The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Day 27 of the Omer

אוֹמְרִים בִּתְפִלָּה

In the prayer services:

מֶנּוּ מַאֲמָר — מֵ"ם שְׁלִישִׁית קְמוּצָה כְּיוֹם כוּ' נֶאֱמַר — מֵם פְּתוּחָה

In the phrase מנו מאמר כיום, the third mem should be vocalized with a kamatz. In the phrase ושם נאמר, the letter mem in the word ne’emar should be vocalized with a patach.

זָכוּר — בִּמְלאוּפם — כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ

In the phrase זכור כי עפר אנחנו, the letter chaf in the word zachur should be vocalized with a melupum.

וּנְטַלְתַּנִי — טֵי"ת פְּתוּחָה, לַמֶד בִּשְׁבָא, תָּיו דְּגוּשָׁה פְתוּחָה

The word ונטלתני, should be vocalized as follows: The letter tes with a patach, the lamed with a shva, and the taf with a dagesh and a patach.

וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר — וְלֹא אַל תָּסִיר

In the phrase beginning ואהבתך, the wording to be used is ואהבתך לא תסור and not ואהבתך אל תסיר.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 26 of the Omer

אוֹמְרִים בִּתְפִלָּה

In the prayer services:

וְכֵן — בְּצֵירֵי וְלֹא בְּפַתָּח — שְׁנֵי כְתוּבִים

In the phrase וכן שני כתובים, the letter chaf in the word vechein should be vocalized with a tzeirei and not with a patach.

חִיִּיתָנִי — בְּקָמַץ וְלֹא בְּפַתָּח — מִיָּרְדִי בוֹר

In the phrase חייתני מירדי בור, the letter saf in the word chiyisani should be vocalized with a kamatz and not with a patach.

זֶכֶר — זַיִין בְּסֶגּוֹל וְלֹא בְצֵירֵי — רַב טוּבְךָ

In the phrase זכר רב טובך, the letter zayin in the word zecher should be vocalized with a segol and not with a tzeirei.

מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ — בְּפַתָּח וְלֹא בְקָמַץ — כְפִתִּים

In the phrase משליך קרחו כפתים, the letter kuf of the word karcho should be vocalized with a patach and not with a kamatz.

וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת

The phrase ומלכותו ואמונתו לעד קימת [should be read in its entirety].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questi

Day 25 of the Omer

נַהֲגִינָן לְהַטְבִּיל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמֶלַח

According to our custom, the piece of bread over which the blessing HaMotzi is recited is dipped into salt three times;

וְלֹא לִזְרוֹק הַמֶּלַח עַל הַפְּרוּסָה

one does not shake the salt over the bread.

יוֹם בּ' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּרכ"א בִּסְעוּדָּה סִפֵּר הַצֶּמַח צֶדֶק

During the festive meal on the second day of Shavuos, 5621 (1861), the Tzemach Tzedek related

יוֹם בּ' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקנ"ה בִּסְעוּדָּה אָמַר אַאַזְמוּ"ר (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

that during the festive meal on the second day of Shavuos, 5555 (1795), his grandfather, the Alter Rebbe, had said:

בְּיוֹם בּ' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקכ"ח בִּסְעוּדָּה אָמַר כְּבוֹד קְדוּשַּׁת מוֹרִי וְרַבִּי (הַמַּגִּיד מִמֶּעזרִיטשׁ)

“During the festive meal on the second day of Shavuos, 5528 (1768), my Rebbe, the Maggid of Mezritch,

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם

[interpreted the command], U’Sfartem lachem (lit., ‘And you shall count for yourselves’) as follows:

וּסְפַרְתֶּם הוּא מִלְּשׁוֹן סַפִּירוּת וּבְהִירוּת

The verb U’Sfartem (lit., ‘you shall count’) shares a root with the Hebrew word for the translucent sapphir...

Day 24 of the Omer

מוֹרֵנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אָמַר

Our master, the Baal Shem Tov, taught:

כָּל דָּבָר וְדָבָר אֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה אוֹ שׁוֹמֵעַ

“Whatever a person sees or hears

הוּא הוֹרָאַת הַנְהָגָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

is a directive for his service of G‑d.

וְזֶהוּ עִנְיַן הָעֲבוֹדָה

This is what Divine service consists of —

לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל מִכֹּל דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

understanding and deducing a way to serve G‑d from everything [one sees or hears].”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 23 of the Omer

אַ שָׁלִיחַ אִיז דָאך אֵיין זאַך מִיט דעֶם מְשַׁלֵּחַ

[Halachically,] a shaliach (agent) is as one with the person who empowers him.

עַל דֶּרֶךְ הַמְבוֹאָר

In this vein, the Sages observe

בְּעִנְיָן שֶׁהַמַּלְאָךְ נִקְרָא בְּשֵׁם ה' מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא שָׁלִיחַ מִלְמַעְלָה

that [in the Torah] an angel is actually called by G‑d’s Name when he serves as His agent.

וּמִכָּל שֶׁכֵּן נְשָׁמוֹת

How much more does this apply to souls,

וּמְבוֹאָר שֶׁבִּנְשָׁמוֹת הוּא עוֹד בְּמַעֲלָה יְתֵרָה

for [when fulfilling G‑d’s will] they attain this [identification] to an even higher degree.

