant young man who was well known for his outstanding natural gifts,

כְּשֶׁנִּכְנַס לִיחִידוּת שֶׁלּוֹ הָרִאשׁוֹנָה — בִּשְׁנַת תּקנ"ה בְּלִיאָזְנאָ

during the latter’s first yechidus in 5555 (1795) in Liozna:

רוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זַיינעֶן הֲפָכִים בְּעֶצֶם מַהוּתָם

“Spirituali...

עֲבוֹדַת הָאָדָם עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

According to the teachings of Chassidus, Divine service entails

לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת עִנְיַן הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

training oneself to perceive G‑d’s hashgachah peratis — 

אֵיךְ כִּי בְטוּבוֹ יִתְבָּרֵךְ מְחַדֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהַנִּבְרָאִים בְּכָל רֶגַע בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית

how, in His goodness, He continually renews the world and all its created beings with His particular providence,

אֲשֶׁר זֶה אַךְ זֶה הוּא מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם

and how this alone constitutes the continued life and existence of all created beings.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּסַפְּרוֹ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר מְאוֹרָע מֵחַיָּיו

After the Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], about an incident that once happened to him,

סִיֵּים

he concluded:

מִיט דעֶם וואָס מעֶן העֶלפט אַ אִידעֶן אִין פַּרְנָסָה,

“When one helps a Jew make a living,

אֲפִילוּ פאַרדִינעֶן זִיבּעֶצִיג קאָפִּיקעֶס (מַטְבֵּעַ קְטַנָּה בְּרוּסְיָא) אִין אַ קעֶלבּעֶל

even to earn a mere seventy kopkes when he’s selling a calf,

אִיז אַלעֶ שַׁעֲרֵי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים זַיינעֶן פאַר אִיהם אָפעֶן

the gates of all of the heavenly palaces are open for him.”

כַּעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים סִפֵּר אַאַזְמוּ"ר כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְאַאַמוּ"ר

Several years later, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], told this whole story to my revered father, the Rebbe [Rashab],

וְהוֹסִיף

and added:

מ'בּאַדאַרף אֲפִילוּ וִויסעֶן דִי וועֶג צוּ דִי הֵיכָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים

“Though ideally one should know the path to the heavenly palaces,

נאָר דאָס מאַכט נִיט אוֹיס

this is not crucial.

עֶס דאַרף זַיין דעֶר עִקָּר

What is of fundamental importance

העֶלפעֶן

כְּתִיב וּבֵרַכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה

It is written: “G‑d, your L‑rd, will bless you in all that you do.”

הָאָדָם עָלָיו רַק לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְפַרְנָסָתוֹ

A person only needs to make a vessel for his livelihood, 

וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אֲשֶׁר הַכְּלִי יִהְיֶה טָהוֹר מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת דְּאוֹנָאָה כו

and should make every effort that it be pure of any trace of deception, etc.,

הַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל עַל פִּי דִּינֵי הַתּוֹרָה

so that in every respect it accords with the laws of the Torah.

אֲשֶׁר אָז הוּא כְּלִי רָאוּי לַבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁנַיִם

It will then be a fit receptor for sublime blessings in two ways:

פַּרְנָסָה בְּרֶיוַח

his livelihood will be ample,

וַאֲשֶׁר הַפַּרְנָסָה תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם הָרָאוּי

and it will be directed toward the proper place.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

[With regard to the company of Korach, it is written:] “They will go down alive to the grave.”

שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם חַיִּים

That is, even when in the grave they would think that they were alive.

הַבְּרָכָה בְּ–וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה

There is a blessing in “going down alive to the grave.”

