The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

The Alter Rebbe 

"פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן

used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.”

מעֶן דעֶרצֵיילט

As is related,

אַז אִין כְּתָב

writing about this concept

פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת

would bring him to such exhilaration

מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן

that he could write no more than its first three letters — אצי.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים

When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old,

נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא

he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira 

וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ

and began to cry, he complained;

מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה

“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?”

וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק

“When a Jew who is a tzaddik 

צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיט

decides at the age of ninety-nine

אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַיין

that he must circumcise himself,

אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִים

he is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר

The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” 

וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא

A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d —

שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא

with the One Who gives that command.

וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה

This is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” 

דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ

The reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.

וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִי

By way of analogy:

אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר

A simple person

יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי

feels innately humble, utterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage.

וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם

Similarly, from the sage’s perspective...

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא

In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are:

הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף

first, removing the foreskin of the body,

הַלָּשׁוֹן

then of the tongue,

הַלֵּב

and then of the heart —

מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה

action, speech, and thought.

אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה

Avraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah,

הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָה

first “recognized his Creator” — thought;

אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּר

then publicized G‑d’s existence — speech;

וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂה

then performed the circumcision — action.3

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

When the Alter Rebbe wished

לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת

to bless R. Yekusiel Liepler with wealth,

אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה

the latter replied that he had no desire for it,

שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה

lest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.

וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים

When the Alter Rebbe then sought to bless him with long life,

אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרן

he replied: “But not peasant years.

וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ

[Not years of] those ‘who have eyes, but do not see;

אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ

who have ears, but do not hear’ —

מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט

who neither see nor hear G‑dliness.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ

The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens.

אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה

Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

Every Jew, 

בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה

man or woman,

יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִי

has the moral and spiritual power

לְהַשְׁפִּיעַ

to become a source of influence

לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָה

for his friends and associates, and to situate them in a ray of light.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם

Studying Torah every day

נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

critically affects our very lives:

לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד

not only the soul of the person studying,

כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ

but the souls of his household as well,

שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת

for then the atmosphere in the home

הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

is one of Torah and the fear of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)

In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued: 

בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה

“Bereishis is a happy parshah, 

אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק

even though its conclusion is not so pleasant. 

נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל

Noach is [the parshah of] the Flood,

אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ

but the end of the week is cheerful:

געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּ

our Patriarch Avraham is born.

דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ

“The really joyful week is Lech Lecha, 

אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּ

for throughout that entire week we live with Avraham,

דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶן

who was the first to utterly devote his life

אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלט

to proclaiming G‑d’s existence in the world.

אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ

And this mesirus nefesh 

האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁה

our Patriarch Avraham bequeathed as an inheritance

צוּ אַלעֶ אִידעֶן

to all Jews.”

Text and Tra

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לֶךְ לְךָ תרנ"א

In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said:

אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת

“Once, in his first years as Rebbe,

האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים

the Alter Rebbe declared in public:

"מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"

‘We must live with the times.’

דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל

“Through his brother, R. Yehudah Leib, 

האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶן

the elders of the chassidic community discovered

אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינט

the Rebbe’s intent:

אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

We must live with the Torah portion of the week

אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְ

and, more specifically, of the current day. 

נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָג

It is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day;

נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִיר

we must live with i

בְּמִנְחָה

[In the Torah Reading] at the Afternoon Service,

וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week,

קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גו

the third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.”

כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמוּ"ר אָמַר לְאֶחָד עַל יְחִידוּת

My revered father, [the Rebbe Rashab,] once told a chassid at yechidus: 

מֵאָז שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ גו

“From the time the Holy One, blessed be He, told Avraham, ‘Go forth from your land,’ 

וּכְתִיב וַיִסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה

and thereafter ‘Avram journeyed on, continuing to travel southward,’ 

הוּתְחַל סוֹד הַבֵּרוּרִים

the mystical mission of beirurim began. [This term signifies the task of sifting materiality, and elevating the Divine sparks that are embedded within all permissible entities and activities, by using them with spiritual purpose.]

