The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is omitted on this day.

רוֹשֵׁם אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab] once wrote the following

מַעֲלַת ט"ו בְּאָב עַל כָּל ט"ו בַּחֹדֶשׁ

about the superiority of the Fifteenth of Av over the fifteenth of other months:

שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּלּוּי

Although the fifteenth of any month represents the completeness [of the moon] in a revealed way,

אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הִיא רַק בְּחִינַת מְקַבֵּל

the moon in those months is still only a passive recipient [of light from the sun].

אֲבָל בט"ו בְּאָב הָאוֹר בָּהּ בִּקְבִיעוּת

On the Fifteenth of Av, by contrast, its light is more lasting,

לְפִי שֶׁהָעֲלִיָּה הִיא לְפִי עֶרֶךְ עוֹצֶם הַיְרִידָה דְּתִשְׁעָה בְּאָב

for its ascent [which is indicated by its waxing] is proportionate to the [preceding] drastic descent of Tishah BeAv[…].

וְזֶהוּ תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה

This is the meaning of [the Talmudic statement that from the Fifteenth of Av...

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is omitted from the Minchah service.

יד מְנַחֵם אָב תשׁ"א

Today, 14 Menachem Av, 5701 (1941),

נִמְלְאוּ חֲמִשִׁים שָׁנָה

marks fifty years

מִיּוֹם שֶׁאָמַר לִי אַאַמוּ"ר שֶׁאַתְחִיל לִרְשׁוֹם הַסִּפּוּרִים שֶׁמְּסַפֵּר לִי

since my revered father, the Rebbe [Rashab], told me to begin writing down the traditions and anecdotes that he used to relay to me.

כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לִכְתּוֹב בְּעִנְיָנֵי נִגְלָה וַחֲסִידוּת

When the Tzemach Tzedek began writing on subjects in nigleh and Chassidus,

אָמַר לוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

the Alter Rebbe told him:

וְקָנֶה לְךָ חָבֵר

Kaneh lecha chaver –

וּקָנֶה (קוּף בְּקָמַץ, נוּן בְּסֶגֹּל) — לְשׁוֹן קוּלְמוּס — לְךָ חָבֵר

“Let a pen be your companion.”

פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר בְּשֵׁם אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

[On another occasion, when] my revered father, the Rebbe [Rashab], quoted [the Alter Rebbe’s directive] to me,

וְקָנֶה — לָשׁוֹן קוּלְמוּס — לְךָ חָבֵר,

“Let a pen be your companion.”

וּפִּרֵשׁ אַאַמוּ"ר קוּלְמוּס הַלֵּב

he added his own interpretation — that this directive related to “the quill of the heart.”

אַז יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מְ'לעֶ

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה

During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll.

וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ גו

It is written: “You shall speak of them when you sit [in your home and when you walk on the road, when you lie down and when you rise].”

וְאָמְרוּ רַזַ"ל: וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר

Our Sages taught: “The command that ‘you shall speak of them’ refers to words of Torah.”

אָמְנָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה גּוּפָא יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקֵי מַדְרֵגוֹת

[Every soul, in the course of its supernal prehistory and its mundane life story, passes through] several levels in its involvement in Torah study,

וּמְבַאֵר כַּאן כָּל הַמַּדְרֵגוֹת

and this verse alludes to them all:

בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ הוּא מַעֲמַד הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת

When you sit in your home refers to the soul’s presence in the...

דעֶר רֶבִּי — אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

The Alter Rebbe

האָט געֶזאָגט פוּן מעֶזרִיטשׁעֶר מַגִיד פוּן בַּעַל שֵׁם טוֹב'ס וועֶגעֶן

quoted the Maggid of Mezritch, who said in the name of the Baal Shem Tov:

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

[The command to] “love your fellowman as yourself”

אִיז אַ פֵּירוּשׁ וּבֵיאוּר אוֹיף וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ

is a commentary on [the command to] “love G‑d your L‑rd.”

אַז מ'האָט האָלט אַ אִידעֶן

When one loves a Jew,

האָט מעֶן האָלט דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן

he loves G‑d,

וַוייל אַ אִיד האָט דאָךְ אִין זִיךְ אַ חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל

for within a Jew there is “a part of G‑d.”

אִיז אַז מְ'האָט האָלט דעֶם אִידעֶן

Thus when one loves a Jew —

דעֶם אִינוועֶנִיג פוּן אִיהְם

meaning, when one loves that nucleus within him —

מִמֵּילָא האָט מעֶן האָלט דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן

one loves G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָלַךְ לְמעֶזרִיטשׁ, בְּיַחַד עִם אָחִיו מַהֲרִי"ל, בִּשְׁנַת תקכ"ד

The Alter Rebbe journeyed to Mezritch together with his brother Maharil, in 5524 (1764).

