The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On this Shabbos, too, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

סְלִיחוֹת — אַחַר חֲצוֹת לַּיְלָה וּבְסָמוּךְ לָהּ

[On Saturday night,] Selichos should be begun after midnight, but close to it.

אֲבָל בִּשְׁאַר הַיָּמִים — בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבּוֹקֶר

On the other days, [these prayers] should be recited “at the morning watch.”

כַּאֲשֶׁר נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ נִפְרָדוֹת מַתְחִילִין לְמַפְטִיר וְכֵן לִשְׁבִיעִי — שַׁבָּת פָּרָשַׁת נִצָּבִים — רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ גו

When the parshiyos called Nitzavim and Vayeilech are read on separate weeks, both the maftir and the shevi’i reading of Parshas Nitzavim begin Re’eh nasati lefanecha.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן סִפֵּר

The Alter Rebbe related:

בְּמעֶזְרִיטְשׁ שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי וְרַבִּי הָרַב הַמַּגִּיד בְּשֵׁם מוֹרוֹ רַבּוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן

When I was in Mezritch, I heard the following teaching from my revered master, the Maggid, in the name of his revered master, the Baal Shem Tov.

הַחֹדֶשׁ הַשּ...

אַמאָל אִיז יעֶדעֶר וואָרט וואָס מ'האָט געֶהעֶרט געֶוועֶן אַ תּוֹרָה

There was a time when every word that one heard was a teaching,

אוּן יעֶדעֶר זאַךְ וואָס מ'האָט געֶזעֶהן

and every event that one saw

אַ הוֹרָאָה אִין עֲבוֹדָה אוּן הַדְרָכָה

was a directive for one’s Divine service and personal guidance.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

ר' מֹשֶׁה, בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Alter Rebbe’s son, R. Moshe,

בְּלָמְדוֹ — וְהוּא אָז כְּבֶן ח'-י"א שָׁנָה

who was between eight and eleven years old at the time, was studying

הַסּוּגְיָא בְּשִׁבְחָן שֶׁל חֲכָמִים בְּגִטִּין (ס"ז א)

the passage in Tractate Gittin (p. 67a) that praises our Sages,

נִסְתַּפֵּק בְּמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שָׁם

and was uncertain about the meaning of R. Shimon bar Yochai’s statement:

שְׁנוּ מִדּוֹתַי

“Study midosai.” 

שֶׁיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים

There are two interpretations of this:

לִמְדוּ תוֹרָתִי (רַשִׁ"י)

“Learn my teachings” (as Rashi comments),

אוֹ מִדּוֹתַי כִּפְשׁוּטוֹ

or “Learn my character traits,” according to the simple meaning of the term middos.

בְּתוֹךְ כַּךְ נִכְנַס רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

As he was deliberating, the Alter Rebbe entered the room

וְאָמַר — בְּנִגּוּן, כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ

and said the following words melodically, as was his holy practice:

תּוֹרָה...

תּוֹרַת הַחֲסִידוּת דּוֹרֶשֶׁת

The teachings of Chassidus demand

כִּי תְחִלָּה לְהוֹכָחָה

that before rebuking one’s fellowman,

צְרִיכִים לְהָסִיר אֶת הַצִּפָּרְנַיִם

one should “cut one’s nails,”

נִיט שְׁטעֶכעֶן זִיךְ

so that people will not scratch each other —

כִּי בְּטוּפְרְהָא אֲחִידָן

for [the forces of kelipah] cling to the nails. 

יעֶדעֶר שְׁטאָך אִיז קְלִיפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא

Every prick [unleashes] kelipah and sitra achra.

וְאַחַר נְטִילַת הַצִּפָּרְנַיִם

Then, after cutting the nails,

צָרִיךְ לִהְיוֹת נְטִילַת יָדַיִם

one must perform a ritual washing of the hands. 

כִּמְבוֹאָר עִנְיָנָהּ בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

In [the metaphorical language of] Chassidus, this signifies

הַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין לְמִדּוֹת

the drawing down of intellectual influence into the emotions.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם

Our first father Avraham 

בִּגְלַל עֲבוֹדָתוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ

because of his self-sacrificing labors

לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ — אֵל אֶחָד — לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם

in making the oneness of G‑d known to all the inhabitants of the world,

זָכָה לְהַנְחִיל לְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת

he was found worthy of endowing his descendants as an eternal inheritance

אֶת הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ

a pure faith in G‑d and His Torah

וְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה בְּיִשְׂרָאֵל

Every Jewish man or woman

יֵשׁ לָהֶם הַכֹּחַ וְהָעוֹז

has the strength and fortitude

לִמְסוֹר נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

to absolutely devote his or her life for the sake of our holy Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר וואָס אִיז נִידעֶרִיג אוּן גְראָבּ

A person who is spiritually low and coarse

העֶרט נִיט אָן דִי אֵייגעֶנעֶ גְראָבּקַייט אוּן נִידעֶרִיקַייט

is insensitive to his own coarseness and lowness.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּינוּ הַזָּקֵן זַייעֶנדִיג נאָךְ אִין וִויטעֶבּסְק

While the Alter Rebbe was still living in Vitebsk, 

האָט אַמאָל געֶזאָגט אַ תּוֹרָה אוֹיפ'ן פָּסוּק אַתֶּם נִצָּבִים גו

he once delivered a teaching on the verse: “You are all standing today [before G‑d]..., [the choppers of your wood and drawers of your water].”

אוּן האָט געֶטַייטשְׁט מֵחוֹטֵב עֵצֶךָ לְשׁוֹן עֵצָה

The word meaning “your wood” (eitzecha) is phonetically related to the word meaning “counsel” (eitzah). 

