The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Day 13 of the Omer

הַחֲסִידִים שָׁאֲלוּ אֶת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

Chassidim once asked the Alter Rebbe:

אֵיזֶה עֲבוֹדָה נַעֲלֵית יוֹתֵר

“Which kind of Divine service is superior —

אַהֲבַת ה' אוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

cultivating a love of G‑d or cultivating a love for one’s fellow Jew?”

וַיַּעַן

[The Alter Rebbe] answered:

אַהֲבַת ה' וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת חֲקוּקוֹת

“Loving G‑d and loving one’s fellow Jew are both equally engraved

בְּנִשְׁמָתוֹ רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

in the soul of every Jew.

וּמִקְרָא מָלֵא דִבֵּר הַכָּתוּב אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה

Nevertheless, it is explicitly stated: ‘I have loved you,’ declares G‑d.’

הֲרֵי דִּגְדוֹלָה אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

From this we can conclude that the love for one’s fellow Jew is superior,

דְּאוֹהֵב מַה שֶׁהָאָהוּב אוֹהֵב

because it involves loving what one’s Beloved loves.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 12 of the Omer

דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

Permissible actions

אִם עוֹשֶׂה אוֹתָם לַהֲנָאָתוֹ הֵם רַע גָּמוּר

performed for one’s own pleasure are utterly evil,

כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן (תַּנְיָא פֶּרֶק ז')

as the Alter Rebbe states in ch. 7 of Tanya,

לְפִי דְּקַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמּוּתָּר לָךְ

for one must “sanctify himself in those matters that are permitted.”

צָרִיךְ לְהַכְנִיס קְדוּשָּׁה בַּדְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

These matters must be invested with holiness,

שֶׁיִּהְיֶ' בָּהֶם תַּכְלִית שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת יִרְאַת שָׁמַיִם וּמִדּוֹת טוֹבוֹת

so that they will be undertaken for reasons related to Torah, mitzvos, the fear of G‑d, or self-refinement.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 11 of the Omer

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָר

It is Shabbos Mevarchim of the month of Iyar

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: הֲלוֹא כִּבְנֵי כוּשִׁיִים

The haftarah begins Halo chivnei Chushi’im (Amos 9:7-15).

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

חֲסִידוּת מאָנט אַז וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וּלְבֵשָׁם

Chassidus demands that [every individual in his Divine service should fulfill — in spiritual terms — the Torah’s instruction concerning the vestments of the Kohen Gadol, the High Priest], “He shall wash his flesh in water, and wear them.”

דאָס הֵייסְט דִי הַשְׂכָּלָה פוּן חֲסִידוּת מוּז אוֹיסוואַ...

Day 10 of the Omer

הָעֲבוֹדָה הִיא בְּכָל אָדָם לְפִי מְהוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ

Every individual is required to serve G‑d according to his nature and spiritual level.

מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִנְקוֹב מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ לִלְטוֹשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת

A person who can pierce pearls or polish gems,

וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת מְלֶאכֶת אֲפִיַּת לֶחֶם

yet occupies himself with baking bread,

וּמוּבָן דּוּגְמַת כָּל זֶה בַּעֲבוֹדָה

— the parallels to this in our Divine service are obvious —

הֲגַם שֶׁהִיא עֲבוֹדָה וּמְלָאכָה הַנִּצְרֶכֶת בִּמְאֹד

even though this too is a much needed task

בְּכָל זֶה לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא

this person is considered to have sinned.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 9 of the Omer

נוֹהֲגִים שֶׁאֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בִּימֵי סְפִירַת הָעוֹמֶר

It is our custom to refrain from reciting the blessing Shehecheyanu during the period of the Counting of the Omer.

לֹא טוֹב האָבּעֶן מִיר אַלֶע

Everyone has in them something not so good.

שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל אִיז געֶוועֶן אַן עֲבוֹדָה אִין בֵּית הַמִּקְדָשׁ

Sending the goat to Azazel was one of the services in the Beis HaMikdash.

ווִי בּאַלד אַ נִבְרָא אִיז דאָ לֹא טוֹב

Since something not good exists within a human being,

דאַרְף מעֶן עֶס אַוועֶקשִׁיקעֶן אִין אֶרֶץ גְּזֵרָה

it must be banished to “an uninhabited place.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Isru Chag, Day 8 of the Omer

עֶס אִיז פאַראןַ דעֶר עִנְיָן

The concept

וואָס אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אִיז דעֶר גִּלּוּי פוּן מָשִׁיחַ, וואָס אִיז שַׁיָּךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל

that there is a revelation of Mashiach on the Last Day of Pesach is relevant to the entire Jewish people.

פֶּסַח אִיז דאָך דעֶר מְדַלֵּג אוּן לֵיל שִׁמּוּרִים

On Pesach, [the dynamic between G‑d and His people is characterized by] a “leap,” and [Pesach begins with] “the night of G‑d’s watchfulness.”

אוּן בִּכְלָל העֶרְט זִיך חֵרוּת'דִיק

Overall, we experience freedom.

אוּן נאָכדעֶם פאַלט מעֶן אַרַיין אִין וועֶלְט

Afterwards, however, we are plunged back into the world.