וְהִנֵּה חֲסִידִים זַיינעֶן שְׁלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן

Chassidim are the agents of the Rebbe

פוּן אַלטעֶן רֶבִּי'ן

— the Alter Rebbe.

אִיז אַז מְ'טוּט, אִיז מעֶן מְקוּשָּׁר

When we act, we are bound [to him].

אִיז דאַמאָלט אִיז עֶר אִין אַלץ מְקוּשָּׁר

Then, every dimension of one’s being is bound [to the Rebbe]:

Day 22 of the Omer

בַּעֲטִיפַת טַלִּית גָּדוֹל אֵין צָרִיך לְכַסּוֹת רֹאשׁוֹ עַד פִּיו

When enwrapping oneself in a tallis and bringing its upper edge forward over the head, there is no requirement to cover one’s face as far down as the mouth.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהִלְכוֹת צִיצִית אֲשֶׁר בַּסִּדּוּר

The above appears in the Laws of Tzitzis, in the Siddur.

אֲבָל נוֹהֲגִין לְכַסּוֹת בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַטַּלִּית גָדוֹל גַּם הָעֵינַיִם

However, it is customary to draw the upper edge of the tallis as far down as to cover the eyes.

נוֹהֲגִים לִלְמוֹד בִּימֵי הַסְּפִירָה מַסֶּכֶת סוֹטָה

During the days of the Counting of the Omer, it is customary to study Tractate Sotah,

נוֹסָף עַל שִׁעוּרִים הַקְּבוּעִים

— in addition to one’s regular program of Torah study —

דַּף לְיוֹם דַּף לְיוֹם

one folio per day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 21 of the Omer

אָמְרוּ רַזַ"ל

Our Sages state:

אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה

“One should not take leave of his friend except amidst words of halachah (Torah law).”

וּפֵרְשׁוּ הוֹד כְּבוֹד קְדוּשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

According to our holy Rebbeim,

אַזַא דְּבַר תּוֹרָה וואָס מאַכט אִיהם — דעֶם העֶרעֶר — פאַר אַ מְהַלֵּךְ

this alludes to the kind of Torah teaching that propels the listener and transforms him into a mehalech —

עִנְיַן הַהִלּוּךְ הוּא לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בְּעִלּוּי אַחַר עִלּוּי

one who strides from level to level, and from peak to peak.

מַעֲלַת הַנְּשָׁמוֹת עַל מַעֲלַת הַמַּלְאָכִים

In this dynamism lies the superiority of souls over angels, [who are described as “those who stand”].

דַּעֲלִיָּה זוֹ הִיא בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי עֲבוֹדָה בְּפוֹעַל טוֹב

For the soul’s ascent is facilitated by positive activity,

טאָן אַ טוֹבָה אַ אִידעֶן בְּגַשְׁמִיּוּת בִּכְלָל וּבְרוּחָנִיּוּת בִּפְרָט.

such as doing a favor for a fellow Jew in material matters, and especially, in spiritual mat

Day 20 of the Omer

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן קִבֵּל מֵרַבִּי מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק שֶׁשָּׁמַע מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב

The Alter Rebbe received the following teaching from the saintly R. Mordechai, who heard it from the Baal Shem Tov:

עֶס קוּמט אַראָפּ אַ נְשָׁמָה אוֹיף דעֶר וועֶלט

“A soul can descend into This World

אוּן לעֶבְּט אָפּ זִיבּעֶצִיג אַכצִיג יאָהר

and live its seventy or eighty years —

צוּלִיבּ טאָן אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה בְּגַשְׁמִיּוּת

just in order to do a favor for a fellow Jew in material matters,

וּבִפְרָט אִין רוּחָנִיּוּת

and how much more so, in spiritual matters.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 19 of the Omer

מִנְהַג יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ וְשֶׁלֹּא לְסַפֵּר שַׂעֲרוֹת רֹאשׁ תִּינוֹק עַד מְלֹאת לוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים

It is a Jewish custom not to trim or cut a boy’s hair until he is fully three years old.

גְזִיזַת הַשְּׂעָרוֹת — אָפּשׁעֶרעֶנעֶש (שֶׁל תִּינוֹק) — הוּא דָבָר גָּדוֹל בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל

Cutting the boy’s hair at that time — an opsherenesh — is an important Jewish custom,

וְעִקָּרוֹ הוּא בְּהַחִנּוּךְ דְּהַשְׁאָרַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ

whose main aim is to educate the child to leave his payos [uncut].

וּמִיּוֹם הַגְּזִיזָה וַהֲנָחַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ

From the time of his [first] haircut, when the peyos are left uncut,

נָהֲגוּ לְהַדֵּר לְהַרְגִּיל אֶת הַתִּינוֹק

the custom is to make a point of training the child

בְּעִנְיַן נְשִׂיאַת טַלִּית קָטָן

to wear a tallis katan,

וּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר

and to recite the Morning Blessings,

וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

the Grace after Meals,

וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

and the Prayer before Retiring at Night.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 18 of the Omer

הפטורה: וַיְהִי דְבַר גו' הֲלִדְרוֹשׁ אוֹתִי

[On Shabbos Parshas Kedoshim,] the haftarah begins Vayehi dvar…halidrosh osi (Yechezkel 20:2-20).

אֵין שׁוֹתִים מַיִם קוֹדֶם הַבְדָּלָה

[On Motzaei Shabbos, even] water should not be drunk before [reciting or hearing] Havdalah.