וְעַל פִּי גְּזֵירַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

“Propelled by the decree of Sublime Providence,

הַלֵּל

In Hallel, 

כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָא

one should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses,

וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִיד

even when praying alone.

וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פְּעָמִים

The verse beginning VeAvraham zakein and the request beginning Zevadiah Yishmereini should be recited three times.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת

[Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, 

וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה

unlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited.

אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּים

One of the householders in Mezhibuzh

האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַבַּיִת

had a running argument with a fellow townsman.

אוּן זַייעֶנדִיג אַמאָל בַּא דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב אִין שׁוּהל

Once, while he was in the shul of the Baal Shem Tov,

האָט עֶר געֶשׁרִיעֶן

he cried out

אַז עֶר וואָלט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין

that he would tear apart his adversary like a fish.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט געֶהֵייסעֶן דִי תַּלְמִידִים געֶבּעֶן אֵיינעֶ דִי אַנדעֶרעֶ דִי העֶנט

Hearing this, the Baal Shem Tov told his disciples to hold each other’s hands

אוּן זִיך שׁטעֶלעֶן לעֶבּעֶן אִים מִיט צוּגעֶמאַכטעֶ אויגעֶן

and stand near him in a circle with their eyes closed.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט אַרויפגעֶלֵייגט זַיינעֶ הֵיילִיגֶע העֶנט אויף דִי אַקסלעֶן

He then closed the circle by resting his own hands on the shoulders

פוּן דִי צוֵ...

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם

It is written:1 “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.”

לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת

The study of the Torah and the observance of the mitzvos 

הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁין

are the wedding ring

שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל

with which the Holy One, blessed be He, consecrated the Jewish people,

לְהִתְחַיֵּב לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָם

obligating Himself to provide them with their sustenance and livelihood.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת

The Torah and its mitzvos 

מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם

encompass a person’s life

מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹ

from the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above].

וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה

The Torah and the mitzvos stand him in a ray of light,

בְּשֵׂכֶל בָּרִיא

with a sound mind,

וּבְקִנְיַן מִדּוֹת נַעֲלוֹת

lofty emotions,

וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת

and upright conduct —

לֹא רַק בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם

not only between man and G‑d,

אֶלָּא גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

but also between man and man.

כִּי הַמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת חַזַ"ל

For a person who acts according to the Torah and the directives of our Sages

הוּא חַי חַיִּים מְאוּשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַ

lives a happy life, both materially and spiritually.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם

The verse — “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens” —

מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה)

the Alter Rebbe quotes and cites a classic teaching based on it (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres HaKodesh, Epistle 25).

בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

However, the Alter Rebbe cites this teaching in the name of the Baal Shem Tov —

הֲגַם שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן זֶה בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים

even though the same teaching appears [much earlier] in Midrash Tehillim. 

וּכְמוֹ שֶׁנִתְבַּאֵר גַּם בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר

This fact is also mentioned in the maamar beginning Ki bayom hazeh yechaper, in Likkutei Torah.

וְכַוָּנָה מְיוּחֶדֶת בָּזֶה

[The Alter Rebbe] has a particular reason for doing this.

כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי הָיָה הַמַּאֲמָר יְהִי רָקִיעַ

The utterance, “Let there be heavens” — which itself stands in the heavens eternally — was issued on the second day of Creation.

שֶׁהוּא הַנִּצָּב בַּשּ...

עֲשָׂרָה נִגּוּנִים

There are ten melodies, 

מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָד

some of them merely melodic phrases,

מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָם

whose composition is ascribed to the Alter Rebbe.

הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִי

Those ascribed to the Mitteler Rebbe 

הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים אוֹתָם לְפָנָיו

were composed in his time and were sung in his presence.

אֲבָל לֹא שֶׁהוּא מְחַבְּרָם

He was not their composer, however.

וְהָיְתָה אֶצְלוֹ קְבוּצַת אַבְרֵכִים מְנַגְּנִים

He had a group of musical young men

"וִידוּעָה בְּשֵׁם "דעֶם מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ס קאַפּעֶלעֶ

who were known as “the Mitteler Rebbe’s choir,”

וְנֶחְלְקָה לִשְׁתֵּי פְּלוּגוֹת

which comprised

בַּעֲלֵי שִׁיר — בְּפֶה

singers

וּבַעֲלֵי זִמְרָה — בְּכֵלִים שׁוֹנִים

and various instrumentalists.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן

We bless the month of Marcheshvan.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: כֹּה אָמַר - וְיַאְדִּיר

The haftarah begins with Ko amar and ends with veyadir.