אִיז דאָס אִיז דעֶר גִּלּוּי פוּן מָשִׁיחַ

This, then, is the above-mentioned revelation of Mashiach —

דעֶר תּוֹקֶף וואָס עֶס גִיט אַז מְ'זאָל קעֶנעֶן געֶהְן אִין וועֶלְט

the resolute power that it generates, enabling us to continue on in the world.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gm

The Last Day of Pesach, Day 7 of the Omer

בַּיּוֹם מְהַדְּרִים

[On the last day of Pesach,] one makes a point of observing the following sequence:

לְקַדֵּשׁ

One first recites the daytime Kiddush,

אַחַר כָּךְ מִתְפַּלְלִים תְּפִלַּת הַמִּנְחָה

then Minchah,

וְאַחַר זֶה סְעוּדַּת יוֹם טוֹב

and only then comes the festive meal of Yom-Tov.

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה אוֹכֵל ג' סְעוּדּוֹת בְּאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח

It was the custom of the Baal Shem Tov to partake of three meals on the Last Day of Pesach.

סְעוּדַּת אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח הָיְתָה נִקְרֵאת — אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — מָשִׁיחַ'ס סְעוּדָּה

The last of these he called Mashiach’s Seudah — “the festive meal of Mashiach,”

אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אִיז מָשִׁיחַ'ס סְעוּדָּה

the Last Day of Pesach is Mashiach’s meal

וַוייל אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אִיז מֵאִיר גִּילּוּי הֶאָרַת הַמָּשִׁיחַ

for on the last day of Pesach, the radiance of...

The Seventh Day of Pesach, Day 6 of the Omer

בְּעֵת קְרִיאַת הַשִׁירָה - עוֹמְדִים

It is customary to stand while the Song [of the Sea] is being read [in the synagogue].

אִין לְיוּבּאַוִויטְשׁ פְלעֶגט מעֶן זַיין אוֹיף שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

It was customary in Lubavitch to remain awake on the night of the Seventh Day of Pesach,

אוֹיךְ שָׁבוּעוֹת אוּן הוֹשַעֲנָא רַבָּה

and on the nights of Shavuos and Hoshana Rabbah.

אַז אִיךְ בִּין אַלְט געֶוועֶן נַיין יאָהר

From when I turned nine,

האָבּ אִיךְ זִיךְ שׁוֹין נִיט געֶלֵייגט שְׁלאָפעֶן שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

I did not go to sleep on the night of the Seventh Day of Pesach.

מְ'דאַרף לעֶרנעֶן אַ גאַנצעֶ נאַכט

We should study Torah the entire night.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 5 of the Omer

פַּעַם נִכְנַס כְּבוֹד קְדֻשַּׁת הָרַב חַיִּים אַבְרָהָם (בֶּן רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

R. Chayim Avraham, the Alter Rebbe’s son, once visited

אֶל אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי בְּחַג הַפֶּסַח

[his elder brother,] the Mitteler Rebbe, on Pesach

לֵאמֹר גוּט יוֹם טוֹב

to wish him Gut Yom-Tov.

וְסִפֵּר אָז — הָרַב חַיִּים אַבְרָהָם

R. Chayim Avraham related

שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

that the Alter Rebbe had said:

פֶּסַח דאַרף אֵיינעֶר דעֶם אַנְדעֶרעֶן נִיט מְכַבֵּד זַיין בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

“On Pesach, one should not offer a guest food or drink,

אָבּעֶר נעֶמעֶן אַלֵיין מעֶג מעֶן

but the visitor may partake on his own.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Shabbos Chol HaMoed Pesach, Day 4 of the Omer

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה

[Whenever Shabbos coincides with Yom-Tov or (as in the present case) with one of the days of Chol HaMoed,] the wording [in the last stanza of the Lechah Dodi hymn in Friday evening’s Kabbalas Shabbos service] is gam besimchah u’vetzahalah (“both with rejoicing and gladness”).

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. אֵשֶׁת חַיִל. מִזְמוֹר לְדָוִד. דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ — אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

[In the above-described situation,] the passages beginning Shalom aleichem, Eishes chayil, Mizmor leDavid and Da hi seudasa [that are recited on Friday evening], and the passages beginning VeYiten Lecha [that are recited after Havdalah], should be said in a whisper.

פַעַם פֵּרֵשׁ אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once gave the following [mysti...

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אַבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ

The psalm beginning Hodu is not recited before the Afternoon Service, but the passage beginning Pasach Eliyahu is recited.

שְׁנַת תּר"ח אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר עַל פָּסוּק אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה גו

In the year 5608 (1848), the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Im Kesef Talveh — “When you will lend money (lit., ‘silver’)….”

כֶּסֶף הוּא הַנְּשָׁמָה

There he explained that kesef (“silver”) alludes to the soul,

עַל שֵׁם שֶׁהִיא תָּמִיד בְּכוֹסֶף וּתְשׁוּקָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה

for it constantly yearns to ascend,

וּכְדִכְתִיב רוּחַ הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה

as it is written, “The spirit of man ascends upward.”

דְּאָדָם הֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם

The word adam (“man”) refers to the Jewish people, of whom it is said, “You are called man.”

וְהַנְּשָׁמָה נְתוּנָה בְּהַלְוָאָה לְהָאָדָם

Now, the soul is given to a person on loan,

וּכְתִיב יָמִים יוּצָּרוּ גו

as it is written, “Days are created.”