כָּל הַמִּדּוֹת

All character traits,

אַף גַּם הַמִּדּוֹת הַלֹּא טוֹבוֹת

even those that are not good,

אוֹ גַם רָעוֹת עַל פִּי תּוֹאֲרָם וּשְׁמוֹתֵיהֶם

or are even evil in name and description,

אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַעֲבוֹדַת ה' עַל פִּי הַתּוֹרָה

can be used [as a lesson] in serving G‑d according to the Torah.

וּכְמוֹ שֶׁהָרַב הַצַּדִּיק ר' מְשׁוּלָם זוּסְיָא זצ"ל מֵהאַניפָאליא

In this vein, the saintly R. Meshullam Zusya of Hanipoli

לָמַד כַּמָּה דְרָכִים בְּדַרְכֵי הָעֲבוֹדָה מִגַּנָּב

learned several approaches to Divine service by pondering on the work ethic, so to speak, of a thief:

א) הַצְנֵעַ לֶכֶת

(a) A thief is modest.

ב) מַעֲמִיד עַצְ...

Day 17 of the Omer

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַאַזְמוּ"ר — בִּשְׁנַת תּקצ"ג

The birthday of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in the year 5593 (1833).

צוּ זִיבּעֶן יאָהר האָט עֶם אַמאָל דעֶר צֶמַח צֶדֶק פאַרהעֶרט

Once, when he was seven years old, [his father] the Tzemach Tzedek tested him in his studies.

דֶער זֵיידעֶ האָט געֶמאַכט אַזוֹי גוּט

My grandfather answered so well

אַז זַיין מְלַמֵּד אִיז זֵייעֶר נִתְפָּעֵל געֶוואָרעֶן

that his teacher became exuberant.

האָט זִיך נִיט געֶקעֶנט אַיינהאַלטעֶן

Unable to contain himself,

אוּן געֶזאָגט דעֶם צֶמַח צֶדֶק

he turned to the Tzemach Tzedek:

הַא, וואָס זאָגט אִיהר, עֶר מאַכט גוּט

“Ah! What do you say? Isn’t he doing well!”

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט אִיהם געֶעֶנטפעֶרט

The Tzemach Tzedek replied:

וואָס אִיז דִי הִתְפַּעֲלוּת, אַז תִּפְאֶרֶת שֶׁבְּתִפְאֶרֶת מַאכט גוּט

“What is there to be so excited about when Tiferes shebeTiferes does well…?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 16 of the Omer

מעֶן האָט געֶזאָגט אַמאָל פאַרְ'ן טאַטעֶן

Once, when my father [the Rebbe Rashab] was present, someone said

אִין אַ פאַרבְּרֵיינְגעֶן סְפִירָה-צַייט אִין דִי יאָהרעֶן תּרנ"א-נ"ג

at a farbrengen held during the period of the Counting of the Omer in one of the years from 5651-5653 (1891-1893),

דעֶם אַלטעֶן רֶבִּין'ס חֲסִידִים פְלעֶגעֶן אַלעֶמאָל צֵיילעֶן

“The Alter Rebbe’s chassidim were always counting.”

דעֶר וואָרט אִיז דעֶם טאַטעֶן זֵייעֶר געֶפעֶלעֶן געֶוואָרעֶן

This saying found favor in my father’s eyes.

וְאָמַר

He commented:

אַזוֹי אִיז דעֶר עִנְיַן הָעֲבוֹדָה

“This holds true with regard to Divine service.

דִי שָׁעוֹת דאַרפעֶן זַיין געֶצֵיילטעֶ, דאַן זַיינעֶן דִי טעֶג געֶצֵיילטעֶ

One’s hours must be counted. In this way, the days will also be counted.

אַז עֶס גֵייט אַוועֶק אַ טאָג

When a day passes,

דאַרף מעֶן ווִיסעֶן וואָס מְ'האָט אוֹיפגעֶטאָן אוּן וואָס מְ'דאַרף וַוייטעֶר טאָן

we must know what we have accomplished and what we have yet to accomplish….

בִּכְלַל דאַרף מעֶ

Day 15 of the Omer

הַהִתְוַעֲדוּת דִּסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית

Chassidic farbrengens connected with the Third Meal of Shabbos,

שַׁבָּת מְבָרְכִים

or with Shabbos Mevarchim,

וְיוֹמֵי דְּפַּגְרָא — בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּמוֹעֲדֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ

or with festive occasions such as Rosh Chodesh and chassidic festivals,

צְרִיכִים לְהִתְקַיֵּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

should be held in shul.

הַהִתְוַעֲדּוּת דִּמְלַוֶּה מַלְכָּה

Farbrengens associated with a Melaveh Malkah

אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ, בְּבָתֵּיהֶם הַפְּרָטִים

should be held by members of the chassidic brotherhood in their own homes.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 14 of the Omer

הַקְדָּמַת הַלִּקּוּטֵי תּוֹרָה עַל ג' פָּרָשִׁיּוֹת

The introduction to Likkutei Torah al Gimmel Parshiyos

"לְהָבִין עִנְיַן נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית, הִנֵּה כְתִיב לֹא תֹאכְלוּ"

consists of the maamar entitled Lehavin Inyan HaNefesh HaElokis: Hinei Ksiv Lo Sochlu.

