The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת

The blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship. 

וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ

It is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh,

וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת

and not only on Shabbos.

מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ בְּשֵׁם מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

We have received the following tradition from the Baal Shem Tov:

כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים דָּבָר לֹא טוֹב עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

If one hears an unfavorable report about another Jew,

גַּם אִם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ

even a stranger,

צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר צַעַר רַב

one should be deeply distressed,

כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּוַדַּאי לֹא טוֹב

for either of two undesirable factors is true:

אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁמְּסַפְּרִים עַל פְּלוֹנִי

If the unfavorable report is true,

הֲלֹא הוּא לֹא טוֹב

that is undesirable.

וְאִם אֵינוֹ אֱמֶת

And if it is untrue,

הֲלֹא הַמְּסַפֵּר נִמְצָא בְּמַצָּב לֹא טוֹב

the person conveying it is in an undesirable situation.

מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים)

חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד)

"משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א"

חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד)

"לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן "לְרַבָּנָן אִם בַּיֶּרֶךְ"

שָׁם

"דַּעַת ר"י וְכֵן הָאֱמֶת" הֶעֱבִיר קוּלְמוּס עַל "וְכֵן הָאֱמֶת"

"שָׁם (שה. א): "הַתֹּהוּ דִּנְקוּדִּים" נִתְקַן "הַתֹּהוּ דַעֲקוּדִּים

In the above text,

the Rebbe Rayatz cites several emendations of the Rebbe Rashab 

to the Hebrew wording of the Alter Rebbe’s mystical commentary on the Siddur.

To know the text please listen to the audio.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק

[On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk.

בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

Word had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities.

בְּיוֹם א' פָּרָשַׁת נֹחַ כח תִּשְׁרֵי נָסַע בְּלִוְיַת פְּקִידִים מִלּיוּבּאַוִויטשׁ

On the first day of Parshas Noach, the 28th of Tishrei, he was duly escorted by several officials from Lubavitch.

בַּצָּהֳרַיִם בָּא לְדָאבּרָאמִיסל

In the afternoon, he arrived in Dobromisl

אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מַיִם רַבִּים גו

and delivered the maamar entitled Mayim Rabim. 

יוֹם ב' נָסַע מִשָּׁם עַד לִיאָזנאָ

On Monday he proceeded to Liozna,

אָמַר שָׁם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי גו

where he delivered the maamar entitled Reshafeha Rishpei Esh. 

יוֹם ג' מִשָׁם לְוִויטעֶפּסק

On Tuesday he reached Vitebsk

וְיָשַׁב שָׁם תָּפוּס עַד יוֹם א' וַיִשְׁלַח י' כִּסְלֵו

and remained there in confinement until the Sunday of Parshas Vayishlach, 10 Kislev.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד

The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773)

וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח

and the anniversary of his passing in 5588 (1827).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין

His resting place is in Niezhin.

ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר

On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivered a maamar 

וְהוּא חֵלֶק פֶּרֶק נ"ג מִסֵּפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים (תַּנְיָא)

that was [later to appear as] part of chapter 53 of Tanya, 

הַמְדַבֵּר עַל דְּבַר בַּיִת רִאשׁוֹן

which discusses the First Beis HaMikdash.

לְמָחֳרָתוֹ אָמַר חֲסִידוּת עוֹד הַפַּעַם

On the following day he taught Chassidus again,

סִיּוּם פֶּרֶק הַנִּזְכָּר לְעֵיל עַד גְּמִירָא

concluding [what later constituted] the end of that chapter [and the entire book].

כִּי הַמַּאֲמָרִים מֵרֹאשׁ הַשָׁנָה תק"ן עַד י' כִּסְלֵו תקנ"ד

For the maamarim he delivered from Rosh HaShanah, 5550 (1789) until 10 Kislev, 5554 (1793),

(אֲשֶׁר בָּהֶם נִכְלְלוּ לִקּוּטֵי עֵצוֹת מִשָּׁנִים הַקוֹדְמוֹת)

which include selected words of counsel from earlier years,

מֵהֶם נִסְדְרוּ נ"ג פִּרְקֵי סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים.

they constitute the 53 chapters o

אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין

When a person contemplates

וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶן

the great kindness of the Creator —

אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיז

in that the tiniest of insignificant beings, man,

קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים

can bring satisfaction to the most eminent of the great, G‑d,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר

of Whom before it is said that “His greatness cannot be fathomed” —

דאַרף דעֶר מעֶנטשׁ זַיין תָּמִיד בּאַגַייסטעֶרט

he should always be high-spirited

אוּן טאָן דִי עֲבוֹדָה בְּלֵב וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

and carry out his Divine service with an eager heart and spirit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָר

The haftarah begins with Ve’ami until talmei sadai, and continues [with the following two verses] until uvenavi nishmar (Hoshea 11:7-12:14).

שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן

There are three schools of thought:

חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר

(a) The school of thought that negates [preoccupation with] materiality

עַל יְדֵי הוֹרָאַת שִׁקּוּץ וְתִעוּב כָּל עִנְיָנִים הַגּוּפְנִיִּים וְהַחוּמְרִיִּים

by pointing out the disgusting and abhorrent nature of all bodily and material things. 

חָכְמַת הַמּוּסָר

This is the approach of Mussar.

חָכְמַת הֲכָּרַת מַעֲלַת הַצּוּרָה וְהָרוּחָנִי בְּמִדּוֹת וּבְמוּשְׂכָּלוֹת

(b) The school of thought that recognizes the greatness of the spiritual essence of the emotions and the intellect

וְהוֹרָאַת אוֹפַנֵּי הַקֵּרוּב אֲלֵיהֶם

and indicates how one can draw close to [this kind of awareness].

חָכְמַת הַחֲקִירָה

This is the approach of Chakirah.

חָכְמַת הַגְבָּרַת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר

(c) The school of thought that makes Form dominate Matte...

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, [the Rebbe Rashab,] once said:

קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

The recitation of the Shema before retiring at night

אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין

is a miniature version

וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף

of the confession a person makes before his soul departs from his body.

נאָר יעֶמאָלט גֵייט מעֶן שׁוֹין אִינגאַנצעֶן אַוועֶק פוּן יְרִיד

At that time, however, one leaves the fair forever;

אוּן עֶס עֶנדִיגט זִיך שׁוֹין דעֶר מִסְחָר פוּן הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם

that puts an end to the transactions that can be undertaken “today, [which is the time] to perform them.” 

אוּן אִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה פוּן יעֶדעֶר נאַכט

When we recite the Shema before retiring every night,

האַלט מעֶן נאָך אִין מִיטן יְרִיד

we are still in the midst of the fair —

אוּן מעֶן קעֶן נאָך אוֹיפטאָן

we can still achieve something.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה

“Behold, a ladder was standing on the ground.” 

תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּת

Prayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness.

וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָה

Though it “stands on the ground,”

הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָד

for prayer begins with a simple acknowledgment of G‑d, 

אֲבָל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה

“its top reaches up to Heaven:”

בִּבְחִינַת בִּיטוּל עַצְמִי

[it brings a person to] utter self-nullification (bittul atzmi). 

אֲבָל בָּא לָזֶה עַל יְדֵי הַקְדָּמַת הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה

One arrives at this by first attaining an understanding

בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה

of Pesukei DeZimra, 

בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע

the blessings that frame the Shema, 

וּקְרִיאַת שְׁמַע

and the Shema.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת

For mayim acharonim [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips.

וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִם

Then, while they are still moist, they are passed over the lips.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד

One of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch],

כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת

was that the Baal Shem Tov traveled widely,

וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ

whereas the Maggid remained at home.

עוֹד זֹאת

Moreover,

בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד

during the period of the Maggid’s leadership, 

כְּבָר הָיָה מְפוּרְסָם עִנְיַן הַחֲסִידוּת גַּם בְּמֶרְחַקִּים

Chassidus was already widely known, even in distant communities,

עַל יְדֵי נְסִיעוֹת הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא

due to the extensive journeys of the “holy brotherhood,” [the inner circle of his disciples].

וְרַבִּים מִבַּעֲלֵי בָּתִּים בֵּינוֹנִים נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לְמעֶזרִיטש.

Many common people had already established a connection with Chassidus and were visiting Mezritch.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָר

In the course of a maamar, my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented

הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵי

on a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.”

כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת

[He explained:] “Prayer should be energetic.

וְעַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְעָנִי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה וּמְחַיִּים אוֹתוֹ

Giving tzedakah to a poor person and enlivening him before praying

נִתּוֹסַף חַיּוּת הַרְבֵּה בִּתְּפִלָּה

greatly increases one’s own vitality while praying.”

וְנִעֲנַע בְּיָדוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְרַמֵז שֶׁהָרִבּוּי בְּהַפְלָאָה

And as my grandfather said these last words he waved his hands upward, to indicate a truly wondrous increase.