דְּיֵשׁ מִסְפָּר קָבוּעַ כו

[Every individual is allotted] a fixed number of days,

וְ

Day 2 of the Omer

הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח

[The Haggadah states: Vechol harmarbeh lesaper biyetzias Mitzrayim, harei zeh meshubach — lit., “Whoever relates the story of the Exodus from Egypt at length, this [person] is praiseworthy.”]

זֶה, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה דִקְדוּשָּׁה, הִנֵה אֱלֹקֵינוּ זֶה

[The word] zeh (“this”) denotes a distinct level of holiness, as implied by the phrase, Hinei Elokeinu zeh — “Behold, this is our G‑d.”

וְכָל הַמַּרְבֶּה כו' זֶה שֶׁלּוֹ הוּא מְשׁוּבָּח

When a person tells the story of the Exodus at length, his capacity to perceive G‑dliness [so that he can say “This is it!”] is praiseworthy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The 2nd day of the Festival of Matzos, Day 1 of the Omer

לֵיל בּ דְּחַג הַמַּצּוֹת, קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּכָל יוֹם טוֹב

On the second night of Pesach, the Prayer before Retiring at Night is recited as on other festivals.

גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose father is (G‑d forbid) no longer alive

אוֹמֵר לִפְנֵי מַה נִּשְׁתַּנָּה

should introduce the Four Questions by saying:

טאַטעֶ אִיךְ וועֶל בּאַ דִיר פְרעֶגעֶן פִיר קַשְׁיוֹת

Tatte, ich vel ba dir fregn fir kashes — “Father, I’m going to ask you four questions.”

וְסְמוּכוֹת לָזֶה

Support for this practice can be found

שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב וְאֵם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose parents are (G‑d forbid) no longer alive

צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

should say, in the Grace after Meals.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי כו' אִמִּי מוֹרָתִי כו

“May the Merciful One bless my f

The 1st day of the Festival of Matzos

לְמָרוֹר וַחֲזֶרֶת - הֵן חְרֵיין וְהֵן סאַלאַט

Horseradish and romaine lettuce are both used for both the maror and the chazeres.

קִדּוּשׁ בַּעֲמִידָה

Kiddush is recited while standing.

הֵא לַחְמָא - הַהֵא בְּצֵירֵי

The first word in the phrase Hei lachma anya is vocalized with a tzeirei [rather than a kamatz].

בְּבִרְכַּת אֲכִילַת מָרוֹר מְכַוְנִים גַּם עַל מָרוֹר שֶׁבַּכּוֹרֵךְ

When reciting the blessing al achilas maror, one should also have in mind the maror in the korech.

בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה אַאַמוּ"ר מְקַצֵר בִּכְדֵי לֶאֱכוֹל הָאֲפִיקוֹמָן לִפְנֵי חֲצוֹת

During the first Seder, my revered father, the Rebbe [Rashab], would limit [his oral commentary on the Haggadah], so that the Afikoman could be eaten before midnight.

אֲבָל בַּשֵּׁנִי הָיָה מַאֲרִיךְ

On the second night, by contrast, he would elaborate.

מַתְחִיל לִפְנֵי שָׁעָה ט וְגוֹמְרוֹ...

בְּדִיקַת חָמֵץ אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית

The search for chametz takes place after the Evening Service.

בְּבֵית רַבֵּנוּ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַב לְמוּרְשֶׁה

In the household of the Rebbe, it was customary not to appoint the rav as an agent to sell the chametz,

אֶלָּא לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ וּבְעָרֵב קַבְּלָן

but rather to sell him the chametz, [confirming the transaction even in such a case by] a fully-responsible guarantor.

בַּאֲפִיַּת הַשְּׁמוּרָה עֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת, הָיָה אַאַמוּ"ר נוֹכֵחַ

My revered father, the Rebbe [Rashab], used to be present when the shemurah-matzah was baked after midday on the eve of Pesach.

וְאוֹמֵר גַּם כֵּן הַלֵּל

He would join in the Hallel [that is customarily recited at that time],

וְהָיָה מַפְסִיק — גַּם בְּאֶמְצַע פֶּרֶק

but would interrupt his recitation — even in the midst of a chapter —

לְהוֹרוֹת בְּהַנּוֹגֵעַ לְהַלִּישָׁה, אֲפִיָּה וּכְהַאי גַּוְנָא

t

הִלּוּלָא שֶׁל כְּבוֹד קְדוּשַּׁת הַצֶּמַח צֶדֶק.

[This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe, the Tzemach Tzedek,

נִסְתַּלֵּק שְׁנַת תּרכ"ו בְּליוּבּאַוִויטְש, וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

who passed away in 5626 (1866) in Lubavitch and was brought to rest there.

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] related

הַצֶּמַח צֶדֶק הִתְחִיל לִכְתּוֹב נִגְלָה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה

that [his father,] the Tzemach Tzedek, began writing [his novellae on] nigleh and Chassidus when he was twelve years old.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הפטורה: וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים

[On Shabbos Parshas Metzora], the haftarah begins Ve’arbaah anashim (II Melachim 7:3-20).