הוּא מַאֲמָר שֶׁאֲמָרוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִפְנֵי הַצֶּמַח צֶדֶק

This discourse was first delivered by the Alter Rebbe to the Tzemach Tzedek,

וַחֲזָרוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק לְפָנָיו

who later reviewed it orally [for the Alter Rebbe].

וַיֹּאמֶר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: נוּ, הַטְעָמָה

The response was: “Nu, and what about the flavoring?”

וַיִּכְתּוֹב הַצֶּמַח צֶדֶק הֲנָחָה עִם הַגָּהוֹת בְּמוּקָּף

The Tzemach Tzedek thereupon recorded the discourse in writing, including his own notes in parentheses.

רַבֵּנוּ הִגִּיהַּ הַהֲנָחָה, וַיְצַו לְהַכְנִיס הַהַגָּהוֹת בִּפְנִים הַמַּאֲמָר

The [Alter] Rebbe edited the record and directed that the notes be included in the body of the text.

עַל פִּי הַצָּעַת אַאַמוּ"ר בָּחֲרוּ בַּמַּאֲמָר זֶה בְּתוֹר הַקְדָּמָה לְהַלִּקוּטֵי תּוֹרָה

[Many years later,] on the suggestion of my revered father, the Rebbe [Rashab], this maamar was chosen to serve as the introduction to Likkutei

Day 13 of the Omer

הַחֲסִידִים שָׁאֲלוּ אֶת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן

Chassidim once asked the Alter Rebbe:

אֵיזֶה עֲבוֹדָה נַעֲלֵית יוֹתֵר

“Which kind of Divine service is superior —

אַהֲבַת ה' אוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

cultivating a love of G‑d or cultivating a love for one’s fellow Jew?”

וַיַּעַן

[The Alter Rebbe] answered:

אַהֲבַת ה' וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת חֲקוּקוֹת

“Loving G‑d and loving one’s fellow Jew are both equally engraved

בְּנִשְׁמָתוֹ רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

in the soul of every Jew.

וּמִקְרָא מָלֵא דִבֵּר הַכָּתוּב אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה

Nevertheless, it is explicitly stated: ‘I have loved you,’ declares G‑d.’

הֲרֵי דִּגְדוֹלָה אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

From this we can conclude that the love for one’s fellow Jew is superior,

דְּאוֹהֵב מַה שֶׁהָאָהוּב אוֹהֵב

because it involves loving what one’s Beloved loves.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 12 of the Omer

דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

Permissible actions

אִם עוֹשֶׂה אוֹתָם לַהֲנָאָתוֹ הֵם רַע גָּמוּר

performed for one’s own pleasure are utterly evil,

כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן (תַּנְיָא פֶּרֶק ז')

as the Alter Rebbe states in ch. 7 of Tanya,

לְפִי דְּקַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמּוּתָּר לָךְ

for one must “sanctify himself in those matters that are permitted.”

צָרִיךְ לְהַכְנִיס קְדוּשָּׁה בַּדְּבָרִים הַמּוּתָּרִים

These matters must be invested with holiness,

שֶׁיִּהְיֶ' בָּהֶם תַּכְלִית שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת יִרְאַת שָׁמַיִם וּמִדּוֹת טוֹבוֹת

so that they will be undertaken for reasons related to Torah, mitzvos, the fear of G‑d, or self-refinement.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 11 of the Omer

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָר

It is Shabbos Mevarchim of the month of Iyar

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: הֲלוֹא כִּבְנֵי כוּשִׁיִים

The haftarah begins Halo chivnei Chushi’im (Amos 9:7-15).

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר

From a talk of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

חֲסִידוּת מאָנט אַז וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וּלְבֵשָׁם

Chassidus demands that [every individual in his Divine service should fulfill — in spiritual terms — the Torah’s instruction concerning the vestments of the Kohen Gadol, the High Priest], “He shall wash his flesh in water, and wear them.”

דאָס הֵייסְט דִי הַשְׂכָּלָה פוּן חֲסִידוּת מוּז אוֹיסוואַ...

Day 10 of the Omer

הָעֲבוֹדָה הִיא בְּכָל אָדָם לְפִי מְהוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ

Every individual is required to serve G‑d according to his nature and spiritual level.

מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִנְקוֹב מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ לִלְטוֹשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת

A person who can pierce pearls or polish gems,

וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת מְלֶאכֶת אֲפִיַּת לֶחֶם

yet occupies himself with baking bread,

וּמוּבָן דּוּגְמַת כָּל זֶה בַּעֲבוֹדָה

— the parallels to this in our Divine service are obvious —

הֲגַם שֶׁהִיא עֲבוֹדָה וּמְלָאכָה הַנִּצְרֶכֶת בִּמְאֹד

even though this too is a much needed task

בְּכָל זֶה לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא

this person is considered to have sinned.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 9 of the Omer

נוֹהֲגִים שֶׁאֵין מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ בִּימֵי סְפִירַת הָעוֹמֶר

It is our custom to refrain from reciting the blessing Shehecheyanu during the period of the Counting of the Omer.

לֹא טוֹב האָבּעֶן מִיר אַלֶע

Everyone has in them something not so good.

שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל אִיז געֶוועֶן אַן עֲבוֹדָה אִין בֵּית הַמִּקְדָשׁ

Sending the goat to Azazel was one of the services in the Beis HaMikdash.

