The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

Day 2 of the Omer

הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח

[The Haggadah states: Vechol harmarbeh lesaper biyetzias Mitzrayim, harei zeh meshubach — lit., “Whoever relates the story of the Exodus from Egypt at length, this [person] is praiseworthy.”]

זֶה, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה דִקְדוּשָּׁה, הִנֵה אֱלֹקֵינוּ זֶה

[The word] zeh (“this”) denotes a distinct level of holiness, as implied by the phrase, Hinei Elokeinu zeh — “Behold, this is our G‑d.”

וְכָל הַמַּרְבֶּה כו' זֶה שֶׁלּוֹ הוּא מְשׁוּבָּח

When a person tells the story of the Exodus at length, his capacity to perceive G‑dliness [so that he can say “This is it!”] is praiseworthy.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

The 2nd day of the Festival of Matzos, Day 1 of the Omer

לֵיל בּ דְּחַג הַמַּצּוֹת, קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בְּכָל יוֹם טוֹב

On the second night of Pesach, the Prayer before Retiring at Night is recited as on other festivals.

גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose father is (G‑d forbid) no longer alive

אוֹמֵר לִפְנֵי מַה נִּשְׁתַּנָּה

should introduce the Four Questions by saying:

טאַטעֶ אִיךְ וועֶל בּאַ דִיר פְרעֶגעֶן פִיר קַשְׁיוֹת

Tatte, ich vel ba dir fregn fir kashes — “Father, I’m going to ask you four questions.”

וְסְמוּכוֹת לָזֶה

Support for this practice can be found

שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב וְאֵם, רַחֲמָנָא לִצְלָן

Even a person whose parents are (G‑d forbid) no longer alive

צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

should say, in the Grace after Meals.

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי כו' אִמִּי מוֹרָתִי כו

“May the Merciful One bless my f

The 1st day of the Festival of Matzos

לְמָרוֹר וַחֲזֶרֶת - הֵן חְרֵיין וְהֵן סאַלאַט

Horseradish and romaine lettuce are both used for both the maror and the chazeres.

קִדּוּשׁ בַּעֲמִידָה

Kiddush is recited while standing.

הֵא לַחְמָא - הַהֵא בְּצֵירֵי

The first word in the phrase Hei lachma anya is vocalized with a tzeirei [rather than a kamatz].

בְּבִרְכַּת אֲכִילַת מָרוֹר מְכַוְנִים גַּם עַל מָרוֹר שֶׁבַּכּוֹרֵךְ

When reciting the blessing al achilas maror, one should also have in mind the maror in the korech.

בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן הָיָה אַאַמוּ"ר מְקַצֵר בִּכְדֵי לֶאֱכוֹל הָאֲפִיקוֹמָן לִפְנֵי חֲצוֹת

During the first Seder, my revered father, the Rebbe [Rashab], would limit [his oral commentary on the Haggadah], so that the Afikoman could be eaten before midnight.

אֲבָל בַּשֵּׁנִי הָיָה מַאֲרִיךְ

On the second night, by contrast, he would elaborate.

מַתְחִיל לִפְנֵי שָׁעָה ט וְגוֹמְרוֹ...

בְּדִיקַת חָמֵץ אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית

The search for chametz takes place after the Evening Service.

בְּבֵית רַבֵּנוּ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַב לְמוּרְשֶׁה

In the household of the Rebbe, it was customary not to appoint the rav as an agent to sell the chametz,

אֶלָּא לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ וּבְעָרֵב קַבְּלָן

but rather to sell him the chametz, [confirming the transaction even in such a case by] a fully-responsible guarantor.

בַּאֲפִיַּת הַשְּׁמוּרָה עֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת, הָיָה אַאַמוּ"ר נוֹכֵחַ

My revered father, the Rebbe [Rashab], used to be present when the shemurah-matzah was baked after midday on the eve of Pesach.

וְאוֹמֵר גַּם כֵּן הַלֵּל

He would join in the Hallel [that is customarily recited at that time],

וְהָיָה מַפְסִיק — גַּם בְּאֶמְצַע פֶּרֶק

but would interrupt his recitation — even in the midst of a chapter —

לְהוֹרוֹת בְּהַנּוֹגֵעַ לְהַלִּישָׁה, אֲפִיָּה וּכְהַאי גַּוְנָא

t

הִלּוּלָא שֶׁל כְּבוֹד קְדוּשַּׁת הַצֶּמַח צֶדֶק.

[This date is] the anniversary of the passing of the Rebbe, the Tzemach Tzedek,

נִסְתַּלֵּק שְׁנַת תּרכ"ו בְּליוּבּאַוִויטְש, וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

who passed away in 5626 (1866) in Lubavitch and was brought to rest there.

מִסִּפּוּרֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] related

הַצֶּמַח צֶדֶק הִתְחִיל לִכְתּוֹב נִגְלָה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה

that [his father,] the Tzemach Tzedek, began writing [his novellae on] nigleh and Chassidus when he was twelve years old.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הפטורה: וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים

[On Shabbos Parshas Metzora], the haftarah begins Ve’arbaah anashim (II Melachim 7:3-20).

בְּמִנְחָה: עֲבָדִים הָיִינוּ

[On Shabbos HaGadol, after] Minchah, [we read part of the Haggadah, from] Avadim hayinu [until lechaper al kol avonoseinu].

מִזְּמַן יְצִיאַת מִצְרַיִם נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צִבְאוֹת ה

Ever since the time of the Exodus from Egypt, the Jewish people have been called Tzivos HaShem, “G‑d’s army.”

