The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

עֶס דאַרף זַיין עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ

One must serve G‑d by his own efforts.

העֶכעֶר אִיז אַז מ'נעֶהמט פַאר'ן האַנט אוּן מ'פִירט

[A person’s service] is higher when he is led by the hand from Above,

טַייעֶרעֶר אִיז אַז עֶס אִיז בְּכֹחַ עַצְמוֹ

but it is more cherished when it is generated by his own efforts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דַּרְכֵי הָרְפוּאָה בְּחוֹלִי הַגּוּף בִּכְלָל שְׁנַיִם הֵם

There are two general approaches to healing physical illness:

א) לְרַפְּאוֹת אֶת הָאֵבֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְקוּלְקָל חוֹלֶה וְחָלוּשׁ

(a) to treat the particular organ or faculty that is damaged, ailing, or weak; or

ב) לְחַזֵק אֶת הָאֵבָרִים וְהַכֹּחוֹת הַבְּרִיאִים, אֲשֶׁר הֵם יִתְגַּבְּרוּ עַל הָאֵבֶר וְכֹחַ הַחוֹלֶה לְרַפְּאוֹתוֹ

(b) to strengthen the healthy organs and faculties so that they will overcome the disability of the ailing organ or faculty and heal it.

הַדּוּגְמָא מִזֶּה בְּחוֹלִי הַנֶּפֶשׁ

Analogous to this in the case of spiritual sickness

הֵם שְׁנֵי דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים

are two approaches to avodah: (a)teshuvah, and (b) good deeds.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן

Elul is a month of reckoning.

דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק

Just as a businessman

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק כִּדְבָּעֵי וְיִתֵּן רֶוַח רַב

who wants to run his business properly and most profitably

צָרִיךְ מִזְּמַן לִזְמַן לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן וּלְתַקֵן אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

must take stock from time to time and correct anything amiss,

כֵּן הוּא גַּם בַּעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

so too must we act in our spiritual work of avodas HaShem.

דְכָל הַשָּׁנָה הִנֵּה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת

Throughout the year the Jewish people study Torah, observe mitzvos, and cultivate desirable character traits.

בְּחֹדֶש אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְבּוֹן

The month of Elul is the time of reckoning,

אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

when each and every Jew

כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיה

according to his capacity,

הֵן הַיּוֹשֵׁב אֹהֶל וְהֵן הַבַּעַל עֵסֶק

be he a Torah scholar or a...

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]:

אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת

Part of the chassidic “exodus from Egypt”

אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּר

is the mitzvah to recount the story of the exodus from Egypt verbally.

דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִים

This means telling chassidic stories,

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם סִפּוּר אִין אַ פְּנִימִית דִּפְנִימִית

and listening and internalizing them in one’s innermost self.

מְ'בּעֶדאַרף וִויסעֶן אַז יעֶדעֶר סִפּוּר אִיז אַ הוֹרָאָה בַּחַיִּים

One should realize that every story offers a directive for our lives.

יעֶדעֶר סִפּוּר בּעֶדאַרף בְּרֵיינגעֶן אַ מִדָּה טוֹבָה

Every story ought to refine our character,

אוּן אַ חַיּוּת פְּנִימִי אִין אַ הִדּוּר מִצְוָה

produce inner gusto in the loving performance of mitzvos,

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם דַּרְכֵי נוֹעַם פוּן תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

and sensitize us to perceive the pleasantness of the teachings of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter:

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

“I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim,

זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

of blessed memory —

שֶׁגַּם עַל בַּת צָרִיךְ לוֹמַר לְתּוֹרָה (וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים)

that for a daughter, too, [in the prayer that is offered when the father of a newborn child is called to the Reading of the Torah, we ask that the parents should be blessed with success in raising her] ‘to Torah,’ and [not only] ‘to marriage, and to good deeds.’

עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (בְּרָכוֹת יז. א)

For our Sages state (Berachos 17a):

נָשֵׁי בְּמַאי זָכְיָן בְּאִיקְרוֹי כו' וּבְאִתְנוֹי כו' וְנָטְרִין כו

‘By virtue of what do women earn merit? By seeing to it that their children attend the synagogue to study the Written Law, and that their husbands study the Oral Law in the house of the Sages, and by waiting for their husbands until they return from the house of the Sages.’”

Text and Translation cou

מְקוּבָּל רַבִּי מִפִּי רַבִּי

The following tradition was handed down from Rebbe to Rebbe:

אִין דעֶר צַייט פוּן מַחֲלוֹקֶת הַיְּדוּעָה

At the time of the well-known dispute [between chassidim and misnagdim],

האָבּעֶן חֲסִידִים דעֶרצֵיילט דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ן

the Alter Rebbe’s chassidim told him

דִי גְרוֹיסעֶ יִסּוּרִים וואָס מ'האָט פוּן דִי מִתְנַגְדִישׁעֶ פְּראָסטעֶ אִידעֶן

that they suffered greatly from the simple folk among the misnagdim.

האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט

The Alter Rebbe replied:

דעֶר זֵיידעֶ — אַזוֹי פְלעֶגט דעֶר רֶבִּי רוּפעֶן דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב

“Grandfather (that was how the Alter Rebbe would refer to the Baal Shem Tov)

האָט זֵייעֶר לִיב געֶהאַט דִי פְרָאסטֶע אִידֶען

had a great love for simple Jews.

אִין דִי עֶרשׁטֶע טעֶג וועֶן אִיךְ בִּין געֶוועֶן אִין מעֶזרִיטשׁ

In the first days of my stay in Mezritch,

האָט דעֶר רֶבִּי הָרַב הַמַּגִּיד געֶזאָגט

the Rebbe, the Maggid [of Mezritch], declared:

מְרַגְלָא בְּפוּמֵיהּ פוּן רֶבִּי'ן — הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

‘The Rebbe, the Baal Shem Tov, used to say

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אִיז אַהֲבַת הַמָּקוֹם

that to love a fellow Jew is to love G‑d.

בָּנִים אַתֶּם ל

בְּחוֹרֶף תרנ"ב

In the winter of 5652 (1891),

"כַּאֲשֶׁר אַאַמוּ"ר לָמַד עִמִּי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא "וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל מַמָּשׁ

my revered father, the Rebbe [Rashab], taught me the statement in Tanya that “the second soul of a Jew is an actual part of G‑d Above.”

הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִמַּעַל וּבְתֵיבַת מַמָּשׁ הֵם הֲפָכִים

He pointed out that the terms “actual” (mamash) and “from above" (mimaal) are contradictory.

מִמַּעַל תּוֹאֲרוֹ רוּחָנִיּוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת וּמַמָּשׁ תּוֹאֲרוֹ גַּשְׁמִיוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת

“From above” alludes to the very highest levels of spirituality, whereas “actual” denotes the most palpable physicality.

וַיְבַאֵר כִּי זֶהוּ מַעֲלַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית

This, he explained, is the unique gift of the Divine soul.

שֶׁעִם הֱיוֹתָה רוּחָנִיוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת פּוֹעֶלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת.

Though it is sheer ethereal spirituality, it impacts physicality at its most palpable.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], said

קוֹדֶם רְחִיצַת הַפֶּה שַׁחֲרִית, אֵין לְבָרֵךְ מִלְבַד בִּימֵי הַתַּעֲנִיוֹת — בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר

that with the exception of fast days, one should not recite the morning blessings before rinsing one’s mouth.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא

Being involved in the spiritual lifestyle of Chassidus means

אֲשֶׁר גַּם בְּהָלְכוֹ בַּשּׁוּק טָרוּד בַּעֲסָקָיו

that even when walking about in the marketplace, preoccupied with one’s business,

יַחְשׁוֹב מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּעַד עִנְיָנֵי הַחֲסִידוּת וְטוֹבַת הַחֲסִידִים

a person thinks about what he can do on behalf of Chassidus and for the good of his fellow chassidim.

וּכְשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ מִי שֶׁהוּא מֵאַנְשֵׁי הַשּׁוּק מִמַּכִּירָיו — בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר

When he meets his business acquaintances in the market,

יְדַבֵּר עַל לִבּוֹ

he speaks to them persuasively

כִּי יָבוֹא אֶל שִׁעוּרֵי הַלִּמוּדִים בְּדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ לְאֵיזוֹ הִתְוַעֲדוּת

about attending a class in Chassidus or a farbrengen.

וְהַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא חוֹבַת גַּבְרָא

Being involved in the ways of Chassidus is a responsibility of every individual,

מִבְּלִי הֶבְדֵל בֵּין גָּדוֹל וְקָטָן בִּידִיעַת דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

regardless of whether his knowledge of Chassidus is great or scant.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל

Just like by the mitzvah of tefillin, to use an example,

יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַ

relates to a specific place on the head, and on the arm,

וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ

where one feels its weight on the head,

וְהַהִדּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָד

and where one feels the tightness [of the straps] on the arm.

כֵּן הוּא בְּמִצְוַת אַהֲבָה וְיִרְאָה

Similarly, the mitzvos of loving and fearing G‑d [must be felt physically].

וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם (יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פֶּרֶק בּ' הַלָכָה א')

Thus Rambam writes (in Hilchos Yesodei HaTorah 2:1):

הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה מִצְוָה לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ

“It is a mitzvah to love and fear this glorious and awesome G‑d,

שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ וְנֶּאֱמַר אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ תִּירָא

as it is written, ‘And you shall love G‑d your L‑rd,’ and as it is written, ‘You shall fear G‑d your L‑rd.’”

הִנֵּה שִׁעוּר מִצְוֹת אֵלּוּ הוּא אֲשֶׁר יוּרְגְּשׁוּ בְּהֶרְגֵּשׁ גוּפָנִי...