וְכַמָּה פְּעָמִים קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

Before my father, [the Rebbe Rashab,] began to daven, 

הָיָה אַאַמוּ"ר מְחַזֵּר אַחֲרֵי עָנִי לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל

he would often search for a poor person to whom to give something to eat.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questio

בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר

By R. Yekusiel Liepler,

(דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד)

a chassid of the Alter Rebbe,

אִיז געֶוועֶן צַייטעֶן

there were times

וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב

that he would daven the morning, afternoon, and evening services

אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶ

one right after the other.

עֶס אִיז נִיט געֶוועֶן קֵיין זְמַן מַפְסִיק זַיין

There was simply no time for breaks between them.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו

We bless the month of Kislev.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּזֶה

No words can describe the great merit accruing to those who participate in the holy task of reciting Tehillim as part of a congregation,

וְגוֹדֶל הַנַּחַת רוּחַ שֶׁל מַעְלָה כִּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי קוֹדֶשׁ

nor the great pleasure this arouses Above, as is spoken of in the sacred literature.

וְאֶפֶס קָצֵהוּ בְּקוּנְטְרֵס תַּקָּנַת אֲמִירַת תְּהִלִּים בָּרַבִּים (קוֹבֶץ מִכְתָּבִים, א)

A mere sliver of this is recorded in [the booklet entitled] Kuntreis Takkanas Amiras Tehillim BeRabbim (Kovetz Michtavim).

וְאַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל

Fortunate are you, O Israel.

וּבִגְלַל זֹאת תִּתְבָּרְכוּ

By virtue of these endeavors, may you be blessed,

אַתֶּם נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ

you, your...

עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּא

The concept of hashgachah peratis means

דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם

not only that every particular movement of the various created beings

הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

is controlled by Divine Providence,

וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹ

which also determines the vitality and ongoing existence of that created being;

אֶלָּא עוֹד זֹאת

it also means

דִּתְנוּעָה פְּרָטִית שֶׁל נִבְרָא

that each particular movement of every being

יֵשׁ לָהּ יַחַס כְּלָלִי לִכְלָלוּת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה

is directly related to the overall intent underlying the creation….

דִּבְצֵרוּף וְאִחוּד כָּל הַפְּעוּלוֹת הַפְּרָטִיוֹת

For through the combination and synthesis of all the particular activities…,

נִשְׁלְמָה כַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹד הַבְּרִיאָה כּוּלָהּ

the sublime mystical intent underlying all of creation is consummated.

וְיִתְבּוֹנֵן הָאָדָם

A person should consider:

וּמַה אִם תְּנוּעַת עֵשֶׂב בָּאָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

If the movement of a blade of grass is prompted by Divine Providence

וְנוֹגַעַת לְהַשְׁלָמַת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה

and has a role to play in fulfillin

ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּר

R. Aizik HaLevi of Homil related:

כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ

“When I came to Liozna, 

מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים

I met elder chassidim

שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאק

who had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok. 

וַהֲוָה מַרְגְּלָא בְּפוּמַייהוּ

They would frequently repeat the adage:

האָבּ האָלט אַ אִידעֶן

“Love a fellow Jew,

וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר האָלט האָבּעֶן

and G‑d will love you.

טוּ אַ טוֹבָה אַ אִידעֶן

Do a favor for a fellow Jew,

וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר אַ טוֹבָה טאָן

and G‑d will do a favor for you.

זַיי מְקָרֵב אַ אִידעֶן

Befriend a fellow Jew,

וועֶט הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִיר מְקָרֵב זַיין

and G‑d will befriend you.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא

The true path

שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹ

demands that one recognize his essential nature,

בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית

with a genuine acknowledgment

בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ

of one’s shortcomings

וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹ

and virtues. 

וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת

And when one is aware of his shortcomings,

לְתַקְּנָם בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל

he should correct them with actual work,

וְלֹא לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַד

and not discharge his obligation by merely sighing.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

Supernal Providence

בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט

brings every Jew to his dwelling place

צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה

in order to strengthen the practice of Yiddishkeit and disseminate the study of Torah.

וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסט

And when one plows and sows, things grow.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים

In material matters,

צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ

a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself,

וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹ

and thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him.

בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים

In spiritual matters,

צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ

a person should look at someone who is on a higher level than himself,

וּלְהִתְחַנֵן לְה

and petition G‑d 

שֶׁיִתֵּן לוֹ דֵעָה טוֹבָה לְהִתְלַמֵּד מִמֶּנּוּ

to grant him the proper understanding to learn from that person,

וְכֹחַ וְעוֹז שֶׁיוּכַל לַעֲלוֹת בְּעִלּוּי

and the strength and fortitude to elevate himself, level after level.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek was placed under [house] arrest twenty-two times 

אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"ג

in the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843),

פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה

for firmly resisting the czarist government’s demand

וועֶגעֶן שִׁנּוּיִם בְּחִנּוּךְ וכו

for changes in the [traditional Jewish] educational system, and the like.

דעֶר מִינִיסטעֶר האָט אִים געֶפרעֶגט

The Minister protested

דאָס אִיז דאָךְ מְרִידָה בְּמַלְכוּת

that such a stance constituted a rebellion against the king.

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶעֶנטפעֶרט

The Tzemach Tzedek replied:

מוֹרֵד בְּמַלְכוּת אִיז חַיָּב מִיתָה בְּגוּף

“A person who rebels against a king becomes liable for physical death.

אָבּעֶר מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם אִיז חַיָּב מִיתָה בְּנֶפֶשׁ

One who rebels against the Kingdom of Heaven is liable for spiritual death.

אִיז וואָס אִיז גרעֶסעֶר

Which is more serious?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

The following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch,

שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"ה

from late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765). [The teaching is based on a verse from the prophet Yeshayahu.]

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי

“I (Anochi) made the earth and I created man upon it.”

אָנֹכִי מִי שֶׁאָנֹכִי

This means that… Anochi, [a term signifying the One]

שֶׁהוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם מִנֶּאֱצָלִים הַיוֹתֵר עֶלְיוֹנִים

Who is hidden and concealed from even the highest emanated beings,

הִלְבִּישׁ עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים

enclothed His Essence in numerous self-screening contractions 

לְהַאֲצִיל הַנֶאֱצָלִים וְלִבְרוֹא הַנִּבְרָאִים

in order to radiate forth the emanated beings, and to produce the created beings, 

שְׂרָפִים חַיּוֹת וְאוֹפַנִים מַלְאָכִים וְעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר

[including] seraphim, as well as chayos and ofanim — angels and...

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה

Serving G‑d through prayer 

הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב

brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart,

וּשְׁנֵיהֶם יַחַד

and both [heart and mind] unite

בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת

in the actual observance of mitzvos 

בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

with a fear of Heaven

וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת

and with the acquisition of positive character traits.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן

On this day the Rebbe Rashab was born,

שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק

in the year 5621 (1860). The Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.”

נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

The Rebbe Rashab was given the name of the Mitteler Rebbe and half of the name of the Tzemach Tzedek’s father.2

בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הוּלַדְתוֹ הָיָה אַאַמוּ"ר אוֹמֵר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

Every year, on his birthday, my revered father [the Rebbe Rashab] would deliver a maamar,

אֶלָּא שֶׁהָיָה בַּחֲשָׁאִי, מִלְבַד כְּשֶׁאֵרַע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ

but unless the day fell on Shabbos, it was delivered in private.

בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת הָאַחֲרוֹן בְּעָלְמָא דֵין

On his last birthday in this world, 

אָמַר מַאֲמָר נָתַתָּ לִירֵאֶךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קוֹשֶׁט סֶלָה

he delivered a maamar based on the words, Nasata Liyreiecha Nes [...]. 

כְּשֶׁסִיֵּם אָמַר לִי בְּיוֹם הוּלֶּדֶת צָרִיךְ לוֹמַר חֲסִידוּת

When it ended, he told me: “On one’s birthday one should deliver a discourse of Cha...

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת

In response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response:

חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

“Chassidus is Shema Yisrael. 

שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם

The word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) —

וְאוֹמֵר מָרוֹם וְלֹא שָׁמַיִם

‘on high,’ not ‘heavenward.’

מָרוֹם אִיז העֶכעֶר אוּן העֶכעֶר

That means higher and higher,

לְהַגִּיעַ לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל

reaching beyond the intellect.

וְזֶה גוּפָא לְהָבִינוֹ בְּשֵׂכֶל

Yet [we should] understand this very [non-intellectual] dimension with our minds as well —

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּה

as the verse continues, “and behold Who created these.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה

סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה

יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס

וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת

וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיו

הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ

תּוֹךְ כָּל עָלְמִין, אֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן

We must carefully watch our time.

מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה

We have to accept the yoke of the Torah.