מְ'דאַרף אוֹיסהאַקעֶן דִי רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ

That is, we must chop away the “many thoughts [that are] in a man’s heart,” 

שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ אוֹיסשׁעֶפּעֶן דִי מַיִם וואָס מַצְמִיחִים כָּל מִינֵי תַּעֲנוּג.

and cast out the water that causes all kinds of [improper] desires to flourish.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לְשִׁשִּׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹ

The Torah reader himself recites the blessings over Shishi, the sixth aliyah of Parshas Ki Savo, without being called upon to do so.

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּשְׁנַת תנ"ח

[Today is] the birthday of the Baal Shem Tov in 5458 (1698), 

יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלָיו מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ — תפ"ד

[it is also] the date on which his holy master (Achiyah HaShiloni) was revealed to him in 5484 (1724),

יוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב — תצ"ד

and [it is also] the date on which the Baal Shem Tov was revealed [as a Rebbe] in 5494 (1734).

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — תק"ה

[Today is also] the birthday of the Alter Rebbe in 5505 (1745).

תּוֹכֶן תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

A digest of the teaching delivered by the Baal Shem Tov

בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת תָבוֹא חַ"י אֱלוּל תּרנ"ב אַחַר קַבָּלַת שַׁבָּת

after the Kabbalas Shabbos service on the eve of Shabbos Parshas [Ki] Savo, on Chai Elul, 5652 (1892):

וְהָיָה...

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה בְּעַצְמוֹ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה

The Alter Rebbe himself served as the Torah reader.

פַּעַם אַחַת לֹא הָיָה בְּלִיאָזנאָ שַׁבָּת פָּרָשַׁת תָּבֹא

Once he was not in Liozna for Shabbos Parshas [Ki] Savo, and

וְשָׁמַע אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי

the Mitteler Rebbe heard

וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר קוֹדֶם הַבַּר מִצְוָה

— at that time a boy before bar-mitzvah —

הַקְּרִיאָה מֵאַחֵר

the Torah Reading from another person.

הָעָגְמַת נֶפֶשׁ מֵהַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹכֵחָה הֱבִיאַתּוּ לִכְאֵב לֵב

He experienced such distress upon hearing the curses in the tocheichah 

עַד שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִסְתַּפֵּק רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אִם יוּכַל לְהִתְעַנּוֹת

that on Yom Kippur, the Alter Rebbe was unsure whether [his son] would be able to fast.

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הֲרֵי בְּכָל שָׁנָה קוֹרִים פָּרָשָׁה זוֹ

When the Mitteler Rebbe was asked [to explain the severity of his response], for after all, this same passage is read every year,

עָנָה: כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא העֶרט זִיךְ נִיט קֵיין קְלָלוֹת

he replied: “When my father reads it, they do not sound like curses.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן פִּרֵשׁ

On this teaching, the Alter Rebbe offered the following interpretation:

מַאֲמָר כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא

The Sages teach: “Whoever sustains one Jewish soul is considered as if he had sustained an entire world.”

אוֹיף אַ אִידעֶן דאַרף מעֶן קוּקעֶן

When we see a fellow Jew,

וִוי עֶר שְׁטֵייט אִין מַחֲשָׁבָה הַקְּדוּמָה דְּאָדָם קַדְמוֹן

we should behold him in the [pristine spiritual] state in which he is conceived in the Primeval Thought of Adam Kadmon. 

אוּן דאָרטעֶן שְׁטֵייט יעֶדעֶר נְשָׁמָה

On that level, the soul exists

מִיט אַלעֶ דּוֹרוֹת וואָס קוּמעֶן אַרוֹיס פוּן אִיהר

together with all the generations that will emerge from it

בִּיז בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל צֶדֶק

until the coming of Mashiach, our righteous redeemer.

אוּן אַז מעֶן טוּט אַ אִידעֶן אַ טוֹבָה

Thus, when we do a Jew a favor,

טוּט מעֶן אַ טוֹבָה, אָט דִי אַלעֶ נְשָׁמוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת

we do a favor for all those souls until the end of all the generations.

Text and Tra

הִתְיַסְּדוּת יְשִׁיבַת תּוֹמְכֵי תְּמִימִים

[Today is the anniversary of] the founding of Yeshivas Tomchei Temimim (the Central Lubavitcher Yeshivah),

יוֹם א' ט"ו אֱלוּל תרנ"ז

on Sunday, 15 Elul, 5657 (1897).

הַתְחָלַת הַלִּמּוּד בְּנִגְלֶה וְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

Actual study in both nigleh (the revealed realm of the Torah) and Chassidus 

יוֹם ד' חַ"י אֱלוּל תּרנ"ז

began on Wednesday, Chai Elul, 5657 (1897).

בְּלֵיל שִׂמְחַת תּוֹרָה תּרנ"ט אַחֲרֵי הַהֲקָפוֹת

After the Hakkafos on the night of Simchas Torah, 5659 (1898), 

הִכְרִיז אַאַמוּ"ר

my father, [the Rebbe Rashab,] announced:

הַיְשִׁיבָה שְׁמָהּ תּוֹמְכֵי תְּמִימִים

“The name of the Yeshivah is Tomchei Temimim,

וְתַלְמִידִים הַלּוֹמְדִים וּמִתְנַהֲגִים בְּרוּחָהּ שְׁמָם תְּמִימִים

and the students who study and conduct themselves in its spirit are called temimim.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵהוֹרָאוֹת אַאַמוּ"ר

A directive of my revered father, [the Rebbe Rashab]:

לְהִנָּזֵר מִמִּלְחֶמֶת תְּנוּפָה עַד קְצֵה הָאַחֲרוֹן

“To take the offensive in battle should be shunned to the utmost —

לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָנוּ בַּמֶּה לְנַצֵּח

not because we lack the wherewithal to be victorious,

אוֹ מִפְּנֵי מוֹרֶךְ לֵב

nor because we are faint of heart,

אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֶת כָּל כּוֹחוֹתֵינוּ עָלֵינוּ לְהַקְדִּישׁ אַךְ וְרַק לְחִזּוּק בִּנְיָנֵינוּ

but because all our energy should be dedicated solely to fortifying our edifice,

בִּנְיַן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה

the edifice of the Torah and its mitzvos, with holiness and purity.

