The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

הַשּׁוֹאֵל בַּמֶּה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁלּוֹ אֵלַי

You ask: What does your spiritual bond with me — your hiskashrus — consist of,

מֵאַחַר שֶׁאֵין אֲנִי מַכִּירוֹ פָּנִים

since I do not know you by face…?

..הַהִתְקַשְׁרוּת הָאֲמִתִּית הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה

True connection is attained by Torah study.

כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד הַמַּאֲמָרֵי חֲסִידוּת שֶׁלִּי

When you study my maamarim of Chassidus,

קוֹרֵא אֶת הַשִּׂיחוֹת

read the sichos,

וּמִתְחַבֵּר עִם יְדִידַי אַנְשֵׁי שְלוֹמֵינוּ וְתַלְמִידֵי הַתְּמִימִים יִחְיוּ

associate with my friends the members of the chassidic brotherhood and the temimim

בְּלִמּוּדָם וּבְהִתְוַעֲדוּתָם

in their studies and in their farbrengens,

וּמְקַיֵּם בַּקָּשָׁתִי בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּבִשְׁמִירַת זְמַנֵּי הַלִּמּוּדִים

and fulfill my request by reciting Tehillim and maintaining a regular study schedule,

הִנֵּה בָּזֶה הִיא הַהִתְקַשְׁרוּת

— this is what constitutes hiskashrus.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז

[On Shabbos Mevarchim,

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

מַעֲנֶה אַאַזְמוּ"ר לְאַאַמוּ"ר בִּיחִידוּת, חוֹרֶף תרל"ה

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], gave the following answer to a question addressed to him by my revered father, the Rebbe [Rashab], in the course of a yechidus that took place in the winter of 5635 (1874-75):

הַיֵּצֶר הָרָע נִקְרָא נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

“The Evil Inclination is called the ‘animal soul,’

לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּהֵמָה דַוְקָא

not because it is bestial.

כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוּעָל פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת

On the contrary, at times it is like a fox, the cleverest of animals,

וּצְרִיכִים לְחָכְמָה מְרוּבָּה לְהָבִין תַּחְבּוּלוֹתָיו

so th...

לַאֲמִירַת וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם כוּ

When saying the phrase vahavieinu leshalom,

מְחַבְּרִים תְּחִלָּה בּ' הַצִּיצִיּוֹת דִּלְפָנָיו

one first gathers together the two front tzitziyos;

אַחַר כַּךְ מְצַרְפִים צִיצִית כָּנָף הַשְּׂמָאלִי דְּלַאֲחוֹרָיו

to these are added the one from the back left corner

אַחַרי זֶה צִיצִית דְּכָנָף הַיָּמִין

and then the one from the back right corner.

וְאוֹחֲזִים אוֹתָם בֵּין קְמִיצָה לְזֶרֶת דְּיַד שְׂמֹאל

All four are then held between the ring finger and little finger of the left hand.

נוֹשְׁקִים הַצִּיצִיּוֹת שֵׁשׁ פְּעָמִים

The tzitzis are kissed six times:

הַיְינוּ בַּאֲמִירַת תֵּיבוֹת: צִיצִית, צִיצִית, לְצִיצִית, אֱמֶת, קַיֶּמֶת, לָעַד

when reciting the words tzitzis, tzitzis, letzitzis, emes, kayemes, and laad.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים פֶּרֶק ג' אוֹמֵר

In chapter 3 of Tanya, the [Alter] Rebbe states

כִּי ג' מוֹחִין חַבַּ"ד וְז' מִדּוֹת

that the three intellectual faculties of Chochmah, Binah and Daas, and the seven emotive attributes,

הֵם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת

are an extension of the ten supernal Sefiros.

דְּכָל זֶה הוּא בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה

All this refers to the nefesh, ruach, and neshamah,

שֶׁהֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּגוּף הָאָדָם

the levels of the soul that are vested in the human body.

אָמְנָם עִנְיַן הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ עַל אֱלֹקוּת

By contrast, the concept of mesirus nefesh [i.e., the ability to sacrifice oneself] for the sake of G‑dliness —

וואָס אַ אִיד נִיט עֶר וִויל אוּן נִיט עֶר קאָן זַיין חַס וְשָׁלוֹם אַ נִפְרָד מֵאֱלֹקוּת

meaning that a Jew neither wants nor is able to become severed from G‑dliness

זֶהוּ מֵעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא

— stems from the very Essence of the [infinite] Ein Sof.