בְּמִנְחָה: עֲבָדִים הָיִינוּ

[On Shabbos HaGadol, after] Minchah, [we read part of the Haggadah, from] Avadim hayinu [until lechaper al kol avonoseinu].

מִזְּמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צִבְאוֹת ה

Ever since the time of the Exodus from Egypt, the Jewish people have been called Tzivos HaShem, “G‑d’s army.”

הַהֶפְרֵשׁ בֵּין עֲבָדִים — שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — וּצְבָאוֹת הוּא

The Jewish people are [also] called servants. The difference between servants and an army [can be explained as follows]:

עֶבֶד עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת רַבּוֹ — וּבָזֶה כַּמָּה דַּרְגוֹת

A servant performs work for his master on various levels —

נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת, עוֹשֶׂה שְׁאָר מְלָאכוֹת, עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת פְּשׁוּטוֹת

one pierces pearls, one works in other crafts, another carries out unskilled tasks.

וְיֵשׁ בָּזֶה יְגִיעָה וְעָמָל רַב, אֲבָל אֵין זֶה עִנ...

בְּיוֹם הַהוּלֶּדֶת

On one’s birthday

עַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד

one should spend some time in seclusion,

וּלְהַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹתָיו וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם

bringing to mind recollections from the past and pondering over them.

וְהַצְּרִיכִים תִּקּוּן וּתְשׁוּבָה יָשׁוּב וִיתַקְּנֵם

As to those [of his bygone actions] that call for rectification or repentance, one should repent and rectify them.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּדְבַר הַתַּעֲמוּלָה בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה בְּמוֹשָׁבוֹ

Regarding efforts [to increase the observance of] taharas hamishpachah in your locale,

יִתְבּוֹנֵן בָּזֶה

contemplate on this:

אִילּוּ יְצוּיָּר, אֲשֶׁר ה' אִנָּה לְיָדוֹ לְהַצִּיל מוֹשַׁב יְהוּדִים מִכִּלָּיוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלַן

If G‑d enabled you to save an entire Jewish community from destruction,

הִנֵּה בֶּטַח הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל זֶה

you would certainly be willing to sacrifice your life to do so.

וְהָיָה מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, עַל גּוֹדֶל הַחֶסֶד לְזַכּוֹתוֹ בִּזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה

Moreover, you would praise and laud Him for His kindness in granting you this great merit.

כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן הִיא תַּעֲמוּלָה זוֹ

Now, such a merit, and even greater than that, is accrued by popularizing the laws of family purity.

שֶׁהִיא הַצָּלַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

This actually saves lives.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נִיט הַייזעֶר אוּן געֶלְד אִיז דעֶר אִידִישׁעֶר רַייכְטוּם

Jewish wealth is not houses and money.

דעֶר אִידִישׁעֶר אֵייבִּיקעֶר רַייכְטוּם אִיז

Jewish wealth, which is eternal, is

אַז מעֶן אִיז אִידעֶן וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

the observance of Torah and mitzvos,

אוּן מְ'בְּרֵיינגְט אוֹיף דעֶר וועֶלְט קִינְדעֶר אוּן אֵיינִיקְלאַך

and bringing children and grandchildren into the world

וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

who will observe the Torah and its mitzvos.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כָּל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ

Every soul has its own [designated] Divine service in the realm of intellect and emotion, each according to its nature and disposition.

וּכְתִיב מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי

It is written, “Make me wise from my enemies” —

מֵהַהֲטָיוֹת הָרָעוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּמִדּוֹתָיו הַטִּבְעִיּוֹת

that is, from the negative leanings that a person senses in his own undeveloped character traits,

מִזֶּה מִתְחַכֵּם וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְכַלְכֵּל תִּקּוּן מִדּוֹתָיו

he can gain wisdom and know how to tackle his tasks of self-refinement,

וְשִׁעְבּוּד הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

and how to harness his personal strengths to G‑d’s service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נוּסַח וַיְהִי בִּנְסוֹעַ: וְכִרְצוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

In the passage [Al Hakol… recited after] Vayehi binso’a haaron [when the Torah is taken out on Shabbos and Yom-Tov], the wording is vechirtzon kol amcha beis Yisrael.

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: בָּרוּכאָווִיטְשׁ

The Alter Rebbe’s family name was Baruchovitch;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל בְּנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי: שְׁנֵיאוּרִי

the family name of his son, the Mitteler Rebbe, was Shneuri;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק: שְׁנֵיאוֹרְסאָהְן

the family name of the Tzemach Tzedek was Schneerson.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַנִּסָּיוֹן הֶרְאָה

Experience has shown

אֲשֶׁר כְּשֶׁמְּמַעְטִים בַּחֲקִירוֹת

that when one limits his speculation [about what to do]

וְעוֹבְדִים בְּסֵדֶר וּבְתוֹקֶף

and works instead in a structured and determined way,

עַל פִּי הַנְּעִימוּת שֶׁל תּוֹרָה

[but simultaneously] according to the Torah’s pleasant ways —

יָמִין מְקָרֶבֶת וּשְׂמֹאל דּוֹחָה

“the right hand draws near, while the left hand parries” —

אֲזַי פּוֹעֲלִים בְּוַדַּאי

he will certainly have an effect [on others].