וְעַל זֶה עָלֵינוּ לִמְסוֹר אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בְּפוֹעַל וְלֹא רַק בְּכֹחַ.

We should dedicate our souls to this goal with actual — not merely theoretical — self-sacrifice.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הֶחָסִיד ר' העֶנְדִיל סִיפֵּר

Reb Hendel related:

יָדוּעַ הָיָה לְכָל הַחֲסִידִים

“It was well known among chassidim

אֲשֶׁר בִּיחִידוּת הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הַעֲבָרַת הָעָרְלָה

that their first yechidus removed the foreskin [of the heart]. 

וואָס נִיט וואָס

Whatever else might happen,

פוּן עָרְלַת הַלֵּב אִיז מעֶן גְּלַייךְ פָּטוּר געֶוואָרעֶן

one was immediately rid of the heart’s foreskin.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הֶמְשֵׁךְ הַגָּדוֹל הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ, תֶּעֱרַ"ב

The long series of maamarim entitled BeShaah SheHikdimu 5672 [1912] 

הִתְחִיל אַאַמוּ"ר לְאָמְרוֹ יוֹם א' דְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת תּער"ב בּליוּבּאַוִויטשׁ

[The Rebbe Rashab] began delivering on the first day of Shavuos of that year in Lubavitch,

וְסִיְּימוֹ שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיֵּרָא תרע"ו בְּרוֹסְטוֹב

and completed its delivery on Shabbos Parshas Vayeira, 5676 (1916), in Rostov,

בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל וה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם

with the maamar entitled VaHavayah Amar HaMechaseh Ani MeiAvraham. 

וּבוֹ קמ"ד מַאֲמָרִים

It comprises 144 maamarim. 

וְיֵשׁ בַּכְּתוּבִים חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ, וְלֹא נֶחֱלַק לְמַאֲמָרִים

The manuscripts [of the Rebbe Rashab] include a second part which was never delivered orally and which is not divided into individual discourses.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

שַׁבָּת פָּרָשַׁת תֵּצֵא תּר"ג

On Shabbos Parshas [Ki] Seitzei, 5603 (1843), 

בְּשׁוּלְחַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם

at the daytime Shabbos meal,

הוֹאִיל הַצֶּמַח צֶדֶק לֵאמֹר

the Tzemach Tzedek said:

עוֹלָם הַזֶּה הוּא עַלְמָא דְּשִׁיקְרָא

“This World is a world of falsehood.

לָכֵן הִנֵּה גַם בְּהַטּוֹב מְעוֹרָב פְּסוֹלֶת

Therefore, even the good is mixed with dross

וְצָרִיךְ בֵּרוּר בְּדֶרֶךְ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּבְדֶרֶךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה

and requires refinement working upwards from below and working downwards from above. 

הָעוֹלָם הַבָּא הוּא עַלְמָא דִקְשׁוֹט

[By contrast,] the World to Come is the World of Truth.

הִנֵּה גַם הַדְּבָרִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַמְדַבְּרִים בְּעִנְיָנִים הַנִּרְאִים לְחִסָּרוֹן

Thus, even when the Torah discusses issues that appear to be shortcomings,

הֲרֵי כְּמוֹ שֶׁלּוֹמְדִים אוֹתָם בְּגַן עֵדֶן הֵם מַעֲלָה

when studied in Gan Eden they are [understood as] positive qualities.”

וְהִתְחִיל לְנַגֵּן, וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְאוֹת כִּי יְנַגְּנוּ אִתּוֹ

He began to sing a niggun and motioned that those around him should join him.

בְּנֵי הַצֶּמַח צֶדֶק הִתְחִילוּ לְנַגֵּן וְאַחֲרֵיהֶם עָנוּ כָּל הַחֲסִידִים בְּקוֹל שִׁיר שֶׁהִלְהִיב הַלְּבָבוֹת

His sons began, and then all the chassidim joi...

גְּדוֹלֵי זִקְנֵי חֲסִידֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The vintage chassidim of the Alter Rebbe 

הָיוּ אוֹמְרִים אֲשֶׁר “יְחִידוּת" פֵּרוּשׁוֹ

would offer [three] interpretations of the word yechidus: 

קְלאָר

(a) clarifying;

אָפְּגעֶשְׁטעֶלט

(b) designating [one’s principles];

פאַראֵיינְצִיגְט

and (c) bonding [with the Rebbe].

מְקוֹר ג' פֵּרוּשִׁים אֵלוּ הוּא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

The sources for these three interpretations are found in three statements of the Sages —

שְׁקָלִים פֶּרֶק ו' מִשְׁנָה ב', יְבָמוֹת ס"ב. א, בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק כ

in Shekalim 6:2, Yevamos 62a, and Bereishis Rabbah 20[:7], respectively.