מַהֲרִי"ל הָלַךְ בְּלִי רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְלָכֵן חָזַר מִדַּרְכּוֹ

Maharil had set out without permission from his wife, and therefore returned in the midst of the journey.

וְרַבֵּנוּ בָּא לְמעֶזְרִיטשׁ — וְשָׁהָה שָׁם, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תּקכ"ה

The Alter Rebbe arrived in Mezritch and remained there — on this first occasion — until after Pesach in 5525 (1765).

שְׁבוּעַיִם הָיָה מְסוּפָּק אִם לְהִשָּׁאֵר שָׁם

For [the first] two weeks he had been undecided as to whether to stay or not.

וְהַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע הָיָה נַחֲמוּ נַחֲמוּ

The first maamar he heard [from the Maggid] was entitled Nachamu Nachamu.

וְיֵשׁ בָּזֶה סָפֵק אִם הוּא הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ

It is not known whether this was the first maamar he heard after his arrival,

אוֹ הָרִאשׁוֹן לְאַחַר הַשְּׁבוּעַיִּם שֶׁהֶחְלִיט לְהִשָׁאֵר וְנִתְקַשֵׁר

or the first he heard after two weeks that convinced him to stay and establish a connection [to the Maggid].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablej

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר

The following traditions were handed down by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:

'"א) מִתְּחִלָּה הָיָה אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ קָטֹנְתִּי מְסַיֶּמֶת "וְרוּחַ נְכֵאָה כו

(a) At first, the epistle beginning Katonti concluded with the words veruach neche’ah (“and with a restrained spirit”).

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — בְּלִיאָזנָא — הַמַּאֲמָר כַּמַּיִם הַפָּנִים גו

But after the Alter Rebbe had delivered the maamar entitled Kamayim hapanim (“Just as water [reflects] one’s face”) three times in Liozna,

כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וְלֹא כְּתַּרְגּוּמוֹ

explaining the verse according to the interpretation of Rashi and not according to the Targum,

אָז הוֹסִיף הַתֵּבוֹת "וְכוּלֵי הַאי — הַפָּנִים וְגוֹ

he appended [to the epistle beginning Katonti]the following words: “And through all that, perhaps G‑d will put [a conciliatory and loving response] into the hearts of their brethren, for ‘as water [reflects] one’s face, [so too does the heart of one man reflect the heart of another].’”

וּבָזֶה נָטַע בְּהַחֲסִידִים מִדּוֹת טוֹבוֹת

And by addi...

בְּמִנְחָה

[We put on tefillin] before the Afternoon Service

קְרִיאַת שְׁמַע, שִׁיר שֶׁל יוֹם, אֵין כֵּאלֹקֵינוּ

and recite the Shema, the Song of the Day, Ein K’Elokeinu,

וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַשַׁיָּכִים לְשַׁחֲרִית

and all the readings that are usually linked to the morning prayers.

וְאַחַר כָּך סֵדֶר תְּפִלַּת מִנְחָה

This is followed by the Afternoon Service.

אֵין מְבָרְכִין שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי עַד לְמָחָר

The blessing She’asah li kol tzorki is not recited until the following day.

אַאַמוּ"ר הָיָה לוֹמֵד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב אֵיכָה רַבָּה וְסוּגְיַת רַבִּי יוֹחָנָן דְפֶרֶק הַנִּזָּקִין

Every Tishah BeAv my revered father, the Rebbe [Rashab], would study Eichah Rabbah and the passage beginning Amar R. Yochanan in the chapter entitled HaNizakin.

בַּבּוֹקֶר אַחַר אֲמִירַת הַקִּינוֹת — שֶׁהָיָה אוֹמְרָם כּוּלָּם — הָיָה אוֹמֵר אֵיכָה

In the morning, after reciting Kinos — he would recite them all — he would read Eichah [to himself].

הָיָה עוֹלֶה לַתּוֹרָה לְמַפְטִיר

He would be called to the To

שֵׁשׁ זְכִירוֹת

The Six Remembrances

אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל יוֹם

are recited every day,

גַּם בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

including Shabbos, the festivals, Rosh HaShanah and Yom Kippur.

מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said:

וואָס אִיז דִי פְּעוּלָה פוּן חֲסִידוּת אוּן יִרְאַת שָׁמַיִם

“Of what good is the study of Chassidus and the fear of Heaven

אַז עֶס פעֶלְט דעֶר עִקָּר — אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

if the main thing — a love of one’s fellow Jew — is lacking?