הַהֶפְרֵשׁ בֵּין עֲבָדִים — שֶׁנִּקְרְאוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — וּצְבָאוֹת הוּא

The Jewish people are [also] called servants. The difference between servants and an army [can be explained as follows]:

עֶבֶד עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת רַבּוֹ — וּבָזֶה כַּמָּה דַּרְגוֹת

A servant performs work for his master on various levels —

נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת, עוֹשֶׂה שְׁאָר מְלָאכוֹת, עוֹשֶׂה מְלָאכוֹת פְּשׁוּטוֹת

one pierces pearls, one works in other crafts, another carries out unskilled tasks.

וְיֵשׁ בָּזֶה יְגִיעָה וְעָמָל רַב, אֲבָל אֵין זֶה עִנ...

בְּיוֹם הַהוּלֶּדֶת

On one’s birthday

עַל הָאָדָם לְהִתְבּוֹדֵד

one should spend some time in seclusion,

וּלְהַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹתָיו וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם

bringing to mind recollections from the past and pondering over them.

וְהַצְּרִיכִים תִּקּוּן וּתְשׁוּבָה יָשׁוּב וִיתַקְּנֵם

As to those [of his bygone actions] that call for rectification or repentance, one should repent and rectify them.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּדְבַר הַתַּעֲמוּלָה בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה בְּמוֹשָׁבוֹ

Regarding efforts [to increase the observance of] taharas hamishpachah in your locale,

יִתְבּוֹנֵן בָּזֶה

contemplate on this:

אִילּוּ יְצוּיָּר, אֲשֶׁר ה' אִנָּה לְיָדוֹ לְהַצִּיל מוֹשַׁב יְהוּדִים מִכִּלָּיוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלַן

If G‑d enabled you to save an entire Jewish community from destruction,

הִנֵּה בֶּטַח הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל זֶה

you would certainly be willing to sacrifice your life to do so.

וְהָיָה מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, עַל גּוֹדֶל הַחֶסֶד לְזַכּוֹתוֹ בִּזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה

Moreover, you would praise and laud Him for His kindness in granting you this great merit.

כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן הִיא תַּעֲמוּלָה זוֹ

Now, such a merit, and even greater than that, is accrued by popularizing the laws of family purity.

שֶׁהִיא הַצָּלַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

This actually saves lives.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נִיט הַייזעֶר אוּן געֶלְד אִיז דעֶר אִידִישׁעֶר רַייכְטוּם

Jewish wealth is not houses and money.

דעֶר אִידִישׁעֶר אֵייבִּיקעֶר רַייכְטוּם אִיז

Jewish wealth, which is eternal, is

אַז מעֶן אִיז אִידעֶן וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

the observance of Torah and mitzvos,

אוּן מְ'בְּרֵיינגְט אוֹיף דעֶר וועֶלְט קִינְדעֶר אוּן אֵיינִיקְלאַך

and bringing children and grandchildren into the world

וואָס הִיטעֶן אָפּ תּוֹרָה אוּן מִצְוֹת

who will observe the Torah and its mitzvos.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כָּל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ

Every soul has its own [designated] Divine service in the realm of intellect and emotion, each according to its nature and disposition.

וּכְתִיב מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי

It is written, “Make me wise from my enemies” —

מֵהַהֲטָיוֹת הָרָעוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּמִדּוֹתָיו הַטִּבְעִיּוֹת

that is, from the negative leanings that a person senses in his own undeveloped character traits,

מִזֶּה מִתְחַכֵּם וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְכַלְכֵּל תִּקּוּן מִדּוֹתָיו

he can gain wisdom and know how to tackle his tasks of self-refinement,

וְשִׁעְבּוּד הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

and how to harness his personal strengths to G‑d’s service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נוּסַח וַיְהִי בִּנְסוֹעַ: וְכִרְצוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

In the passage [Al Hakol… recited after] Vayehi binso’a haaron [when the Torah is taken out on Shabbos and Yom-Tov], the wording is vechirtzon kol amcha beis Yisrael.

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: בָּרוּכאָווִיטְשׁ

The Alter Rebbe’s family name was Baruchovitch;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל בְּנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי: שְׁנֵיאוּרִי

the family name of his son, the Mitteler Rebbe, was Shneuri;

כִּנּוּי מִשְׁפָּחָה שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק: שְׁנֵיאוֹרְסאָהְן

the family name of the Tzemach Tzedek was Schneerson.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַנִּסָּיוֹן הֶרְאָה

Experience has shown

אֲשֶׁר כְּשֶׁמְּמַעְטִים בַּחֲקִירוֹת

that when one limits his speculation [about what to do]

וְעוֹבְדִים בְּסֵדֶר וּבְתוֹקֶף

and works instead in a structured and determined way,

עַל פִּי הַנְּעִימוּת שֶׁל תּוֹרָה

[but simultaneously] according to the Torah’s pleasant ways —

יָמִין מְקָרֶבֶת וּשְׂמֹאל דּוֹחָה

“the right hand draws near, while the left hand parries” —

אֲזַי פּוֹעֲלִים בְּוַדַּאי

he will certainly have an effect [on others].

וּבִּפְרָט בָּעִנְיָנִים הָעִיקָּרִים מֵעִקְּרֵי הַדָּת

This is particularly true with regard to [communicating] the fundamental principles of our faith.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּרְצֵה דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן

[A grammatical point:] In the paragraph beginning Retzeh in the Grace after Meals,

אוֹמְרִים “בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת" - בֵּית דְּגוּשָׁה, “וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת" - בֵּית רְפוּיָה

the letter beis in the phrase baal hayeshuos has a dagesh, whereas the same letter in the following phrase (u’vaal hanechamos) does not have a dagesh.