שֶׁלְּמַעְלָה מֵעִנְיַן הַסְּפִירוֹת דְּרֵאשִׁיתָם הִיא סְפִירַת הַחָכְמָה.

And this [level of Elokus] trans

מִפִּתְגָּמֵי אַאַזְמוּ"ר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], used to say:

דעֶר שֵׂכֶל אוּן מִדּוֹת געֶבּוֹי פוּן אַ חָסִיד, אִיז לְפִי עֶרֶךְ זַיין עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת בַּא זַיין רֶבִּי'ן

The intellectual and emotional constitution of a chassid mirrors his first yechidus with his Rebbe.

דִי עֶרְשְׁטעֶ יְחִידוּת אִיז לְפִי עֵרֶךְ מְהוּת עַצְמוֹ פוּן אַ חָסִיד

The first yechidus reflects the chassid’s essential nature:

לְפִי אוֹפֶן מְהוּת עַצְמוֹ אַזאַ סֵדֶר עֲבוֹדָה גִיט אִיהם דעֶר רֶבִּי

the path in Divine service that the Rebbe gives the chassid [at that time] corresponds to this essential nature.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּחֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן תּרי"ג

In the month of MarCheshvan, 5613 (1852),

קָבַע הַצֶּמַח צֶדֶק

the Tzemach Tzedek scheduled —

מִלְּבַד הַשִּׁעוּרִים הָאַחֵרִים

in addition to his other study sessions —

שִׁעוּר לִמּוּד עִם אַאַזְמוּ"ר בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה

a study session with my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], for two-and-a-half hours every day.

בְּחוֹרֶף מַתְחִיל מִשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית לַיְלָה

In the winter they would begin at ten at night,

וּבְקַיִץ מִשָּׁעָה הָרְבִיעִית לִפְנוֹת בּוֹקֶר

and in the summer, at four in the morning.

שְׁתֵּי שָׁנִים הָיָה הַלִּמּוּד: קַבָּלָה עִם בֵּאוּרֵי חֲסִידוּת

For two years, they studied Kabbalah as explained in the teachings of Chassidus.

אַחַר זְמַן זֶה — עַד אֱלוּל תּרט"ז, שֶׁאָז נִפְסַק הַשִּׁעוּר

After this time, until Elul, 5616 (1856), when this study session ceased,

לָמְדוּ סִפְרֵי מֶחְקָר

they would study works of medieval Jewish philosophy (Chakirah) —

הָרַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, מוֹרֶה נְבוּכִים, עִקָּרִים, כּוּזָרִי, וְעוֹד

R. Saadiah Gaon, Moreh Nevuchim, Sefer HaIkarim, Kuzari, and others —

עַל פִּי תּוֹרַת הַחֲסִידוּת

as interpre

בִּזְמַן הַזֶּה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא מַמָּשׁ

In this present era of ikvesa diMeshicha, [the generation that can already hear the approaching footsteps of Mashiach,]

הַחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִדְרוֹשׁ בְּטוֹבַת זוּלָתוֹ

every Jew is obligated to seek the welfare of his fellow,

בֵּין זָקֵן בֵּין צָעִיר

be he an elder or a youth —

לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה

to arouse him to teshuvah,

לְמַעַן שֶׁלֹּא יֵצֵא חַס וְשָׁלוֹם מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל

so that he will not leave the fold of the Jewish people,

שֶׁיִּזְכּוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, לִגְאוּלָה שְׁלֵמָה

who, with G‑d’s help, will merit the complete redemption.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נִיט הֲנָאָה האָבּעֶן פוּן עוֹלָם הַזֶּה אִין פוּלעֶן זִין

Not to derive satisfaction from this world in the fullest sense

הוּא רַק הֲכָנָה טוֹבָה לַעֲבוֹדָה

is only a good preparatory step toward Divine service.

עִנְיַן הָעֲבוֹדָה הוּא לַעֲשׂוֹת הַגַּשְׁמִי כְּלִי לֵאלֹקוּת

Divine service itself involves transforming physicality into a vessel for G‑dliness.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּבָר הֶחְלִיטוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

The sages of the early generations — who have been likened to angels — determined long ago

אֲשֶׁר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ הִיא כִּרְפוּאַת הַגּוּף

that healing the soul is similar to healing the body.

לְכֹל לְרֹאשׁ צָרִיךְ לְסַמֵּן מְקוֹם הַחוֹלִי

The first step is to discern the source of the infirmity.