אוּן נאָך גּוֹרֵם זַיין חַס וְשָׁלוֹם צַעַר אֶל הַזּוּלָת

And all the more so, if one person pains another!”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ פּוֹתְחִין בִּבְרָכָה

The epistle beginning Pos’chin bivrachah, in Tanya — Iggeres HaKodesh,

נִכְתְּבָה עֲשָׂרָה שָׁנִים קוֹדֶם כְּתִיבַת אִגֶּרֶת קָטֹנְתִּי

was written ten years before the epistle beginning Katonti.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) בְּעֵת עֶר אִיז געֶקוּמעֶן פוּן פּעֶטעֶרְבּוּרְג

When the Alter Rebbe came home from Petersburg,

האָט עֶר געֶזאָגְט פאַרְ'ן מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן אַ מַאֲמָר

he delivered a maamar to the Mitteler Rebbe,

אִינְגאַנְצעֶן עֶטְלִיכעֶ שׁוּרוֹת

comprised of only a few lines.

[In this teaching, successive stages in a Jew's avodah are presented via a mystical exposition of two verses: “Raise your hands in holiness and bless G‑d. May G‑d bless you from Zion, He who makes heaven and earth.”]

שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ — זֶהוּ הַעֲלָאַת הַמִּדּוֹת בְּמּוֹחִין וְהַאָרַת הַמּוֹחִין בְּמִדּוֹת

Raise your hands in holiness…: This alludes to uplifting one’s emotive attributes to the intellect, and beaming the light of the intellect into the emotional attributes.

וּבָרְכוּ אֶת ה' — שֶׁמַּמְשִׁיכִים עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוַי' דִלְעֵלָּא

…and bless G‑d: Through this one draws down the sublime level of [G‑d’s] Name Havayah.

שֶׁעַל יְדֵי...

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

“Turn away from evil and do good, seek peace and pursue it.”

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב געֶזאָגט

The Baal Shem Tov explained this verse as follows:

אִין יעֶדעֶר דָּבָר גַּשְׁמִי פוּן דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

Every physical thing that is permitted to us

זַיינעֶן פאַראַן טוֹב וָרָע

contains good and evil.

דעֶר גַּשְׁמִי אִיז רַע

Its material dimension is evil

אוּן דעֶר חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גַּשְׁמִי אִיז טוֹב

and the Divine vitality that animates it is good.

בּאַדאַרף דעֶר מעֶנְטשׁ וואָס בּאַנוּצְט דעֶם גַּשְׁמִי זַיין אַ סוּר מֵרָע

A person who makes use of a physical object must “turn away from evil”

נִיט וועֶלעֶן דעֶם תַּעֲנוּג וואָס אִיז פאַראַן אִין דעֶם גַּשְׁמִי

and not long for the materialistic pleasure which that object affords.

אוּן זַיין וַעֲשֵׂה טוֹב

He must also “do good” —

וועֶלעֶן געֶשְׁפַּייזט אוּן געֶהאָלְפעֶן וועֶרעֶן פוּן דעֶם חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז אִין דעֶם דָּבָר הַגַּשְׁמִי

desire to be sustained and supported by the Divine life-force that lies within the physical object.

בַּקֵשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

Moreover...

מִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶ

Even with the greatest toil,

קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנט

one cannot earn one cent

מעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶן

more than G‑d has ordained for him.

מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיג

We must do what is necessary,

אָבּעֶר מעֶן מוּז געֶדֵיינקעֶן

but we have to remember

אַז דִי גאַנצעֶ אַרבּעֶט, אִיז מעֶר נִיט וִוי אַ טָפֵל

that all our labors are only of secondary importance.

דעֶר עִקָּר אִיז דִי בְּרָכָה פוּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

What counts is G‑d’s blessing,

אוּן דִי בְּרָכָה פאַרדִינט מעֶן וועֶן מעֶן אִיז אַ עֶרליכעֶר אִיד

and this is earned by acting in a way appropriate for a Jew:

תְּפִלָּה בְּצִבּוּר

praying with the congregation,

שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּהִדּוּר

observing Shabbos with loving punctiliousness,

כַּשְׁרוּת בְּהַשְׁגָחָה גְּדוֹלָה

keeping kosher vigilantly,

חִנּוּךְ הַבָּנִים בּאַ מְלַמְּדִים עֶרלִיכעֶ אִידעֶן

and having one’s children educated by teachers who are G‑d-fearing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן

When Mashiach arrives (May that be speedily in our days!),

וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶג

people will start hankering after the bygone era of exile.

יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶן

It is then that they will start feeling regret

פאַר וואָס מ'האָט נִיט געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה

for not having devoted themselves to Divine service;

מעֶן וועֶט עֶרשְׁט דעֶרהעֶרעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן וֵוייטאָג פוּן הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָה

it is then that people will feel anguish over their lack of avodah.