יעֶדעֶר זְמַן

Every moment

יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק

and every day that passes

אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג

is not only a day,

נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן

but a chunk of life.

דִי טעֶג גֵייעֶן

The days pass by,

כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק א' הֲלָכָה א')

as our Sages say (Talmud Yerushalmi, Berachos 1:1): 

יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא שַׁבָּת נִכְנָס כו' חֹדֶשׁ כו' שָׁנָה כו

“A day arrives and a day departs; a week arrives…, a month…, a year….”

דעֶר טאַטעֶ האָט געֶזאָגט בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

My father, [the Rebbe Rashab,] used to say in the name of the Alter Rebbe:

אַזוּמעֶרדִיגעֶר טאָג אוּן אַוִוינטעֶרדִיגעֶ נאַכט אִיז אַ יאָהר

“A summer day and a winter night is an entire year.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת

Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions.

בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת

When it is not assigned a task by the mind or the emotions,

גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר

it still remains active, thinking and imagining.

אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִית

However, not only does this activity lack substance,

אֶלָּא הִיא גַּם פְּרוּעָה לְשִׁמְצָה

it is uncontrolled and decadent....

וּמְבוּאָר כִּי סִבַּת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אוֹ רָעוֹת הוּא דִי פּוּסטקַייט פוּן קאָפּ

As is explained elsewhere, the cause of alien thoughts (machshavos zaros) and evil thoughts (machshavos ra’os) is an empty mind.

דְּכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל עָסוּק

When one’s mind is busy,

אָז יֵשׁ לְהַמַחֲשָׁבָה מַה לְשָׁרֵת

thought has a purpose to serve,

וְאֵין מָקוֹם לְמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ

and there is no place for foolish and worthless thoughts that lack substance.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cabl

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא

The haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37).

דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן

In the spiritual realm, the soul awaits

אוֹיף דעֶם זְמַן

the time

וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף

when it will be granted the merit of descending into a body,

וַוייל דִי נְשָׁמָה פִילט

because the soul appreciates

וואָס זִי קעֶן אוֹיפטאָן זַייעֶנדִיק דאָ לְמַטָה

what it can accomplish down here [on the material plane].

זִי קעֶן קוּמעֶן צוּ דעֶם לְהִתְעַנֵג עַל הֲוָיָ

It can arrive at a true delight in G‑dliness.

אִיז אוֹיף וועֶן לֵייגט מעֶן עֶס אָפּ

How long, then, are we going to postpone this delight?1

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

“A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” 

לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים

Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life —

וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ

to build a dwelling place for G‑d.

וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

Moreover, every individual, whoever and wherever he may be,

צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאֲמַצֵי כּוֹחוֹ

must make great efforts

לְחַפֵּשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחוּפָּשׁ לִמְצוֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִית

to seek out and find a “spiritual livelihood,”

כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּש אַחַר פַּרְנָסָה גַּשְׁמִית

just as he seeks out ways of earning his material livelihood.

וְהוּא לְפִי שֶׁדַרְכּוֹ — שֶׁל הקב"ה — יֶחְפָּץ

This is because “he desires His way” — G‑d’s path —

כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם כִּי יְדַעְתִּיו גוֹ' וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה

as is stated of Avraham, “For I have known him, [because he commands his children and his household after him,] that they should observe the way of G‑d (Havayah).” 

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְרָכִים

For there are two paths,

דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְשֶׁלְּמַעְלָה מ...

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא

The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples,

דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת

combining acumen and erudition.

אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שׁ

It embraced the writings of Rambam, R. Yitzchak Alfasi, and Rabbeinu Asher,

אוּן אַנדעֶרעֶ מְפָרְשִׁים פוּן דִי רִאשׁוֹנִים

and other commentaries of the Rishonim 

וועֶלכעֶ זַיינעֶן שַׁיָּךְ געֶוועֶן צוּ דעֶר גְּמָרָא וואָס מ'האָט געֶלעֶרעֶנט

that were relevant to the passage under discussion.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט אָפטַייטשׁעֶן דִי וועֶרטעֶר אִין אִידִישׁ

The Baal Shem Tov, [to introduce his explanation of each passage of the Gemara,] would translate its words into Yiddish.

אַז מ'האָט געֶלעֶרעֶנט עֲרָכִין

When they were studying Tractate Arachin, 

אוּן געֶקוּמעֶן צוּם מַאֲמַר רַזַ"ל (טו ב) לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאי

they reached the statement of the Sages (on p.15b) that “threefold speech kills three people.” 