וּבִּפְרָט בָּעִנְיָנִים הָעִיקָּרִים מֵעִקְּרֵי הַדָּת

This is particularly true with regard to [communicating] the fundamental principles of our faith.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּרְצֵה דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

[A grammatical point:] In the paragraph beginning Retzeh in the Grace after Meals,

אוֹמְרִים “בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת" - בֵּית דְּגוּשָׁה, “וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת" - בֵּית רְפוּיָה

the letter beis in the phrase baal hayeshuos has a dagesh, whereas the same letter in the following phrase (u’vaal hanechamos) does not have a dagesh.

אַאַזְמוּ"ר אָמַר בְּמַאֲמַר רז"ל לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ

The Sages teach: “It is not a person’s place that enhances his honor [kavod]; it is the person that enhances the honor of his place.” On this teaching my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], commented:

כָּבוֹד יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

“There are two ways to understand the word kavod:

לָשׁוֹן כַּבְדָא כְּמַאֲמַר רז"ל כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה נַעֲשָׂה לִבּוֹ כְּכָבֵד

“Its three root-letters spell kaved, which means a liver. The same word appears in the phrase, kaved lev Par’oh, where it means that...

עֲבוֹדַת בַּעֲלֵי עֲסָקִים מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי סְעִיפִים עִקָּרִים

For a businessman, Divine service comprises two main components:

א) הָעֲבוֹדָה עִם עַצְמוֹ

(a) Divine service relating to himself:

בְּעֵת עָסְקוֹ מַמָּשׁ בְּשָׁעָה הַפְּנוּיָה, בְּיָשְׁבוֹ בַּחֲנוּת וְכַדּוֹמֶה

During free time in the midst of his activities, such as while sitting in his store,

יִלְמוֹד מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת פֶּרֶק תַּנְיָא

he should study a passage of the Mishnah or a chapter of Tanya.

וִיהִי לוֹ אֵיזֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ חוּמָשׁ מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא, שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל פֶּה

He should know certain Torah teachings by heart, such as extracts from Chumash, Mishnayos, Tehillim, or Tanya,

לְמַעַן שֶׁיּוּכַל לַחֲזוֹר עֲלֵיהֶם בְּהָלְכוֹ בָּרְחוֹב, בַּשּׁוּק וְכַדּוֹמֶה

so that he can review them while walking in the street, the marketplace and the like.

ב) הָעֲבוֹדָה עִם זוּלָתוֹ

(b) Divine service relating to others:

בְּעֵת הַדִּבּוּר בְּעִנְיָנֵי עֵסֶק

While talking business,

יְסַבֵּב הַדִּבּוּר לְסַפֵּר אֵיזֶה סִפּוּר תּוֹכְנִי

he should deftly divert the course of the conversation so that he can relate a story with a message.

וְלִמְצוֹא עִלָּה וְסִבָּה לְעוֹרֵר

מִשִּׁעוּרֵי אַאַמוּ"ר

The daily study schedule of my revered father, the Rebbe [Rashab], included

בְּכָל יוֹם פַּרְשָׁה חוּמָשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

the daily passage of Chumash with the commentary of Rashi;

אֲמִירַת תַּנַ"ךְ בְּעַל פֶּה: קאַפִּיטְל אֶחָד מִתּוֹרָה וְכֵן מִנְּבִיאִים וְכֵן מִכְּתוּבִים

reciting the Tanach by heart — one chapter from the Torah, from the Prophets, and from the Writings;

פֶּרֶק אֶחָד מִשְׁנָיוֹת

one chapter of Mishnah;

שִׁעוּר גְּמָרָא לְעִיּוּנֵי בּ' דַפִּים לְשָׁבוּעַ

a session of in-depth Gemara study, covering two folios a week;

שִׁעוּר לְמִיגְרַס ג' דַפִּים לְיוֹם

a review of three [Talmudic] folios per day;

שִׁעוּר בִּירוּשַׁלְמִי

a study of the Talmud Yerushalmi;

גַּם שִׁעוּר — לֹא בְּ‏כָל יוֹם — בְּפּוֹסְקִים

and a study session — though not every day — in the works of the halachic authorities.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָיָה מְסַיֵּם כָּל הַמִּדְרָשׁ רַבָּה

In the course of the year he would also study the entire Midrash Rabbah.

לֹוֶה בַּסִּדְרוֹת הָאֲרוּכּוֹת וּפוֹרֵעַ בַּקְּצָרוֹת

In week

הִלּוּלָא שֶׁל כְּבוֹד קְדֻשַּׁת אַאַמוּ"ר

The hillula (yahrzeit) of my revered father, the Rebbe [Rashab].

נִסְתַּלֵּק אוֹר לְיוֹם א' בּ' נִיסָן שְׁנַת תר"ף בְּראָסְטאָב. וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

He passed away on Saturday night, 2 Nissan, 5680 (1920) in Rostov, and there he was brought to rest.

מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר אֲמָרוֹ בָּרַבִּים, אַחֲרֵי הִסְתַּלְקוּת אָבִיו

His first public maamar after the passing of his father [the Rebbe Maharash]

בְּיוֹם הַשֵּׁנִי דְחַג הַסּוּכּוֹת תרמ"ג

was delivered on the second day of Sukkos, 5643 (1882).