ווִי בּאַלד אַ נִבְרָא אִיז דאָ לֹא טוֹב

Since something not good exists within a human being,

דאַרְף מעֶן עֶס אַוועֶקשִׁיקעֶן אִין אֶרֶץ גְּזֵרָה

it must be banished to “an uninhabited place.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Isru Chag, Day 8 of the Omer

עֶס אִיז פאַראןַ דעֶר עִנְיָן

The concept

וואָס אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אִיז דעֶר גִּלּוּי פוּן מָשִׁיחַ, וואָס אִיז שַׁיָּךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל

that there is a revelation of Mashiach on the Last Day of Pesach is relevant to the entire Jewish people.

פֶּסַח אִיז דאָך דעֶר מְדַלֵּג אוּן לֵיל שִׁמּוּרִים

On Pesach, [the dynamic between G‑d and His people is characterized by] a “leap,” and [Pesach begins with] “the night of G‑d’s watchfulness.”

אוּן בִּכְלָל העֶרְט זִיך חֵרוּת'דִיק

Overall, we experience freedom.

אוּן נאָכדעֶם פאַלט מעֶן אַרַיין אִין וועֶלְט

Afterwards, however, we are plunged back into the world.

אִיז דאָס אִיז דעֶר גִּלּוּי פוּן מָשִׁיחַ

This, then, is the above-mentioned revelation of Mashiach —

דעֶר תּוֹקֶף וואָס עֶס גִיט אַז מְ'זאָל קעֶנעֶן געֶהְן אִין וועֶלְט

the resolute power that it generates, enabling us to continue on in the world.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gm

The Last Day of Pesach, Day 7 of the Omer

בַּיּוֹם מְהַדְּרִים

[On the last day of Pesach,] one makes a point of observing the following sequence:

לְקַדֵּשׁ

One first recites the daytime Kiddush,

אַחַר כָּךְ מִתְפַּלְלִים תְּפִלַּת הַמִּנְחָה

then Minchah,

וְאַחַר זֶה סְעוּדַּת יוֹם טוֹב

and only then comes the festive meal of Yom-Tov.

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה אוֹכֵל ג' סְעוּדּוֹת בְּאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח

It was the custom of the Baal Shem Tov to partake of three meals on the Last Day of Pesach.

סְעוּדַּת אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח הָיְתָה נִקְרֵאת — אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — מָשִׁיחַ'ס סְעוּדָּה

The last of these he called Mashiach’s Seudah — “the festive meal of Mashiach,”

אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אִיז מָשִׁיחַ'ס סְעוּדָּה

the Last Day of Pesach is Mashiach’s meal

וַוייל אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח אִיז מֵאִיר גִּילּוּי הֶאָרַת הַמָּשִׁיחַ

for on the last day of Pesach, the radiance of...

The Seventh Day of Pesach, Day 6 of the Omer

בְּעֵת קְרִיאַת הַשִׁירָה - עוֹמְדִים

It is customary to stand while the Song [of the Sea] is being read [in the synagogue].

אִין לְיוּבּאַוִויטְשׁ פְלעֶגט מעֶן זַיין אוֹיף שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

It was customary in Lubavitch to remain awake on the night of the Seventh Day of Pesach,

אוֹיךְ שָׁבוּעוֹת אוּן הוֹשַעֲנָא רַבָּה

and on the nights of Shavuos and Hoshana Rabbah.

אַז אִיךְ בִּין אַלְט געֶוועֶן נַיין יאָהר

From when I turned nine,

האָבּ אִיךְ זִיךְ שׁוֹין נִיט געֶלֵייגט שְׁלאָפעֶן שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

I did not go to sleep on the night of the Seventh Day of Pesach.

מְ'דאַרף לעֶרנעֶן אַ גאַנצעֶ נאַכט

We should study Torah the entire night.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 5 of the Omer

פַּעַם נִכְנַס כְּבוֹד קְדֻשַּׁת הָרַב חַיִּים אַבְרָהָם (בֶּן רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

R. Chayim Avraham, the Alter Rebbe’s son, once visited

אֶל אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי בְּחַג הַפֶּסַח

[his elder brother,] the Mitteler Rebbe, on Pesach

לֵאמֹר גוּט יוֹם טוֹב

to wish him Gut Yom-Tov.

וְסִפֵּר אָז — הָרַב חַיִּים אַבְרָהָם

R. Chayim Avraham related

שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

that the Alter Rebbe had said:

פֶּסַח דאַרף אֵיינעֶר דעֶם אַנְדעֶרעֶן נִיט מְכַבֵּד זַיין בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

“On Pesach, one should not offer a guest food or drink,

אָבּעֶר נעֶמעֶן אַלֵיין מעֶג מעֶן

but the visitor may partake on his own.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Shabbos Chol HaMoed Pesach, Day 4 of the Omer

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה

[Whenever Shabbos coincides with Yom-Tov or (as in the present case) with one of the days of Chol HaMoed,] the wording [in the last stanza of the Lechah Dodi hymn in Friday evening’s Kabbalas Shabbos service] is gam besimchah u’vetzahalah (“both with rejoicing and gladness”).

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. אֵשֶׁת חַיִל. מִזְמוֹר לְדָוִד. דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ — אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

[In the above-described situation,] the passages beginning Shalom aleichem, Eishes chayil, Mizmor leDavid and Da hi seudasa [that are recited on Friday evening], and the passages beginning VeYiten Lecha [that are recited after Havdalah], should be said in a whisper.