הַמִּתְפַּלְלִים בְּאַרְבָּעָה זוּגוֹת תְּפִלִּין כָּךְ נוֹהַגִים

Those who put on four pairs of tefillin in the course of the Morning Prayers should follow this order:

א) מַנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י קוֹדֶם אֲמִירַת פֶּרֶק אֵיזֶהוּ

(1) The arm-tefillin and head-tefillin of Rashi are put on before Eizehu mekoman is recited,

וּמִתְפַּלְלִים בָּהֶם עַד אַחֲרֵי אַךְ צַדִּיקִים גו

and while wearing them one continues with the Morning Prayers until one has completed the verse beginning Ach tzaddikim.

ב) מְסִירִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י

(2) The head-tefillin of Rashi are removed,

וּמַנִיחִים — בְּלֹא בְּרָכָה — תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְשִׁמוּשָׁא רַבָּא

and replaced — without a blessing — by those of [the author of] Shimusha Rabba.

וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶת

The Shema is recited until Emes,

וְאוֹמְרִים מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁ

and chapters of Tehillim are recited as apportioned for the days of the month.

וְהַמְהַדְרִים הָיוּ לוֹמְדִים אוֹתָם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וּמְצוּדוֹת

Some punctilious chassidim would study the daily reading of Tehillim wi...

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי אָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Mitteler Rebbe said in the name of the Alter Rebbe:

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בּעֶדאַרף דעֶרנעֶמעֶן בִּיז מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ

“Loving a fellow Jew ought to take hold of one’s soul to the last ounce.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק בֵּאֵר

The Tzemach Tzedek once explained

מַה שֶׁמְּיַחֲסִים אֵשׁ לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה

why pnimiyus haTorah (the Torah’s inner, mystical dimension) is likened to fire,

לְפִי שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיּוּת בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה

because it vitalizes one’s study of the revealed dimensions of the Torah.

אַז עֶר לעֶרעֶנט אַ הֲלָכָה

“When a person studies a halachah

אוּן וֵוייס אַז דִי זעֶלבּעֶ הֲלָכָה וועֶט עֶר לעֶרנעֶן נאָךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אִין גַּן עֵדֶן

and knows that after his 120 years in This World he will study that same halachah in Gan Eden,

גִיט עֶס אַרַיין אַ פַייעֶרעֶל

it lights up a little fire within him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נְסִיעוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלּוֹ הָיוּ עַל דְּבַר שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים

In the early years following his revelation, the Baal Shem Tov traveled [widely] for three reasons:

פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם

to redeem captives,

חִזּוּק הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

to strengthen Torah observance and the fear of Heaven,

הִתְגַּלּוּת פְּנִימִיוּת הַתּוֹרָה

and to reveal pnimiyus haTorah — the Torah’s inner, mystical dimension.

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה מְבַאֵר בָּזֶה

[Regarding this last reason,] the Mitteler Rebbe explained:

גַּלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה נִקְרָא מַיִם

Nigleh, the revealed dimension of the Torah, is called water,

אוּן צוּ וואַסעֶר גֵייט מעֶן

and people are drawn to approach water.

פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרָא אֵשׁ

Pnimiyus haTorah is called “fire,”

אוּן פאַר פַייעֶר האָט מעֶן מוֹרָא

which arouses fear.

דעֶרפאַר דאַרף דעֶר מַשְׁפִּיעַ גֵיין צוּם מְקַבֵּל אוּן זאָגעֶן אִיהְם

Therefore, a person who is teaching the Torah’s inner, mystical dimension must approach the recipient and tell him:

האָבּ קֵיין מוֹרָא נִיט וַוייל ה'

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is omitted on this day.

רוֹשֵׁם אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab] once wrote the following

מַעֲלַת ט"ו בְּאָב עַל כָּל ט"ו בַּחֹדֶשׁ

about the superiority of the Fifteenth of Av over the fifteenth of other months:

שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּלּוּי

Although the fifteenth of any month represents the completeness [of the moon] in a revealed way,

אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הִיא רַק בְּחִינַת מְקַבֵּל

the moon in those months is still only a passive recipient [of light from the sun].

אֲבָל בט"ו בְּאָב הָאוֹר בָּהּ בִּקְבִיעוּת

On the Fifteenth of Av, by contrast, its light is more lasting,

לְפִי שֶׁהָעֲלִיָּה הִיא לְפִי עֶרֶךְ עוֹצֶם הַיְרִידָה דְּתִשְׁעָה בְּאָב

for its ascent [which is indicated by its waxing] is proportionate to the [preceding] drastic descent of Tishah BeAv[…].

וְזֶהוּ תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה

This is the meaning of [the Talmudic statement that from the Fifteenth of Av...

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is omitted from the Minchah service.

יד מְנַחֵם אָב תשׁ"א

Today, 14 Menachem Av, 5701 (1941),

נִמְלְאוּ חֲמִשִׁים שָׁנָה

marks fifty years

מִיּוֹם שֶׁאָמַר לִי אַאַמוּ"ר שֶׁאַתְחִיל לִרְשׁוֹם הַסִּפּוּרִים שֶׁמְּסַפֵּר לִי

since my revered father, the Rebbe [Rashab], told me to begin writing down the traditions and anecdotes that he used to relay to me.

כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לִכְתּוֹב בְּעִנְיָנֵי נִגְלָה וַחֲסִידוּת

When the Tzemach Tzedek began writing on subjects in nigleh and Chassidus,

אָמַר לוֹ אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

the Alter Rebbe told him:

וְקָנֶה לְךָ חָבֵר

Kaneh lecha chaver –

וּקָנֶה (קוּף בְּקָמַץ, נוּן בְּסֶגֹּל) — לְשׁוֹן קוּלְמוּס — לְךָ חָבֵר

“Let a pen be your companion.”

פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר בְּשֵׁם אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

[On another occasion, when] my revered father, the Rebbe [Rashab], quoted [the Alter Rebbe’s directive] to me,

וְקָנֶה — לָשׁוֹן קוּלְמוּס — לְךָ חָבֵר,

“Let a pen be your companion.”

וּפִּרֵשׁ אַאַמוּ"ר קוּלְמוּס הַלֵּב

he added his own interpretation — that this directive related to “the quill of the heart.”

אַז יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מְ'לעֶ

בְּשַׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה

During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll.

וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ גו

It is written: “You shall speak of them when you sit [in your home and when you walk on the road, when you lie down and when you rise].”

וְאָמְרוּ רַזַ"ל: וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר

Our Sages taught: “The command that ‘you shall speak of them’ refers to words of Torah.”

אָמְנָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה גּוּפָא יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקֵי מַדְרֵגוֹת

[Every soul, in the course of its supernal prehistory and its mundane life story, passes through] several levels in its involvement in Torah study,

וּמְבַאֵר כַּאן כָּל הַמַּדְרֵגוֹת

and this verse alludes to them all:

בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ הוּא מַעֲמַד הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת

When you sit in your home refers to the soul’s presence in the...

דעֶר רֶבִּי — אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

The Alter Rebbe

האָט געֶזאָגט פוּן מעֶזרִיטשׁעֶר מַגִיד פוּן בַּעַל שֵׁם טוֹב'ס וועֶגעֶן

quoted the Maggid of Mezritch, who said in the name of the Baal Shem Tov:

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

[The command to] “love your fellowman as yourself”

אִיז אַ פֵּירוּשׁ וּבֵיאוּר אוֹיף וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ

is a commentary on [the command to] “love G‑d your L‑rd.”

אַז מ'האָט האָלט אַ אִידעֶן

When one loves a Jew,

האָט מעֶן האָלט דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן

he loves G‑d,

וַוייל אַ אִיד האָט דאָךְ אִין זִיךְ אַ חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל

for within a Jew there is “a part of G‑d.”

אִיז אַז מְ'האָט האָלט דעֶם אִידעֶן

Thus when one loves a Jew —

דעֶם אִינוועֶנִיג פוּן אִיהְם

meaning, when one loves that nucleus within him —

מִמֵּילָא האָט מעֶן האָלט דעֶם אוֹיבּעֶרשְׁטעֶן

one loves G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָלַךְ לְמעֶזרִיטשׁ, בְּיַחַד עִם אָחִיו מַהֲרִי"ל, בִּשְׁנַת תקכ"ד

The Alter Rebbe journeyed to Mezritch together with his brother Maharil, in 5524 (1764).

מַהֲרִי"ל הָלַךְ בְּלִי רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְלָכֵן חָזַר מִדַּרְכּוֹ

Maharil had set out without permission from his wife, and therefore returned in the midst of the journey.

וְרַבֵּנוּ בָּא לְמעֶזְרִיטשׁ — וְשָׁהָה שָׁם, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תּקכ"ה

The Alter Rebbe arrived in Mezritch and remained there — on this first occasion — until after Pesach in 5525 (1765).

שְׁבוּעַיִם הָיָה מְסוּפָּק אִם לְהִשָּׁאֵר שָׁם

For [the first] two weeks he had been undecided as to whether to stay or not.

וְהַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַע הָיָה נַחֲמוּ נַחֲמוּ

The first maamar he heard [from the Maggid] was entitled Nachamu Nachamu.

וְיֵשׁ בָּזֶה סָפֵק אִם הוּא הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן לְבוֹאוֹ

It is not known whether this was the first maamar he heard after his arrival,

אוֹ הָרִאשׁוֹן לְאַחַר הַשְּׁבוּעַיִּם שֶׁהֶחְלִיט לְהִשָׁאֵר וְנִתְקַשֵׁר

or the first he heard after two weeks that convinced him to stay and establish a connection [to the Maggid].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablej

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר

The following traditions were handed down by my revered grandfather, the Rebbe [Maharash]:

'"א) מִתְּחִלָּה הָיָה אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ קָטֹנְתִּי מְסַיֶּמֶת "וְרוּחַ נְכֵאָה כו

(a) At first, the epistle beginning Katonti concluded with the words veruach neche’ah (“and with a restrained spirit”).