זֹאת אוֹמֶרֶת כִּי עִנְיַן הַיְחִידוּת הוּא לְבָרֵר אֶת מַצָּבוֹ

Implied is that yechidus clarifies one’s [spiritual] situation,

וְלִקְבּוֹעַ אוֹפֶן עֲבוֹדָתוֹ בְּסוּר מֵרָע וּלְקָרֵב אֶת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת

designates the pattern of one’s Divine service in turning away from evil and fostering positive character traits, 

וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּהִתְאַחֲדוּת גְּמוּרָה וְלִמְסוֹר עַצְמוֹ

and bonds [a chassid to his Rebbe] in perfect union,

אִיבּעֶרגעֶבעֶן זִיך מִיט אַלעֶ רְצוֹנוֹת

enabling him to devote himself and all his personal desires to the Rebbe.

Text and Translation courtesy of Sichos in

אַאַזְמוּ"ר אָמַר

My grandfather, [the Rebbe Maharash, discussed

בְּיַחַס לְהִתְבּוֹנְנוּת בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת בְּעִנְיַן קְשֵׁה הַהֲשָׂגָה

the expectation that a chassid devote time to] profound meditation on a difficult concept, saying:

אִם הָעִנְיָן נוֹגֵעַ אֲזַי מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים בְּכִי טוֹב

“If the matter at hand genuinely affects a person, then he will understand and grasp it very well.

וּרְאָיָה מִן הַתּוֹרָה בְּדִינֵי נָשִׁים וכו

“Proof of this can be found in the Torah, in the laws concerning women

וְטַעֲנוֹתֵיהֶן שֶׁיְּכוֹלוֹת לִטְעוֹן

and the legal arguments that they could put forth —

וּמְדַבְּרִים בָּזֶה תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְהַגְּאוֹנִים

arguments that are debated by the Tannaim, the Amoraim, and the Geonim, 

שֶׁכּוּלָּם הֵם בַּעֲלֵי הַשְׂכָּלָה מוּפְלָגָה

who were all prodigious intellectuals!

וְהַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת אֱמֶת

Now, the Torah is a Torah of truth,

וַהֲלֹא הָאִשָּׁה אֵינָהּ בְּעֶרֶךְ לִטְעוֹן טְעָנוֹת אֵלּוּ

yet women [at large] are not capable of advancing such [intricate] arguments.

אֲבָל הָאֱמֶת הוּא

But the truth is that

הַצֶּמַח צֶדֶק מָנָה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים

The Tzemach Tzedek enumerated three factors

שֶׁבִּזְכוּתָם הִצְלִיחַ בִּשְׁנַת תר"ג בְּפֶטֶרְבּוּרְג בַּאֲסִיפַת הָרַבָּנִים

in whose merit he was successful at the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843). 

וְאֶחָד מֵהֶם הוּא זְכוּת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף הַשָּׁעוֹת

One of them was the 32,000 hours

אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע בִּדְרוּשֵׁי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

that he toiled in [studying] the discourses of the Alter Rebbe 

בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים תקס"ד-תקצ"ד

over a period of thirty years, from 5564 to 5594 (1804-1834).

בִּשְׁנַת תקס"ד קָבַע לוֹ שִׁעוּר מְיוּחָד לִלְמוֹד דְּרוּשֵׁי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

In 5564 (1804) he established a fixed session for the study of those maamarim, 

בִּשְׁנַת תקצ"ד הִתְחִילוּ לְהִתְעַסֵּק בְּהַדְפָּסָתָם

and in 5594 (1834), work began on their publication.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הוֹרָה לִכְתּוֹב פְּצוּעַ דַכָּא בְּאָלֶף לִבְסוֹף וְלֹא בְּהֵא

The Alter Rebbe directed that the word דכא in the phrase פצוע דכא be written with an alef at the end, not with a hei.

בִּפְראַג יֵשׁ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁהִגִי-הַּ עֶזְרָא הַסּוֹפֵר

In Prague, there is a Torah scroll which according to local tradition was checked by Ezra the Scribe. 

אֵין קוֹרִין בּוֹ אֶלָּא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה וְגוֹלְלִין אוֹתוֹ תָּמִיד בְּפָרָשַׁת שְׁמַע

They read from it only on Simchas Torah and always roll it closed at the passage beginning Shema [Yisrael]. 

כְּשֶׁהָיִיתִי בִּפְראַג בִּשְׁנַת תרס"ח רְאִיתִיו וְכָתוּב בּוֹ דַכָּא בְּאָלֶף

When I was in Prague in 5668 (1908) I saw this scroll, and דכא was spelled there with an alef. 

כֵּן כְּשֶׁהָיִיתִי בְּואָרְמס בִּשְׁנַת תרס"ז

Similarly, when I was in Worms in 5667 (1907),

רָאִיתִי שָׁם סֵפֶר תּוֹרָה אֲשֶׁר מְקוּבָּל בְּיָדָם שֶׁכְּתָבוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב ר' מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבוּרְג

I saw a Torah scroll which according to the tradition of that community was written by Maharam of Rothenburg.

וְגַם בּוֹ כָּתוּב דַכָּא בְּאָלֶף

There, too, the word דכא is written with an alef.

וְעַי

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט זֵייעֶר האָלט געֶהאַט לִיכְטִיקַייט

that the Baal Shem Tov cherished light exceedingly.

וְאָמַר: אוֹר בְּגִימַטְרִיָּא רָז

Commenting on the word for “light” in the Holy Tongue, the Baal Shem Tov declared: “The word אוֹר (which means ‘light’) is numerically equivalent to רָז (raz, which means ‘secret’). 