אִם הוּא מִצַּד שֶׁחוֹמֶר גּוּפוֹ עָב גַס וּמוּשְׁחָת

Does it stem from the body’s physical coarseness and impurity,

אוֹ שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ

or from the attributes of the soul

שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְטִיּוֹת לְעִנְיָנִים רָעִים כְּמוֹ גַּאֲוָה, שֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה

that incline toward undesirable traits such as pride and falsehood?

אוֹ שֶׁמְקוֹר הַחוֹלִי הוּא בְּהָרְגִילוּת

Perhaps the infirmity stems from bad habits

שֶׁמִּפְּנֵי רוֹעַ הַחִנּוּךְ אוֹ רוֹעַ הַסְּבִיבָה בָּא לִרְגִילוֹת רָעוֹת

that result from a faulty education or negative surroundings.

עַד אֲשֶׁר לֹא יִתְבָּרְרוּ פְּרָטֵי מְקוֹם הַחוֹלִי וְסִבַּת אֲחִיזַת הַמַּחֲלָה

Until the source of the infirmity and the reason it has taken hold become clear,

אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בִּרְפוּאָתוֹ

it is impossible for healing to begin.

כִּי אִם לְסַדֵּר אוֹפֶן הַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל הַדְּבָרִים בְּמַה שֶׁי...

בִּתְחִלָּה הָיָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר דְּרוּשִׁים קְצָרִים בִּמְאֹד

At first, the Alter Rebbe would deliver very short teachings

מַרְעִישֵׁי הַלֵּב וּמַלְהִיבִים מְאֹד

that would arouse the heart and inflame it with spiritual emotion.

"וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁם "דְּרָכִים

These were called derachim (“paths”).

אַחַר כַּךְ נִקְרְאוּ "אִגְּרוֹת" וְהֵם אֲרוּכִּים יוֹתֵר

Later, his teachings became longer and were called igros (“letters”).

"אַחַר כַּךְ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁנִּקְרְאוּ "תּוֹרוֹת

The teachings were further developed and were called Toros.

וְהֵם שָׁרְשֵׁי הַדְּרוּשִׁים שֶׁבְּתּוֹרָה אוֹר וְלִקּוּטֵי תּוֹרָה

These became the root and core material for the maamarim in Torah Or and Likkutei Torah.

"אַחַר כַּךְ אֲרוּכִּים מְעַט יוֹתֵר וְנִקְרְאוּ "כְּתָבִים

Later they became slightly longer, and were called kesavim (“writings”).

וְהֵם בְּבֵאוּר בַּהֲשָׂגָה רְחָבָה לְפִי עֶרֶךְ

These included explanations that allowed for relatively thorough comprehension.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּלְבִישַׁת טַלִּית קָטָן בַּבּוֹקֶר

When putting on a tallis katan in the morning —

בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְבָרֵךְ

if one’s hands are pure and he is in a place where it is permitted to recite a blessing —

"מְבָרְכִים "עַל מִצְוַת צִיצִית

he should conclude the blessing with the words, …al mitzvas tzitzis,

כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּטַלִּית קָטָן שֶׁלָּנוּ שִׁעוּר עִטּוּף

since a tallis katan of the kind we wear is not large enough to enable one to enwrap himself in it.

אִם אָסוּר לְבָרֵךְ

If [while dressing in the morning one is in a place where] it is forbidden to recite a blessing,

אֲזַי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

then before [one starts] the Morning Service

אִם אֵינוֹ לוֹבֵשׁ טַלִּית גָּדוֹל

if one does not wear a tallis gadol [while praying],

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים

The Tzemach Tzedek composed several niggunim.

לִמּוּדוֹ הָיָה בְּקוֹל וְנִגּוּן

He would study aloud and melodiously.

וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ

At times he would pause in the midst of his study,

אוֹ כְּתִיבָתוֹ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת

or in the midst of writing Chassidus or a halachic responsum,

וּמְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן

and would sing a niggun.

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], related

אֲשֶׁר מִקּוֹל נִגּוּנוֹ שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

that from the tone of the niggun the Tzemach Tzedek was singing,

הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הוּא עָסוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה

he could tell the subject he was involved in at that time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ

In the blessing Shehakol nih’yah bidvaro,

נִהְיָה הַיוּ"ד בְּקָמַץ וְלֹא בְּסֶגּוֹל

the yud of the word nih’yah should be pronounced with a kamatz and not with a segol.