כְּמוֹ בְּנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ

As [our Sages explain on the similar statement that] “the sons of Korach did not die,” 

מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה

“a place was fortified for them [in Gehinnom]” and they repented, 

כִּי תְּשׁוּבָה מוֹעֶלֶת רַק כָּל עוֹד שֶׁהוּא חַי

because repentance is effective only as long as one is alive. [Similarly, regarding those who descended alive into the grave:]

וְזוֹהִי הַבְּרָכָה

The blessing was

שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל יִהְיוּ חַיִּים וְיּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

that even in the gr

דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה

It is written: “If there is worry in a man’s heart, he should minimize it (yashchenah).” 

וְאָמְרוּ רַזַ"ל שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

Our Sages interpret this in two ways: 

יַסִּיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ

(a) he should take his mind off it (yasichenah, spelled with the letter samech), 

יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים

or (b) he should relate it to others (yesichenah, spelled with the letter sin). 

וּפֵרֵשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק

On this the Tzemach Tzedek commented

לַאֲחֵרִים רַק בְּגוּף

that “others” refers to people who are only physically separate from the speaker,

אֲבָל מְאוּחָדִים אִתּוֹ עִמּוֹ

but are united with him in spirit,

שֶׁמַרְגִּישִׁים אֶת עִנְיָנוֹ

sensitive to his concerns.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablej

הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי

You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of,

מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים

since I do not know you by face…?

..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה

True connection is attained by Torah study.

כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִידוּת שֶׁלִּי

When you study my maamarim of Chassidus, 

קוֹרֵא אֶת הַשִּׂיחוֹת

read the sichos, 

וּמִתְחַבֵּר עִם יְדִידַי אַנְשֵׁי שְלוֹמֵינוּ וְתַלְמִידֵי הַתְּמִימִים יִחְיוּ

associate with my friends the members of the chassidic brotherhood and the temimim

בְּלִמּוּדָם וּבְהִתְוַעֲדוּתָם

in their studies and in their farbrengens, 

וּמְקַיֵּם בַּקָּשָׁתִי בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּבִשְׁמִירַת זְמַנֵּי הַלִּמּוּדִים

and fulfill my request by reciting Tehillim and maintaining a regular study schedule,

הִנֵּה בָּזֶה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת

— this is what constitutes hiskashrus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז

[On Shabbos Mevarchim, 

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

מַעֲנֶה אַאַזְמוּ"ר לְאַאַמוּ"ר בִּיחִידוּת, חוֹרֶף תרל"ה

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], gave the following answer to a question addressed to him by my revered father, the Rebbe [Rashab], in the course of a yechidus that took place in the winter of 5635 (1874-75):

הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

“The Evil Inclination is called the ‘animal soul,’ 

לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּהֵמָה דַוְקָא

not because it is bestial.

כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוּעָל פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת

On the contrary, at times it is like a fox, the cleverest of animals,

וּצְרִיכִים לְחָכְמָה מְרוּבָּה לְהָבִין תַּחְבּוּלוֹתָיו

so that one need...

לַאֲמִירַת וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם כוּ

When saying the phrase vahavieinu leshalom, 

מְחַבְּרִים תְּחִלָּה בּ' הַצִּיצִיּוֹת דִּלְפָנָיו

one first gathers together the two front tzitziyos; 

אַחַר כַּךְ מְצַרְפִים צִיצִית כָּנָף הַשְּׂמָאלִי דְּלַאֲחוֹרָיו

to these are added the one from the back left corner

אַחַרי זֶה צִיצִית דְּכָנָף הַיָּמִין

and then the one from the back right corner.

וְאוֹחֲזִים אוֹתָם בֵּין קְמִיצָה לְזֶרֶת דְּיַד שְׂמֹאל

All four are then held between the ring finger and little finger of the left hand.

