The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל געֶזאָגט

The Alter Rebbe once said:

פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף חוּמָשׁ אִיז יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה

“The commentary of Rashi on the Chumash is ‘the wine of the Torah.’

פּוֹתֵחַ הַלֵּב וּמְגַלֶּה אַהֲבָה וְיִרְאָה עַצְמִיּוֹת

It unlocks the heart and reveals one’s essential love and fear [for G‑d].

פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אוֹיף גְמָרָא אִיז פּוֹתֵחַ הַמּוֹחַ וּמְגַלֶּה שֵׂכֶל עַצְמִי

The commentary of Rashi on the Gemara unlocks the mind and reveals the essence of one’s mind.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

A teaching of the Baal Shem Tov:

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר

[It is written:] When you see the donkey (chamor) —

כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן טוֹב בְּהַחוֹמֶר שֶׁלְךָ שֶׁהוּא הַגּוּף

that is, when you carefully inspect your chomer, your body,

תִּרְאֶה

you will see…

שׂוֹנַאֲךָ

one who hates you —

שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְגַּעְגַּעַת לֵאלֹקוּת וְרוּחָנִיּוּת

for it hates the soul that longs for G‑dliness and spirituality.

וְעוֹד תִּרְאֶה

Furthermore, you will see

שֶׁהוּא

that it is…

רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ

lying under its burden —

שֶׁנָּתַן הקב"ה לְהַגּוּף שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ עַל יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְהַגּוּף מִתְעַצֵּל בְּקִיּוּמָם

G‑d intended that the body be refined by studying Torah and observing mitzvos, but it is lax in fulfilling its task.

וְאוּלַי יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ

Hence you might think that you should…

וְחָדַלְתָּ מֵעֲזוֹב לוֹ — שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ

refrain from helping him to fulfill its mission,

כִּי אִם תַּתְחִיל בְּסִגּוּפִים לִשְׁבּוֹר אֶת...

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

חֲסִידִים הַקּוֹדְמִים עָשׂוּ הֶסְכֵּם בְּנַפְשָׁם

“The chassidim of earlier generations made a firm resolve in their souls

שֶׁכָּל דָּבָר הַמּוּתָּר

that whenever they encountered something that was halachically permitted

אַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן וְחֶמְדַת הַלֵּב לָזֶה

but they desired and craved for it,

לֹא יַעֲשֶׂנּוּ

they would refrain.

וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה

Such a habit breaks physical desires.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַהֲבָה אִיז דעֶר רוּחַ הַחַיִּים אִין עֲבוֹדַת הַחֲסִידוּת

Love is the spirit of life in the service of Chassidus.

דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר חֲסִידִים אֵיינעֶם מִיט דעֶם אַנְדעֶרעֶן

It is the lifeline that binds chassidim to each other,

אוּן דעֶר חוּט הַמְקַשֵּׁר רֶבִּי מִיט חֲסִידִים אוּן חֲסִידִים מִיט רֶבִּי'ן

that binds the Rebbe to the chassidim and the chassidim to the Rebbe.

עֶס אִיז הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר יָשָׁר הֵן בְּדֶרֶךְ אוֹר חוֹזֵר

It functions both as a direct light (or yashar) and a rebounding light (or chozer).

האָט קֵיינעֶ מְחִיצוֹת נִיט

It knows no barriers

אוּן עֶס אִיז העֶכעֶר פוּן דעֶר הַגְבָּלָה פוּן מָקוֹם וּזְמַן

and transcends the bounds of space and time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

לעֶרנעֶן בְּכָל יוֹם אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

Studying a passage of Chumash every day with the commentary of Rashi

(זוּנְטאָג בִּיז שֵׁנִי, מאָנְטאָג בִּיז שְׁלִישִׁי וכו)

(reading the first aliyah of the coming Shabbos on Sunday, the second on Monday, and so on),

אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם

reciting [the daily bracket of chapters of] Tehillim every day,

גּוֹמֵר זַיין דעֶם תְּהִלִּים שַׁבָּת מְבָרְכִים

reciting the entire Book of Tehillim on Shabbos Mevarchim —

דאָס דאַרְף מעֶן אָפְּהִיטעֶן

these things must be carefully observed.

דאָס אִיז נוֹגֵעַ אִיהְם, זַיינעֶ קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶר

Doing so impacts the individual, his children, and his grandchildren.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה

During the reading of the Ten Commandments [in the synagogue on the Shabbos of Parshas Yisro], it is our custom to stand and face the Torah scroll.

הפטורה: בִּשְׁנַת... מַצַּבְתָּהּ

The haftarah [for Parshas Yisro] begins BiShnas... and ends ...matzavtah (Yeshayahu 6:1-13).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ

It is written, “The people saw and they stirred.”

אַז זֵיי האָבּעֶן דעֶרזעֶהן גֶ-טלִיכְקַייט אִיז שׁוֹין וַיָּנוּעוּ

As soon as they beheld Divinity, they were stirred;

עֶס אִיז געֶוואָרעֶן אַ תְּנוּעַת חַיִּים

they showed signs of vitality.