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

אֱהוֹב אֶת הַבִּקּוֹרֶת

“Love criticism,

כִּי הִיא תַעֲמִידְךָ עַל הַגּוֹבַה הָאֲמִתִּי

for it will place you on a truly high level.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

אִין דעֶר עֲבוֹדָה פוּן עֲבוֹדַת ה' עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת

In avodas HaShem that is practiced according to the teachings of Chassidus,

זַיינעֶן פאַראַן אַלעֶ מַדְרֵגוֹת

we find all levels….

דִי דַרְגָא פוּן מֵת בּאַדאַרף קֵיין סַךְ הֶסְבֵּר נִיט האָבּעֶן

The level of a “corpse” needs little explanation.

עֶס אִיז אָבֶּער אוֹיךְ פאַראַן — תּוֹדָה לָאֵ-ל — תְּחִיַּת הַמֵּתִים אִין עֲבוֹדָה רוּחָנִית

There is also, however, a Resurrection of the Dead in one’s Divine service (thank G‑d!).

אַ מֵת אִיז קאַלט

A corpse is cold.

עֶס אִיז נִיטאָ אַזאַ קאַלטעֶ זאַךְ ווִי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי אוּן שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי

Now, there is nothing colder than the natural, mortal intellect.

אוּן וועֶן דעֶר שֵׂכֶל הַטִּבְעִי פאַרשְׁטעֶהט אַ הֲשָׁגָה אֱלֹקִית

Yet, when a person’s natural intellect grasps a G‑dly concept

אוּן דִי מִדּוֹת שֶׁבַּשֵׂכֶל וועֶרעֶן נִתְפָּעֵל אוּן געֶרִירְט פוּן דעֶם געֶשְׁמאַק שִׂכְלִי

and the emotions within it become excited and motivated by that concept’s sweetness —

אִיז דאָס דעֶר אֱמֶת'עֶר תְּחִיַּת הַמֵּתִים

that is truly a Resurrection of the Dead.

Text and Translation courtesy of Sic

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן עָנָה לְאֶחָד בְּהִכָּנְסוֹ לִיחִידוּת

The Alter Rebbe once gave the following answer to a chassid in the course of a yechidus:

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וועֶרעֶן אָנגעֶרוּפעֶן נֵרוֹת

The Jewish people are called lamps.

אַ נֵר אִיז כָּלוּל פוּן כְּלִי פְּתִילָה שֶׁמֶן וָאֵשׁ

A lamp is comprised of a container, a wick, oil, and fire.

מעֶן מוּז אָבּעֶר אָנצִינדעֶן דעֶם אֵשׁ

However, we must first kindle the fire;

אוּן דעֶמאָלט אִיז דאָס מֵאִיר

only then will it shine.

בּאַ דִיר אִיז אַ גוּטעֶר נֵר

You possess a good lamp,

אָבּעֶר עֶס פעֶלט דִיר דעֶר אָנצִינדעֶר

but you lack someone to kindle it.

דוּרךְ הַכָּאָה בְכֹחַ אִין דעֶם אֶבֶן שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

When one forcefully strikes the stone — the animal soul —

געֶהְט אַרוֹיס אַ נִיצוֹץ אֵשׁ

a spark flies out,

וועֶלכעֶר צִינדְט אָן דעֶם אֵשׁ אֱלֹקִי

and that kindles the G‑dly fire.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דִי וועֶלט דאַרף האָבּעֶן טַהֲרַת הָאֲוִיר

This world needs to have its air purified,

טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז נאָר דוּרךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

and this can be accomplished only through the letters of the Torah [that one recites].

דִי אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה זַיינעֶן אַ שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן אַ שְׁמִירָה פְּרָטִית

These letters afford both universal and individual protection.

חֲלוּקַת הַשִּׁתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה (בְּעַל-פֶּה) אִיז אַ "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ"'דִיקעֶר

The division of the Six Orders of the Mishnah (to be studied by heart) fulfills [the mandate to study Torah] “while you walk on your way.”

דִי מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת וואָס מעֶן וועֶט חַזֶרְ'ן

Every single mishnah that a person reviews [from memory],

וואוּ מעֶן וועֶט זַיין, אִין וואָס פאַר אַ פְּלאַץ מעֶן וועֶט זַיין

wherever he may be,

וועֶט בּאֶלַייכְטעֶן דִי פאַרְבִּינְדוּנג פוּן יִשְׂרָאֵל מִיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

lights up the connection between the Jewish people and G‑d.