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים — בְּלִיאָזנָא — הַמַּאֲמָר כַּמַּיִם הַפָּנִים גו

But after the Alter Rebbe had delivered the maamar entitled Kamayim hapanim (“Just as water [reflects] one’s face”) three times in Liozna,

כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י וְלֹא כְּתַּרְגּוּמוֹ

explaining the verse according to the interpretation of Rashi and not according to the Targum,

אָז הוֹסִיף הַתֵּבוֹת "וְכוּלֵי הַאי — הַפָּנִים וְגוֹ

he appended [to the epistle beginning Katonti]the following words: “And through all that, perhaps G‑d will put [a conciliatory and loving response] into the hearts of their brethren, for ‘as water [reflects] one’s face, [so too does the heart of one man reflect the heart of another].’”

וּבָזֶה נָטַע בְּהַחֲסִידִים מִדּוֹת טוֹבוֹת

And by addi...

בְּמִנְחָה

[We put on tefillin] before the Afternoon Service

קְרִיאַת שְׁמַע, שִׁיר שֶׁל יוֹם, אֵין כֵּאלֹקֵינוּ

and recite the Shema, the Song of the Day, Ein K’Elokeinu,

וְכָל הַשִּׁעוּרִים הַשַׁיָּכִים לְשַׁחֲרִית

and all the readings that are usually linked to the morning prayers.

וְאַחַר כָּך סֵדֶר תְּפִלַּת מִנְחָה

This is followed by the Afternoon Service.

אֵין מְבָרְכִין שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי עַד לְמָחָר

The blessing She’asah li kol tzorki is not recited until the following day.

אַאַמוּ"ר הָיָה לוֹמֵד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב אֵיכָה רַבָּה וְסוּגְיַת רַבִּי יוֹחָנָן דְפֶרֶק הַנִּזָּקִין

Every Tishah BeAv my revered father, the Rebbe [Rashab], would study Eichah Rabbah and the passage beginning Amar R. Yochanan in the chapter entitled HaNizakin.

בַּבּוֹקֶר אַחַר אֲמִירַת הַקִּינוֹת — שֶׁהָיָה אוֹמְרָם כּוּלָּם — הָיָה אוֹמֵר אֵיכָה

In the morning, after reciting Kinos — he would recite them all — he would read Eichah [to himself].

הָיָה עוֹלֶה לַתּוֹרָה לְמַפְטִיר

He would be called to the To

שֵׁשׁ זְכִירוֹת

The Six Remembrances

אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל יוֹם

are recited every day,

גַּם בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

including Shabbos, the festivals, Rosh HaShanah and Yom Kippur.

מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once said:

וואָס אִיז דִי פְּעוּלָה פוּן חֲסִידוּת אוּן יִרְאַת שָׁמַיִם

“Of what good is the study of Chassidus and the fear of Heaven

אַז עֶס פעֶלְט דעֶר עִקָּר — אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

if the main thing — a love of one’s fellow Jew — is lacking?

אוּן נאָך גּוֹרֵם זַיין חַס וְשָׁלוֹם צַעַר אֶל הַזּוּלָת

And all the more so, if one person pains another!”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ פּוֹתְחִין בִּבְרָכָה

The epistle beginning Pos’chin bivrachah, in Tanya — Iggeres HaKodesh,

נִכְתְּבָה עֲשָׂרָה שָׁנִים קוֹדֶם כְּתִיבַת אִגֶּרֶת קָטֹנְתִּי

was written ten years before the epistle beginning Katonti.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) בְּעֵת עֶר אִיז געֶקוּמעֶן פוּן פּעֶטעֶרְבּוּרְג

When the Alter Rebbe came home from Petersburg,

האָט עֶר געֶזאָגְט פאַרְ'ן מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ן אַ מַאֲמָר

he delivered a maamar to the Mitteler Rebbe,

אִינְגאַנְצעֶן עֶטְלִיכעֶ שׁוּרוֹת

comprised of only a few lines.

[In this teaching, successive stages in a Jew's avodah are presented via a mystical exposition of two verses: “Raise your hands in holiness and bless G‑d. May G‑d bless you from Zion, He who makes heaven and earth.”]

שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ — זֶהוּ הַעֲלָאַת הַמִּדּוֹת בְּמּוֹחִין וְהַאָרַת הַמּוֹחִין בְּמִדּוֹת

Raise your hands in holiness…: This alludes to uplifting one’s emotive attributes to the intellect, and beaming the light of the intellect into the emotional attributes.

וּבָרְכוּ אֶת ה' — שֶׁמַּמְשִׁיכִים עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוַי' דִלְעֵלָּא

…and bless G‑d: Through this one draws down the sublime level of [G‑d’s] Name Havayah.

שֶׁעַל יְדֵי...

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

“Turn away from evil and do good, seek peace and pursue it.”

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב געֶזאָגט

The Baal Shem Tov explained this verse as follows:

אִין יעֶדעֶר דָּבָר גַּשְׁמִי פוּן דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

Every physical thing that is permitted to us

זַיינעֶן פאַראַן טוֹב וָרָע

contains good and evil.

דעֶר גַּשְׁמִי אִיז רַע

Its material dimension is evil

אוּן דעֶר חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גַּשְׁמִי אִיז טוֹב

and the Divine vitality that animates it is good.