אִלּוּ יְדַעְתֶּם — אָמַר אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek once said, “If you only knew

כֹּחָם שֶׁל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים וּפְעוּלָתָם בִּשׁ...

אַמאָל אַרוֹיסְגֵייעֶנְדִיק פוּן זַיין חֵדֶר, האָט דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אָנְגעֶטְראָפען

Once, as the Alter Rebbe was leaving his room, he heard

"וִוי דִי רֶבִּיצִין זאָגט צוּ עֶטְלִיכעֶ פְרוֹיעֶן: "מַיינעֶר זאָגט

his rebbitzin telling several women: “Mainer (literally, ‘My one’ - i.e., ‘my husband’) says….”

האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט

The [Alter] Rebbe told [her]:

מִיט אֵיין מִצְוָה בִּין אִיך דַיינעֶ

“I am yours by virtue of one mitzvah.

מִיט מִצְוֹת ווִיפִיל אִיז מעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן'ס

With how many mitzvos are we G‑d’s!”

אוּן אִיז געֶפאַלען אוֹיף דעֶר פְריטעֶלקעֶ אוּן האָט זִיך פאַרדְבֵק'עֶט

He then fell to the doorstep, absorbed in a state of dveikus.

אוֹיפְכאַפּעֶנְדִיג זִיך פוּן דְּבֵקוּת, האָט עֶר געֶזאָגט:

After emerging from that state, he [gave a mystical interpretation of the verse, “Go out and see, O daughters of Zion!”]:

צְאֶינָה וּרְאֶינָה — אוֹיף אַרוֹיסְגֵיין פוּן זִיך אוּן זעֶהן אֱלֹקוּת

“‘Go out and see…’ — self-transcendence and seeing G‑dliness

וועֶרט דאָס פוּן — בְּנוֹת צִיּוֹן

comes about by virtue of the ‘daughters of Zion.’

מַלְכוּת מְעוֹרֶרֶת זְעֵיר אַנְפִּין

[In the Kabbalistic met

עֶס זַיינֶען דָא צוֵוייעֶרלֵיי חוּקִּים

There are two kinds of laws:

א) אַ גֶעזֶעץ וֶועלכֶער שׁאַפט לעֶבעֶן

(a) laws that generate life and

ב) אַ געֶזעֶץ וועֶלכעֶר וועֶרט באַשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן

(b) laws that result from life.

מעֶנשלִיכֶע געֶזעֶצעֶן זַיינעֶן געֶשׁאַפעֶן פוּן לעֶבעֶן

Man-made laws result from life.

דעֶרפאַר זַיינעֶן זֵיי אִין יעֶדעֶר לאַנד פאַרשִׁידעֶן, לוֹיט דִי תְּנָאִים פוּן לאַנד

That is why they differ in every country, each according to its local circumstances.

תּוֹרַת ה', אִיז דעֶר גֶ-טלִיכעֶר געֶזעֶץ וועֶלכעֶר שׁאַפט אַ לעֶבעֶן

G‑d’s Torah is the Divine law that generates life.

תּוֹרַת ה' אִיז תּוֹרַת אֱמֶת

It is “the Torah of truth” —

דִי תּוֹרָה אִיז אִין אַלעֶ עֶרטעֶר אוּן אִין אַלעֶ צַייטעֶן גלַייך

the same in all places and at all times.

תּוֹרָה אִיז נִצְחִית

The Torah is eternal.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

חוֹבַת נְשֵׁי וּבְנוֹת הַחֲסִידִים יִחְיוּ

It is the duty of chassidic women and girls

לַעֲמוֹד בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה בְּכָל מִפְעָל שֶׁל חִזּוּק הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת בִּכְלָל

to stand in the front line of every activity [that seeks] to strengthen the observance of Yiddishkeit in general,

וּבִפְרָט בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה

particularly with regard to taharas hamishpachah (“family purity”).

וַעֲלֵיהֶם לְאַרְגֵּן חֶבְרַת בְּנוֹת הַחֲסִידִים

They should organize a society for the daughters of the chassidic brotherhood,

לְחַזֵק כָּל דַרְכֵּי הַחֲסִידִים בְּעִנְיָנֵי הַדְרָכָה וְחִנּוּךְ

whose aim is to buttress all aspects of the chassidic lifestyle with regard to guidance and education,

כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבָתֵּי הַחֲסִידִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם

in the age-old tradition of chassidic households.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

עַל פִּי הֲגָהוֹת אָשְׁרִ"י נְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָּה ג' פְּעָמִים רְצוּפוֹת

“According to Hagahos Oshri, when washing our hands for a meal we should pour [water from a vessel] three times consecutively [over each hand].

כֵּן הָיָה עוֹשֶׂה אַאַמוּ"ר — (מַהַרַ"ש, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן)

My revered father, the Rebbe [Maharash], would conduct himself in this manner.