אַאַזְמוּ"ר אָמַר בְּמַאֲמַר רז"ל לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ

The Sages teach: “It is not a person’s place that enhances his honor [kavod]; it is the person that enhances the honor of his place.” On this teaching my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], commented:

כָּבוֹד יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

“There are two ways to understand the word kavod:

לָשׁוֹן כַּבְדָא כְּמַאֲמַר רז"ל כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה נַעֲשָׂה לִבּוֹ כְּכָבֵד

“Its three root-letters spell kaved, which means a liver. The same word appears in the phrase, kaved lev Par’oh, where it means that...

עֲבוֹדַת בַּעֲלֵי עֲסָקִים מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי סְעִיפִים עִקָּרִים

For a businessman, Divine service comprises two main components:

א) הָעֲבוֹדָה עִם עַצְמוֹ

(a) Divine service relating to himself:

בְּעֵת עָסְקוֹ מַמָּשׁ בְּשָׁעָה הַפְּנוּיָה, בְּיָשְׁבוֹ בַּחֲנוּת וְכַדּוֹמֶה

During free time in the midst of his activities, such as while sitting in his store,

יִלְמוֹד מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת פֶּרֶק תַּנְיָא

he should study a passage of the Mishnah or a chapter of Tanya.

וִיהִי לוֹ אֵיזֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ חוּמָשׁ מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא, שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל פֶּה

He should know certain Torah teachings by heart, such as extracts from Chumash, Mishnayos, Tehillim, or Tanya,

לְמַעַן שֶׁיּוּכַל לַחֲזוֹר עֲלֵיהֶם בְּהָלְכוֹ בָּרְחוֹב, בַּשּׁוּק וְכַדּוֹמֶה

so that he can review them while walking in the street, the marketplace and the like.

ב) הָעֲבוֹדָה עִם זוּלָתוֹ

(b) Divine service relating to others:

בְּעֵת הַדִּבּוּר בְּעִנְיָנֵי עֵסֶק

While talking business,

יְסַבֵּב הַדִּבּוּר לְסַפֵּר אֵיזֶה סִפּוּר תּוֹכְנִי

he should deftly divert the course of the conversation so that he can relate a story with a message.

וְלִמְצוֹא עִלָּה וְסִבָּה לְעוֹרֵר

מִשִּׁעוּרֵי אַאַמוּ"ר

The daily study schedule of my revered father, the Rebbe [Rashab], included

בְּכָל יוֹם פַּרְשָׁה חוּמָשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

the daily passage of Chumash with the commentary of Rashi;

אֲמִירַת תַּנַ"ךְ בְּעַל פֶּה: קאַפִּיטְל אֶחָד מִתּוֹרָה וְכֵן מִנְּבִיאִים וְכֵן מִכְּתוּבִים

reciting the Tanach by heart — one chapter from the Torah, from the Prophets, and from the Writings;

פֶּרֶק אֶחָד מִשְׁנָיוֹת

one chapter of Mishnah;

שִׁעוּר גְּמָרָא לְעִיּוּנֵי בּ' דַפִּים לְשָׁבוּעַ

a session of in-depth Gemara study, covering two folios a week;

שִׁעוּר לְמִיגְרַס ג' דַפִּים לְיוֹם

a review of three [Talmudic] folios per day;

שִׁעוּר בִּירוּשַׁלְמִי

a study of the Talmud Yerushalmi;

גַּם שִׁעוּר — לֹא בְּ‏כָל יוֹם — בְּפּוֹסְקִים

and a study session — though not every day — in the works of the halachic authorities.

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָיָה מְסַיֵּם כָּל הַמִּדְרָשׁ רַבָּה

In the course of the year he would also study the entire Midrash Rabbah.

לֹוֶה בַּסִּדְרוֹת הָאֲרוּכּוֹת וּפוֹרֵעַ בַּקְּצָרוֹת

In week

הִלּוּלָא שֶׁל כְּבוֹד קְדֻשַּׁת אַאַמוּ"ר

The hillula (yahrzeit) of my revered father, the Rebbe [Rashab].

נִסְתַּלֵּק אוֹר לְיוֹם א' בּ' נִיסָן שְׁנַת תר"ף בְּראָסְטאָב. וְשָׁם מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד

He passed away on Saturday night, 2 Nissan, 5680 (1920) in Rostov, and there he was brought to rest.

מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר אֲמָרוֹ בָּרַבִּים, אַחֲרֵי הִסְתַּלְקוּת אָבִיו

His first public maamar after the passing of his father [the Rebbe Maharash]

בְּיוֹם הַשֵּׁנִי דְחַג הַסּוּכּוֹת תרמ"ג

was delivered on the second day of Sukkos, 5643 (1882).

וּמַתְחִיל כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ כו

It begins with the words, Keser yitnu lecha (“They will give You a crown”).

מַאֲמָר — בָּרַבִּים — הָאַחֲרוֹן בִּהְיוֹתוֹ בְּעָלְמָא דֵין

The last maamar he delivered publicly while he was in this world

בִּסְעוּדַּת פּוּרִים תר"ף

was at the festive meal of Purim, 5680 (1920).

וּמַתְחִיל רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק גוֹ' קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ

It begins with the words, Reishis goyim Amalek…, Ketz sam lachoshech (“Amalek is the first of the nations…”; “[G‑d] has set an end to darkness”).

Text and Translation courtesy of Sichos in Englis

כָּל הַחֹדֶשׁ אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

Tachanun is omitted throughout this month.

אַחַר אֲמִירַת הַנָּשִׂיא אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן הַנִּדְפָּס בְּסִדּוּר תּוֹרָה אוֹר

After reciting the [passages recounting the offerings] of the Nesi'im we add the prayer beginning Yehi ratzon, as printed in the Siddur Torah Or.

וְגַם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם אוֹמְרִים אוֹתוֹ

Kohanim and levi’im should also recite it.