הַהִתְוַעֲדוּת — פאַרְבְּרֵיינגעֶן — בְּרַבִּים בִּכְלַל

Holding public farbrengens in general,

וּבְשַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּפְרַט

but especially on Shabbos or Motzaei Shabbos, 

הִיא אַחַת הַיְסוֹדוֹת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידִים וְהַחֲסִידוּת

is one of the foundations of the path of chassidim and Chassidus. 

וּפֶתַח וּמָבוֹא לַמִּצְוָה הַיְסוֹדִית דְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

It is a portal to the observance of the fundamental mitzvah of ahavas Yisrael, the obligation to love one’s fellow Jew.

רוּבָּא דְּרוּבָּא

In most cases,

הִנֵּה בְּכָל הִתְוַעֲדוּת הֲרֵי רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים

the main speakers at each farbrengen 

תּוֹבְעִים מֵאֵת הַמְסוּבִּים שֶׁיֵּטִיבוּ הַנְהָגוֹתֵיהֶם וְ...

אֵין קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה

There is no public Torah Reading at night.

נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּשַׁחֲרִית

The Priestly Blessing is recited [only] at the Morning Service.

אֵין נוֹהֲגִים לִפְרוֹשׂ טַלִּית עַל רָאשֵׁי הָעוֹלִים לְחָתָן תּוֹרָה אוֹ לְחָתָן בְּרֵאשִׁית

It is not our custom to spread a tallis as a canopy over the head of the Bridegroom(s) of the Torah or the Bridegroom(s) of Bereishis.

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק

The person who is called to the reading of the concluding passage of the Torah says the words Chazak, chazak, venis’chazeik together with the rest of the congregation.

שיעורים: חומש: ברכה,שישי ושביעי עם פירש"י

Chumash: B'racha, Shishi and Shevi'i with Rashi.

בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תק"מ אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

On Simchas Torah, 5540 (1779), the Alter Rebbe declared:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ

“It [i.e., the Torah] is a tree of life to those who hold fast...

מְקַדְּשִׁים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּסּוּכָּה בֵּין בַּלַּיְלָה וּבֵין בַּיּוֹם

We recite Kiddush and eat and drink in the sukkah, both at night and during the day.

הַקָּפוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת

Hakkafos are held on the eve of Shemini Atzeres.

הפטורה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת - וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ

The haftarah begins with Vayehi kechalos and ends with u’leYisrael amo.

אֵין אוֹמְרִים הַיְהִי רָצוֹן בִּיצִיאָה מִן הַסּוּכָּה.

When taking leave of the sukkah [for the last time during the festival],we do not recite the Yehi ratzon [that appears in some Siddurim].

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּוִּים בְּכַמָּה עִנְיָנֵי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים

Shemini Atzeres and Rosh HaShanah are similar in terms of certain mystical intentions (kavanos) and Supernal Unifications (yichudim). 

אֶלָּא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּה

On Rosh HaShanah, however, they are framed in terms of ascent,

וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הֵם בְּעִנְיַן הַהַמְשָׁכָה

whereas on Shemini Atzeres, the thrust is on drawing G‑dliness downward.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעֲבוֹ

בְּתִקּוּן לֵיל הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה

When reciting the Tikkun of Hoshana Rabbah night, 

גַּם פַּרְשָׁה בְּרָכָה אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת מִקְרָא

Parshas Berachah3 is read only once.

הָיוּ יְחִידִים שֶׁאַאַמוּ"ר צִיוָּם לְאוֹמְרָהּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

There were specific individuals whom my revered father, the Rebbe [Rashab], instructed to read it on Hoshana Rabbah together with the commentary of Rashi. 

וְאֵינָהּ הוֹרָאָה לְרַבִּים

This, however, is not a general directive.

וּבְעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹמְרִים אוֹתָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

On the day before Simchas Torah it should be recited [verse by verse] twice in the original and once in its Aramaic translation.