בּאַדאַרף דעֶר מעֶנְטשׁ וואָס בּאַנוּצְט דעֶם גַּשְׁמִי זַיין אַ סוּר מֵרָע

A person who makes use of a physical object must “turn away from evil”

נִיט וועֶלעֶן דעֶם תַּעֲנוּג וואָס אִיז פאַראַן אִין דעֶם גַּשְׁמִי

and not long for the materialistic pleasure which that object affords.

אוּן זַיין וַעֲשֵׂה טוֹב

He must also “do good” —

וועֶלעֶן געֶשְׁפַּייזט אוּן געֶהאָלְפעֶן וועֶרעֶן פוּן דעֶם חַיּוּת אֱלֹקִי וואָס אִיז אִין דעֶם דָּבָר הַגַּשְׁמִי

desire to be sustained and supported by the Divine life-force that lies within the physical object.

בַּקֵשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ

Moreover...

מִיט דעֶר גרעֶסטעֶר האָרעֶוואַניעֶ

Even with the greatest toil,

קעֶן מעֶן נִיט פאַרדִינעֶן קֵיין אֵיין סעֶנט

one cannot earn one cent

מעֶהר וִויפְיל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ האָט אָפְּגעֶשׁטעֶלט, אַז דעֶר אוּן דעֶר מעֶנשׁ זאָל פאַרדִינעֶן

more than G‑d has ordained for him.

מעֶן בּעֶדאַרף טאָן וִויפְיל עֶס אִיז נוֹיטִיג

We must do what is necessary,

אָבּעֶר מעֶן מוּז געֶדֵיינקעֶן

but we have to remember

אַז דִי גאַנצעֶ אַרבּעֶט, אִיז מעֶר נִיט וִוי אַ טָפֵל

that all our labors are only of secondary importance.

דעֶר עִקָּר אִיז דִי בְּרָכָה פוּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

What counts is G‑d’s blessing,

אוּן דִי בְּרָכָה פאַרדִינט מעֶן וועֶן מעֶן אִיז אַ עֶרליכעֶר אִיד

and this is earned by acting in a way appropriate for a Jew:

תְּפִלָּה בְּצִבּוּר

praying with the congregation,

שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּהִדּוּר

observing Shabbos with loving punctiliousness,

כַּשְׁרוּת בְּהַשְׁגָחָה גְּדוֹלָה

keeping kosher vigilantly,

חִנּוּךְ הַבָּנִים בּאַ מְלַמְּדִים עֶרלִיכעֶ אִידעֶן

and having one’s children educated by teachers who are G‑d-fearing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

יעֶמאָלט, וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן

When Mashiach arrives (May that be speedily in our days!),

וועֶט מעֶן עֶרשְׁט בֵּיינקעֶן נאָךְ דִי גָּלוּת טעֶג

people will start hankering after the bygone era of exile.

יעֶמאָלט וועֶט עֶרשְׁט פאַרדְרִיסעֶן

It is then that they will start feeling regret

פאַר וואָס מ'האָט נִיט געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה

for not having devoted themselves to Divine service;

מעֶן וועֶט עֶרשְׁט דעֶרהעֶרעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן וֵוייטאָג פוּן הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָה

it is then that people will feel anguish over their lack of avodah.

אִיצטעֶר אִין דִי יְמֵי הַגָּלוּת

As for now, during the era of exile,

אִיז דִי יְמֵי הָעֲבוֹדָה

these are the days of avodah —

צוּ מֵכִין זַיין זִיךְ צוּ בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן

to prepare oneself for the imminent coming of Mashiach.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הוֹרָאָה לָרַבִּים

A directive of general application:

מַתְחִילִין לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שְׁנֵי חֳדָשִׁים קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה

A boy should begin putting on tefillin two months before his bar-mitzvah —

בַּתְּחִלָּה בְּלֹא בְּרָכָה

first, without reciting the blessing,

וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת בִּבְרָכָה

and after a few weeks, with the blessing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מַעֲלַת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה עָנָיו

The distinctive quality of Mashiach will be his humility.

דַּהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת

Though he will be on the highest level,

וְיִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

and will teach Torah to the Patriarchs and Moshe Rabbeinu,

בְּכָל זֶה יִהְיֶה בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל

he will nevertheless possess ultimate humility and self-effacement,

לִלְמוֹד גַּם עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים

and will teach even simple folk.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מָצְאוּ פִּתְקָא כְּתַב יַד קֹדֶשׁ הַצֶּמַח צֶדֶק וְתוֹכְנָהּ

A handwritten note was once found in which the Tzemach Tzedek recorded

שֶׁהֶחְלִיט לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה בַּעֲמִידָה נִגְלֶה

his resolve to study six hours of nigleh every night, while standing.

וְתּוֹדָה לָאֵ-ל שֶׁקִיֵּם

[As the note concludes,] he carried this out, thank G‑d,

וְעָבַר עַל שַׁ"ס בַּבְלִי וִירוּשַׁלְמִי

and reviewed in depth the entire Talmud Bavli, the Talmud Yerushalmi,

וְאַרְבָּעָה חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּעִיּוּן

and all four parts of the Shulchan Aruch.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: שִׁמְעוּ - אֱלֹקֶיךָ יְהוּדָה. אִם תָּשׁוּב... וּבוֹ יִתְהַלָלוּ

We read the haftarah beginning Shimu dvar A-donai (Yirmeyahu 2:4-28 and 4:1-2).