אִיצטעֶר אִין דִי יְמֵי הַגָּלוּת

As for now, during the era of exile,

אִיז דִי יְמֵי הָעֲבוֹדָה

these are the days of avodah —

צוּ מֵכִין זַיין זִיךְ צוּ בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן

to prepare oneself for the imminent coming of Mashiach.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הוֹרָאָה לָרַבִּים

A directive of general application:

מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה

A boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah —

בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָה

first, without reciting the blessing,

וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָה

and after a few weeks, with the blessing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיו

The distinctive quality of Mashiach will be his humility.

דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת

Though he will be on the highest level,

וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

and will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu,

בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל

he will nevertheless possess ultimate humility and self-effacement,

לִלְמוֹד גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים

and will teach even simple folk.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּ

A handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recorded

שֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶה

his resolve to study six hours of nigleh every night, while standing.

וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם

[As the note concludes,] he carried this out, thank G‑d,

וְעָבַר עַל שַׁ"ס בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי

and reviewed in depth the entire Talmud Bavli, the Talmud Yerushalmi,

וְאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּעִיּוּן

and all four parts of the Shulchan Aruch.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּ

We read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai (Yirmeyahu 2:4-28 and 4:1-2).

לְכָל אֶחָד מֵהָרַבֵּיִים הָיוּ מַאֲמָרִים קְבוּעִים

Each of the Rebbeim assigned certain maamarim

בְּיִחוּד בִּשְׁבִיל זֶה (לְטַהֵר אֲוִיר הָעוֹלָם)

for the specific purpose (of purifying the atmosphere),

אֲשֶׁר פַּעַם בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בָּרַבִּים

and these they would review publicly once every two or three years.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הֵחָלְצוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּלִי הַהַגָּהוֹת

One of the maamarim that the Alter Rebbe would deliver is the one beginning Heichaltzu that appears in Likkutei Torah, without the emendations.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — יָפָה שָׁעָה אַחַת

One of the maamarim of the Mitteler Rebbe is Yafah Shaah Achas,

וְתּוֹכְנוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים דְדִבּוּר הַמַּתְחִיל הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֱלֹקַי נְשָׁמָה, בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים

which com...

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִים

A brilliant and renowned prodigy,

בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָא

with great talents and wondrously deep comprehension,

בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת

came to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus.

וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו

Thanks to his immense gifts,

רָכַשׁ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יְדִיעָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

he acquired a vast and broad knowledge of Chassidus in a short period of time.

בַּיְחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל

At his first yechidus, he entered the Alter Rebbe’s study and asked:

רַבִּי מַה חָסֵר לִי

“Rebbe, what am I lacking?”

וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Alter Rebbe answered him:

אֵין חָסֵר לְךָ מְאוּמָה

“You lack nothing,

כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה וְלַמְדָן

for you are G‑d-fearing and a scholar.

רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהוּא הַיֵּשׁוּת וְגַּסּוּת הָרוּחַ

You only have to remove your chametz, which signifies ego and arrogance,

וּלְהַכְנִיס מַצָּה שֶׁהוּא בִּטּוּל

and replace it with ma...

אִין לעֶרנעֶן

When a person is studying Torah,

אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַך

he devotes himself to a concept

וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייט

that he is trying to understand and that he [ultimately] understands.

אִין דאַוונעֶן

When he is praying,

אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פאַרשְׁטאַנד

he gives himself over to that which transcends his understanding.

אִין לעֶרנעֶן תּוֹרָה פִילט זִיךְ אַ אִיד וִוי אַ תַּלְמִיד בּאַ אַ רֶבִּי'ן

While studying Torah, a Jew feels like a student before his mentor;

אִין דאַוְונעֶן — וִוי אַ קִינד בּאַ אַ פאָטעֶר

while praying, he feels like a son before his father.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶן

There are two statements very characteristic of Chassidus:

א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט

(a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness

אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייט

and is [inherently] sensitive to that which is supernatural.

אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵיין בּאַוַוייזעֶן נִיט האָבּעֶן

He needs no proof of this.”

ב) אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט

(b) “No Jew is willing — and no Jew is able — to remain separate from G‑dliness.”

דעֶר אֱמֶת אִיז אַז דִי צְוֵויי אוֹיסְשְׁפְּראַכין זַיינעֶן אֵיין זאַך

In truth, these two statements reflect a single point:

אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכְקַייט

It is because “a Jew recognizes G‑dliness

אוּן פִילט דעֶם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע

and is sensitive to that which is supernatural,”

דעֶרפאַר אִיז נִיט עֶר וִויל נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט

therefore “no Jew desires — and no Jew can — remain separate from Divinity.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek used to say:

אַ פְּנִימִי אִיז

“A pnimi is a chassid

אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָה

for whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah

אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶל

is ‘empty talk.’

אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים

[A pnimi understands that] the approach should be to ‘let the work fall heavily on the people.’”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת

When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks,

קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת.

the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account of] all the journeys.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ

“A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart.

אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּ

A positive chassidic practice lights up one’s home.

אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי תִּקְוָה וּבִטָחוֹן

A chassidic melody strengthens one’s hope and trust,

בְּרֵיינגט שִׂמְחָה

brings joy,

אוּן שְׁטעֶלט אַוועֶק דִי הוֹיז מִיט דעֶר הוֹיז געֶזִינד אִין קֶרֶן אוֹרָה

and positions the home and the entire household in a ray of light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת

[The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos.

כְּתִיב

It is written:

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

“They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them” —

בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

that is, within each and every Jew.

שֶׁבְּכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹכִיּוּת נְקוּדַּת פְּנִימִית לְבָבוֹ הוּא מִקְדָּשׁ לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ

For the innermost point of every Jewish heart is a Sanctuary in which G‑d can abide.

וְהִנֵּה מְקוֹם הַמִּקְדָשׁ גַם בִּזְמַן הַגָּלוּת וְהַשִּׁמּוּם קָדוֹשׁ הוּא

Now, the site of the Beis HaMikdash remains sacred even in the period of exile and desolation.

וְכִדְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פַּרְשָׁה בּ

As is written in Shmos Rabbah, ch. 2,

אָמַר רַב אַחָא: לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי

“Rav Acha declared: ‘The Divine Presence will never depart from the Western Wall.’”

וְכָל עִנְיַן הַשִּׁמּו...

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם

There are three kinds of meditation:

א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

(a) Meditation associated with study:

אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ

After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him.

ב) שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

(b) Meditation before praying:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ חַיּוּת הָעִנְיָן שֶׁלָּמַד וְלֹא הֶרְגֵּשׁ הַשִּׂכְלִי כְּמוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

The point here is to experience the vitality of the concept that one has studied, not its intellectual aspect, as in the case of meditation associated with study.

ג) שֶׁבִּתְפִלָּה

(c) Meditation in the course of prayer:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּהָעִנְיָן שֶׁלָּמַד

The purpose here is to sense the Divinity within the concept one has studied.

שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם שְׁלִיבוֹת סוּלָּם הַהַרְגָּשָׁה

These are three rungs on the ladder of spiritual sensitivity.

וְרַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עִמָּנוּ מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים — דעֶרהעֶרט מעֶן — ג-טלִיכְקַייט בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל

At times, solely due to G

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר

Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ

When traveling from home,

אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים

though he might remain in a single place for several months,

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

he would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers —

בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

albeit without mentioning G‑d’s Name or His sovereignty.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דֶער אַלטעֶר רֶבִּי האָט געזאָגט אוֹיף ר' מׂשֶׁה וִוילעֶנקעֶר

The Alter Rebbe once said of his disciple, R. Moshe Vilenker:

מׂשֶׁה האָט מוׂחִין דְגַדְלוּת

“Moshe has mochin degadlus [i.e., an expanded intellectual consciousness].

אוּן אִין דִי צעֶן יאָר וואָס עֶר האָט געֶהאָרעֶוועֶט, האָט עֶר אוֹיסְגעֶהאָרעֶוועֶט מוֹחִין רְחָבִים

In the ten years that he labored [as described below], he developed an expansive mind.”

דְרַיי יאָר האָט ר' מֹשֶׁה ווִילעֶנקעֶר זִיךְ מֵכִין געֶוועֶן צוּ יְחִידוּת בּאַם אַלטעֶן רֶבִּי'ן

For three years R. Moshe Vilenker prepared himself for yechidus with the Alter Rebbe,

אוּן נאָכדעֶם אִיז עֶר געֶבּלִיבּעֶן זִיבּעֶן יאָר אִין לִיאָזְנאָ אוֹיף בְּרֵיינגעֶן דִי יְחִידוּת אִין עֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

and remained in Liozna seven more years in order to ground that yechidus in actual practice.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

A fast day. The Selichos prayers and Avinu Malkeinu are recited [in the Morning Service].

חִלּוּק לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת

The difference between the First Tablets and the Second Tablets can be outlined as follows:

בַּלּוּחוֹת עַצְמָן

With regard to the Tablets themselves:

הָרִאשׁוֹנוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים

The First Tablets were fashioned by G‑d;

הַשְּׁנִיּוֹת פְּסָל לְךָ

the Second Tablets were hewn by Moshe.

הַמִּכְתָּב

With regard to the writing on the Tablets:

חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת שֶׁכִּדְרָשַׁת רַזַ"ל, עֵרוּבִין (נד. א), הוּא רַק בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת

The writing was engraved (charus) on the Tablets. Our Sages comment: [“Do not read the word as charus (‘engraved’), but rather as cheirus (‘freedom’) — freedom from alien subjugation was inscribed on the Tablets”]. This quality applied only to the First Tablets.

בְּמַעֲלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

With regard to the spiritual...

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — אֵין לְשַׁעֵר

The Baal Shem Tov’s love of his fellow Jews is beyond conception.

הָרַב הַמַּגִּיד אָמַר

On this the Maggid of Mezritch once said:

הַלְוַאי הָיוּ נוֹשְׁקִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה

“If only people would kiss the Torah scroll

בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה, שֶׁהָיָה מוֹרִי מְנַשֵּׁק אֶת הַיְּלָדִים

with the same love that my mentor, the Baal Shem Tov, kissed the children

בְּהוֹלִיכוֹ אוֹתָם אֶל הַחֵדֶר

whom he took to school,

כְּשֶׁהָיָה בּאַהעֶלפעֶר

when he worked as a teacher’s assistant at the cheder.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

תַּעֲנוּג נַפְשִׁי עַל אֱלֹקוּת יָכוֹל לִהְיוֹת מִזֶּה שַׁמְנוּנִית בַּגוּף

The soul’s delight in G‑dliness can actually make a person fat.

אוֹמְרִים עַל הָרַב ר' נָחוּם מִטשֶׁרְנאָבִּיל

It was said that [the holy tzaddik,] R. Nachum of Chernobyl,

שֶׁהָיָה שָׁמֵן בְּגוּפוֹ מֵעֲנִיַת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה

became portly from [his sheer delight in] responding Amen, Yehei Shmei Rabbah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

זֶה לְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק בְּאֶחָד מִדְּרוּשָׁיו

The following are the words of Tzemach Tzedek in one of his maamarim:

רַבֵּנוּ ז"ל בְּאִמְרוֹתָיו לְבָנָיו יוֹם ג' פָּרָשַׁת בָּלָק שְׁנַת תּקס"ב אָמַר וְזֶה דְּבָרָיו

The [Alter] Rebbe, when speaking with his sons on the Tuesday of Parshas Balak, 5562 (1802), said the following:

לְהָבִין קוּשְׁיַת הַתּוֹכְנִים

“The astronomers ask,

מֵאַחַר שֶׁהָאָרֶץ הִיא כַּדּוּרִית וַעֲגוּלָה כְּתַפּוּחַ

that since the earth is spherical like an apple,

לָמָה אֵינָם נוֹפְלִים אוֹתָם בְּנֵי אָדָם הַדָּרִים כְּנֶגְדֵנוּ מִלְמַטָּה בְּאַמעֶרִיקאָ

why don’t the people living opposite us — down below, in America — fall off?...

וְתֵּרוּצָם אֵינוֹ אֱמֶת

Their resolution is incorrect….”

וְרַבֵּנוּ ז"ל אָמַר כִּי הַתֵּרוּץ הוּא

The [Alter] Rebbe stated that the solution is [as follows]:

דְּהִנֵּה מְבוּאָר בְּעֵץ חַיִּים שֶׁהַתִּשְׁעָה גַּלְגַלִים מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת עִגּוּלִים

“It is explained in Etz Chayim that the nine heavenly orbs receive [their vitality] from the [spiritual rung] described as iggulim, “spheres.”

וּבְהָעִגּוּל אֵין בּוֹ מַעְלָה וּמַטָּה

Now, a sphere has neither top nor bottom.

וּמֵהַאי טַעְמָא הִנֵּה אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם כְּנֶגְדֵנוּ לְמַטָּה

Thus the people who are opposite us, down below,

הֲרֵי הָרָקִיעַ שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא לְמַעְלָה בְּהַשְׁוָאָה אַ

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited.

יוֹם בּוֹ יָצָא כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שליט"א לְחֵרוּת

On this date [in 1927], the Rebbe [Rayatz]was actually granted freedom.

הַמַּאֲסָר הוּתְחַל רֶבַע עַל שָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי חֲמִשָׁה עָשָׂר בְּסִיוָן תרפ"ז

[His] imprisonment began at 2:15 on Wednesday morning, the fifteenth of Sivan, 5687 (1927).

הִתְעַכֵּב בְּגָלוּת — בְּעִיר קאַסְטראַמאַ

He remained in exile, in Kostrama,

עַד חֲצִי שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בְּתַּמוּז תּרפ"ז

until 12:30 p.m. on Wednesday, the thirteenth of Tammuz, 5687 (1927).