קוֹדֶם הַלֵּל מְסִירִים שְׁתֵּי הַכְּרִיכוֹת שֶׁעַל הַלּוּלָב

[On the morning of Hoshana Rabbah], before Hallel, one removes the two upper bands around the lulav itself,

וְנִשְׁאָרִים רַק הג' מְאַגְּדִים ג' הַמִּינִים יַחַד

leaving only the three bands that bind it together with the hadassim and the aravos.

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין

An Eruv Tavshilin is made.

בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה טוֹבְלִים פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּד

בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ

[Between each of] the movements (naanuim), [the base of] the Four Species should be brought back to touch the chest, at the place one strikes during the confessional beginning Ashamnu.

אָמַר אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen 

שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי הַכּוֹבֶד רֹאשׁ שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

that this practice reflects the concept that as a result of having experienced earnest submission before praying,

שֶׁמִּתְמַרְמֵר בְּנַפְשׁוֹ

and feeling contrite [on account of one’s sins],

עַל יְדֵי זֶה דַוְקָא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר כָּךְ הִתְפַּעֲלוּת הַמִּדּוֹת בַּתְּפִלָּה

a person can then reach spiritual exuberance when he prays.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִיתָא

It is stated

שֶׁכָּל הַשָּׁנָה

that throughout the year,

בְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

when asking in Shemoneh Esreh [that G‑d bless this year]

וְאֵת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה

“and all the varieties of its produce for good,” 

צָרִיךְ לְכַוֵּן לְחִטִּים לְמַצָּה וְאֶתְרֹג

we should have in mind the wheat to be used for matzah, and the esrog. 

בְּמָקוֹם אֶחָד נִזְכָּר מִלְּבַד הַנִּזְכָּר לְעִיל גַּם יַיִן לְקִדּוּשׁ

One source adds the wine used for Kiddush.

וְאָז בְּמֵילָא תִּהְיֶה כָּל הַתְּבוּאָה לְטוֹבָה

Then, as a matter of course, “all of the varieties of its produce” will prosper.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ

[On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning Hoshana om ani chomah and the hymn beginning Hoshana Adon HaMoshia, 

אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת

but we circle [the reader’s dais] only once.

אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף

[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end

בְּאוֹתָם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאוֹמְרָם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם

[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end of each of the phrases that the sheliach tzibbur chants aloud.

בְּהַשְּׁאָר אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת

For the other phrases, the word Hoshana is said only once.

"מִנְהָגֵנוּ לְהַתְחִיל בְּקוֹל רָם מֵאוֹת "ס" אוֹ "ע

According to our custom, the sheliach tzibbur begins to chant aloud from the phrases that begin with the letter samech or ayin.

"מְדַיְּקִים לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף שָׁלֵם וּמַשְׁלִימִים בְּאוֹת “ת

One should make a point of fully circling [the reader’s dais], completing the circuit as on

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה

[In the last stanza of Lechah Dodi] we say gam besimchah u’vetzahalah.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ - אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

The hymn beginning Shalom aleichem, the passage beginning Eishes chayil, the psalm Mizmor leDavid, and the pronouncement Da hi seudasa, are recited in a whisper. The same applies to VeYiten Lecha [on Motzaei Shabbos].

בְּמוּסַף - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אַחֲרֵי פְּסוּקֵי כָּל יוֹם וְיוֹם

In the Mussaf Service, the sentence beginning U’minchasam veniskeihem is recited after the verse that details each day’s sacrifices.

בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעֲנוֹת

On Shabbos, no Hoshanos hymn is recited.

עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה דְּנִסְיוֹנוֹת

By serving G‑d in the face of challenges, 

מִתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ

the yechidah in the Divine soul11 becomes revealed.

כְּמַאֲמַר חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ

An allusion to this may be perceived [through a mystical interpretation of the following p...

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה

When reciting Kiddush at night, the blessing Shehecheyanu precedes the blessing leishev basukkah.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ

Before the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related:

תּקס"ט האָבּעֶן מִיר געֶהעֶרט פוּן זֵיידעֶן דעֶם זעֶקסטעֶן מאָל

“In 5569 (1808), for the sixth time, we heard my grandfather [the Alter Rebbe]

דעֶם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם — הָרִאשׁוֹן — פון לִקּוּטֵי תּוֹרָה

deliver the first of the [two] maamarim in Likkutei Torah that are entitled U’She’avtem Mayim (“And you shall draw water [in joy from the wellsprings of deliverance]”).