נוֹשְׁקִים הַצִּיצִיּוֹת שֵׁשׁ פְּעָמִים

The tzitzis are kissed six times:

הַיְינוּ בַּאֲמִירַת תֵּיבוֹת: צִיצִית, צִיצִית, לְצִיצִית, אֱמֶת, קַיֶּמֶת, לָעַד

when reciting the words tzitzis, tzitzis, letzitzis, emes, kayemes, and laad.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים פֶּרֶק ג' אוֹמֵר

In chapter 3 of Tanya, the [Alter] Rebbe states

כִּי ג' מוֹחִין חַבַּ"ד וְז' מִדּוֹת

that the three intellectual faculties of Chochmah, Binah and Daas, and the seven emotive attributes, 

הֵם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת

are an extension of the ten supernal Sefiros. 

דְּכָל זֶה הוּא בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה

All this refers to the nefesh, ruach, and neshamah, 

שֶׁהֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּגוּף הָאָדָם

the levels of the soul that are vested in the human body.

אָמְנָם עִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל אֱלֹקוּת

By contrast, the concept of mesirus nefesh [i.e., the ability to sacrifice oneself] for the sake of G‑dliness —

וואָס אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קאָן זַיין חַס וְשָׁלוֹם אַ נִפְרָד מֵאֱלֹקוּת

meaning that a Jew neither wants nor is able to become severed from G‑dliness

זֶהוּ מֵעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא

— stems from the very Essence of the [infinite] Ein Sof. 

שֶׁלְּמַעְלָה מֵעִנְיַן הַסְּפִירוֹת דְּרֵאשִׁיתָם הִיא סְפִירַת הַחָכְמָה.

And this [level of Elokus] transcends [even] the h

מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], used to say:

דעֶר שֵׂכֶל אוּן מִדּוֹת געֶבּוֹי פוּן אַ חָסִיד, אִיז לְפִי עֶרֶךְ זַיין עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת בַּא זַיין רֶבִּי'ן

The intellectual and emotional constitution of a chassid mirrors his first yechidus with his Rebbe.

דִי עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת אִיז לְפִי עֵרֶךְ מְהוּת עַצְמוֹ פוּן אַ חָסִיד

The first yechidus reflects the chassid’s essential nature:

לְפִי אוֹפֶן מְהוּת עַצְמוֹ אַזאַ סֵדֶר עֲבוֹדָה גִיט אִיהם דעֶר רֶבִּי

the path in Divine service that the Rebbe gives the chassid [at that time] corresponds to this essential nature.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן תּרי"ג

In the month of MarCheshvan, 5613 (1852),

קָבַע הַצֶּמַח צֶדֶק

the Tzemach Tzedek scheduled —

מִלְּבַד הַשִּׁעוּרִים הָאַחֵרִים

in addition to his other study sessions —

שִׁעוּר לִמּוּד עִם אַאַזְמוּ"ר בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה

a study session with my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], for two-and-a-half hours every day.

בְּחוֹרֶף מַתְחִיל מִשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית לַיְלָה

In the winter they would begin at ten at night,

וּבְקַיִץ מִשָּׁעָה הָרְבִיעִית לִפְנוֹת בּוֹקֶר

and in the summer, at four in the morning.

שְׁתֵּי שָׁנִים הָיָה הַלִּמּוּד: קַבָּלָה עִם בֵּאוּרֵי חֲסִידוּת

For two years, they studied Kabbalah as explained in the teachings of Chassidus. 

אַחַר זְמַן זֶה — עַד אֱלוּל תּרט"ז, שֶׁאָז נִפְסַק הַשִּׁעוּר

After this time, until Elul, 5616 (1856), when this study session ceased,

לָמְדוּ סִפְרֵי מֶחְקָר

they would study works of medieval Jewish philosophy (Chakirah) —

הָרַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, מוֹרֶה נְבוּכִים, עִקָּרִים, כּוּזָרִי, וְעוֹד

R. Saadiah Gaon, Moreh Nevuchim, Sefer HaIkarim, Kuzari, and others —

עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

as interpreted in

בִּזְמַן הַזֶּה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא מַמָּשׁ

In this present era of ikvesa diMeshicha, [the generation that can already hear the approaching footsteps of Mashiach,]

הַחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִדְרוֹשׁ בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ

every Jew is obligated to seek the welfare of his fellow,

בֵּין זָקֵן בֵּין צָעִיר

be he an elder or a youth —

לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה

to arouse him to teshuvah, 

לְמַעַן שֶׁלֹּא יֵצֵא חַס וְשָׁלוֹם מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל

so that he will not leave the fold of the Jewish people,

שֶׁיִּזְכּוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, לִגְאוּלָה שְׁלֵמָה

who, with G‑d’s help, will merit the complete redemption.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נִיט הֲנָאָה האָבּעֶן פוּן עוֹלָם הַזֶּה אִין פוּלעֶן זִין

Not to derive satisfaction from this world in the fullest sense

הוּא רַק הֲכָנָה טוֹבָה לַעֲבוֹדָה

is only a good preparatory step toward Divine service.

עִנְיַן הָעֲבוֹדָה הוּא לַעֲשׂוֹת הַגַּשְׁמִי כְּלִי לֵאלֹקוּת

Divine service itself involves transforming physicality into a vessel for G‑dliness.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּבָר הֶחְלִיטוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

The sages of the early generations — who have been likened to angels — determined long ago

אֲשֶׁר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ הִיא כִּרְפוּאַת הַגּוּף

that healing the soul is similar to healing the body.

לְכֹל לְרֹאשׁ צָרִיךְ לְסַמֵּן מְקוֹם הַחוֹלִי

The first step is to discern the source of the infirmity.

אִם הוּא מִצַּד שֶׁחוֹמֶר גּוּפוֹ עָב גַס וּמוּשְׁחָת

Does it stem from the body’s physical coarseness and impurity,

אוֹ שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ

or from the attributes of the soul

שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְטִיּוֹת לְעִנְיָנִים רָעִים כְּמוֹ גַּאֲוָה, שֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה

that incline toward undesirable traits such as pride and falsehood?

אוֹ שֶׁמְקוֹר הַחוֹלִי הוּא בְּהָרְגִילוּת

Perhaps the infirmity stems from bad habits

שֶׁמִּפְּנֵי רוֹעַ הַחִנּוּךְ אוֹ רוֹעַ הַסְּבִיבָה בָּא לִרְגִילוֹת רָעוֹת

that result from a faulty education or negative surroundings.

עַד אֲשֶׁר לֹא יִתְבָּרְרוּ פְּרָטֵי מְקוֹם הַחוֹלִי וְסִבַּת אֲחִיזַת הַמַּחֲלָה

Until the source of the infirmity and the reason it has taken hold become clear,

אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בִּרְפוּאָתוֹ

it is impossible for healing to begin.

כִּי אִם לְסַדֵּר אוֹפֶן הַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל הַדְּבָרִים בְּמַה שֶׁ...

בִּתְחִלָּה הָיָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר דְּרוּשִׁים קְצָרִים בִּמְאֹד

At first, the Alter Rebbe would deliver very short teachings

מַרְעִישֵׁי הַלֵּב וּמַלְהִיבִים מְאֹד

that would arouse the heart and inflame it with spiritual emotion.

"וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁם "דְּרָכִים

These were called derachim (“paths”). 

אַחַר כַּךְ נִקְרְאוּ "אִגְּרוֹת" וְהֵם אֲרוּכִּים יוֹתֵר

Later, his teachings became longer and were called igros (“letters”). 

"אַחַר כַּךְ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁנִּקְרְאוּ "תּוֹרוֹת

The teachings were further developed and were called Toros. 

וְהֵם שָׁרְשֵׁי הַדְּרוּשִׁים שֶׁבְּתּוֹרָה אוֹר וְלִקּוּטֵי תּוֹרָה

These became the root and core material for the maamarim in Torah Or and Likkutei Torah. 

"אַחַר כַּךְ אֲרוּכִּים מְעַט יוֹתֵר וְנִקְרְאוּ "כְּתָבִים

Later they became slightly longer, and were called kesavim (“writings”).