מִשְׁנָה אִיז אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה

Significantly, the word Mishnah (משנה) shares the same letters as nashamah (נשמה) — “soul.”

עֶס אִיז זֵייעֶר שְׁוועֶר צוּ געֶפִינעֶן דִי וועֶרטעֶר

It is difficult to find the appropriate words

אוֹיסצוּדרִיקעֶן דעֶם גְרעֶסטעֶן תּוֹעֶלֶת בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ

to express the great bene...

דעֶר עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי

This physical world

אִיז אַ געֶמִישׁ פוּן גִנוּנְיָא שֶׁל הקבּ"ה

is a mixture of G‑d’s genunya

(אַ צוּזאַמעֶנְקוּנפְט וואוּ ה' יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל קוּמְט זִיךְ צוּזאַמעֶן מִיט דעֶם אָדָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים)

(a meeting place in which G‑d unites with man, the choicest of all created beings)

אוּן גִנַּת אֱגוֹז (בְּגִמַטְרִיָא חֵטְא)

and ginas egoz (“a garden of nut trees” — and the numerical value of egoz equals the numerical value of chet, meaning “sin”).

אוּן ה' יִתְבָּרֵךְ גִיט אַ בְּחִירָה חָפְשִׁית צוּם מעֶנשׁעֶן

G‑d gives man free choice,

אַז דעֶר מעֶנשׁ קעֶן זִיךְ אַלֵיין אוֹיסְקלַייבֶּען אַ וועֶג אִין לעֶבּעֶן

so that he can choose his own path in life.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם

[Whenever] the Priestly Blessing [is given, the procedure to be followed by each congregant is as follows]:

כְּשֶׁאוֹמְרִים תֵּבַת יְבָרֶכְךָ — הַמִּתְבָּרֵךְ רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע

When the kohanim say the word yevarechecha, the recipient of the blessing faces forward;

ה' — מֵסֵב רֹאשׁוֹ לִימִינוֹ, שֶׁהִיא שְׂמֹאל הַמְבָרֵךְ

when they say A-donai, he turns his head to the right, which is to the left of [the kohanim] who recite the blessing;

וְיִשְׁמְרֶךָ — בְּאֶמְצַע

at veyishmerecha he faces forward;

יָאֵר — לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁהִיא יְמִין הַמְבָרֵךְ

at ya’er he faces left;

וכו

and so on, [word by word — center, right, center, left, etc.,]

שָׁלוֹם — רֹאשׁוֹ בְּאֶמְצַע

until when they say shalom, he faces forward.

אֲמִירַת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

The prayer beginning Ribono shel olam

בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְנ...

בִּשְׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַסֵּפֶר תּוֹרָה

During the public reading of the Ten Commandments, the congregants stand and face the Torah scroll.

אֵין אוֹמְרִים אַקְדָמוּת

It is not our custom to recite the hymn beginning Akdamus.

הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

The Baal Shem Tov passed away

בַּיוֹם הָרְבִיעִי א דְחַג הַשָּׁבוּעוֹת תק"ך

on Wednesday, the first day of Shavuos, 5520 (1760).

וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּמֶעזִיבּוּשׁ

His resting place is in Mezhibuzh.

אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן אָמַר עַל זֶה

Concerning this, the Alter Rebbe said

יוֹם ד, כ בְּכִסְלֵו תקנ"ט בְּפּעֶטעֶרבּוּרג

on Wednesday, 20 Kislev, 5559 (1798), in Petersburg:

בַּיוֹם הָרְבִיעִי נִטְּלוּ הַמְּאוֹרוֹת

“On Wednesday, the luminaries were taken away.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 49 of the Omer

עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקנ"ז אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה

On the eve of Shavuos, 5557 (1797), the Alter Rebbe delivered a teaching

וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר גוֹ

[on G‑d’s command to Moshe Rabbeinu a few days before the people were to receive the Torah]: “You shall sanctify them today and tomorrow [and they shall launder their garments].”

וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר זֶהוּ מִלְמַעְלָה

He said: “‘You shall sanctify them today and tomorrow’ is granted from above,

אֲבָל וְכִבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם דאָס דאַרף מעֶן אַלֵיין

but ‘launder[ing one’s] garments’ must be done on one’s own.”

דאָס אִיז געֶוועֶן דִי גאַנצעֶ תּוֹרָה

That was the entire teaching.