מִמִּכְתָּב כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שׁליט"א לְחַג הַגְּאוּלָה

The following is an excerpt from a letter of the Rebbe [Rayatz] in anticipation of [the fifth anniversary of] the Festival of Liberation:

הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַאֲמָר... הִשְׁתַּתְּפוּתִי עִם יְדִידֵינוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ בְּכָל מְקוֹם מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לְהַצְלָחָה

“I am enclosing a maamar…. In this way I am participating with our friends, the men of the chassidic brotherhood (May you all prosper, wherever you live!),

וְלִהְיוֹת אִתְּכֶם עִמָכֶם בְּהִתְוַעֲדוּתְכֶם

and am together with you at the farbrengens

בִּדְבַר חִזוּק דַּרְכֵי הַחֲסִידוּת בִּקְבִיעוּת וּשְׁמִירַת זְמַנֵי לִמּוּדֵי דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

at which you strive to strengthen the spiritual lifestyle of Chassidus — by setting aside and observing fixed times for...

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is not recited.

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א בִּשְׁנַת תּר"ם

[This date marks] the birthday of the Rebbe Rayatz in 5640 (1880).

יוֹם בּוֹ נִתְבַּשֵּׂר — בִּשְׁנַת תּרפ"ז — שֶׁהוּא חָפְשִׁי מִגָּלוּתוֹ אֲשֶׁר הָגְלָה

On this date, in 5687 (1927), he was informed of his impending release from the exile

אַחֲרֵי שֶׁהָיָה תָּפוּס בְּמַאֲסָר — עַל עֲבוֹדָתוֹ בְּחִזוּק הַתּוֹרָה וְהַיַּהֲדוּת

that followed his imprisonment, which came in the wake of his efforts to buttress the study and observance of the Torah.

מִמִּכְתַּב כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א

From a letter of the Rebbe [Rayatz]:

בִּשְׁנֵי יְמֵי הַגְּאוּלָה י"ב וי"ג תַּמּוּז הַבָּאִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה

On the two days of redemption — the twelfth and the thirteenth of Tammuz (May they arrive favorably!) —

יִתְוַעֲדוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

the members of the chassidic brotherhood should participate in a farbrengen, for their material and spiritual benefit,

כַּאֲשֶׁר הוּקְבַּע מֵאֵת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן הוֹד כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אַאַזְמוּ"ר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

in the manner instituted by our first forefather, the Alter Rebbe.

זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ

The...

בְּתַּנְיָא דְּפוּס זָאלקְוֵוי שְׁנַת מְבַשֵּׂ"ר טוֹ"ב

In the Zholkva edition of Tanya that appeared in the year מבש"ר טו"ב (5559/1799)

נִדְפְּסָה אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה מַהֲדוּרָא קַמָּא

the first version of Iggeres HaTeshuvah was included.

וְלֹא נֶחְלְקָה לִפְרָקִים

It was not divided into chapters

גַם יֵשׁ כַּמָּה שִׁינּוּיִם בְּתוֹכֶן הָאִגֶּרֶת

and there are considerable variations [from the ultimate version] in the text itself.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת נְשִׂיאוּתוֹ אָמַר תּוֹרָה

Soon after he undertook the leadership of the chassidic community, the Alter Rebbe delivered the following teaching:

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

[It is written:] “A man’s steps are made firm by G‑d.”

אַז אַ אִיד קוּמט אִין אַ אָרט

When a Jew arrives at a particular place,

אִיז עֶס צוּלִיבּ אַ כַּוָּנָה טאָן אַ מִצְוָה

this is for the purpose of doing a mitzvah —

הֵן אַ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם

be it a mitzvah between man and G‑d,

וְהֵן אַ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

or between man and man.

אַ אִיד אִיז אַ שָׁלִיחַ שֶׁל מַעְלָה

A Jew is an agent of [G‑d] Above,

אַ שָׁלִיחַ וואוּ עֶר אִיז, אִיז עֶר דעֶר כֹּחַ הַמְשַׁלֵּחַ

and wherever an agent is, he derives his power from the Sender.

דעֶר יִתְרוֹן הַמַּעֲלָה אִין נְשָׁמוֹת לְגַבֵּי מַלְאָכִים

The superiority of souls over angels

וואָס בּאַ נְשָׁמוֹת אִיז דאָס עַל פִּי הַתּוֹרָה

[in this regard] lies in the fact that [G‑d confers His agency

אַלֶע אִידִישׁעֶ עֶלטעֶרן

All Jewish parents

וועֶלכעֶ בּאַדאַרפעֶן האָבּעֶן אַ סְפּעֶצִיעֶלעֶ יְשׁוּעָה אוּן הַצָּלָה פאַר זֵייעֶרעֶ קִינְדעֶר

who require special deliverance and salvation for their children

אִיז דעֶר זִיכעֶרסטעֶר מִיטעֶל צוּ שְׁטִיצעֶן תּוֹרָה לעֶרנעֶר.

[should know that] the most reliable means [to secure this] is to support those who study Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מָצִינוּ

We observe

דְעִקָּר חִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

that G‑d cherished Avraham mainly

הָיָה לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה — כְּפֵרוּשׁוֹ יְחַבֵּר — אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ

because “he commands his children and his household.” Now, the word here translated “commands” (yetzaveh) can also mean “connect.”