אַאַמוּ"ר צִיוָּה לְגִיסוֹ הָרַב מֹשֶׁה האָרעֶנְשׁטֵיין הַכֹּהֵן

My revered father, the Rebbe [Rashab], instructed his brother-in-law, R. Moshe Hornstein HaKohen

לֵאמֹר הַיְּהִי רָצוֹן שֶׁאַחַר הַנָּשִׂיא

to recite the Yehi ratzon after the offering of each of the Nesi’im.

וְאָמַר לוֹ כִּי אֲפִילוּ כֹּהֵן וְלֵוִי צָרִיךְ לְאָמְרוֹ

He told him that even a kohen and a levi should recite this prayer,

כִּי זֶה שַׁיָּךְ לָעִבּוּר

because [souls are sometimes] impregnated [by other souls].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Hayom Yom 29 Adar 1 - Two responses to the toast of LeChayim

הפטורה: וַיִכְרוֹת יְהוֹיָדַע גו

The haftarah [for the Shabbos of Parshas Shekalim] begins Vayichros Yehoyada (II Melachim 11:17-12:17)

וּמוֹסִיפִים פָּסוּק רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן שֶׁל הַפְטוֹרַת מָחָר חֹדֶשׁ

At its conclusion, the maftir adds the first and last verses of the haftarah beginning Vayomer

lo...machar chodesh (I Shmuel 20:18-42).

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי

[On the Shabbos preceding Rosh Chodesh,] we bless the new month, Adar II.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[It is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

בַּאֲמִירַת לְחַיִּים יֵשׁ שְׁתֵּי נוּסְחָאוֹת

There are two common responses to the traditional toast of LeChayim (lit., “To life!”):

א) לְחַיִּי...

Hayom Yom 28 Adar 1 - Shema Prayer before Retiring at Night

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה

In the Prayer before Retiring at Night,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל וְכֵן לַמְּנַצֵּחַ גו' בְּבוֹא

the passage beginning Ribono shel Olam… and the psalm beginning Lamenatzeiach… bevo…

אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

are omitted on Shabbos and festivals.

אֲבָל צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

They should, however, be recited on the other [semi-festive] days on which Tachanun is not recited.

"בְּסִיּוּם הג' פַּרְשִׁיוֹת אוֹמְרִים תֵּיבַת “אֱמֶת

At the end of the three paragraphs [of the Shema recited before retiring], one says the word emes.

יַעְלְזוּ חֲסִידִים - פַּעַם אַחַת, הִנֵּה מִטָּתוֹ - ג' פְּעָמִים, יְבָרֶכְךָ - ג' פְּעָמִים

One then says the verse Yaalzu chassidim once, the verse beginning Hinei mitaso three times, and [the three-part Priestly Blessing that begins with] Yevarechecha three times.

בְּתִקּוּן חֲצוֹת אֵין אוֹמְרִים לַמְּנַצֵּחַ גוֹ' בְּבוֹא בְּיָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן

When reciting Tikkun...

Hayom Yom 27 Adar 1 - Deviating right or left are both false paths

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said:

אֱמֶת אִיז דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ

“Truth is the middle path.

אַ נְטִיָּה לְיָמִין

A deviation to the right,

אוֹיף מַחְמִיר זַיין אוֹיף זִיך

being overly stringent with oneself

אוּן געֶפִינעֶן אִין זִיך חֶסְרוֹנוֹת

and finding faults

אָדעֶר עִנְיָנֵי עֲבֵרוֹת, וואָס נִיט וִוי דעֶר אֱמֶת אִיז

or sins that do not exist,

אָדעֶר אַ נְטִיָּה לִשְׂמֹאל

or a deviation to the left,

מֵקִיל זַיין זִיך

being overly lenient

מְכַסֶּה זַיין אֵייגעֶנעֶ חֶסְרוֹנוֹת

and covering one’s faults

אָדעֶר מֵקִיל זַיין אִין עִנְיָנֵי עֲבוֹדָה מִצַּד אַהֲבַת עַצְמוֹ

or being lax in one’s Divine service due to self-love,

זַיינעֶן בֵּיידעֶ פאַלְשׁעֶ דְּרָכִים

these are both false paths.”

Hayom Yom 27 Adar 2 - Enter before G‑d by actual practice down below

Parshas HaChodesh

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן

[On the Shabbos preceding R...

Hayom Yom 26 Adar 1 - Hard work will never be fruitless

בִּשְׁלֹשָׁה כְּלֵי שָׁרֵת

Equipped with three sacred implements:

אַהֲבַת ה', אַהֲבַת הַתּוֹרָה, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

a love of G‑d, a love of the Torah, and a love of their fellow Jews.

צְרִיכִים צְעִירִים בְּנֵי תוֹרָה לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹד בְּכֶרֶם ה' צְבָאוֹת

Young Torah scholars should approach their work [among the Jewish people, who are lovingly called] “the vineyard of the L‑rd of Hosts,”

לְקָרֵב לֵב אֲחֵיהֶם לְקִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה

[Their task is] to draw the hearts of their brethren close to the observance of practical mitzvos and to the designation of fixed times for Torah study,

מִבְּלִי הִתְחַשֵּׁב עִם מַחֲלַת הַמִּפְלָגוֹת

regardless of the malady of party affiliation.

וְהָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא

The real truth is

אֲשֶׁר לֵב יִשְׂרָאֵל הוּא מַעְי...

Hayom Yom 25 Adar 1 - Hoshieinu following the Yom

הוֹשִׁיעֵנוּ אַחַר שִׁיר שֶׁל יוֹם אוֹמְרִים

The passage beginning Hoshieinu is recited after the Psalm of the Day (Shir shel Yom)

הֵן בְּחוֹל הֵן בְּשַׁבָּת, יוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים

on weekdays, as well as on Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur.