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט מְבַאֵר געֶוועֶן

The Tzemach Tzedek pointed out

וְקִדַּשְׁתָּם אִיז געֶזאָגט געֶוואָרן צוּ מֹשֶׁה'ן

that the command “you shall sanctify” was directed to Moshe.

אוּן אִתְפַּשְׁטוּתָ...

Day 48 of the Omer

חַג הַשָּׁבוּעוֹת

The festival of Shavuos

הוּא זְמַן הַמּוּכְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכּׂל

is the perfect time to do everything possible

לְטוֹבַת לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

to advance one’s Torah study and one’s service of G‑d with awe.

וְכֵן לְהִתְעַסֵּק בִּתְשׁוּבָה בְּהַנּוֹגֵעַ לְתּוֹרָה

Similarly, it is an appropriate time to repent for [failing to study] Torah,

בְּאֵין מַפְרִיעַ מִשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג

since [at that time] the accusing influence of Satan does not interfere —

כְּדוּגְמַת זְמַן הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ דְּצוֹם הַכִּפּוּרִים

similar to the time of the sounding of the shofar on Rosh HaShanah and to the day of Yom Kippur.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 47 of the Omer

כְּשֶׁהִסְתַּפְּרוּ בִּימֵי הַגְבָּלָה, קוֹדֶם עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, לֹא הָיְתָה רוּחַ אַאַמוּ"ר נוֹחָה מִזֶּה

My revered father, the Rebbe [Rashab], did not look favorably on the practice of taking a haircut [at the conclusion of the period of the Omer] during the [Three] Days of Preparation preceding Shavuos, i.e., before the eve of the festival.

הַמְעַיֵּן בְּשִׁטַּת תּוֹסָפוֹת, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל תּוֹרָה (שַׁבָּת פט. א)

Whoever analyzes the approach of Tosafos (Shabbos 89a; s.v. Torah)

יָבִין שֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא זְמַן עֵת רָצוֹן לְמַעְלָה

understands that Shavuos is a unique time of Divine favor.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ מַטְרִיד אֶת הַמְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל

At that time [in the Heavenly Court] G‑d disconcerts the Accuser of the Jewish people,

כְּדוּגְמַת הַטְרָדָתוֹ בְּשַׁעַת הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַקָּדוֹשׁ דְּצוֹם כִּפּוּרִים

just as He confuses him when the shofar is sounded on Rosh HaShanah and Yom Kippur.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions

Day 46 of the Omer

אָנָּא בְּכֹחַ — דְּקַבָּלַת שַׁבָּת — אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

In [Friday evening’s welcoming] Kabbalas Shabbos service, the passage beginning Ana Becho’ach is said in a whisper.

וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ כו' — בְּקַבָּלַת שַׁבָּת — בַּעֲמִידָה

In [Friday evening’s welcoming] Kabbalas Shabbos service, one stands when one reaches the words u’fros aleinu.

בִּשְׁנַת תקפ"ט חָל שַׁבָּת פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר ה' בְּסִיוָן

In the year 5589 (1829), the Shabbos of Parshas Bamidbar fell on the fifth of Sivan.

קוֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ גוֹ' אֲבוֹתָם

Before candle-lighting, the Tzemach Tzedek delivered a maamar on the phrase, Se’u es rosh,

פֵּרוּשׁ שְׂאוּ כְּפֵרוּשׁ הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא מֵעִנְיַן כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ

interpreting its first word in the spirit of Ibn Ezra’s comment on the verse, Ki sisa es rosh.

וּבֵאוּר הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת הֲאָרַת הַנְּשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף

He explained that through the Divine service carried out by the ray of the soul that is enclothed in the body,

נַעֲשָׂה עֲלִיָה בְּרֹאשׁ וְעֶצֶם הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁהִיא לְ...

Day 45 of the Omer

עַד י"ב בַּחֹדֶשׁ — וְעַד בִּכְלַל — אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן

[From the first of Sivan] until the twelfth inclusive, Tachanun is omitted.

זְרוֹק חוּטְרָא לַאֲוִירָא אַעִקָּרֵיהּ קָאֵי

[There is a maxim of the Sages:] “If you toss a stick into the air, it will land on its base.”

נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים הִנְחִילוּ אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִכְבוֹד חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים

Our forefathers, our holy Rebbeim, bequeathed “an unbounded inheritance” to the early chassidim —

אֲשֶׁר בְּנֵי בְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנוֹתֵיהֶם לְדוֹרוֹתֵיהֶם

that their descendants throughout the generations,

בְּאֵיזֶה מְדִינָה וּסְבִיבָה שֶׁיִּהְיוּ

regardless of country or environment,

"יִהְיֶה אֶצְלָם אוֹתוֹ הָ"עִקְּרֵיהּ

would always have that fundamental home base —

וְהוּא הַמְשָׁכַת פְּנִימִיּוּת הַלֵּב אֶל צוּר מַחְצַבְתּוֹ

the heart’s innermost desire to be drawn to the Divine Rock from which it was hewn.

לִפְעָמִים הָ"עִקָּרֵיהּ" מְכוּסֶּה וְנֶעְלָם בְּכַמָּה לְבוּשִׁים

This home base may be layered and hidden under several coverings.

וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הֶחָפֵץ בַּחַיִּים

It is thus the life-task of whoever “desires life”

לְהָסִיר אֶת הַכִּסּוּיִם

to remove those cov

Day 44 of the Omer

עֲלִיַּת הַנְּשָׁמָה הִיא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם בְּהַג' תְּפִלוֹת

The soul ascends three times a day, during each of the three prayer services.

וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיקִים דְּיֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל

This is especially true of the souls of tzaddikim, of whom it is said, “They proceed from strength to strength.”

וְדָבָר וַדַּאַי

It is certain

אֲשֶׁר בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם קָדוֹשׁ הֱיוֹתָם

that at all times and in every holy place they may be,

נוֹשְׂאִים רִנָּה וּתְפִלָּה

they offer supplication and prayer

בְּעַד הַמְקוּשָּׁרִים אֲלֵיהֶם וְאֶל פְּקוּדָּתָם וְשׁוֹמְרִים פִּקּוּדֵיהֶם

for those who are bound to them and to their directives, and to those who carry out their directives —

וּבִפְרָט בְּעַד תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיהֶם

especially their students and their students’ students —

לְהִוָּשֵׁעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת

that they be delivered materially and spiritually.

Text and T

Day 43 of the Omer

בְּאַחַד הַחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה שֶׁרָאָה הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

In one of the nighttime visions in which the Tzemach Tzedek saw [his maternal grandfather,] the Alter Rebbe,

בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ

within thirty days of the latter’s passing,

אָמַר לְפָנָיו הַמַּאֲמָר עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד

[the Alter Rebbe] delivered a maamar [based on the teaching of the Mishnah], “The world stands on three things….”

אַחֲרֵי הַמַּאֲמָר אָמַר לוֹ

After delivering the maamar, the Alter Rebbe [quoted and interpreted a Talmudic teaching]:

אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה — זֶהוּ אִמְךָ

“‘When a man gives seed first, a female is conceived.’ This alludes to your mother.

אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר — זֶהוּ אַתָּה

‘When a woman gives seed first, a male is conceived.’ This refers to you.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 42 of the Omer

אַאַמוּ"ר סִפֵּר

My revered father, the Rebbe [Rashab], related

שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו

that he heard from his father, [the Rebbe Maharash,]

בְּשֵׁם הַצֶּמַח צֶדֶק שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ הַזָּקֵן

that the Tzemach Tzedek heard the Alter Rebbe

שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ

referring to himself

בְּשֵׁם בֵּן לְהָרַב הַמַּגִּיד

as the son of the Maggid of Mezritch

וּבְשֵׁם נֶכֶד לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב

and the grandson of the Baal Shem Tov.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 41 of the Omer

קוֹדֶם צִוּוּי הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ

Before the commandment, “You shall surely reprove [your fellowman],”

כְּתִיב וְלֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ

it is written, “Do not hate your brother [in your heart],”

כִּי זֶהוּ תְּנַאי מוּקְדָּם לְהוֹכָחָה

for this is a necessary prerequisite for rebuking one’s fellowman.

וְאַחֲרֵי זֶה כְּתִיב וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא

The same verse continues, “but do not bear a sin because of him.”

שֶׁאִם לֹא פָּעֲלָה הַהוֹכָחָה

That is, if the reproof is ineffective,

בְּוַדַּאי אַתָּה הָאָשֵׁם

it is certainly you who are to blame,

שֶׁלֹּא הָיוּ דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב.

for your words did not come from your heart.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 40 of the Omer

מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן בִּשְׁנַת תקנ"ה בְּליאָזנאָ

The Alter Rebbe delivered the following maamar in Liozna in the year 5555 (1795):

שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה

“The reward for a mitzvah is a mitzvah.”