פַעַם פֵּרֵשׁ אַאַמוּ"ר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once gave the following [mysti...

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אַבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ

The psalm beginning Hodu is not recited before the Afternoon Service, but the passage beginning Pasach Eliyahu is recited.

שְׁנַת תּר"ח אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר עַל פָּסוּק אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה גו

In the year 5608 (1848), the Tzemach Tzedek delivered the maamar entitled Im Kesef Talveh — “When you will lend money (lit., ‘silver’)….”

כֶּסֶף הוּא הַנְּשָׁמָה

There he explained that kesef (“silver”) alludes to the soul,

עַל שֵׁם שֶׁהִיא תָּמִיד בְּכוֹסֶף וּתְשׁוּקָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה

for it constantly yearns to ascend,

וּכְדִכְתִיב רוּחַ הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה

as it is written, “The spirit of man ascends upward.”

דְּאָדָם הֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם

The word adam (“man”) refers to the Jewish people, of whom it is said, “You are called man.”

וְהַנְּשָׁמָה נְתוּנָה בְּהַלְוָאָה לְהָאָדָם

Now, the soul is given to a person on loan,

וּכְתִיב יָמִים יוּצָּרוּ גו

as it is written, “Days are created.”

דְּיֵשׁ מִסְפָּר קָבוּעַ כו

[Every individual is allotted] a fixed number of days,

וְ

Day 2 of the Omer

הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח

[The Haggadah states: Vechol harmarbeh lesaper biyetzias Mitzrayim, harei zeh meshubach — lit., “Whoever relates the story of the Exodus from Egypt at length, this [person] is praiseworthy.”]

זֶה, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה דִקְדוּשָּׁה, הִנֵה אֱלֹקֵינוּ זֶה

[The word] zeh (“this”) denotes a distinct level of holiness, as implied by the phrase, Hinei Elokeinu zeh — “Behold, this is our G‑d.”

וְכָל הַמַּרְבֶּה כו' זֶה שֶׁלּוֹ הוּא מְשׁוּבָּח

When a person tells the story of the Exodus at length, his capacity to perceive G‑dliness [so that he can say “This is it!”] is praiseworthy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The 2nd day of the Festival of Matzos, Day 1 of the Omer

לֵיל בּ דְּחַג הַמַּצּוֹת, קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּכָל יוֹם טוֹב

On the second night of Pesach, the Prayer before Retiring at Night is recited as on other festivals.

גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose father is (G‑d forbid) no longer alive

אוֹמֵר לִפְנֵי מַה נִּשְׁתַּנָּה

should introduce the Four Questions by saying:

טאַטעֶ אִיךְ וועֶל בּאַ דִיר פְרעֶגעֶן פִיר קַשְׁיוֹת

Tatte, ich vel ba dir fregn fir kashes — “Father, I’m going to ask you four questions.”

וְסְמוּכוֹת לָזֶה

Support for this practice can be found

שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב וְאֵם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose parents are (G‑d forbid) no longer alive

צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

should say, in the Grace after Meals.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי כו' אִמִּי מוֹרָתִי כו

“May the Merciful One bless my f

The 1st day of the Festival of Matzos

לְמָרוֹר וַחֲזֶרֶת - הֵן חְרֵיין וְהֵן סאַלאַט

Horseradish and romaine lettuce are both used for both the maror and the chazeres.

קִדּוּשׁ בַּעֲמִידָה

Kiddush is recited while standing.

הֵא לַחְמָא - הַהֵא בְּצֵירֵי

The first word in the phrase Hei lachma anya is vocalized with a tzeirei [rather than a kamatz].

בְּבִרְכַּת אֲכִילַת מָרוֹר מְכַוְנִים גַּם עַל מָרוֹר שֶׁבַּכּוֹרֵךְ

When reciting the blessing al achilas maror, one should also have in mind the maror in the korech.

בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה אַאַמוּ"ר מְקַצֵר בִּכְדֵי לֶאֱכוֹל הָאֲפִיקוֹמָן לִפְנֵי חֲצוֹת

During the first Seder, my revered father, the Rebbe [Rashab], would limit [his oral commentary on the Haggadah], so that the Afikoman could be eaten before midnight.

אֲבָל בַּשֵּׁנִי הָיָה מַאֲרִיךְ

On the second night, by contrast, he would elaborate.

מַתְחִיל לִפְנֵי שָׁעָה ט וְגוֹמְרוֹ...

בְּדִיקַת חָמֵץ אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית

The search for chametz takes place after the Evening Service.

בְּבֵית רַבֵּנוּ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַב לְמוּרְשֶׁה

In the household of the Rebbe, it was customary not to appoint the rav as an agent to sell the chametz,

אֶלָּא לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ וּבְעָרֵב קַבְּלָן

but rather to sell him the chametz, [confirming the transaction even in such a case by] a fully-responsible guarantor.

בַּאֲפִיַּת הַשְּׁמוּרָה עֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת, הָיָה אַאַמוּ"ר נוֹכֵחַ

My revered father, the Rebbe [Rashab], used to be present when the shemurah-matzah was baked after midday on the eve of Pesach.