Hayom Yom 25 Adar 2 - We worked on this challenge for 3 or 4 years

הֶחָסִיד ר' מָרְדְּכַי האָראָדאָקעֶר סִפֵּר

As an eminent chassid by the name of R. Mordechai of Horodok once recalled,

פִּתְגָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן כְּשֶׁבָּאנוּ לְלִיאָזנאָ הָיָה

“The first maxim we heard from the Alter Rebbe when we came to Liozna was this:

וואָס מעֶן טאָר נִיט טאָר מעֶן נִיט, אוּן וואָס מעֶן מעֶג דאַרף מעֶן נִיט

‘What is forbidden is forbidden. And what is permitted is dispensable.’

כְּשָׁלֹשׁ אַרְבַּע שָׁנִים עָבַדְנוּ בָּזֶה עַד שֶׁהֵבֵאנוּ אוֹפֶן זֶה בְּעִנְיָנֵי חַיֵּינוּ

We worked on this challenge for three or four years, until we internalized it in our own lives.

Hayom Yom 24 Adar 1 - The soul hears and animates the body

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי עָנָה לְרַבִּי הִלֵל פּאַרִיטְשׁעֶר עַל שְׁאֵלָתוֹ

R. Hillel of Paritch once asked the Mitteler Rebbe

אִם יַחֲזוֹר חֲסִידוּת גַּם בָּעֲיָרוֹת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם אֵין לָהֶם מוּשָּׂג בַּחֲסִידוּת

whether he should teach Chassidus in places where the townsfolk had no conception of Chassidus. The Mitteler Rebbe replied:

דִּבְרֵי חֲסִידוּת העֶרט דִי נְשָׁמָה

“The teachings of Chassidus are heard by the neshamah (‘soul’).

וּכְתִיב וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן

There is a verse that speaks of ‘waters flowing from Lebanon’ (ונוזלים מן לבנון).

לְבָנוֹן ל"ב נוּ"ן

[In the Holy Tongue, the word for] Lebanon is spelled ל"ב נו"ן,

חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבַּנְּשָׁמָה

alluding to [the 32 (ל"ב) paths of] Chochmah (‘Wisdom’) and [the 50 (נו"ן) gates of] Binah (‘Understanding’) within the soul.

אוּן אַז דִי נְשָׁמָה העֶרְט

When the neshamah hears,

אִיז נוֹזֵל וְנוֹטֵף אִין דעֶר הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה וואָס אִיז מְחַיֶּה דעֶם גּוּף

[a spiritual influence] flow...

Hayom Yom 23 Adar 1 - Rabbonim “the eyes of the community”

הָרַבָּנִים וּבַעֲלֵי תּוֹרָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָה

The rabbis and the Torah scholars are called “the eyes of the community”

וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל

and “the heads of the thousands of Israel.”

וּכְשֶׁהָרֹאשׁ הוּא בָּרִיא אַזַי גַּם הַגּוּף בָּרִיא

When the head is healthy, the body is also healthy.

Hayom Yom 23 Adar 2 - A Rabbi is standing on the threshold

אַאַמוּ"ר אָמַר לְרָב אֶחָד — בַּעַל עֲבוֹדָה וּמַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ

My revered father, the Rebbe [Rashab], once told a certain rabbi who took his Divine service seriously and was a diligent scholar:

אַ רָב בּעֶדאַרף בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע געֶדֵיינקעֶן

“At all times and at every moment, a rabbi must remember

אַז תָּמִיד שְׁטֵייט עֶר אוֹיף דעֶם שְׁוועֶל

that he is standing on the threshold

וואָס צְווישׁעֶן מְזַכֵּי הָרַבִּים אוּן חַס וְשָׁלוֹם מַחְטִיאֵי הָרַבִּים

between those who b...

Hayom Yom 22 Adar 1 - Third Shabbos meal and Mincha break

הפטורה: וַיִשְלַח אַחְאָב

The haftarah [for Parshas Ki Sisa] begins Vayishlach Achav (1 Melachim 18:20-39).

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in one of his maamarim:

הָא דִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית הַיּוֹם לֹא גו

“[The teaching of the Tzemach Tzedek] regarding the Third Meal of Shabbos — [based on the negative form of] the phrase Hayom lo… — ‘Today you will not [find the manna in the fields]’ —

הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ פַּת

means only that [at that meal] one is not required to partake of bread.

אֲבָל צָרִיךְ לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָר

However, one must partake of something.

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי ג' סְעוּדּוֹת

Indeed, R. Yosei said: ‘Would that I share the lot...

Hayom Yom 21 Adar 1 - The title Chossid in Chabad

שֵׁם חָסִיד

The title “chassid”

הוּא שֵׁם קָדוּם הַנִּמְצָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

is an ancient term found in the words of our Sages

גַּם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (עֵרוּבִין יח בּ)

and refers even to Adam, the first man. (Eruvin 18b),

וְהוּא תּוֹאַר הַשְּׁלֵמוּת וְהַהַפְלָגָה אִם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו

It denotes a person of perfection and distinction in his intellectual attainments or in his character attributes, or in both these qualities combined.

אָמְנָם בְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ"ד תּוֹאַר חָסִיד הוּא

Within the teachings of Chabad Chassidus, the description “chassid” refers to

מִי שֶׁמַּכִּיר מְהוּתוֹ הָעַצְמִי

one who recognizes his essential nature,

וּמַעֲמָדוֹ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְלִמּוּדָהּ

his level of Torah knowledge and study,

וּמַצָּבוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת

and his status in the observance of the mitzvos.

יוֹדֵעַ הוּא מַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְנוֹתֵן לֵב וְדוֹאֵג לְמַלֹּאוֹת אֶת הֶחָסֵר

He knows what he is lacking and shows attention and concern to fulfill it.