אוּן עֶס אִיז געֶוועֶן עַל דֶּרֶךְ וִוי דִי גְמָרָא זאָגט (יְרוּשַׁלְמִי סוּכָּה פֶּרֶק ה' הֲלָכָה א') שֶׁמִשָּׁם שׁוֹאֲבִים

The experience was reminiscent of the comment of the Sages (Talmud Yerushalmi, Sukkah 5:1), ‘From there they drew [ruach hakodesh].’ 

יוֹנָה האָט מְקַבֵּל געֶוועֶן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה גִּלּוּי הַנְּבוּאָה

At Simchas Beis HaShoevah, Yonah received prophetic revelation.

מִיר האָב

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם

When handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them,

אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר

one should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.” 

וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹן

This practice applies especially on the first day,

וְהוּא תּוֹעֶלֶת לַנּוֹתֵן וְלַמְּקַבֵּל

and it is of benefit both to the donor and to the recipient.

הוֹרָה אַאַמוּ"ר שֶׁיַּתְחִילוּ בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ

My revered father, the Rebbe [Rashab], directed that one should begin reciting the blessing Shehecheyanu 

כְּשֶׁהַלּוּלָב בְּיָדוֹ אַחַת וְהָאֶתְרוֹג בַּשְׁנִיָּה

while holding the lulav in one hand and the esrog in the other.

הַפְּסוּקִים כִּי אָמַרְתִּי גו' - רַק בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה

[When reciting the Hoshanos, we say the verses and phrases that appear in the Siddur after each day’s reading, such as] Ki Amarti…, only on Hoshana Rabbah.

גַּם בַּיּוֹם מְבָרְכִים לֵש...

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין

[Today] an Eruv Tavshilin is made.

אֵין מוֹסִיפִין עַל שְׁתֵּי עֲרָבוֹת

No more than two willow twigs are taken.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּהֲדַסִים

One may, however, take more than three myrtle twigs.

מְהַדְּרִים לֶאֱגוֹד הַלּוּלָב בַּסּוּכָּה וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב

To perform the mitzvah in its optimum manner, one makes a point of binding the lulav [with the hadassim and aravos] in the sukkah on erev Sukkos.

עַל הַלּוּלָב שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת

Two rings [made of leaves of the lulav] are bound around the lulav alone, [higher than the other three rings that will bind the lower ends of the hadassim and aravos to its base].

וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְׁתֵּיהֶם תִּהְיֶינָה מְכוּסוֹת בַּהֲדַסִים וַעֲרָבוֹת

One should endeavor to see that these two rings are hidden by the [upper e...

הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוּ"ר מַהֲרַ"שׁ — תּרמ"ג — וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּליוּבַּאוִויטְשׁ

[This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe Maharash in 5643 (1882). His resting place is in Lubavitch.

תְּחִלַּת אִגֶּרֶת סִימָּן כב וְסוֹפָהּ — לֹא בָּא בִּדְפוּס בְּאִגֶּרֶת הַקּוֹדֶשׁ. (נִדְפַּס בְּקוֹבֶץ הַתָּמִים חוֹבֶרֶת שְׁנִיָּה)

The beginning and end of Epistle 22 were not published in Iggeres HaKodesh [in the Tanya]. (They were, however, printed in the journal entitled HaTamim, Issue 2.)

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּרִית כְּרוּתָה

One may rest assured, as by a covenant, 

לְתַעֲמוּלָה וַעֲבוֹדָה

that endeavors and toil [for the dissemination of Yiddishkeit],

בְּמוֹעֲצוֹת חָכְמָה

in a spirit of wise consultation

וּבְקִרוּב הַדַּעַת

and comradely openness,

שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם

will not be expended in vain.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים תּקנ"ו בְּלִיאָזנאָ

On the night following Yom Kippur, 5556 (1795), in Liozna,

אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה בְּרַבִּים

the Alter Rebbe publicly delivered a teaching —

כַּנָּהוּג אָז דְּרוּשִׁים קְצָרִים

briefly, as was his custom in those years —

עַל פָּסוּק מִי כְּהַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו

on the verse, “Who is… like G‑d, our L‑rd, whenever we call unto Him?”