דעֶר וואָס וֵוייס דעֶם סוֹד וואָס אִין יעֶדעֶר זאַךְ, קאָן לִיכְטִיג מאַכעֶן

A person who knows the secret within any entity can diffuse light.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִנְהָגֵנוּ בִּלְבִישַׁת טַלִּית גָּדוֹל

Our custom in putting on the tallis: 

מַנִּיחִים הַטַּלִּית גָּדוֹל מְקוּפָּל עַל כָּתֵף יָמִין וּבוֹדְקִים הַצִּיצִית

The folded tallis is placed on the right shoulder [with the four tzitzis in front],

בְּשַׁעַת הַבְּדִיקָה אוֹמְרִים בָּרְכִי נַפְשִׁי גו

and one checks the tzitzis while reciting [the two verses beginning] Barchi nafshi.

אַחַר כָּך לוֹקְחִים הַטַּלִּית מִן הַכָּתֵף

The folded tallis is placed on the right shoulder [with the four tzitzis in front],

פּוֹשְׁטִים אוֹתוֹ

The tallis is then unfolded and opened wide.

מְנַשְּׁקִים שְׂפַת הַטַּלִּית

After kissing its [upper] edge,

מַחֲזִיר אוֹתוֹ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו לַאֲחוֹרָיו

it is swung around from the position in which it is held in front of the worshiper until it is hanging behind him.

וּמַתְחִיל בִּרְכַּת לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית

At this point the blessing lehisateif betzitzis is begun,

סִיּוּם הַבְּרָכָה סָמוּךְ לִכְרִיכַת בּ' כַּנְפוֹת יָמִין סָבִיב צַוָּארוֹ לַאֲחוֹרָיו בְּצַד שְׂמֹאל

סֵדֶר בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה

The manner in which the blessings before the public Torah Reading are recited is as follows:

נוֹגֵעַ בְּטַלִּיתוֹ בִּתְחִלַּת הַקְּרִיאָה וּבְסוֹפָהּ

[After the Torah scroll has been rolled open, the congregant called to the reading] should touch the beginning and end of the passage [that is about to be read for him] with his tallis 

נוֹשֵׁק הַטַּלִּית בְּמָקוֹם שֶׁנָּגַע בַּסֵּפֶר תּוֹרָה

and then kiss the part of the tallis that touched the scroll.

גוֹלֵל הַסֵּפֶר תּוֹרָה

After rolling it closed,

מַפְנֶה פָּנָיו, קְצַת, לְיָמִין וּמְבָרֵךְ

he turns slightly to the right and recites the blessing,

פּוֹתֵחַ הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְקוֹרֵא

then opens the scroll, and [it is read].

בְּמַעֲלַת מִין הָאֱנוֹשִׁי, יֶשְׁנָם אַרְבָּעָה תוֹאֲרִים

Four terms are used to describe the uniqueness of humanity: 

אָדָם — מַעֲלַת הַמּוֹחִין וְהַשֵּׂכֶל

Ada...

הַמַּאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

A person who believes in Divine Providence

יוֹדֵעַ כִּי מֵהַשֵּׁם מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

knows that “the steps of a man are made firm by G‑d.” 

אֲשֶׁר נְשָׁמָה זוֹ צְרִיכָה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה בֵּרוּר וְתִקּוּן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי

[A person goes to] a particular place because his soul must refine and perfect something there.

וּמֵאוֹת בְּשָׁנִים אוֹ גַם מִשַּׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם

For hundreds of years, or even from the very beginning of creation,

הִנֵּה הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבָּרֵר אוֹ לְהִתְתַּקֵּן

the object that must be refined or rectified

מְחַכֶּה לְאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה שֶׁתָּבוֹא לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ

waits for that soul to come and do that task.

וְגַם נְשָׁמָה הַלָּזוּ

Similarly, this soul itself,

הִנֵּה מֵאָז נֶאֶצְלָה וְנִבְרְאָה

from the moment of its emanation and creation,

הִיא מְחַכָּה לִזְמַן יְרִידָתָהּ

awaits the time that it will descend [to the physical world]

לְבָרֵר וּלְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר הוּטַל עָלֶיהָ

to refine and perfect that which has been assigned to it.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ חֵפֶץ

The Jewish people are called “a cherished land,”

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה חֲפָצִים יְקָרִים בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וְיִרְאָתוֹ וּמִדּוֹת טוֹבוֹת

for they possess many precious qualities, [including] their love of G‑d, their fear of Him, and their upstanding character traits.

וְאֵין דְּבַר גִּלּוּי הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת תָּלוּי אֶלָּא בַּמְּעוֹרֵר

[But like treasures buried in the earth,] the revelation of these positive qualities depends solely upon the person who evokes them.

דָּבָר בָּרוּר הוּא

It is obvious

אֲשֶׁר בְּכָל חֶלְקֵי הָאֲדָמָה נִמְצָאִים מַעְיְנוֹת מַיִם חַיִּים

that springs of fresh water exist in all parts of the earth.

וְהַהֶבְדֵּל הוּא רַק בְּקִרוּב וְרִחוּק

The difference lies only in how close or far they are [from the surface].

וְאִם כֵּן הֲלֹא הַכֹּל תָּלוּי בְּהַחוֹפֵר וְכֹחַ סַבְלָנוּתוֹ וּמְתִינוּתוֹ

If so, everything depends on the digger and his patience and deliberateness.

וְכֵיוָן שֶׁהָרָצוֹן הוּא כֹּחַ עֶלְיוֹן הַגּוֹזֵר וּמְפַקֵּד עַל כָּל הַכֹּחוֹת

Since the will is a superior power...