וּמַנִּיחַ מִשְּׁפִיכָה הַג' מְעַט מַיִם בְּכַף יָד הַשְּׂמָאלִית

He would leave a little water from the third pouring in the palm of his left hand

וּבָזֶה מְשַׁפְשֵׁף שְׁתֵּי יָדָיו

and would rub this over both hands.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְוַת עֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה

The first positive commandment is,

ובִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן מַמְצִיא כָל נִמְצָא כו

according to the wording of Rambam, “To know that there is a Primary Being who brings into being all existence…

וִידִיעַת דָּבָר זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלוֹקֶיךָ

Knowing this concept [fulfills] a positive commandment, as it is written, ‘I am G‑d, your L‑rd.’ “

הִיא מִצְוַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל

This mitzvah centers on the brain and the mind.

וְהַיְנוּ דַהֲגַם דְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מַאֲמִין בַּה' בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה

Although every single Jew believes in G‑d with simple faith

וּלְבָבוֹ תָּמִים עִם ה

and his heart is wholly and artlessly with G‑d,

חוֹבַת הַמּוֹחַ וְהַשֵּׂכֶל לְהָבִיא אֱמוּנָה זוֹ בִּידִיעָה וַהֲשָׂגָה

the brain and mind are obligated to bring this faith to the point of knowledge and comprehension.

"וְזֶהוּ "לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן

This is what is meant by the obligation “to know that there is a Primary Being.”

עֶר זאָל דאָס וִויסעֶן בַּהֲשָׂגָה וַהֲבָנָה דַוְקָא

One must know this in terms of comprehension and understanding,

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר

The Tzemach Tzedek told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash],

אֲשֶׁר הַדְּרוּשׁ וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם — תּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ

that the maamar entitled U’Mareihem U’Maaseihem — which appears in [the Alter Rebbe’s] Torah Or, Parshas Yisro —

הוּא דְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר הָרַב הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁ

was the first maamar that the Maggid of Mezritch delivered

בְּשַׁעַת קַבְּלוֹ אֶת הַנְּשִׂיאוּת — חַג הַשָּׁבוּעוֹת תקכ"א

when he accepted the leadership [of the chassidic brotherhood] on Shavuos, 5521 [1761].

כְּפִי אֲשֶׁר שְׁמָעוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מִפִּי הָרַב מְנַחֵם מעֶנְדל מֵהָארָאדָאק — בַּעַל פְּרִי הָאָרֶץ

It was relayed to the Alter Rebbe by R. Menachem Mendel of Horodok, the author of Pri HaAretz,

שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד

who was present when the maamar was first delivered,

רַק שֶׁרַבֵּנוּ בֵּאֵר הַדְּרוּשׁ עַל פִּי סִגְנוֹנוֹ

although the Alter Rebbe explained the maamar according to his own style.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

עוֹמְדִין בְּעֵת קְרִיאַת הַשִּׁירָה

It is customary to stand while the Song of the Sea is read [in the synagogue on Shabbos Parshas Beshalach].

הפטורה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה

The haftarah [for Parshas Beshalach] begins U’Devorah ishah neviah (Shoftim 4:4-24 and 5:1-31).

עֶס אִיז אַ מִנְהָג צוּ עֶסן שׁוואַרצֶע קאַשֶׁע

It is customary to eat buckwheat [on this day].

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תרכ"א אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק הַמַּאֲמָר רְאוּ כִּי ה' הַנִּדְפָּס בִּלְקוּטֵי תּוֹרָה

On Shabbos Parshas Beshalach, 5621 [1861], the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Re’u Ki Havayah, which appears in Likkutei Torah.

וְסִפֵּר אֲחַר כַּךְ לִבְנוֹ אַאַזְמוּ"ר

He later told his son, my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:

שַׁבָּת בְּשַׁלַּח שְׁנַת תקס"ה אָמַר אַאַזְמוּ"ר זֶה הַמַּאֲמָר

On Shabbos Parshas BeShalach, 5565 [1805], my revered grandfather, the [Alter] Rebbe, delivered this maamar

אֲחַר כַּךְ קָרָא אוֹתִי וְסִפֵּר לִי

and called me and told me

אֲשֶׁר בִּשְׁנַת תקכ"ט בִּהְיוֹתוֹ בְּמֶעזְרִיטשׁ, קָרָא אוֹתוֹ הָרַב הַמַּגִּיד לְחַדְרוֹ וְאָמַר לוֹ

t...

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

צְוִוישׁעֶן קעֶלט אוּן כְּפִירָה אִיז גאָר אַ דִינעֶ מְחִיצָה

“Only a very fine line separates spiritual frigidity from an actual denial of G‑d.

עֶס שְׁטעֶהט כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא

It is written, ‘G‑d your L‑rd is a consuming fire.’

אֱלֹקוּת אִיז פְלאַם פַייעֶר

Divinity is a flaming fire.

לעֶרנעֶן אוּן דאַוועֶנעֶן בֶּעדאַרף מעֶן מִיט הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב

One’s Torah study and prayer ought to be fired by an ardent heart,

אַז כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה דִי דִּבְרֵי ה' אִין תּוֹרָה וּתְפִלָּה

so that ‘all of my limbs will proclaim’ the words of G‑d in Torah study and in prayer.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited.