וְאוֹמֵר גַּם כֵּן הַלֵּל

He would join in the Hallel [that is customarily recited at that time],

וְהָיָה מַפְסִיק — גַּם בְּאֶמְצַע פֶּרֶק

but would interrupt his recitation — even in the midst of a chapter —

לְהוֹרוֹת בְּהַנּוֹגֵעַ לְהַלִּישָׁה, אֲפִיָּה וּכְהַאי גַּוְנָא

t

הִלּוּלָא שֶׁל כְּבוֹד קְדוּשַּׁת הַצֶּמַח צֶדֶק.

[This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe, the Tzemach Tzedek,

נִסְתַּלֵּק שְׁנַת תּרכ"ו בְּליוּבּאַוִויטְש, וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

who passed away in 5626 (1866) in Lubavitch and was brought to rest there.

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] related

הַצֶּמַח צֶדֶק הִתְחִיל לִכְתּוֹב נִגְלָה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה

that [his father,] the Tzemach Tzedek, began writing [his novellae on] nigleh and Chassidus when he was twelve years old.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הפטורה: וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים

[On Shabbos Parshas Metzora], the haftarah begins Ve’arbaah anashim (II Melachim 7:3-20).

בְּמִנְחָה: עֲבָדִים הָיִינוּ

[On Shabbos HaGadol, after] Minchah, [we read part of the Haggadah, from] Avadim hayinu [until lechaper al kol avonoseinu].

מִזְּמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צִבְאוֹת ה

Ever since the time of the Exodus from Egypt, the Jewish people have been called Tzivos HaShem, “G‑d’s army.”

הַהֶפְרֵשׁ בֵּין עֲבָדִים — שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — וּצְבָאוֹת הוּא

The Jewish people are [also] called servants. The difference between servants and an army [can be explained as follows]:

עֶבֶד עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת רַבּוֹ — וּבָזֶה כַּמָּה דַּרְגוֹת

A servant performs work for his master on various levels —

נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת, עוֹשֶׂה שְׁאָר מְלָאכוֹת, עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת פְּשׁוּטוֹת

one pierces pearls, one works in other crafts, another carries out unskilled tasks.

וְיֵשׁ בָּזֶה יְגִיעָה וְעָמָל רַב, אֲבָל אֵין זֶה עִנ...

בְּיוֹם הַהוּלֶּדֶת

On one’s birthday

עַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד

one should spend some time in seclusion,

וּלְהַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹתָיו וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם

bringing to mind recollections from the past and pondering over them.

וְהַצְּרִיכִים תִּקּוּן וּתְשׁוּבָה יָשׁוּב וִיתַקְּנֵם

As to those [of his bygone actions] that call for rectification or repentance, one should repent and rectify them.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּדְבַר הַתַּעֲמוּלָה בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה בְּמוֹשָׁבוֹ

Regarding efforts [to increase the observance of] taharas hamishpachah in your locale,

יִתְבּוֹנֵן בָּזֶה

contemplate on this:

אִילּוּ יְצוּיָּר, אֲשֶׁר ה' אִנָּה לְיָדוֹ לְהַצִּיל מוֹשַׁב יְהוּדִים מִכִּלָּיוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלַן

If G‑d enabled you to save an entire Jewish community from destruction,

הִנֵּה בֶּטַח הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל זֶה

you would certainly be willing to sacrifice your life to do so.

וְהָיָה מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, עַל גּוֹדֶל הַחֶסֶד לְזַכּוֹתוֹ בִּזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה

Moreover, you would praise and laud Him for His kindness in granting you this great merit.

כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן הִיא תַּעֲמוּלָה זוֹ

Now, such a merit, and even greater than that, is accrued by popularizing the laws of family purity.

שֶׁהִיא הַצָּלַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

This actually saves lives.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נִיט הַייזעֶר אוּן געֶלְד אִיז דעֶר אִידִישׁעֶר רַייכְטוּם

Jewish wealth is not houses and money.

דעֶר אִידִישׁעֶר אֵייבִּיקעֶר רַייכְטוּם אִיז

Jewish wealth, which is eternal, is

אַז מעֶן אִיז אִידעֶן וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

the observance of Torah and mitzvos,

אוּן מְ'בְּרֵיינגְט אוֹיף דעֶר וועֶלְט קִינְדעֶר אוּן אֵיינִיקְלאַך

and bringing children and grandchildren into the world

וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

who will observe the Torah and its mitzvos.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כָּל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ

Every soul has its own [designated] Divine service in the realm of intellect and emotion, each according to its nature and disposition.

וּכְתִיב מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי

It is written, “Make me wise from my enemies” —

מֵהַהֲטָיוֹת הָרָעוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּמִדּוֹתָיו הַטִּבְעִיּוֹת

that is, from the negative leanings that a person senses in his own undeveloped character traits,

מִזֶּה מִתְחַכֵּם וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְכַלְכֵּל תִּקּוּן מִדּוֹתָיו

he can gain wisdom and know how to tackle his tasks of self-refinement,

וְשִׁעְבּוּד הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

and how to harness his personal strengths to G‑d’s service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נוּסַח וַיְהִי בִּנְסוֹעַ: וְכִרְצוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

In the passage [Al Hakol… recited after] Vayehi binso’a haaron [when the Torah is taken out on Shabbos and Yom-Tov], the wording is vechirtzon kol amcha beis Yisrael.