כְּשֶׁהָיָה הַצֶּמַח צֶדֶק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים

When the Tzemach Tzedek was nine years old,

אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

the Alter Rebbe told him:

קִבַּלְתִּי מִמּוֹרִי (הָרַב הַמַּגִּיד)

“I received a directive from my mentor (the Maggid of Mezritch)

שֶׁקִּבֵּל מִמּוֹרוֹ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)

who received it from his mentor (the Baal Shem Tov)

בְּשֵׁם מוֹרוֹ הַיָּדוּעַ

who received it from [Achiyah HaShiloni], who is known to have been his mentor, 

אֲשֶׁר מִיּוֹם שֵׁנִי דְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים

that in the course of each day from the second day of Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur,

יֹאמְרוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה קאַפּיטְלאַך תְּהִלִּים

one should recite three chapters of Tehillim. 

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה קאַפִּיטְלאַך

On Yom Kippur, one should recite 36 chapters:

ט' קוֹדֶם כָּל נִדְרֵי

nine before Kol Nidrei, 

ט' קוֹדֶם הַשֵּׁנָה

nine before going to sleep,

ט' אַחַר מוּסָף

nine after the Mussaf service...

מַתְחִילִין לוֹמַר לְדָוִד אוֹרִי

[On this day] we begin reciting [the psalm] LeDavid A-donai Ori [in the Morning and Afternoon Services].

הַמִּנְהָג בְּבֵית רַבֵּנוּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיוֹם תּוֹקְעִים לְהִתְלַמֵד

The custom in the household of the Rebbe [Rayatz] was to practice sounding the shofar in the course of the day. 

וּמַתְחִילִים לִתְקוֹעַ אַחַר הַתְּפִלָּה מִיּוֹם ב' דְראֹשׁ חֹדֶשׁ

We begin sounding the shofar after [the morning] prayers from the second day of Rosh Chodesh.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָה מַאֲמָרִים קְצָרִים

At first, the Alter Rebbe would deliver short maamarim. 

וּלְדוּגְמָא

For example,

דִּבּוּר הַמַּתְחִיל זֶכֶר רַב טוּבְךָ — וּבֵאוּרוֹ — שֶׁבַּסִּדּוּר

the maamar entitled Zecher Rav Tuvcha, with its commentary that appears in the Siddur [Im Dach], 

נֶאֶמְרוּ בְּשִׁשָּׁה הֶמְשֵׁכִים

was delivered in six installments,

בַּאֲרִיכוּת יוֹתֵר קְצָת מֵהַנִּדְפָּס

[the total] being somewhat longer than the printed version.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and

עֶס דאַרף זַיין עֲבוֹדָה בְּכֹחַ עַצְמוֹ

One must serve G‑d by his own efforts.

העֶכעֶר אִיז אַז מ'נעֶהמט פַאר'ן האַנט אוּן מ'פִירט

[A person’s service] is higher when he is led by the hand from Above,

טַייעֶרעֶר אִיז אַז עֶס אִיז בְּכֹחַ עַצְמוֹ

but it is more cherished when it is generated by his own efforts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דַּרְכֵי הָרְפוּאָה בְּחוֹלִי הַגּוּף בִּכְלָל שְׁנַיִם הֵם

There are two general approaches to healing physical illness:

א) לְרַפְּאוֹת אֶת הָאֵבֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְקוּלְקָל חוֹלֶה וְחָלוּשׁ

(a) to treat the particular organ or faculty that is damaged, ailing, or weak; or

ב) לְחַזֵק אֶת הָאֵבָרִים וְהַכֹּחוֹת הַבְּרִיאִים, אֲשֶׁר הֵם יִתְגַּבְּרוּ עַל הָאֵבֶר וְכֹחַ הַחוֹלֶה לְרַפְּאוֹתוֹ

(b) to strengthen the healthy organs and faculties so that they will overcome the disability of the ailing organ or faculty and heal it.

הַדּוּגְמָא מִזֶּה בְּחוֹלִי הַנֶּפֶשׁ

Analogous to this in the case of spiritual sickness

הֵם שְׁנֵי דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים

are two approaches to avodah: (a)teshuvah, and (b) good deeds.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day.

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן

Elul is a month of reckoning.

דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק

Just as a businessman

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק כִּדְבָּעֵי וְיִתֵּן רֶוַח רַב

who wants to run his business properly and most profitably

צָרִיךְ מִזְּמַן לִזְמַן לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן וּלְתַקֵן אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

must take stock from time to time and correct anything amiss,

כֵּן הוּא גַּם בַּעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

so too must we act in our spiritual work of avodas HaShem.

דְכָל הַשָּׁנָה הִנֵּה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת

Throughout the year the Jewish people study Torah, observe mitzvos, and cultivate desirable character traits.

בְּחֹדֶש אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְבּוֹן

The month of Elul is the time of reckoning,

אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

when each and every Jew

כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיה

according to his capacity,

הֵן הַיּוֹשֵׁב אֹהֶל וְהֵן הַבַּעַל עֵסֶק

be he a Torah scholar or a bus...

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a public talk of my revered father, [the Rebbe Rashab]:

אִין דעֶם יְצִיאַת מִצְרַיִם פוּן חֲסִידוּת

Part of the chassidic “exodus from Egypt” 

אִיז פאַראַן דִי מִצְוָה פוּן סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּדִבּוּר

is the mitzvah to recount the story of the exodus from Egypt verbally. 

דעֶרצֵיילעֶן חֲסִידִישׁעֶ סִפּוּרִים

This means telling chassidic stories,

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם סִפּוּר אִין אַ פְּנִימִית דִּפְנִימִית

and listening and internalizing them in one’s innermost self.

מְ'בּעֶדאַרף וִויסעֶן אַז יעֶדעֶר סִפּוּר אִיז אַ הוֹרָאָה בַּחַיִּים

One should realize that every story offers a directive for our lives.