אֵלָיו וְלֹא לְמִדּוֹתָיו

[And on the latter phrase the Sages specify:] “Unto Him, and not unto His attributes.”

The Alter Rebbe’s teaching follows:

דעֶר פַּרְדֵּס זאָגט

The Pardes [Rimonim] states

אֵלָיו אִיז אוֹרוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּכֵלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת

that “unto Him” refers to the oros (the Divine “lights”) that are enclothed in the keilim (“vessels”) of the Ten Sefiros of the World of Atzilus. 

דעֶר רֶבִּי דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב זאָגט

The Rebbe, the Baal Shem Tov, states

אֵלָיו אִיז דעֶר אֱלֹקוּת וואָס אִין כֵּלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת

that “unto Him” refers to t...

לֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים מַתְחִילִים ה' מָלָךְ תָּגֵל גו

The Evening Service of Yom Kippur opens with the psalm beginning A-donai malach tagel. 

פָּסוּק אוֹר זָרוּעַ — פַּעַם אַחַת וּבְקוֹל רָם

Its second-last verse, beginning Or zarua, is said once, aloud.

עַל דַּעַת הַקָּהָל כו' ג' פְּעָמִים וּבְקוֹל נָמוּךְ

The statement beginning Al daas HaMakom is recited three times, quietly.

אֵין כּוֹפְלִים הֶחָרוּז כִּי הִנֵּה כַּחוֹמֶר

The opening stanza of the liturgical hymn beginning Ki hinei kachomer is not repeated as a refrain [at the end of each of the subsequent stanzas].

קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

Kerias Shema, the Prayer before Retiring at Night, follows the same order as on Shabbos and Yom-Tov.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכוֹר רַחֲמֶיךָ כו' — בְּכָל תְּפִלּוֹת הַיּוֹם

The passage beginning Avinu Malkeinu zechor rachamecha is recited in all the daytime prayer services.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמְרִים י"ג מִד...

כַּפָּרוֹת: "בְּנֵי אָדָם - וּלְשָׁלוֹם" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים

In [the expiation ceremony known as] Kaparos, the passage from Bnei adam until u’leshalom is recited three times.

וּבְכָל פַּעַם מְסַבֵּב ג' פְּעָמִים

The chicken is circled above one’s head three times after each recitation,

סַךְ הַכֹּל מְסַבֵּב ט' פְּעָמִים

for a total of nine times.

עַד סוֹף תִּשְׁרֵי אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

[From this day] until the end of the month of Tishrei, Tachanun is not recited.

מַלְקוּת: הַמַּלְקֶה וְהַנִּלְקֶה שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים וְהוּא רַחוּם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים

[Accompanying the 39 stripes of the nominal flogging called] malkos, the verse beginning Vehu Rachum is recited three times by both the person administering the lashes and the one receiving them.

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָעֲבוֹדָה הִיא חֲרָטָה עַל הֶעָבָר

On the eve of Yom Kippur, one’s avodah should focus on regret over the past;

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — קַבָּלָה עַל לְהַבָּא.

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הה

An explanation [by the Rebbe Rashab] of the fifth approach, abridged:

ה, הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ

“Walk humbly with G‑d your L‑rd.”

זְהִירוּת שֶׁלֹּא תְהִי שׁוּם בְּלִיטָה

This means carefully avoiding all conspicuousness.

וּכְמַאֲמַר לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה

As the Sages expressed it, “A person should always be sly in his fear [of G‑d].”

וְעִנְיַן הָעַרְמוּמִית הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר כְּלַל

This “slyness” means ensuring that [one’s fear of G‑d] is utterly unnoticeable.

יָדוּעַ דְּכַמָּה מֵחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַסְתִּירִים עַצְמָם

As is well known, some early chassidim would conceal their [spiritual achievements],

וְאִם הִתְגַּלּוּ הָיוּ מִצְטַעֲרִים

and were distressed if they were revealed.

וְזֶהוּ עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה מֵהַצְנֵעַ לֶכֶת

This is the kind of teshuvah that comes from walking humbly.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הד

An explanation [by the Rebbe Rashab] of the fourth approach, abridged:

ב, בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ

“Know Him in all your ways.”