לְכָל אֶחָד מֵהָרַבֵּיִים הָיוּ מַאֲמָרִים קְבוּעִים

Each of the Rebbeim assigned certain maamarim

בְּיִחוּד בִּשְׁבִיל זֶה (לְטַהֵר אֲוִיר הָעוֹלָם)

for the specific purpose (of purifying the atmosphere),

אֲשֶׁר פַּעַם בִּשְׁתַּיִם אוֹ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיוּ חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בָּרַבִּים

and these they would review publicly once every two or three years.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — הֵחָלְצוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּלִי הַהַגָּהוֹת

One of the maamarim that the Alter Rebbe would deliver is the one beginning Heichaltzu that appears in Likkutei Torah, without the emendations.

אֶחָד מִמַּאֲמָרֵי אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — יָפָה שָׁעָה אַחַת

One of the maamarim of the Mitteler Rebbe is Yafah Shaah Achas,

וְתּוֹכְנוֹ עֲשָׂרָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים דְדִבּוּר הַמַּתְחִיל הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר אֱלֹקַי נְשָׁמָה, בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים

which com...

אֶחָד מֵהָעִלוּיִם הַמְפוּרְסָמִים

A brilliant and renowned prodigy,

בַּעַל כִּשָׁרוֹן גָּדוֹל וְעַמְקָן נִפְלָא

with great talents and wondrously deep comprehension,

בָּא לְלִיאָזנאָ וְשָׁקַד בְּלִמּוּד הַחֲסִידוּת

came to Liozna and devoted himself to the study of Chassidus.

וּבְגוֹדֶל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו

Thanks to his immense gifts,

רָכַשׁ לוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר יְדִיעָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת

he acquired a vast and broad knowledge of Chassidus in a short period of time.

בַּיְחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שָׁאַל

At his first yechidus, he entered the Alter Rebbe’s study and asked:

רַבִּי מַה חָסֵר לִי

“Rebbe, what am I lacking?”

וַיַּעֲנֵהוּ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Alter Rebbe answered him:

אֵין חָסֵר לְךָ מְאוּמָה

“You lack nothing,

כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה וְלַמְדָן

for you are G‑d-fearing and a scholar.

רַק צָרִיךְ אַתָּה לְהוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ שֶׁהוּא הַיֵּשׁוּת וְגַּסּוּת הָרוּחַ

You only have to remove your chametz, which signifies ego and arrogance,

וּלְהַכְנִיס מַצָּה שֶׁהוּא בִּטּוּל

and replace it with ma...

אִין לעֶרנעֶן

When a person is studying Torah,

אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט פון מעֶנטְשׁעֶן צוּ אַ זאַך

he devotes himself to a concept

וועֶלכעֶ עֶר וִויל פאַרשְׁטֵיין אוּן פאַרְשְׁטֵייט

that he is trying to understand and that he [ultimately] understands.

אִין דאַוונעֶן

When he is praying,

אִיז דִי אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶנקַייט צוּ העֶכעֶר וִוי פאַרשְׁטאַנד

he gives himself over to that which transcends his understanding.

אִין לעֶרנעֶן תּוֹרָה פִילט זִיךְ אַ אִיד וִוי אַ תַּלְמִיד בּאַ אַ רֶבִּי'ן

While studying Torah, a Jew feels like a student before his mentor;

אִין דאַוְונעֶן — וִוי אַ קִינד בּאַ אַ פאָטעֶר

while praying, he feels like a son before his father.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִין חֲסִידוּת אִיז פאַראַן צְווֵיי זֵייעֶר כאַראַקטעֶריסטישׁעֶ אוֹיסְשְׁפּראַכעֶן

There are two statements very characteristic of Chassidus:

א) אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכקַייט

(a) “A Jew [innately] recognizes G‑dliness

אוּן פִילט דִי אִיבּעֶרנאַטִירלִיכקַייט

and is [inherently] sensitive to that which is supernatural.

אוּן בּעֶדאַרף אוֹיף דעֶם קֵיין בּאַוַוייזעֶן נִיט האָבּעֶן

He needs no proof of this.”

ב) אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט

(b) “No Jew is willing — and no Jew is able — to remain separate from G‑dliness.”

דעֶר אֱמֶת אִיז אַז דִי צְוֵויי אוֹיסְשְׁפְּראַכין זַיינעֶן אֵיין זאַך

In truth, these two statements reflect a single point:

אַ אִיד דעֶרקעֶנט גֶ-טלִיכְקַייט

It is because “a Jew recognizes G‑dliness

אוּן פִילט דעֶם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע

and is sensitive to that which is supernatural,”

דעֶרפאַר אִיז נִיט עֶר וִויל נִיט עֶר קעֶן זַיין אָפְּגעֶריסעֶן פוּן גֶ-טלִיכקַייט

therefore “no Jew desires — and no Jew can — remain separate from Divinity.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִפִּתְגָמֵי הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek used to say:

אַ פְּנִימִי אִיז

“A pnimi is a chassid

אַז בּעֶטעֶן אַ בְּרָכָה אוֹיף עֲבוֹדָה

for whom the very notion of asking [his Rebbe] for a blessing for [success in his] avodah

אִיז דאָס אַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי הָבֶל

is ‘empty talk.’