יעֶדעֶר סִפּוּר בּעֶדאַרף בְּרֵיינגעֶן אַ מִדָּה טוֹבָה

Every story ought to refine our character, 

אוּן אַ חַיּוּת פְּנִימִי אִין אַ הִדּוּר מִצְוָה

produce inner gusto in the loving performance of mitzvos, 

אוּן דעֶרהעֶרעֶן דעֶם דַּרְכֵי נוֹעַם פוּן תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

and sensitize us to perceive the pleasantness of the teachings of Chassidus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, [the Rebbe Rashab,] writes in a letter: 

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם כְּבוֹד קְדוּשַׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

“I heard in the name of our forerunners — the Rebbeim,

זֵכֶר צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, נִשְׁמוֹתֵיהֶם עֵדֶן, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

of blessed memory —

שֶׁגַּם עַל בַּת צָרִיךְ לוֹמַר לְתּוֹרָה (וּלְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים)

that for a daughter, too, [in the prayer that is offered when the father of a newborn child is called to the Reading of the Torah, we ask that the parents should be blessed with success in raising her] ‘to Torah,’ and [not only] ‘to marriage, and to good deeds.’

עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (בְּרָכוֹת יז. א)

For our Sages state (Berachos 17a): 

נָשֵׁי בְּמַאי זָכְיָן בְּאִיקְרוֹי כו' וּבְאִתְנוֹי כו' וְנָטְרִין כו

‘By virtue of what do women earn merit? By seeing to it that their children attend the synagogue to study the Written Law, and that their husbands study the Oral Law in the house of the Sages, and by waiting for their husbands until they return from the house of the Sages.’”

Text and Translation courtesy of

מְקוּבָּל רַבִּי מִפִּי רַבִּי

The following tradition was handed down from Rebbe to Rebbe:

אִין דעֶר צַייט פוּן מַחֲלוֹקֶת הַיְּדוּעָה

At the time of the well-known dispute [between chassidim and misnagdim],

האָבּעֶן חֲסִידִים דעֶרצֵיילט דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ן

the Alter Rebbe’s chassidim told him

דִי גְרוֹיסעֶ יִסּוּרִים וואָס מ'האָט פוּן דִי מִתְנַגְדִישׁעֶ פְּראָסטעֶ אִידעֶן

that they suffered greatly from the simple folk among the misnagdim.

האָט דעֶר רֶבִּי געֶזאָגט

The Alter Rebbe replied:

דעֶר זֵיידעֶ — אַזוֹי פְלעֶגט דעֶר רֶבִּי רוּפעֶן דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב

“Grandfather (that was how the Alter Rebbe would refer to the Baal Shem Tov)

האָט זֵייעֶר לִיב געֶהאַט דִי פְרָאסטֶע אִידֶען

had a great love for simple Jews.

אִין דִי עֶרשׁטֶע טעֶג וועֶן אִיךְ בִּין געֶוועֶן אִין מעֶזרִיטשׁ

In the first days of my stay in Mezritch,

האָט דעֶר רֶבִּי הָרַב הַמַּגִּיד געֶזאָגט

the Rebbe, the Maggid [of Mezritch], declared:

מְרַגְלָא בְּפוּמֵיהּ פוּן רֶבִּי'ן — הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

‘The Rebbe, the Baal Shem Tov, used to say

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אִיז אַהֲבַת הַמָּקוֹם

that to love a fellow Jew is to love G‑d.

בָּנִים אַתֶּם לה' א

בְּחוֹרֶף תרנ"ב

In the winter of 5652 (1891), 

"כַּאֲשֶׁר אַאַמוּ"ר לָמַד עִמִּי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא "וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעַל מַמָּשׁ

my revered father, the Rebbe [Rashab], taught me the statement in Tanya that “the second soul of a Jew is an actual part of G‑d Above.”

הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִמַּעַל וּבְתֵיבַת מַמָּשׁ הֵם הֲפָכִים

He pointed out that the terms “actual” (mamash) and “from above" (mimaal) are contradictory.

מִמַּעַל תּוֹאֲרוֹ רוּחָנִיּוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת וּמַמָּשׁ תּוֹאֲרוֹ גַּשְׁמִיוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת

“From above” alludes to the very highest levels of spirituality, whereas “actual” denotes the most palpable physicality.

וַיְבַאֵר כִּי זֶהוּ מַעֲלַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית

This, he explained, is the unique gift of the Divine soul. 

שֶׁעִם הֱיוֹתָה רוּחָנִיוּת שֶׁבְּרוּחָנִיוּת פּוֹעֶלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת.

Though it is sheer ethereal spirituality, it impacts physicality at its most palpable.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַאַמוּ"ר אָמַר

My revered father, the Rebbe [Rashab], said

קוֹדֶם רְחִיצַת הַפֶּה שַׁחֲרִית, אֵין לְבָרֵךְ מִלְבַד בִּימֵי הַתַּעֲנִיוֹת — בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר

that with the exception of fast days, one should not recite the morning blessings before rinsing one’s mouth.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא

Being involved in the spiritual lifestyle of Chassidus means

אֲשֶׁר גַּם בְּהָלְכוֹ בַּשּׁוּק טָרוּד בַּעֲסָקָיו

that even when walking about in the marketplace, preoccupied with one’s business,

יַחְשׁוֹב מַה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּעַד עִנְיָנֵי הַחֲסִידוּת וְטוֹבַת הַחֲסִידִים

a person thinks about what he can do on behalf of Chassidus and for the good of his fellow chassidim.

וּכְשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ מִי שֶׁהוּא מֵאַנְשֵׁי הַשּׁוּק מִמַּכִּירָיו — בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר

When he meets his business acquaintances in the market,

יְדַבֵּר עַל לִבּוֹ

he speaks to them persuasively

כִּי יָבוֹא אֶל שִׁעוּרֵי הַלִּמוּדִים בְּדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ לְאֵיזוֹ הִתְוַעֲדוּת

about attending a class in Chassidus or a farbrengen.

וְהַהִתְעַסְקוּת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת הוּא חוֹבַת גַּבְרָא

Being involved in the ways of Chassidus is a responsibility of every individual,

מִבְּלִי הֶבְדֵל בֵּין גָּדוֹל וְקָטָן בִּידִיעַת דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

regardless of whether his knowledge of Chassidus is great or scant.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל

Just like by the mitzvah of tefillin, to use an example,

יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַ

relates to a specific place on the head, and on the arm,

וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ

where one feels its weight on the head,

וְהַהִדּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָד

and where one feels the tightness [of the straps] on the arm.

כֵּן הוּא בְּמִצְוַת אַהֲבָה וְיִרְאָה

Similarly, the mitzvos of loving and fearing G‑d [must be felt physically].

וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם (יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פֶּרֶק בּ' הַלָכָה א')

Thus Rambam writes (in Hilchos Yesodei HaTorah 2:1):

הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה מִצְוָה לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ

“It is a mitzvah to love and fear this glorious and awesome G‑d,

שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ וְנֶּאֱמַר אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ תִּירָא

as it is written, ‘And you shall love G‑d your L‑rd,’ and as it is written, ‘You shall fear G‑d your L‑rd.’”

הִנֵּה שִׁעוּר מִצְוֹת אֵלּוּ הוּא אֲשֶׁר יוּרְגְּשׁוּ בְּהֶרְגֵּשׁ גוּפָנִי בִּבְשַׂר הַ...

הַמִּתְפַּלְלִים בְּאַרְבָּעָה זוּגוֹת תְּפִלִּין כָּךְ נוֹהַגִים

Those who put on four pairs of tefillin in the course of the Morning Prayers should follow this order:

א) מַנִיחִים תְּפִלִּין שֶׁל יַד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י קוֹדֶם אֲמִירַת פֶּרֶק אֵיזֶהוּ

(1) The arm-tefillin and head-tefillin of Rashi are put on before Eizehu mekoman is recited, 

וּמִתְפַּלְלִים בָּהֶם עַד אַחֲרֵי אַךְ צַדִּיקִים גו

and while wearing them one continues with the Morning Prayers until one has completed the verse beginning Ach tzaddikim. 

ב) מְסִירִים תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְרַשִׁ"י

(2) The head-tefillin of Rashi are removed,

וּמַנִיחִים — בְּלֹא בְּרָכָה — תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְשִׁמוּשָׁא רַבָּא

and replaced — without a blessing — by those of [the author of] Shimusha Rabba. 

וְקוֹרְאִים שְׁמַע גו' עַד אֱמֶת

The Shema is recited until Emes, 

וְאוֹמְרִים מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁ

and chapters of Tehillim are recited as apportioned for the days of the month. 

וְהַמְהַדְרִים הָיוּ לוֹמְדִים אוֹתָם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וּמְצוּדוֹת

Some punctilious chassidim would study the daily reading of Tehillim with the commentaries...

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי אָמַר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

The Mitteler Rebbe said in the name of the Alter Rebbe: 

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בּעֶדאַרף דעֶרנעֶמעֶן בִּיז מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ

“Loving a fellow Jew ought to take hold of one’s soul to the last ounce.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק בֵּאֵר

The Tzemach Tzedek once explained

מַה שֶׁמְּיַחֲסִים אֵשׁ לִפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה

why pnimiyus haTorah (the Torah’s inner, mystical dimension) is likened to fire,

לְפִי שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת חַיּוּת בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה

because it vitalizes one’s study of the revealed dimensions of the Torah. 

אַז עֶר לעֶרעֶנט אַ הֲלָכָה

“When a person studies a halachah 

אוּן וֵוייס אַז דִי זעֶלבּעֶ הֲלָכָה וועֶט עֶר לעֶרנעֶן נאָךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אִין גַּן עֵדֶן

and knows that after his 120 years in This World he will study that same halachah in Gan Eden, 

גִיט עֶס אַרַיין אַ פַייעֶרעֶל

it lights up a little fire within him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נְסִיעוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב בִּתְחִלַּת הַהִתְגַּלּוּת שֶׁלּוֹ הָיוּ עַל דְּבַר שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים

In the early years following his revelation, the Baal Shem Tov traveled [widely] for three reasons:

פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם

to redeem captives, 

חִזּוּק הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

to strengthen Torah observance and the fear of Heaven,

הִתְגַּלּוּת פְּנִימִיוּת הַתּוֹרָה

and to reveal pnimiyus haTorah — the Torah’s inner, mystical dimension.

אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה מְבַאֵר בָּזֶה

[Regarding this last reason,] the Mitteler Rebbe explained: 

גַּלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה נִקְרָא מַיִם

Nigleh, the revealed dimension of the Torah, is called water, 

אוּן צוּ וואַסעֶר גֵייט מעֶן

and people are drawn to approach water. 

פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרָא אֵשׁ

Pnimiyus haTorah is called “fire,” 

אוּן פאַר פַייעֶר האָט מעֶן מוֹרָא

which arouses fear.

דעֶרפאַר דאַרף דעֶר מַשְׁפִּיעַ גֵיין צוּם מְקַבֵּל אוּן זאָגעֶן אִיהְם

Therefore, a person who is teaching the Torah’s inner, mystical dimension must approach the recipient and tell him:

האָבּ קֵיין מוֹרָא נִיט וַוייל ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