וּמַתְחִיל כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ כו

It begins with the words, Keser yitnu lecha (“They will give You a crown”).

מַאֲמָר — בָּרַבִּים — הָאַחֲרוֹן בִּהְיוֹתוֹ בְּעָלְמָא דֵין

The last maamar he delivered publicly while he was in this world

בִּסְעוּדַּת פּוּרִים תר"ף

was at the festive meal of Purim, 5680 (1920).

וּמַתְחִיל רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק גוֹ' קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ

It begins with the words, Reishis goyim Amalek…, Ketz sam lachoshech (“Amalek is the first of the nations…”; “[G‑d] has set an end to darkness”).

Text and Translation courtesy of Sichos in Englis

כָּל הַחֹדֶשׁ אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is omitted throughout this month.

אַחַר אֲמִירַת הַנָּשִׂיא אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן הַנִּדְפָּס בְּסִדּוּר תּוֹרָה אוֹר

After reciting the [passages recounting the offerings] of the Nesi'im we add the prayer beginning Yehi ratzon, as printed in the Siddur Torah Or.

וְגַם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם אוֹמְרִים אוֹתוֹ

Kohanim and levi’im should also recite it.

אַאַמוּ"ר צִיוָּה לְגִיסוֹ הָרַב מֹשֶׁה האָרעֶנְשׁטֵיין הַכֹּהֵן

My revered father, the Rebbe [Rashab], instructed his brother-in-law, R. Moshe Hornstein HaKohen

לֵאמֹר הַיְּהִי רָצוֹן שֶׁאַחַר הַנָּשִׂיא

to recite the Yehi ratzon after the offering of each of the Nesi’im.

וְאָמַר לוֹ כִּי אֲפִילוּ כֹּהֵן וְלֵוִי צָרִיךְ לְאָמְרוֹ

He told him that even a kohen and a levi should recite this prayer,

כִּי זֶה שַׁיָּךְ לָעִבּוּר

because [souls are sometimes] impregnated [by other souls].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Hayom Yom 29 Adar 1 - Two responses to the toast of LeChayim

הפטורה: וַיִכְרוֹת יְהוֹיָדַע גו

The haftarah [for the Shabbos of Parshas Shekalim] begins Vayichros Yehoyada (II Melachim 11:17-12:17)

וּמוֹסִיפִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁל הַפְטוֹרַת מָחָר חֹדֶשׁ

At its conclusion, the maftir adds the first and last verses of the haftarah beginning Vayomer

lo...machar chodesh (I Shmuel 20:18-42).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי

[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Adar II.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

בַּאֲמִירַת לְחַיִּים יֵשׁ שְׁתֵּי נוּסְחָאוֹת

There are two common responses to the traditional toast of LeChayim (lit., “To life!”):

א) לְחַיִּי...

Hayom Yom 28 Adar 1 - Shema Prayer before Retiring at Night

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

In the Prayer before Retiring at Night,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְכֵן לַמְּנַצֵּחַ גו' בְּבוֹא

the passage beginning Ribono shel Olam… and the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo…

אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

are omitted on Shabbos and festivals.

אֲבָל צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

They should, however, be recited on the other [semi-festive] days on which Tachanun is not recited.

"בְּסִיּוּם הג' פַּרְשִׁיוֹת אוֹמְרִים תֵּיבַת “אֱמֶת

At the end of the three paragraphs [of the Shema recited before retiring], one says the word emes.

יַעְלְזוּ חֲסִידִים - פַּעַם אַחַת, הִנֵּה מִטָּתוֹ - ג' פְּעָמִים, יְבָרֶכְךָ - ג' פְּעָמִים

One then says the verse Yaalzu chassidim once, the verse beginning Hinei mitaso three times, and [the three-part Priestly Blessing that begins with] Yevarechecha three times.

בְּתִקּוּן חֲצוֹת אֵין אוֹמְרִים לַמְּנַצֵּחַ גוֹ' בְּבוֹא בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

When reciting Tikkun...

Hayom Yom 27 Adar 1 - Deviating right or left are both false paths

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אֱמֶת אִיז דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ

“Truth is the middle path.

אַ נְטִיָּה לְיָמִין

A deviation to the right,

אוֹיף מַחְמִיר זַיין אוֹיף זִיך

being overly stringent with oneself

אוּן געֶפִינעֶן אִין זִיך חֶסְרוֹנוֹת

and finding faults

אָדעֶר עִנְיָנֵי עֲבֵרוֹת, וואָס נִיט וִוי דעֶר אֱמֶת אִיז

or sins that do not exist,

אָדעֶר אַ נְטִיָּה לִשְׂמֹאל

or a deviation to the left,

מֵקִיל זַיין זִיך

being overly lenient

מְכַסֶּה זַיין אֵייגעֶנעֶ חֶסְרוֹנוֹת

and covering one’s faults

אָדעֶר מֵקִיל זַיין אִין עִנְיָנֵי עֲבוֹדָה מִצַּד אַהֲבַת עַצְמוֹ

or being lax in one’s Divine service due to self-love,

זַיינעֶן בֵּיידעֶ פאַלְשׁעֶ דְּרָכִים

these are both false paths.”

Hayom Yom 27 Adar 2 - Enter before G‑d by actual practice down below

Parshas HaChodesh

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן

[On the Shabbos preceding R...