"כְּשֶׁנִגְּשׁוּ לְהַדְפִּיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תּוֹרָה אוֹר

By the time the task of printing the second part of Torah Or was undertaken,

כְּבָר נוֹדַע לְהַחֲסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הֲגָהוֹת וּבֵאוּרִים מֵהַצֶּמַח צֶדֶק עַל הַמַּאֲמָרִים

the chassidim had already found out that the Tzemach Tzedek had written glosses and explanations to the maamarim.

וַיַפְצִירוּ בְּהַצֶּמַח צֶדֶק אֲשֶׁר יַדְפִּיסֵם עִם הַמַּאֲמָרִים

They pleaded with him to print them together with the maamarim,

וַיְמָאֵן הַצֶּמַח צֶדֶק

but he refused.

וַיַּחֲלוֹם חֲלוֹם אֲשֶׁר זְקֵנוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בָּא לְבַקְּרוֹ וּמְבַקְשׁוֹ לְהַדְפִּיסָם

The Tzemach Tzedek then dreamt that his grandfather, the Alter Rebbe, came to visit him and asked him to publish them.

מִכָּל מָקוֹם הֶעְלִים הַדָּבָר

However, he concealed the matter,

עַד אֲשֶׁר גַּם שְׁלֹשָׁה מִבָּנָיו חָלְמוּ הַחֲלוֹם הַזֶּה וַיְסַפְּרוּ לַאֲבִיהֶם

until three of his sons had the same dream and related it to their father.

וְאָז הִסְכִּים לְהַדְפִּיס גַּם הֲגָהוֹתָיו וּבֵאוּרָיו לַחֵלֶק הַשֵּׁנִי

Only then did he agree to append his glosses and commentary to the second pa

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited in the Afternoon Service.

בּאַ כְּבוֹד קְדּוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

Our forebears, the holy Rebbeim,

אִיז, לְבַד דעֶר עִנְיָן פוּן הִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים אוֹיף דִי מְקוּשָּׁרִים

In addition to arousing Divine compassion upon those who had a deep soul-connection with them,

געֶוועֶן אַ עֲבוֹדָה פוּן דעֶרמאָנעֶן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ דִי מְקוּשָּׁרִים

observed another sublime practice. [From time to time,] while alone, they would bring to mind those individuals

אוּן אַרַיינְטראַכְטן בְּעִנְיַן אַהֲבָתָם וְהִתְקַשְּׁרוּתָם כַּמַּיִם הַפָּנִים

and meditate upon the love and connection [they felt for the Rebbe. Then,] as water reflects a face, [the Rebbe would shine these feelings back].

וואָס דאָס אִיז מְעוֹרֵר דִי כֹּחוֹת פְּנִימִים פוּן דעֶם וואָס מְ'טראַכט וועֶגעֶן עֶם

This practice arouses the innermost spiritual potency of the individual who is being thought about.

וִוי מִיר זעֶהעֶן בְּמוּחָשׁ

This we can plainly observe.

אַז מְ'קוּקט שְׁטאַרק אוֹיף אֵיינעֶם מוּז עֶר אַ קוּק טאָן

When we look powerfully at someone, he must respond by looking back,

וַוייל דִי הֲבָּטָה פְּנִימִית אִיז מְעוֹרֵר דעֶם עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ

because a penetrating glanc

יאָהרצַייט - בְּיוֹם הַמִּיתָה אֲפִילוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה

A yahrzeit is commemorated on the date of a person’s passing even on the first anniversary,

וַאֲפִילוּ כְּשֶׁיּוֹם הַקְּבוּרָה רָחוֹק מִיּוֹם הַמִּיתָה

and even when the burial actually took place on a much later date.

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק לאַאַזְמוּ"ר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שֶׁבַע:

Once, in reply to a question asked by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], when he was about seven years old, [his father] the Tzemach Tzedek said:

הַחֶסֶד וְיִתְרוֹן הַמַּעֲלָה

The unique superiority of man that G‑d showed him in His kindness

אֲשֶׁר הָאֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר לִהְיוֹת הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה הוּא

“[as It is written that] ‘G‑d made man upright.’ by making him walk upright lies in this —

דַּהֲגַם שֶׁהוֹלֵךְ עַל הָאָרֶץ, מִכָּל מָקוֹם הוּא רוֹאֶה אֶת הַשָּׁמַיִם

that even though he treads upon the earth, he sees the heavens.

לֹא כֵן בְּהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע דְּאֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא אֶת הָאָרֶץ

הַשֵּׂכֶל וְהַהִתְפַּעֲלוּת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם

Intellect and emotional enthusiasm are two distinct realms:

עוֹלָם קַר וּמְיוּשָּׁב, וְעוֹלָם רוֹתֵחַ וּמְבוֹהָל

one is cool and settled, the other is seething and frenetic.

וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הָאָדָם לְחַבְּרָם לִהְיוֹת לַאֲחָדִים

Man’s task is to fuse these two realms into one.