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: בָּרוּכאָווִיטְשׁ

The Alter Rebbe’s family name was Baruchovitch;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל בְּנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי: שְׁנֵיאוּרִי

the family name of his son, the Mitteler Rebbe, was Shneuri;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק: שְׁנֵיאוֹרְסאָהְן

the family name of the Tzemach Tzedek was Schneerson.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַנִּסָּיוֹן הֶרְאָה

Experience has shown

אֲשֶׁר כְּשֶׁמְּמַעְטִים בַּחֲקִירוֹת

that when one limits his speculation [about what to do]

וְעוֹבְדִים בְּסֵדֶר וּבְתוֹקֶף

and works instead in a structured and determined way,

עַל פִּי הַנְּעִימוּת שֶׁל תּוֹרָה

[but simultaneously] according to the Torah’s pleasant ways —

יָמִין מְקָרֶבֶת וּשְׂמֹאל דּוֹחָה

“the right hand draws near, while the left hand parries” —

אֲזַי פּוֹעֲלִים בְּוַדַּאי

he will certainly have an effect [on others].

וּבִּפְרָט בָּעִנְיָנִים הָעִיקָּרִים מֵעִקְּרֵי הַדָּת

This is particularly true with regard to [communicating] the fundamental principles of our faith.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּרְצֵה דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

[A grammatical point:] In the paragraph beginning Retzeh in the Grace after Meals,

אוֹמְרִים “בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת" - בֵּית דְּגוּשָׁה, “וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת" - בֵּית רְפוּיָה

the letter beis in the phrase baal hayeshuos has a dagesh, whereas the same letter in the following phrase (u’vaal hanechamos) does not have a dagesh.

אַאַזְמוּ"ר אָמַר בְּמַאֲמַר רז"ל לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ

The Sages teach: “It is not a person’s place that enhances his honor [kavod]; it is the person that enhances the honor of his place.” On this teaching my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], commented:

כָּבוֹד יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

“There are two ways to understand the word kavod:

לָשׁוֹן כַּבְדָא כְּמַאֲמַר רז"ל כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה נַעֲשָׂה לִבּוֹ כְּכָבֵד

“Its three root-letters spell kaved, which means a liver. The same word appears in the phrase, kaved lev Par’oh, where it means that...

עֲבוֹדַת בַּעֲלֵי עֲסָקִים מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי סְעִיפִים עִקָּרִים

For a businessman, Divine service comprises two main components:

א) הָעֲבוֹדָה עִם עַצְמוֹ

(a) Divine service relating to himself:

בְּעֵת עָסְקוֹ מַמָּשׁ בְּשָׁעָה הַפְּנוּיָה, בְּיָשְׁבוֹ בַּחֲנוּת וְכַדּוֹמֶה

During free time in the midst of his activities, such as while sitting in his store,

יִלְמוֹד מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת פֶּרֶק תַּנְיָא

he should study a passage of the Mishnah or a chapter of Tanya.

וִיהִי לוֹ אֵיזֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ חוּמָשׁ מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא, שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל פֶּה

He should know certain Torah teachings by heart, such as extracts from Chumash, Mishnayos, Tehillim, or Tanya,

לְמַעַן שֶׁיּוּכַל לַחֲזוֹר עֲלֵיהֶם בְּהָלְכוֹ בָּרְחוֹב, בַּשּׁוּק וְכַדּוֹמֶה

so that he can review them while walking in the street, the marketplace and the like.

ב) הָעֲבוֹדָה עִם זוּלָתוֹ

(b) Divine service relating to others:

בְּעֵת הַדִּבּוּר בְּעִנְיָנֵי עֵסֶק

While talking business,

יְסַבֵּב הַדִּבּוּר לְסַפֵּר אֵיזֶה סִפּוּר תּוֹכְנִי

he should deftly divert the course of the conversation so that he can relate a story with a message.

וְלִמְצוֹא עִלָּה וְסִבָּה לְעוֹרֵר

מִשִּׁעוּרֵי אַאַמוּ"ר

The daily study schedule of my revered father, the Rebbe [Rashab], included

בְּכָל יוֹם פַּרְשָׁה חוּמָשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

the daily passage of Chumash with the commentary of Rashi;

אֲמִירַת תַּנַ"ךְ בְּעַל פֶּה: קאַפִּיטְל אֶחָד מִתּוֹרָה וְכֵן מִנְּבִיאִים וְכֵן מִכְּתוּבִים

reciting the Tanach by heart — one chapter from the Torah, from the Prophets, and from the Writings;

פֶּרֶק אֶחָד מִשְׁנָיוֹת

one chapter of Mishnah;

שִׁעוּר גְּמָרָא לְעִיּוּנֵי בּ' דַפִּים לְשָׁבוּעַ

a session of in-depth Gemara study, covering two folios a week;

שִׁעוּר לְמִיגְרַס ג' דַפִּים לְיוֹם

a review of three [Talmudic] folios per day;

שִׁעוּר בִּירוּשַׁלְמִי

a study of the Talmud Yerushalmi;

גַּם שִׁעוּר — לֹא בְּ‏כָל יוֹם — בְּפּוֹסְקִים

and a study session — though not every day — in the works of the halachic authorities.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָיָה מְסַיֵּם כָּל הַמִּדְרָשׁ רַבָּה

In the course of the year he would also study the entire Midrash Rabbah.

לֹוֶה בַּסִּדְרוֹת הָאֲרוּכּוֹת וּפוֹרֵעַ בַּקְּצָרוֹת

In week