Hayom Yom 26 Adar 1 - Hard work will never be fruitless

בִּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי שָׁרֵת

Equipped with three sacred implements:

אַהֲבַת ה', אַהֲבַת הַתּוֹרָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

a love of G‑d, a love of the Torah, and a love of their fellow Jews.

צְרִיכִים צְעִירִים בְּנֵי תוֹרָה לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹד בְּכֶרֶם ה' צְבָאוֹת

Young Torah scholars should approach their work [among the Jewish people, who are lovingly called] “the vineyard of the L‑rd of Hosts,”

לְקָרֵב לֵב אֲחֵיהֶם לְקִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה

[Their task is] to draw the hearts of their brethren close to the observance of practical mitzvos and to the designation of fixed times for Torah study,

מִבְּלִי הִתְחַשֵּׁב עִם מַחֲלַת הַמִּפְלָגוֹת

regardless of the malady of party affiliation.

וְהָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא

The real truth is

אֲשֶׁר לֵב יִשְׂרָאֵל הוּא מַעְי...

Hayom Yom 25 Adar 1 - Hoshieinu following the Yom

הוֹשִׁיעֵנוּ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם אוֹמְרִים

The passage beginning Hoshieinu is recited after the Psalm of the Day (Shir shel Yom)

הֵן בְּחוֹל הֵן בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

on weekdays, as well as on Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

Hayom Yom 25 Adar 2 - We worked on this challenge for 3 or 4 years

הֶחָסִיד ר' מָרְדְּכַי האָראָדאָקעֶר סִפֵּר

As an eminent chassid by the name of R. Mordechai of Horodok once recalled,

פִּתְגָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן כְּשֶׁבָּאנוּ לְלִיאָזנאָ הָיָה

“The first maxim we heard from the Alter Rebbe when we came to Liozna was this:

וואָס מעֶן טאָר נִיט טאָר מעֶן נִיט, אוּן וואָס מעֶן מעֶג דאַרף מעֶן נִיט

‘What is forbidden is forbidden. And what is permitted is dispensable.’

כְּשָׁלֹשׁ אַרְבַּע שָׁנִים עָבַדְנוּ בָּזֶה עַד שֶׁהֵבֵאנוּ אוֹפֶן זֶה בְּעִנְיָנֵי חַיֵּינוּ

We worked on this challenge for three or four years, until we internalized it in our own lives.

Hayom Yom 24 Adar 1 - The soul hears and animates the body

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי עָנָה לְרַבִּי הִלֵל פּאַרִיטְשׁעֶר עַל שְׁאֵלָתוֹ

R. Hillel of Paritch once asked the Mitteler Rebbe

אִם יַחֲזוֹר חֲסִידוּת גַּם בָּעֲיָרוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם אֵין לָהֶם מוּשָּׂג בַּחֲסִידוּת

whether he should teach Chassidus in places where the townsfolk had no conception of Chassidus. The Mitteler Rebbe replied:

דִּבְרֵי חֲסִידוּת העֶרט דִי נְשָׁמָה

“The teachings of Chassidus are heard by the neshamah (‘soul’).

וּכְתִיב וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן

There is a verse that speaks of ‘waters flowing from Lebanon’ (ונוזלים מן לבנון).

לְבָנוֹן ל"ב נוּ"ן

[In the Holy Tongue, the word for] Lebanon is spelled ל"ב נו"ן,

חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה

alluding to [the 32 (ל"ב) paths of] Chochmah (‘Wisdom’) and [the 50 (נו"ן) gates of] Binah (‘Understanding’) within the soul.

אוּן אַז דִי נְשָׁמָה העֶרְט

When the neshamah hears,

אִיז נוֹזֵל וְנוֹטֵף אִין דעֶר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גּוּף

[a spiritual influence] flow...

Hayom Yom 23 Adar 1 - Rabbonim “the eyes of the community”

הָרַבָּנִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָה

The rabbis and the Torah scholars are called “the eyes of the community”

וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “the heads of the thousands of Israel.”

וּכְשֶׁהָרֹאשׁ הוּא בָּרִיא אַזַי גַּם הַגּוּף בָּרִיא

When the head is healthy, the body is also healthy.

Hayom Yom 23 Adar 2 - A Rabbi is standing on the threshold

אַאַמוּ"ר אָמַר לְרָב אֶחָד — בַּעַל עֲבוֹדָה וּמַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ

My revered father, the Rebbe [Rashab], once told a certain rabbi who took his Divine service seriously and was a diligent scholar:

אַ רָב בּעֶדאַרף בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע געֶדֵיינקעֶן

“At all times and at every moment, a rabbi must remember

אַז תָּמִיד שְׁטֵייט עֶר אוֹיף דעֶם שְׁוועֶל

that he is standing on the threshold

וואָס צְווישׁעֶן מְזַכֵּי הָרַבִּים אוּן חַס וְשָׁלוֹם מַחְטִיאֵי הָרַבִּים

between those who b...

Hayom Yom 22 Adar 1 - Third Shabbos meal and Mincha break

הפטורה: וַיִשְלַח אַחְאָב

The haftarah [for Parshas Ki Sisa] begins Vayishlach Achav (1 Melachim 18:20-39).