הָאָדָם הַשָּׂם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ

A person who sets his heart and mind on everything that happens to him and around him

רוֹאֶה הוּא אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁ

actually perceives G‑dliness.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

As the Mitteler Rebbe said,

בְּיִתְרוֹן הַבַּעֲלֵי עֲסָקִים עַל הַיּוֹשְׁבֵי אֹהֶל

businessmen have an advantage over Torah scholars,

בְּעִנְיַן רְאִיַּת אֱלֹקוּת בְּמוּחָשׁ

for businessmen actually perceive G‑dliness.

עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִרְאִיַת הַשְׁגָחָה פְּרָטִית

This is the kind of teshuvah that comes from seeing Divine Providence.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הג

An explanation [by the Rebbe Rashab] of the third approach, abridged:

ו, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

“Love your neighbor as yourself.”

כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

As the Alter Rebbe explained,

אֲשֶׁר זֶהוּ כְּלִי לִוְאָהַבְתָּ אֵת הוי' אֱלֹקֶיךָ

fulfilling this mitzvah is a medium for [attaining the level at which one can] “love G‑d your L‑rd.” 

וּבִאוּר בַּמַּאֲמָר כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ

It also underlies the principle that “anyone with whom his fellowmen are pleased, G‑d is pleased with.”

עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה בְּסִבַּת לֵב טוֹב

To “love your neighbor as yourself” is the path of teshuvah that comes from a good heart.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

קִצּוּר בִּאוּר אוֹפֶן הב

An explanation [by the Rebbe Rashab] of the second approach, abridged:

שׁ, שִׁוִּיתִי הוי' לְנֶגְדִּי תָמִיד

“I have placed G‑d (Havayah) before me at all times.”

הוי' מוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָעוֹלָם וְהִתְהַוּוּת הַנִּבְרָאִים

The Divine Name Havayah [lit., “being, becoming”]denotes the bringing into existence of the world and the created beings.

אֲשֶׁר הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה כּוּלָהּ וְחַיּוּתָהּ

The manner in which all existence is created and granted vitality

הוּא בְּדֶרֶךְ אֵין עֲרוֹךְ מֵאַיִן לְיֵשׁ

is such that, as it comes into being from nothingness, it has no appreciation of its incomparably [distant Creator].

וְהִיא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל יְדֵי זֶה

The act of teshuvah based upon this approach means

אֲשֶׁר תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו עִנְיַן הַהֲוָיָ' שֶׁל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ

having the creation of the world and its fullness always in mind.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questio

צוֹם גְּדַלְיָה נִדְחֶה

The Fast of Gedaliah, postponed [from yesterday], is observed today.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[The “long”] Avinu Malkeinu is recited [at Shacharis and Minchah].

סְלִיחוֹת

Selichos [are recited on this day].

קִצּוּר בִּאוּר אַאַמוּ"ר בְּאוֹפֶן הָא

An explanation [by the Rebbe Rashab] of the first approach [a continuation from yesterday], abridged:

ת, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הוי' אֱלֹקֶיךָ

“Trust G‑d your L‑rd with simple faith.”

עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה עַל יְדֵי הַתְּמִימוּת

This refers to the Divine service of teshuvah that comes through temimus, 

כַּמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הַתְּמִימוּת

a quality that comprises several aspects and levels.

וּבְיַחַס אֶל הַתְּשׁוּבָה

With regard to teshuvah, 

הָעוֹלָה עַל כּוּלָּנָה הִיא תְמִימוּת הַלֵּב — הַנִּקְרֵאת עֶרנסְטְקַייט

the most important among them is temimus — earnestness — within the heart.

כָּאָמוּר בְּאַבְרָהָם: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ<

מַתְחִילִין מִזְמוֹר לְדָוִד וְלֹא לְכוּ נְרַנְנָה

[In the Kabbalas Shabbos Service,] we begin with Mizmor LeDavid instead of Lechu Neranenah. 

וְכֵן בְּכָל שַׁבָּת מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב

This applies whenever a festival ends on Friday evening.