וְהֵם בְּבֵאוּר בַּהֲשָׂגָה רְחָבָה לְפִי עֶרֶךְ

These included explanations that allowed for relatively thorough comprehension.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּלְבִישַׁת טַלִּית קָטָן בַּבּוֹקֶר

When putting on a tallis katan in the morning —

בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְבָרֵךְ

if one’s hands are pure and he is in a place where it is permitted to recite a blessing —

"מְבָרְכִים "עַל מִצְוַת צִיצִית

he should conclude the blessing with the words, …al mitzvas tzitzis, 

כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּטַלִּית קָטָן שֶׁלָּנוּ שִׁעוּר עִטּוּף

since a tallis katan of the kind we wear is not large enough to enable one to enwrap himself in it. 

אִם אָסוּר לְבָרֵךְ

If [while dressing in the morning one is in a place where] it is forbidden to recite a blessing,

אֲזַי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

then before [one starts] the Morning Service

אִם אֵינוֹ לוֹבֵשׁ טַלִּית גָּדוֹל

if one does not wear a tallis gadol [while praying],

יְמַשְׁמ

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים

The Tzemach Tzedek composed several niggunim. 

לִמּוּדוֹ הָיָה בְּקוֹל וְנִגּוּן

He would study aloud and melodiously.

וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ

At times he would pause in the midst of his study,

אוֹ כְּתִיבָתוֹ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת

or in the midst of writing Chassidus or a halachic responsum,

וּמְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן

and would sing a niggun. 

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], related

אֲשֶׁר מִקּוֹל נִגּוּנוֹ שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

that from the tone of the niggun the Tzemach Tzedek was singing,

הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הוּא עָסוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה

he could tell the subject he was involved in at that time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ

In the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, 

נִהְיָה הַיוּ"ד בְּקָמַץ וְלֹא בְּסֶגּוֹל

the yud of the word nih’yah should be pronounced with a kamatz and not with a segol.

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

אֱהוֹב אֶת הַבִּקּוֹרֶת

“Love criticism,

כִּי הִיא תַעֲמִידְךָ עַל הַגּוֹבַה הָאֲמִתִּי

for it will place you on a truly high level.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

אִין דעֶר עֲבוֹדָה פוּן עֲבוֹדַת ה' עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת

In avodas HaShem that is practiced according to the teachings of Chassidus, 

זַיינעֶן פאַראַן אַלעֶ מַדְרֵגוֹת

we find all levels….

דִי דַרְגָא פוּן מֵת בּאַדאַרף קֵיין סַךְ הֶסְבֵּר נִיט האָבּעֶן

The level of a “corpse” needs little explanation.

עֶס אִיז אָבֶּער אוֹיךְ פאַראַן — תּוֹדָה לָאֵ-ל — תְּחִיַּת הַמֵּתִים אִין עֲבוֹדָה רוּחָנִית

There is also, however, a Resurrection of the Dead in one’s Divine service (thank G‑d!).

אַ מֵת אִיז קאַלט

A corpse is cold.

עֶס אִיז נִיטאָ אַזאַ קאַלטעֶ זאַךְ ווִי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי אוּן שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי

Now, there is nothing colder than the natural, mortal intellect.

אוּן וועֶן דעֶר שֵׂכֶל הַטִּבְעִי פאַרשְׁטעֶהט אַ הֲשָׁגָה אֱלֹקִית

Yet, when a person’s natural intellect grasps a G‑dly concept

אוּן דִי מִדּוֹת שֶׁבַּשֵׂכֶל וועֶרעֶן נִתְפָּעֵל אוּן געֶרִירְט פוּן דעֶם געֶשְׁמאַק שִׂכְלִי

and the emotions within it become excited and motivated by that concept’s sweetness —

אִיז דאָס דעֶר אֱמֶת'עֶר תְּחִיַּת הַמֵּתִים

that is truly a Resurrection of the Dead.

Text and Translation courtesy of Sichos in