וְאָז הַבֶּהָלָה נֶהְפֶּכֶת לִשְׁאִיפָה

At that point, the frenetic energy is transformed into aspiration,

וְהַשֵּׂכֶל — לְמוֹרֶה דֶרֶךְ בְּחַיִּים שֶׁל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל

and the intellect becomes a guide for a life of Divine service and action.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר סֵדֶר פוּן טאָג הוֹיבְּט זִיך אָן מִיט מוֹדֶה אֲנִי

[A Jew’s] day begins with Modeh Ani.

אוּן דאָס זאָגט מעֶן פאַר נעֶגעֶל וואַסעֶר אֲפִילוּ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת

This is recited before washing negel-vasser, even though one’s hands are [still] impure,

וואָרוּם כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם זַיינעֶן נִיט מְטַמֵּא דעֶם מוֹדֶה אֲנִי פוּן אַ אִידעֶן

for there is no impurity in the world that can taint a Jew’s Modeh Ani, [his grateful acknowledgment of G‑d].

עֶר קעֶן זַיין אַ חָסֵר בָּזֶה אוֹ בָזֶה, אָבּעֶר דעֶר מוֹדֶה אֲנִי בְּלַייבְּט גַאנץ

He may lack this or that [element in his Divine service], but his Modeh Ani remains intact.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה

"סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת

"צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת

[In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִית מָרַת רִבְקָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן)

When my grandmother, Rebbitzin Rivkah,

בִּהְיוֹתָהּ כְּבַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה — בִּשְׁנַת תרי"א — חָלְתָה

was about eighteen years old, in 5611 (1851), she fell ill.

וְצִוָּה הָרוֹפֵא אֲשֶׁר תֹּאכַל תֵּיכֶף בְּקוּמָהּ מִשְּׁנָתָהּ

The doctor ordered her to eat as soon as she woke up.

אָמְנָם הִיא לֹא חָפְצָה לִטְעוֹם קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

However, since she did not want to eat before her morning prayers,

וְהָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת בְּהַשְׁכָּמָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיְתָה אוֹכֶלֶת פַּת שַׁחֲרִית

she would pray very early in the morning, and have her breakfast after davenen.

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְחוֹתְנָהּ אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק

When her father-in-law, the Tzemach Tzedek, learned of this,

אָמַר לָהּ: אַ אִיד דאַרף זַיין געֶזוּנְד אוּן אַ בַּעַל כֹּחַ

he told her: “A Jew must be healthy and strong.

אוֹיף מִצְוֹת שׁטֵייט וָחַי בָּהֶם

Concerning the mitzvos it is written, Vachai bahem! — ‘One should live in them,’

אִיז דעֶר טַייטְשׁ וָחַי בָּהֶם, מעֶן...

כְּשֶׁסִּיֵּים אַאַמוּ"ר הַשַּׁ"ס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית

When my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the Talmud for the third time,

אָמַר מַאֲמַר דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִים

he delivered a maamar of Chassidus.

וְתוֹכְנוֹ מַהוּ הַדְרָן

Its theme was: What is a hadran?

בִּשְׁנַת הָאֲבֵלוּת אַחֲרֵי אִמּוֹ

During the year of mourning for his mother,

סִיֵּים אַאַמוּ"ר ש"ס מִשְׁנָה לְסוֹף י"א חֹדֶשׁ

my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the entire Mishnah by the end of the eleventh month,

וּלְיוֹם הַיאָהרצַייט — כָּל הש"ס

and [the study of] the entire Talmud by the day of her yahrzeit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּפְרָט בַּזְמַן הַזֶּה

Particularly in these times,

אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אָנוּ עוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאוּלָּה

when thanks to G‑d’s kindness we stand at the threshold of the Redemption,

עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץ

we must make every effort

לְחַזֵּק כָּל עִנְיָנֵי הַדָּת בְּהִדּוּר מִצְוָה, וְלִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַמִּנְהָגִים

to strengthen all matters of our faith, [including] the conscientious observance of every mitzvah and of all our customs,

מִבְּלִי לְוַתֵּר אַף כָּל שֶׁהוּא

without the slightest compromise.

וּמִצְוָה וְחוֹבָה עַל כָּל רַב בְּיִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ לִקְהַל עֲדָתוֹ

It is a mitzvah and an obligation incumbent upon every rabbi in the Jewish world to inform his community

כִּי הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים חֶבְלֵי מָשִׁיחַ הֵמָּה

that [our people’s] difficulties and sufferings are the birth pangs of Mashiach.

וַה' אֱלֹקֵנוּ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ תְּשׁוּבָה לְתּוֹרָה וּמִצְוֹת

G‑d, our L‑rd, is demanding of us that we return to the Torah and its mitzvos,

שֶׁלֹּא נְעַכֵּב בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ

so that we will not delay the coming of our righteous Mashiach, in the immediate f

בִּהְיוֹת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנָה לָמַד חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַתְּכוּנָה

When the Alter Rebbe was nine years old, he studied geometry and astronomy.