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב דאָס אוֹיסגעֶטַייטשׁט

The Baal Shem Tov explained:

לָשׁוֹן הָרָע הַרג'ט אַלעֶ דְרַיי

“Evil speech kills all three people —

דעֶם אוֹיסטראַכטעֶר

the p

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

One of the Alter Rebbe’s first teachings,

"וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר

which in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט

Shema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply that

הֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ — אַז כּוֹחֵנוּ וְחַיּוּתֵינוּ אִיז דאָס לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע

Havayah Elokeinu — our strength and vitality transcend nature,

אוּן — הֲוָיָ' אֶחָד.

and that Havayah Echad — Havayah is One.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא)

בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם

"שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"

צָרִיךְ לִהְיוֹת

"שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"

. שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא

בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר

“דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים"

צָרִיךְ לִהְיוֹת

"דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

לְדִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָהוּ יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאַאַמוּ"ר

There are notes by my father, [the Rebbe Rashab,] on the discourse entitled Pasach Eliyahu,

שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחוֹרֶף רנ"ב

which he began writing in the winter of 5652 (1901).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

The Alter Rebbe 

"פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן

used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.”

מעֶן דעֶרצֵיילט

As is related,

אַז אִין כְּתָב

writing about this concept

פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת

would bring him to such exhilaration

מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן

that he could write no more than its first three letters — אצי.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים

When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old,

נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא

he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira 

וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ

and began to cry, he complained;

מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה

“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?”

וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק

“When a Jew who is a tzaddik 

צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיט

decides at the age of ninety-nine

אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַיין

that he must circumcise himself,

אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִים

he is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר

The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” 

וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא

A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d —

שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא

with the One Who gives that command.

וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה

This is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” 

דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ

The reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.

וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִי

By way of analogy:

אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר

A simple person

יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי

feels innately humble, utterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage.

וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם

Similarly, from the sage’s perspective...

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא

In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are:

הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף

first, removing the foreskin of the body,

הַלָּשׁוֹן

then of the tongue,

הַלֵּב

and then of the heart —

מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה

action, speech, and thought.

אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה

Avraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah,

הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָה

first “recognized his Creator” — thought;

אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּר

then publicized G‑d’s existence — speech;

וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂה

then performed the circumcision — action.3

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

When the Alter Rebbe wished

לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת

to bless R. Yekusiel Liepler with wealth,

אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה

the latter replied that he had no desire for it,

שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה

lest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.

וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים

When the Alter Rebbe then sought to bless him with long life,

אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרן

he replied: “But not peasant years.

וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ

[Not years of] those ‘who have eyes, but do not see;

אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ

who have ears, but do not hear’ —

מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט

who neither see nor hear G‑dliness.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ

The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens.

אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה

Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

Every Jew, 

בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה

man or woman,

יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִי

has the moral and spiritual power

לְהַשְׁפִּיעַ

to become a source of influence

לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָה

for his friends and associates, and to situate them in a ray of light.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם

Studying Torah every day

נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

critically affects our very lives:

לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד

not only the soul of the person studying,

כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ

but the souls of his household as well,

שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת

for then the atmosphere in the home

הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

is one of Torah and the fear of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)

In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued: 

בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה

“Bereishis is a happy parshah, 

אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק

even though its conclusion is not so pleasant. 

נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל

Noach is [the parshah of] the Flood,

אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ

but the end of the week is cheerful:

געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּ

our Patriarch Avraham is born.

דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ

“The really joyful week is Lech Lecha, 

אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּ

for throughout that entire week we live with Avraham,

דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶן

who was the first to utterly devote his life

אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלט

to proclaiming G‑d’s existence in the world.

אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ

And this mesirus nefesh 

האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁה

our Patriarch Avraham bequeathed as an inheritance

צוּ אַלעֶ אִידעֶן

to all Jews.”

Text and Tra

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לֶךְ לְךָ תרנ"א

In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said:

אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת

“Once, in his first years as Rebbe,

האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים

the Alter Rebbe declared in public:

"מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"

‘We must live with the times.’

דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל

“Through his brother, R. Yehudah Leib, 

האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶן

the elders of the chassidic community discovered

אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינט

the Rebbe’s intent:

אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

We must live with the Torah portion of the week

אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְ

and, more specifically, of the current day. 

נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָג

It is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day;

נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִיר

we must live with i