וּמַרְבֶּה בְּ...

Hayom Yom 20 Adar 1 - Truthfulness is itself a form of Divine service

נִיט עֲבוֹדָה אִיז אַז עֲבוֹדָה זאָל זַיין בֶּאֱמֶת

The concept of avodah — Divine service — does not [merely] mean that one must serve G-d truthfully.

נאָר אֱמֶת אַלֵיין אִיז אַן עֲבוֹדָה

Rather, truthfulness is itself a form of Divine service,

אַז דִי נעֶגעֶל זַיינעֶן אֱמֶת

to the point that even one’s nails [i.e., the most superficial part of a person] should be [permeated by] truth.

וואָס וועֶרסְטוּ נִתְפָּעֵל

Why should this be so surprising?

מִדַּת הָאֱמֶת רָאָה (סַנְהֶדְרִין קיא. א) וְנָפַל עַל פָּנָיו

[After all,] it was the vision of G‑d’s Attribute of Truth [that caused Moshe to] fall on his face.

Hayom Yom 20 Adar 2 - You will need a continuous fire

הפטורה: וַיְהִי דְבַר ה' גו' - דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי

[On Shabbos Parshas Pa...

Hayom Yom 19 Adar 1 - Thoroughly knowledgeable in the Tanach

הַחֲסִידִים, אֲפִילוּ הַבֵּינוּנִים, הָיוּ בְּקִיאִים בְּתַּנַ"ךְ

Chassidim, even those of average spiritual stature, used to be thoroughly knowledgeable in the Tanach.

וּמִנְהָג מְסוּדָּר הָיָה אֶצְלָם

it was their regular custom

אֲשֶׁר אַחַר לִמּוּד שִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת שֶׁאַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

After their [daily] study of Mishnayos following the Morning Service,

בְּשַׁעַת קְפִילַת הַטַּלִית וּתְפִילִין

while putting away their tallis and tefillin.

הָיוּ אוֹמְרִים שִׁעוּר בְּתַּנַ"ךְ

to read chapters of Tanach

בְּאוֹפֶן אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָיוּ גוֹמְרִים אֶת הַתַּנַ"ךְ

Their schedule enabled them to complete the entire Tanach in three months.

Hayom Yom 19 Adar 2 - The mind’s innate ability to rule the heart

ר' מֹשֶׁה מַייזְלִישׁ סִיפֵּר

R. Moshe Maizlish once related:

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) האָט אוּנז געֶלעֶרעֶנט

“The [Alter] Rebbe taught us

אַז דעֶר אָלֶף פוּן חֲסִידוּת אִיז

that the starting-point of Chassidus is

אוֹיסצוּ...

Hayom Yom 18 Adar 1 - Blessing after wine and the seven fruits

בִּבְרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ

When reciting the threefold blessing

אִם שָׁתָה יַיִן וְאָכַל פֵּרוֹת מִז' הַמִּינִים

after drinking wine and partaking of any of the seven fruits [with which Eretz Yisrael was blessed],

חוֹתֵם: וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹת

one should conclude: …ve’al pri hagefen ve’al hapeiros.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְהַפֵּרוֹת (וְלֹא “וְעַל" הַפֵּרוֹת)

Baruch Atah Ado-nai, [al haaretz ve]al pri hagefen vehapeiros (rather than ve’al hapeiros).

Hayom Yom 18 Adar 2 - Torah with Rashi daily and a Tractate Talmud a year

אַאַזְמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], writes in one of his maamarim:

צְרִיכִים לִלְמוֹד בְּכָל יוֹם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

Every day, one should study the Written Law with the commentary of Rashi...

Hayom Yom 17 Adar 1 - Amen Yehei Shmei Rabba with fire

אַ סַךְ יאָהרעֶן נאָך פאַר פּעֶטעֶרְבּוּרג (הַמַּאֲסָר שָׁם בִּשְׁנַת תּקנ"ט)

One day, many years before his imprisonment in Petersburg in 5559 [1798],

אִיז דעֶר אַלְטעֶר רֶבִּי אַמאָל אַרוֹיס צוּם עוֹלָם אוּן האָט געֶזאָגְט

the Alter Rebbe stepped out of his study and addressed the chassidim present as follows:

אִין גַּן עֵדֶן דעֶרְהעֶרט מעֶן דִי טַייעֶרקַייט פוּן עוֹלָם הַזֶּה

“In Gan Eden, they appreciate the precious quality of this world.

לֹא מִיבָּעִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת

Not only the ministering angels,

אֲפִילוּ נֶאֱצָלִים הָרִאשׁוֹנִים

but even the exalted beings first emanated from the World of Atzilus,

וואָלטעֶן אַלץ אַוועֶק געֶגעֶבּעֶן פאַר אַ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵי'הּ רַבָּא פוּן אַ אִידעֶן

would forego all [their blissful revelations of Divinity] in exchange for the Amen, yehei Shmei rabba…

אַז עֶר זאָגט בְּכָל כֹּחוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ בְּכָל כַּוָּנָתוֹ

that a Jew recites with all his might — which is understood to mean, ‘with all his devout intent’;

הַיינוּ אַז עֶר אִיז אִינְגאַנְצעֶן אִין דעֶם

i.e., he is focused entirely on those words.”

דאָס אִי...

Hayom Yom 16 Adar 1 - The shinning mirrors donated by the women

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר

The Alter Rebbe once taught:

בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחוֹשֶׁת

The contributions toward the construction of the Sanctuary [in the wilderness] included gold, silver and copper,

וְלֹא הָיָה דָּבָר הַמַּבְרִיק זוּלַת מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת שֶׁמֵהֶן נַעֲשׂוּ הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ

but the only items that shone were the women’s [copper] mirrors, from which the basin and its stand were made.

הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ הֵם הַבָּאִים בָּאַחֲרוֹנָה מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן

And though the basin and its stand are listed last among all the holy vessels,

וְתַשְׁמִישׁוֹ הוּא בְּרֹאשׁ כָּל עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן

they were used before all the services in the Sanctuary —

כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן

for “the beginning is rooted in the end.”

Hayom Yom 16 Adar 2 - A businessman must have faith and trust

מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶק

As one of his spiritual tasks, a businessman

לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּ...

Hayom Yom 15 Adar 1 - The earth will ask why did you step on me

אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ

[When Shushan Purim Katan falls on Shabbos,] the passage beginning Av HaRachamim is

omitted [after the Torah Reading], and [in the Afternoon Service] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted.

רוֹשְׁמִים עַל הַלֶּחֶם קוֹדֶם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, אֲבָל נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לַחֲתּוֹךְ

[On Shabbos,] before reciting the blessing HaMotzi, we make a mark on the loaf [with the knife], though we take care not to cut it.

גַּם בְּקִדּוּשׁ עַל הַפַּת אוֹמְרִים סַבְרִי מָרָנָן

[Not only when Kiddush is recited over wine, but] also when Kiddush is recited over bread, [the blessing is preceded by the phrase], Savri maranan (“Gentlemen, attention!”).

אוֹיף לֶעָתִיד לָבוֹא שְׁטעֶהְט

With regard to the Ultimate Future, it i...

Hayom Yom 14 Adar 1 - Likkutei Torah chosen from 2000 Maamarim

אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

[On Purim Katan,] Tachanun is not recited

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר לְאַאַמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], once told my revered father, the Rebbe [Rashab]:

דִי מַאֲמָרִים וואָס זַיינעֶן געֶדרוּקט אִין לִקּוּטֵי תּוֹרָה

“The maamarim that appear in Likkutei Torah

האָט דעֶר טאַטעֶ (הַצֶּמַח צֶדֶק) אוֹיסְגעֶקְלִיבּעֶן פוּן צְוֵויי טוֹיזעֶנְט מַאֲמָרִים

my father (the Tzemach Tzedek) chose from two thousand maamarim [authored by the Alter Rebbe].”

Hayom Yom 14 Adar 2 - Chabad Purim Customs

בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה קוֹרְאִים

When reading the Megillah,

(ח. יא) לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד

the phrase (Esther 8:11) להרג ולאבד should be read: להרג ולאבד ולהרג ולאבד.

(ט. ב) וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם

The phrase (op. cit., 9:2) ואיש לא עמד בפניהם should be read: ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.

בַּאֲמִירַת “הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת", “אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית", מְנַעְנְעִים אֶת הַמְּג...

Hayom Yom 13 Adar 1 - This joy generates abundant goodness

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

During the Afternoon Service, Tachanun is not recited.

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once remarked:

בַּא מִיר אִיז בָּרוּר

“It is clear to me

אַז אַ חַסִידִישׁעֶר אִיד זִיצְט אִין בֵּית הַמֶדְרָשׁ

that when a chassidic Jew sits in the House of Study

אוּן לעֶרעֶנט אָדעֶר חַזֶר'ט אַ חֲסִידוּת בְּרַבִּים

and learns or reviews aloud a maamar of Chassidus together with others,

אִיז אַ שִׂמְחָה בּאַ דִי זֵיידעֶס

he brings joy to my forefathers.

אוּן זֵייעֶר שִׂמְחָה אִיז מַסְפִּיק פאַר אִיהם, קִינְדעֶר אוּן קִינְד'ס קִינְדעֶר

This happiness generates for that person, for his children, and for his grandchildren,

רוֹב טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

abundant goodness, both material and spiritual.”

Hayom Yom 13 Adar 2 - Moshe’s men do battle with Amalek

הפטורה: כֹּה אָמַר ה

[On the Shabbos before Purim,] t...

Hayom Yom 12 Adar 1 - giving of himself leads him before great men

כְּתִיב מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ

It is written: “A man’s gift grants him amplitude, and leads him before great men.”

יֵשׁ לְךָ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי הַשֵּׁם בְּחָכְמָתָם אוֹ בְּעָשְׁרָם

Some people are renowned for their wisdom or their wealth.

אֲבָל מַתַּן אָדָם

However, “a man’s gift” —

כְּשֶׁהָאָדָם נוֹתֵן אֶת הָאָדָם שֶׁלּוֹ בְּאֵיזֶה הִתְעַסְּקוּת בְּהַחְזָקַת הַדָּת

his giving of himself to an activity that strengthens the practice of Yiddishkeit —

הִנֵה לֹא זוּ בִּלְבַד כִּי יַרְחִיב לוֹ

not only elicits ample blessings,

אֶלָּא עוֹד זֹאת כִּי לִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ

but also “leads him before great men.”

Hayom Yom 12 Adar 2 - Sacrifice the Evil Inclination, the animal soul

דעֶר אָנְהוֹיב פוּן פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת אִיז

The words that introduce the passages on the sacrifices

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה

[literally mean], “A man who will bring from you a sacrifice to G-d...

עֶס האָט דאָך געֶדאַרְפט...

Hayom Yom 11 Adar 1 - Prayers should be heard by G‑d as if....