בֶּן עֶשֶׂר — סִדֵּר לוּחַ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה

When he was ten, he composed a calendar for [the next] fifteen years.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר נִזְדַּמֵּן שֶׁלָּמַד בָּרַבִּים הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לְהָרַמְבַּ"ם

On one occasion, when he was twelve, he taught Hilchos Kiddush HaChodesh by Rambam in public,

וְלֹא מָצְאוּ הַגְּאוֹנִים, שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ

and the eminent scholars who were present were utterly unable to keep abreast of his presentation.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes1 that he heard it cited in the name of the Alter Rebbe

שֶׁכָּל הַמְּחַבְּרִים עַד הַטַ"ז וְהַשַׁ"ךְ, וְהֵם בִּכְלָל, עָשׂוּ הַחִבּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ

that all the Torah authors until, and including, the authors of Turei Zahav and Sifsei Kohen, composed their works by ruach hakodesh, Divine inspiration.

וְעִנְיַן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אִיתָא בְּקָרְבַּן הָעֵדָה סוֹף פֶּרֶק ג' דִּשְׁקָלִים

The author of Korban HaEdah, at the end of ch. 3 of Tractate Shekalim, explains ruach hakodesh

שֶׁזֶּהוּ שֶׁמְּגַלִּים לוֹ רָזֵי תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ מִבְּחִינַת הֶעְלֵם דְּחָכְמָה

as a revelation of the secrets of the Torah. This revelation comes to an individual at the [preconscious] level of thought which [in the language of the Kabbalah] is called he’elem deChochmah [lit., “the latent dimension of wisdom”].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

One should verbalize “the letters of the Torah” profusely —

(זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת)

saying Tehillim and reviewing Mishnayos —

וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶן

whenever and wherever he can,

בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָם

in order to strengthen the continued existence of the world,

בִּכְדֵי מַצִּיל צוּ זַיין זִיך פוּן חִבּוּט הַקֶּבֶר אוּן כַּף הַקֶּלַע

to protect himself from chibut hakever and kaf hakela,

אוּן זוֹכֶה זַיין צוּ אַלעֶ העֶכְסטעֶ גִלּוּיִם

and to merit the highest revelations.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּל

The word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”).

גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית

The spiritual counterpart of the Egyptian exile is the constraint and concealment that the animal soul [imposes] on the G‑dly soul,

עַד שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית מִתְצַמְצֶמֶת כָּל כַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּקַטְנוּת וְהֶעְלֵם

to the point that the G‑dly soul becomes diminutive and hidden.

וִיצִיאַת מִצְרַיִם הוּא הֲסָרַת הַמֵּיצָר וְהַגְּבוּל

[Every individual’s] exodus from this personal Egypt involves the removal of these constricting limits,

וְהַיְינוּ דְהַשֵּׂכֶל שֶׁבַּמוֹחַ מֵאִיר בַּלֵב בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת בְּפוֹעַל מַמָּשׁ

so that the intellect in the brain shines into the heart, [bringing forth] positive character traits that are tangibly manifest.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת)

Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices.

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵב

In a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes:

סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה

“Torah Or, which was published now…,

בּוֹ מַאֲמָרִים רוֹב הַדְּרוּשִׁים שֶׁמִּשְּׁנַת תקנ"ו עַד סוֹף תקע"ב

includes most of the maamarim that the Alter Rebbe delivered between 5556 (1795) and the end of 5572 (1812).

אֲשֶׁר הַרְבֵּה מֵהֶם שָׂם רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ עֵין עִיּוּנוֹ עֲלֵיהֶם וְהִגִּיהָם

Many of them were critically read and edited by our master himself,

וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהָבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס

and he gave his consent for their publication.

וְהַסֵּפֶר כּוֹלֵל שְׁנֵי חֲלָקִים

“This work comprises two parts.

חֵלֶק הָרִאשׁוֹן עַל שְׁנֵי חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים

The first part [includes maamarim] on the first two Chumashim [i.e., Bereishis and Shmos]; on Chanukah and Purim;

גַּם כַּמָּה דְרוּשִׁים לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ

some maamarim on Shavuos, the season of the Giving of the Torah, are included in Parshas Yisro;

וּקְצָת לְפֶסַח בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל

and a few on Pesach, in Parshas Vayakhel.

וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי, אִם יִרְצֶה ה

אַאַמוּ"ר סִפֵּר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once related:

הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח

“The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai ,which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged from G‑d,

(אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר)

(not the one that appears in Torah Or)

"קָנָה לוֹ שֵׁם "דעֶר פרוּמעֶר וָאֵרָא

came to be known as der frumer Vaeira.

וְהָיָה רָגִיל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לַחֲזוֹר אוֹתוֹ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים

The Alter Rebbe would deliver it publicly every three years,

וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם כִּמְעַט שֶׁהָיָה אוֹמֵר אוֹתוֹ כִּלְשׁוֹנוֹ

repeating it each time almost verbatim.

וְאָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק

[Nevertheless,] the Tzemach Tzedek said:

יעֶדעֶר מאָל אִיז געֶוועֶן אַ אוֹר חָדָשׁ

‘Every time, there was a new light.’”