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

הָא דִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית הַיּוֹם לֹא גו

“[The teaching of the Tzemach Tzedek] regarding the Third Meal of Shabbos — [based on the negative form of] the phrase Hayom lo… — ‘Today you will not [find the manna in the fields]’ —

הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ פַּת

means only that [at that meal] one is not required to partake of bread.

אֲבָל צָרִיךְ לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָר

However, one must partake of something.

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי ג' סְעוּדּוֹת

Indeed, R. Yosei said: ‘Would that I share the lot...

Hayom Yom 21 Adar 1 - The title Chossid in Chabad

שֵׁם חָסִיד

The title “chassid”

הוּא שֵׁם קָדוּם הַנִּמְצָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

is an ancient term found in the words of our Sages

גַּם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (עֵרוּבִין יח בּ)

and refers even to Adam, the first man. (Eruvin 18b),

וְהוּא תּוֹאַר הַשְּׁלֵמוּת וְהַהַפְלָגָה אִם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו

It denotes a person of perfection and distinction in his intellectual attainments or in his character attributes, or in both these qualities combined.

אָמְנָם בְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד תּוֹאַר חָסִיד הוּא

Within the teachings of Chabad Chassidus, the description “chassid” refers to

מִי שֶׁמַּכִּיר מְהוּתוֹ הָעַצְמִי

one who recognizes his essential nature,

וּמַעֲמָדוֹ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְלִמּוּדָהּ

his level of Torah knowledge and study,

וּמַצָּבוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת

and his status in the observance of the mitzvos.

יוֹדֵעַ הוּא מַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְנוֹתֵן לֵב וְדוֹאֵג לְמַלֹּאוֹת אֶת הֶחָסֵר

He knows what he is lacking and shows attention and concern to fulfill it.

וּמַרְבֶּה בְּ...

Hayom Yom 20 Adar 1 - Truthfulness is itself a form of Divine service

נִיט עֲבוֹדָה אִיז אַז עֲבוֹדָה זאָל זַיין בֶּאֱמֶת

The concept of avodah — Divine service — does not [merely] mean that one must serve G-d truthfully.

נאָר אֱמֶת אַלֵיין אִיז אַן עֲבוֹדָה

Rather, truthfulness is itself a form of Divine service,

אַז דִי נעֶגעֶל זַיינעֶן אֱמֶת

to the point that even one’s nails [i.e., the most superficial part of a person] should be [permeated by] truth.

וואָס וועֶרסְטוּ נִתְפָּעֵל

Why should this be so surprising?

מִדַּת הָאֱמֶת רָאָה (סַנְהֶדְרִין קיא. א) וְנָפַל עַל פָּנָיו

[After all,] it was the vision of G‑d’s Attribute of Truth [that caused Moshe to] fall on his face.

Hayom Yom 20 Adar 2 - You will need a continuous fire

הפטורה: וַיְהִי דְבַר ה' גו' - דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי

[On Shabbos Parshas Pa...

Hayom Yom 19 Adar 1 - Thoroughly knowledgeable in the Tanach

הַחֲסִידִים, אֲפִילוּ הַבֵּינוּנִים, הָיוּ בְּקִיאִים בְּתַּנַ"ךְ

Chassidim, even those of average spiritual stature, used to be thoroughly knowledgeable in the Tanach.

וּמִנְהָג מְסוּדָּר הָיָה אֶצְלָם

it was their regular custom

אֲשֶׁר אַחַר לִמּוּד שִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת שֶׁאַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

After their [daily] study of Mishnayos following the Morning Service,

בְּשַׁעַת קְפִילַת הַטַּלִית וּתְפִילִין

while putting away their tallis and tefillin.

הָיוּ אוֹמְרִים שִׁעוּר בְּתַּנַ"ךְ

to read chapters of Tanach

בְּאוֹפֶן אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ גוֹמְרִים אֶת הַתַּנַ"ךְ

Their schedule enabled them to complete the entire Tanach in three months.

Hayom Yom 19 Adar 2 - The mind’s innate ability to rule the heart

ר' מֹשֶׁה מַייזְלִישׁ סִיפֵּר

R. Moshe Maizlish once related:

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) האָט אוּנז געֶלעֶרעֶנט

“The [Alter] Rebbe taught us

אַז דעֶר אָלֶף פוּן חֲסִידוּת אִיז

that the starting-point of Chassidus is

אוֹיסצוּ...

Hayom Yom 18 Adar 1 - Blessing after wine and the seven fruits

בִּבְרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ

When reciting the threefold blessing

אִם שָׁתָה יַיִן וְאָכַל פֵּרוֹת מִז' הַמִּינִים

after drinking wine and partaking of any of the seven fruits [with which Eretz Yisrael was blessed],

חוֹתֵם: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹת

one should conclude: …ve’al pri hagefen ve’al hapeiros.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְהַפֵּרוֹת (וְלֹא “וְעַל" הַפֵּרוֹת)

Baruch Atah Ado-nai, [al haaretz ve]al pri hagefen vehapeiros (rather than ve’al hapeiros).

Hayom Yom 18 Adar 2 - Torah with Rashi daily and a Tractate Talmud a year

אַאַזְמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], writes in one of his maamarim:

צְרִיכִים לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

Every day, one should study the Written Law with the commentary of Rashi...