הַיְנוּ

This implies

דְּכָל גּוֹדֶל עֲבוֹדָתוֹ בְּהַנִּסְיוֹנוֹת

that all of Avraham’s prodigious endeavors in the face of his trials

אֵינוֹ בְּעֶרֶךְ לְגַבֵּי הָא דִיצַוֶּה וִיחַבֵּר אֲחֵרִים

pale in comparison to his commanding and connecting others —

מַה שֶׁיְּזַכֶּה אֲחֵרִים

by making them, too, meritorious.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once stated:

חֲסִידוּת אִיז נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן

“[To] Chassidus [can be applied the statement], ‘The beginning is rooted in the end and the end in the beginning.’

דִי דַּרְגָא פוּן עִגּוּלִים מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וְסוֹף

This is the level of Divine influence called iggulim, in which beginning and end are indistinguishable.

אָבּעֶר אַחַר כָּל זֶה אִיז דעֶר עִקָּר אִיז סֵדֶר.

Nevertheless, this having been said, the main thing is seder — ‘structure.’

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב אִיז געֶוועֶן אַ מְסוּדָּר

“The Baal Shem Tov was an organized person;

דעֶר מעֶזרִיטשׁעֶר האָט מְדַקְדֵּק געֶוועֶן אוֹיף סֵדֶר

the Maggid of Mezritch was particular about orderliness;

אוּן דעֶר עֶלטעֶר זֵיידעֶ — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט געֶלעֶרעֶנט חֲסִידִים זֵיי זאָלעֶן זַיין מְסוּדָּרִים

and my great-great-grandfather, the Alter Rebbe, taught his chassidim to be orderly.

דאָס זעֶהט מעֶן אִין זַיינעֶ מַאֲמָרִים, בְּרִיף, נִגּוּנִים

We see this in his maamarim, letters, and niggunim.

דִי חֲסִידִים וואָס האָבּעֶן געֶהאַט אַ זְמַן קָבוּעַ אוֹיף קוּמעֶן אִין לִיאָזנאָ — דעֶרנאָך אִין לִיאַדִי

The chassidim who had a fixed time to visit...

הַמִּצְוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל יְדֵי הַמַּקִּיף שֶׁבַּמִּצְוֹת עַצְמָם

[The spiritual influence evoked by] the mitzvos is drawn down by means of the transcendent light generated by the mitzvos themselves.

מִצְוַת צְדָקָה, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת

For example, the mitzvah of tzedakah is a comprehensive mitzvah,

אֲשֶׁר כָּל הַמִּצְוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם צְדָקָה

as is evidenced by the fact that all the mitzvos are called “tzedakah.”

וּמֵהַאי טַעְמָא נָכוֹן בִּמְאֹד לָתֵת קוֹדֶם כָּל מִצְוָה פְּרוּטָה לִצְדָקָה

For this reason, it is most appropriate to contribute a coin for charity before performing any mitzvah,

שֶׁהוּא הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיף בַּפְּנִימִי

for it draws the transcendent light (makkif) into the light that can be internalized (pnimi).

וּמִכָּל מָקוֹם הַוֵי מַקִּיף הַקָּרוֹב

Still, this transcendent light is “close,”

מַה שֶׁאֵין כֵּן תּוֹרָה שֶׁהִיא מַקִּיף הָרָחוֹק

whereas the Torah is a “distant” transcendent light,

וּפְעוּלָתוֹ נַעֲלָה יוֹתֵר

whose effects are more elevated.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For question

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל אֶת אֶחָד הַחֲסִידִים הַגְּדוֹלִים הַמְקוֹרָבִים בְּיוֹתֵר בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ בִּיחִידוּת, לְמַצָּבוֹ

Once, in the course of a yechidus, the Alter Rebbe questioned one of his foremost and closest chassidim about his personal situation.

וַיִּתְאוֹנֵן הֶחָסִיד כִּי יָרַד מִנְּכָסָיו וכו

The chassid lamented that he had lost all his possessions.

וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ

The Alter Rebbe answered him:

דִיךְ דאַרף מעֶן — אַז דוּ זאָלְסְט מאַכעֶן לִיכְטִיג דַיין סְבִיבָה מִיט תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵב

“You are needed — to illuminate your surroundings by studying Torah and by serving G‑d with your heart [in prayer].

פַּרְנָסָה אוּן וואָס דוּ דאַרְפְסט — דאָס דאַרף דעֶר אוֹיבּעֶרשְׁטעֶר בָּרוּךְ הוּא דִיר געֶבּעֶן

As for your livelihood and the things that you need — this G‑d must give you.

טוּ וואָס דוּ דאַרְפְסט, וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ טאָן וואָס עֶר דאַרף

Do what you must and G‑d will do what He must.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com