האָט דעֶר טאַטעֶ געֶזאָגט

On this my father [The Rebbe Maharash] commented:

אַ אוֹר אִיז אַלעֶ מאָל גלַייך, אָבּעֶר מָאוֹר אִיז אַלעֶמאָל וִוי אַ דָבָר חָדָשׁ

“Light (or) is always the same; a luminary (maor) is always like something new.”

Text and Translation courtesy of Sichos in Eng

אֲמִירַת תְּהִלִּים הָאָמוּר (בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה)

The practice of reciting Tehillim every day after the morning prayers

אֵין בָּזֶה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי‏ שְלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ

[should be observed in all] synagogues without distinction, whether [the congregants belong to] the chassidic brotherhood,

אוֹ מִתְפַּלְלֵי נוּסַח אַשְׁכְּנָז אוֹ נוּסַח פּוֹלִין, ד' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ

or whether they follow Ashkenazic or Polish nuschaos. (May G-d bless them all with life!)

וּמִצַּד אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל... וּבִפְרָט לְגוֹדֶל הָעִנְיָן שֶׁל אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר וְכַוָּנָתָהּ הַפְּנִימִית

in view of the obligation to love every fellow Jew, and particularly in view of the lofty value of reciting Tehillim communally. Moreover, this effort is vital in view of the inner intent of this practice,

הַנּוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנָא, וּבְרוּחָנִיּוּת

which has an actual effect on the entire Jewish people materially — with regard to their children, health, and livelihood — as well as spiritually.

עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלוּת אֲשֶׁר יוּקְבַּע בְּכָל בֵּית הַכְּנֶסֶת‏ מֵאֵיזֶה נוּסַח שֶׁיִּהְיֶה

Regardless of nussach, we must make every kind of effort to see this practice established in all synagogues,

Text

אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִימָמָא אֲנַן

“We are day-laborers.”

יוֹם הוּא אוֹר

[In the literature of Chassidus], “day” is a code word for “light”

עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא עֲבוֹדַת הָאוֹר, מאַכעֶן לִיכטִיג דִי וועֶלט בְּאוֹר תּוֹרָה

and, indeed, our Divine task is a mission of light, to illuminate the world with the light of the Torah.

וּמִלְּבַד כִּי צְרִיכִים לַעֲמוֹד בְּמַעֲמָד וּמַצָּב טוֹב בְּעֶזְרַת ה' בְּעַצְמוֹ

אַלֵיין דאַרף מעֶן זַיין וִוי עֶס דאַרף צוּ זַיין

In addition to every individual’s obligation to see to it, with G‑d’s help, that his own spiritual state is as it ought to be,

הִנֵּה כָּל הָעֲבוֹדָה הִיא לִזְכּוֹת לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים גרוּנְטִיקעֶ מעֶנשׁעֶן

his entire Divine service should be focused on making himself worthy of raising up students who will be solidly grounded,

אֲשֶׁר יִהְיוּ מְסוּרִים בְּלִבָּם וְדַעְתָּם אֶל הַכַּוָּנָה הַפְּנִימִית

with their hearts and minds dedicated to [G‑d’s] inner intent —

שֶׁאֵינוֹ מַּסְפִּיק לִמּוּד תּוֹרָה הַנִּגְלֵית וְחִבּוּב הַקּוֹדֶשׁ בִּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת

that it is not enough to study

בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹת

The published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses.

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרג

The Tzemach Tzedek composed it in connection with his journeys to Petersburg,

שֶׁשָּׁם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ

where he was required to reply to several questions on these themes.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe declared:

אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּת

The material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual.

דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּת

G‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality.

אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִיט אַזוֹי

As for those times when this is briefly not the case [i.e., when G-d does not bestow bountiful material blessings],

דאַרפעֶן געֶבּעֶן דעֶם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן אֲפִילוּ מִנְחַת עָנִי גִיט עֶר אַ פוּלעֶ

we must give Him even a poor man’s offering. In response, G‑d grants ample blessings.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים

[In Shemoneh Esreh], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim,

"מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַ

one should pause slightly between the words u'semager and vesachniya.

מַתְאִים לְהַכַּוָּנָה

This reflects the mystical intent

"אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר

that [the requests expressed by the first three verbs] — se’aker, u’seshaber, u’semager (“uproot, shatter, and crush”) —

הֵם נֶגֶד ג' קְלִיפּוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַעֲבָרָה לְגַמְרֵי

relate to the three utterly impure kelipos, [i.e., the three irredeemable forces of evil] that must be eliminated entirely.

וְתַכְנִיעַ" — לְנֶגֶד קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁצְּרִיכָה הַכְנָעָה וְיֵשׁ בָּהּ בֵּרוּר"

By contrast, the verb vesachniya (“subdue”) relates to kelipas nogah, [the kelipah that houses a spark with a holy potential,] which must be humbled, but can be refined.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ

The haftarah [for Parshas Shmos] begins Haba’im yashresh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13,29:22-23).