אוּן עֶס דאַרף זַיין תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הַאֲנָשִׁים

[A pnimi understands that] the approach should be to ‘let the work fall heavily on the people.’”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כַּאֲשֶׁר מַטּוֹת וּמַסְעֵי נִפְרָדוֹת

When we read the parshiyos called Matos and Masei in two separate weeks,

קוֹרִין - בְּמִנְחַת שַׁבָּת, ב', ה' - לְלֵוִי עַד סוֹף כָּל הַמַסָּעוֹת.

the passage of the Torah that is read for the second aliyah on Shabbos afternoon, and again on Monday and Thursday morning, continues until the end of [the account of] all the journeys.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אַ חֲסִידִישׁעֶר וואָרט מאַכט קלאָר דִי קאָפּ אוּן רֵיין דִי האַרץ

“A chassidic teaching clears one’s mind and cleanses one’s heart.

אַ חֲסִידִישׁעֶ הַנְהָגָה טוֹבָה מאַכט לִיכטִיג אִין שׁטוּבּ

A positive chassidic practice lights up one’s home.

אַ חֲסִידִישׁעֶר נִגּוּן שְׁטאַרקט דִי תִּקְוָה וּבִטָחוֹן

A chassidic melody strengthens one’s hope and trust,

בְּרֵיינגט שִׂמְחָה

brings joy,

אוּן שְׁטעֶלט אַוועֶק דִי הוֹיז מִיט דעֶר הוֹיז געֶזִינד אִין קֶרֶן אוֹרָה

and positions the home and the entire household in a ray of light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בֵּין הַמְּצָרִים וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת

[The custom in Chabad follows the ruling that] the blessing Shehecheyanu should not be recited during [the period of semi-mourning known as] bein hametzarim, even on Shabbos.

כְּתִיב

It is written:

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

“They shall make Me a Sanctuary and I will dwell among them” —

בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

that is, within each and every Jew.

שֶׁבְּכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹכִיּוּת נְקוּדַּת פְּנִימִית לְבָבוֹ הוּא מִקְדָּשׁ לְשִׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ

For the innermost point of every Jewish heart is a Sanctuary in which G‑d can abide.

וְהִנֵּה מְקוֹם הַמִּקְדָשׁ גַם בִּזְמַן הַגָּלוּת וְהַשִּׁמּוּם קָדוֹשׁ הוּא

Now, the site of the Beis HaMikdash remains sacred even in the period of exile and desolation.

וְכִדְאִיתָא בִּשְׁמוֹת רַבָּה פַּרְשָׁה בּ

As is written in Shmos Rabbah, ch. 2,

אָמַר רַב אַחָא: לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי

“Rav Acha declared: ‘The Divine Presence will never depart from the Western Wall.’”

וְכָל עִנְיַן הַשִּׁמּו...

שְׁלֹשָׁה מִינֵי הִתְבּוֹנְנוּת הֵם

There are three kinds of meditation:

א) הִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

(a) Meditation associated with study:

אַחַר שֶׁמֵּבִין הָעִנְיָן עַל בּוּרְיוֹ, הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעוֹמֶק הָעִנְיָן הַהוּא, עַד שֶׁהַשִּׂכְלִי מֵאִיר אֶצְלוֹ

After a person understands a concept thoroughly, he meditates on its depth until its intellectual content illuminates him.

ב) שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

(b) Meditation before praying:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ חַיּוּת הָעִנְיָן שֶׁלָּמַד וְלֹא הֶרְגֵּשׁ הַשִּׂכְלִי כְּמוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לִמּוּדִית

The point here is to experience the vitality of the concept that one has studied, not its intellectual aspect, as in the case of meditation associated with study.

ג) שֶׁבִּתְפִלָּה

(c) Meditation in the course of prayer:

עִנְיָנָהּ הֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּהָעִנְיָן שֶׁלָּמַד

The purpose here is to sense the Divinity within the concept one has studied.

שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם שְׁלִיבוֹת סוּלָּם הַהַרְגָּשָׁה

These are three rungs on the ladder of spiritual sensitivity.

וְרַק בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עִמָּנוּ מַרְגִּישִׁים לִפְעָמִים — דעֶרהעֶרט מעֶן — ג-טלִיכְקַייט בְּלִי שׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל

At times, solely due to G

מֵהַנְהָגוֹת אַאַמוּ"ר

Among the practices of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

כְּשֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ

When traveling from home,

אַף שֶׁנִּשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד כַּמָּה חֳדָשִׁים

though he might remain in a single place for several months,

הָיָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ

he would recite the Prayer for Travelers every day after the morning prayers —

בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

albeit without mentioning G‑d’s Name or His sovereignty.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com