יָדוּעַ וּמְקוּבָּל בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת שֶׁבִּתְפִלָּה

There is a well-known tradition

אֲשֶׁר אֵלּוּ שֶׁאֵין דַּעְתָּם יָפָה לְכַוֵּן

concerning individuals who do not have the mental ability to concentrate on the kavanos, the mystical concepts to be meditated upon in the course of the prayers,

מִפְּנֵי הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחָם לִזְכּוֹר כַּוָּנוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה

either because they are not familiar with them, or because they cannot recall the specific concepts at the appropriate points in the course of the prayers:

מַסְפִּיק שֶׁיְּכַוְּנוּ כַּוָּנָה כְּלָלִית

It is sufficient that they have in mind a comprehensive kavanah —

לִהְיוֹת תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ עִם כָּל הַכַּוָּנוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי קַבָּלָה

that their prayers should be heard by G‑d as if [they were recited] with all the kavanos that are set out in the Kabbalistic...

Hayom Yom 10 Adar 1 - In preparation for the Grace after Meals

בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן קוֹדֶם מַיִם אַחֲרוֹנִים

In [preparation for] the Grace after Meals, before washing the fingertips for mayim acharonim

אוֹמְרִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, לַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶק

we recite the psalms Al naharos Bavel, Lamenatzeiach bineginos, then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.

בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן

On a day when Tachanun is not recited,

שִׁיר הַמַעֲלוֹת בְּשׁוּב, לִבְנֵי קֹרַח, אֲבָרְכָה, זֶה חֵלֶק

we recite the psalms that begin Shir hamaalos beshuv and Livnei Korach [instead of the two psalms mentioned above], then [the bracket of verses beginning] Avarchah, and the verse, Zeh chelek.

אַחַר מַיִם אַחֲרוֹנִים וַיְדַבֵּר אֵלַי

After washing the fingertips with mayim acharonim, we recite the verse Vaydaber eilai.

Hayom Yom 10 Adar 2 - Chassidim don’t...

Hayom Yom 9 Adar 1 - Be equipped with Torah to walk the street

אַז מעֶן געֶהט אִין גאַס אוּן מעֶן טְראַכְט מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא

When a person walks down the street and mentally reviews passages from Mishnayos or Tanya,

אוּן מְ'זִיצְט אִין קְראָם (סְטאָר) מִיט אַ חוּמָשׁ, אַ תְּהִלִּים

or sits in his store with a Chumash or a Tehillim,

אִיז אִיצְט אִיז דאָס טַייעֶרעֶר

this is more cherished [Above] than [in previous ages],

וִוי אִין דעֶר צַייט, וועֶן אִין גאַס (סְטרִיט) אִיז געֶוועֶן לִיכְטִיג בְּאוֹר תּוֹרָה

when the street shone with the light of Torah.

מְ'טאָר נִיט געֶהן אִין גאַס אַלִבָּא רֵקָנְיָא

One must not go out in the street emptyhanded.

מעֶן דאַרף האָבּעֶן תּוֹרָה, מִיט וואָס צוּ געֶהן אִין גאַס

One must be equipped with words of Torah with which one can walk in the street.

Hayom Yom 9 Adar 2 - A Chassid’s thirst to bind with his Rebbe

בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת

In the blessing borei nefashos,

אוֹמְרִים עַל כֹּל מַה שֶׁבָּרָאתָ

in the phrase al kol mah shebarasa,

הַכָּ"ף בְּחוֹלָם וְלֹ...

Hayom Yom 8 Adar 1 - A Yud above, a Yud below, a line in between.

דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי האָט אַמאָל אַרַיינְגעֶרוּפעֶן אַ יוּנְגעֶרמאַן פוּן דעֶם מַגִּיד'ס תַּלְמִידִים

The Alter Rebbe once summoned a young disciple of the Maggid [of Mezritch].

אוּן האָט אִיהם געֶזאָגט — מִיט אַ נִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ

Speaking in his customary singsong, he said:

“אִיך האָבּ אַ מִצְוָה פוּן וְלִּמַדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם

“I am charged with the commandment, ‘And you shall teach them to your children,’

דוּ האָסט אַ מִצְוָה פוּן זָן וּמְפַרְנֵס בְּנֵי בֵיתוֹ

and you are charged with the mitzvah of providing for your family.

לאָמִיר זִיך בַּייטעֶן

Let us exchange tasks.

אִיך וועֶל דִיר געֶבּעֶן דוּ זאָלְסט קעֶנעֶן מְקַיֵּים זַיין דַיין מִצְוָה

I will provide you with what you need to fulfill your mitzvah,

אוּן דוּ לעֶרעֶן מִיט מַיין זוּן

and you will teach my son” —

דאָס אִיז געֶוועֶן דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי

who was the Mitteler Rebbe.

אוּן האָט אִיהם מְבַאֵר געֶוועֶן סֵדֶר הַלִּמוּד

The Alter Rebbe then gave him a study plan:

דאָס עֶרשְׁטעֶ לעֶרעֶנְט מעֶן אוֹתִיוֹת א...

Hayom Yom 7 Adar 1 - A Jew must know that he is an agent of G-d

כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל עָלָיו לָדַעַת, כִּי הוּא שְׁלִיחַ אֲדוֹן כֹּל

Every Jew must know that he is an agent of the Master of All,

לְמַעַן הָבִיא לַפּוֹעַל — בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא — רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְכַוָּנָתוֹ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם

[charged with the mission of] actualizing - wherever he may be - G‑d’s will and intent in creating the world —

שֶׁהֵם לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה

to illuminate the world through the light of the Torah and Divine service.

וְהוּא עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְהַשְׁרָשַׁת מִדּוֹת טוֹבוֹת

This is achieved through the performance of practical mitzvos and by inculcating [in oneself] positive character traits.

Hayom Yom 7 Adar 2 - When walking the street think Torah

אַז מעֶן געֶהְט אִין גאַס דאַרְף מעֶן טְראַכְטעֶן דִּבְרֵי תוֹרָה

One ought to think about words of Torah when walking down the street,

צִי אִין מַחֲשָׁבָה צִי אִין דִּבּוּר

either verbalizing t...