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז דעֶר אַרוֹיסגעֶהן פוּן מֵצָרִים וּגְבוּלִים

The [historical] Exodus from Egypt [foreshadows every individual’s personal] departure from limits and boundaries.

אוּן חֲסִידוּת אִיז אוֹיף אַרוֹיסגעֶהן פוּן דִי מֵצָרִים אוּן גְּבוּלִים פוּן וועֶלט

[Beyond this,] Chassidus [enables us] to free ourselves from the limits and boundaries of this [material] world.

עֶס אִיז פאַראַן אַ הֶפְרֵשׁ

There is a difference between these two [spiritual thrusts].

יְצִיאַת מִצְרַיִם אִיז אַ עִנְיָן פוּן שְׁבִירָה אוּן עֲזִיבָה

A [personal, spiritual] “exodus from Egypt” in its usual sense involves sh...

הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג

[This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץ

His resting place is in the township of Haditch.

אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת הַצֶּמַח צֶדֶק

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once asked [his father,] the Tzemach Tzedek:

וואָס האָט דעֶר זֵיידעֶ געֶוואָלט מִיט דַרְכֵי הַחֲסִידוּת

“What did our zeide want to achieve with the ways of Chassidus

אוּן וואָס האָט עֶר געֶוואָלט מִיט חֲסִידוּת

and [what did our zeide want to achieve through the study of] Chassidus?”

וַיַּעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת אִיז, אַז אַלעֶ חֲסִידִים זאָלעֶן זַיין וִוי אֵיין מִשְׁפָּחָה עַל פִּי הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה

“[The goal of] the ways of Chassidus is that all chassidim should be like one family, [united] in love according to the Torah.

חֲסִידוּת אִיז חַיּוּת

Chassidus is vitality,

אַרַיינְטְראָגעֶן אַ חַיּוּת אוּן בּאַלַייכְטעֶן אַלץ, אוֹיך דעֶם לֹא טוֹב

bringing energy and light into everything, even into those things that are undesirable.

מעֶן

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן

"כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Listen to the voice recording for details.

בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ

Sighing alone will not bring us salvation.

הָאֲנָחָה הִיא רַק כַּפַּת הַמַּנְעוּל

Sighing is only a doorknob

לִפְתּוֹחַ אֶת הַלֵּב וְלִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם

that unlocks the heart and opens the eyes so that one will not sit idly with folded arms.

רַק לְסַדֵּר עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יוּכַל לִפְעוֹל

Instead, one should plan one’s efforts and take action, every individual according to his abilities,

וְלַעֲשׂוֹת בְּתַעֲמוּלָה לְחִזּוּק הַתּוֹרָה הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִּצְוֹת

toward the goal of buttressing and disseminating the study of Torah and the observance of its mitzvos:

זֶה בִּכְתָבוֹ וְזֶה בִּנְאוּמוֹ וְזֶה בְּכַסְפּוֹ

one person through writing, another one through p

הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen:

אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

“Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment incumbent on every Jew,

אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּט

regardless of whether he is a great Torah scholar or a simple person,

אַזוֹי אִיז אַ חוֹב גָּמוּר אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן

so too, it is an absolute obligation for every Jew

צוּ טראַכטעֶן יעֶדעֶן טאָג אַ האַלבּעֶ שָׁעָה וועֶגן דעֶם חִנּוּךְ פוּן קִינדעֶר

to dedicate half an hour every day to thinking about his children’s education,

אוּן טאָן אַלץ וואָס עֶס אִיז בְּכוֹחוֹ צוּ טאָן אוּן יֶתֶר מִכְּפִי כֹחוֹ

and to do everything in his power — and indeed, more than what is in his power —

זעֶהן פּוֹעֵל זַיין בַּיי דִי קִינדעֶר, אַז זֵיי זאָלעֶן געֶהן אִין דעֶם דֶּרֶך וואָס מעֶן אִיז זֵיי מַדְרִיךְ

to see to it that they follow the path in which they are being guided.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר)

(The Rebbe [Rayatz]once met a watercarrier with buckets full of water and said:)

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב

“When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]:

אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זאָגעֶן

‘When one encounters water, he should say

אַז דעֶר בַּעַל שֵׁם זאָגט, אַז דאָס אִיז אַ סִימָן בְּרָכָה

[in the name of] the Baal Shem Tov: When one encounters water, this is a sign of blessing.’ “

Text and Translation courtesy of Sichos in English

דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּת

The Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus:

אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן

“When a person discusses his Divine service with a friend and they study together,

אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין נֶפֶשׁ הַטִּבְעִית

there are two G‑dly souls pitted against one natural soul.”1

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה

There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation —

אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה

that one should study a passage of Chumash from the weekly sidrah every day, together with the commentary of Rashi.

אַזוֹי האָבּעֶן זִיך אוֹיך נוֹהֵג געֶוועֶן דִי רַבֵּיִּים נְשִׂיאֵי חֲסִידֵי חַבַּ"ד

The Rebbeim who headed Chabad in their respective generations also followed this practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English