הפטורה: שׁוּבָה - יִכָּשְׁלוּ בָם. מִי אֵל כָּמוֹךָ - מִימֵי קֶדֶם

The haftarah [for Shabbos Teshuvah] begins with Shuvah… yikashlu vam and concludes with Mi E-l kamocha… mimei kedem.

בִּיחִידוּת הַצֶּמַח צֶדֶק אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן ב' תֵצֵא בְּשִׁשִּׁי בֶּאֱלוּל תּקס"ד

During a yechidus of the Tzemach Tzedek with the Alter Rebbe, on Monday of Parshas Ki Seitzei, 6 Elul, 5564 (1804),

סִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ

the Alter Rebbe told him:

שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבוֹא תּקכ"ח אָמַר מוֹרִי וְרַבִּי (הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ) — תּוֹרָה

“On Shabbos Parshas Ki Savo, 5528 (1768), my mentor and master (the Maggid of Mezritch) delivered a teaching

וְהַתְחָלָתָהּ וְשַׁבְתָּ עַד הוי' אֱלֹקֶיךָ

that opened with the verse, Veshavta ad HaShem Elokecha — ‘You shall return to Havayah (G‑d), Elokecha (your L‑rd).’

וּבִאֵר כִּי עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת

“The Maggid [understood this verse as implying that ‘You sha...

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין - בִּתְפִלַּת מוּסָף

The liturgical hymn, LeE-l Orech Din, is recited in the Mussaf Service.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ

Before the Minchah Service, we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.

מַה שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּר, שַׁעַר הַקְּרִיאַת שְׁמַע, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין הַהֶפְרֵשׁ (ע"ד עָמוּד א')

It is stated in the Siddur — under the heading Shaar HaKerias Shema in the maamar entitled LeHavin HaHefreish (p. 74a ff.) 

שֶׁקּוֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר אוֹמְרִים אָנָּא בְּכֹחַ

that before sounding the shofar we recite the passage beginning Ana BeCho’ach. 

פֵּרוּשׁוֹ: בְּדֶרֶךְ כְּלַל הֵם הַכַּוָּנוֹת מֵהַפְּסוּקִים שֶׁרָאשֵׁי תֵּיבוֹת שֶׁלָּהֶם שֵׁם שֵׁנִי מִשֵּׁם מ"ב

Generally speaking, the [intent of this instruction is that one should have in mind] the mystical significance of the verses [recited before the sounding of the shofar], whose words form an acronym for the second [component] of G‑d’s Name of 42 Letters. 

אָמְנָם יֵשׁ שֶׁמְּכַוְּנִים הַתֵּיבוֹת אָנָּא בְּכֹחַ כו' בְּמַחֲשָׁבָה

Some individuals, however, picture the words of Ana BeCho’ach in their minds,

אֲבָל אֵי...

בִּרְכַּת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת: שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן. שֶׁהֶחֱיָנוּ

The blessings recited over candle-lighting are asher kidshanu… lehadlik ner shel Yom HaZikaron, and Shehecheyanu.

אֵין כּוֹפְלִין "לְעֵילָּא" בְּקַדִּישׁ, לְבַד מִנְּעִילָה

The word le’eila is not repeated in Kaddish, except at Neilah.

לְדָוִד גו' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ גו' — קוֹדֶם עָלֵינוּ

The psalm beginning LeDavid… haaretz u’meloah is recited [in the Evening Service] before Aleinu.

בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם: תִּקְעוּ, כִּי חֹק

In [the daytime] Kiddush, we say the verses that begin, Tiku…. and Ki chok. 

וְאֵין אוֹמְרִים אֵלֶּה מוֹעֲדֵי וְאַתְקִינוּ

The verse that begins Eileh moadei and [the introductory Kabbalistic sentence beginning] Askinu seudasa are not recited.

לְתַשְׁלִיךְ: מְנַעֲרִים שׁוּלֵי הַטַּלִּית קָטָן

[After] Tashlich, one shakes the hem of one’s tallis katan.

יְהִי רָצוֹן שֶׁעַל הַתַּפּוּחַ — אַחַר הַבְּרָכָה וְקוֹדֶם הָאֲכִילָה

The Yehi Ratzon should be recited after the blessing over the apple, before it is eaten.

אוֹכְלִים רֹאשׁ אַיִל, אֲבָל אֵין אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן כִּי אִם עַל הַתַּפּוּחַ

O