הַמִּצְוָה בְּעֶצֶם עַצְמוּתָהּ הִיא הַשָּׂכָר

The very essence of the mitzvah is itself the reward for the mitzvah.

וְהִתְגַלּוּת הָעַצְמוּת תִּהְיֶה לֶעָתִיד

This essence will be revealed in the Ultimate Future.

אֲבָל זֶהוּ הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת שֶׁל הַמִּצְוָה

That is [only] the principal of the mitzvah, which is preserved [for the future].

אָמְנָם פֵּירוֹתֶיהָ אָדָם אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה

However, the fruits of the mitzvah (i.e., its side benefits) are enjoyed by a person in This World.

וְהוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּעִנְיָנָהּ

[This applies] to every mitzvah, each in its own way.

דְכַאֲשֶׁר צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר הוּא נַעֲנֶה

When [the person who fulfills the mitzvah] nee

Day 39 of the Omer

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן

[On] Shabbos Mevarchim, Sivan [it is our custom]

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

לִשְׁלִישִׁי עוֹלֶה הַבַּעַל קוֹרֵא, וּמֵעַצְמוֹ

[In years in which Parshas Bechukosai is read alone,] the third aliyah is customarily taken by the baal koreh, on his own initiative.

אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים

[After the Torah Reading,] the passage beginning Av HaRachamim is recited.

אִם בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ

[It is written:] “If you will follow My statutes.”

אִם זֶה הוּא לְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים

G‑d is pleading here with the Jewish people:

כְּמַאֲמַר רַזַ"ל, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הַלְוַאי בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ

Our Sag...

Day 38 of the Omer

רֵאשִׁית הַיְרִידָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן

The first stage in a person’s spiritual decline (Heaven forbid)

הוּא הֶעְדֵּר הָעֲבוֹדָה בִּתְפִלָּה

is a lack of effort when serving G‑d in prayer.

עֶס וועֶרט אַלץ טְרוּקעֶן אוּן קאַלט

Everything becomes parched and cold.

דִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָּדָה וועֶרט שׁוֹין אוֹיךְ שְׁוועֶר

Even the routine performance of mitzvos1 becomes burdensome.

מעֶן אַיילט

One hurries [through their observance]

מעֶן וועֶרט אָן דעֶם געֶשְׁמאַק אִין תּוֹרָה

and loses a taste for Torah study.

וְהָאֲוִיר מִתְגַּשֵּׁם

The very atmosphere becomes more materially oriented.

וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ כְּלָל לִפְעוֹל עַל הַזּוּלַת

And it goes without saying that a person in such a state cannot positively influence others at all.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 37 of the Omer

פַּעַם אַחַת הִתְוַעֲדוּ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים — בִּשְׁנַת תּקמ"ד-ז

Once, at some time in the years 5544-5547 (1784-1787), a group of early chassidim who were farbrengen together

וְתוֹכֶן שִׂיחָתָם הָיָה

spoke of

דעֶר רֶבִּי — רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — האָט אוֹיפגעֶטאָן וואָס מעֶן אִיז נִיט עֶלעֶנט

how their Rebbe, the Alter Rebbe, had done away with solitude.

אַמאָל, אִיז דעֶר רֶבִּי — דעֶר רָאשׁ מְתִיבְתָּא אוּן גָּאוֹן — געֶוועֶן עֶלעֶנט

In previous eras, a Rebbe — a rosh yeshivah or a gaon — was alone,

אוּן דִי תַּלְמִידִים זַיינעֶן געֶוועֶן עֶלעֶנט

and his disciples were alone.

דעֶר דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת וואָס דעֶר רֶבִּי האָט מְיַיסֵּד געֶוועֶן

The path of Chassidus blazed by the Alter Rebbe

אִיז דעֶר גְרוֹיסעֶר גֶ-טלִיכעֶר אוֹיפְטוּ

brought about an awesome G‑dly innovation:

וואָס דעֶר רֶבִּי אִיז נִיט עֶלעֶנט אוּן חֲסִידִים זַיינעֶן נִיט עֶלעֶנט

the Rebbe is not alone and the chassidim are not alone.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 36 of the Omer

עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָדַעַת

Every individual should know

כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית

that G‑d, with His precisely-focused Providence,

נוֹתֵן לְכָל אָדָם הָאֶפְשָׁרוּת

grants everyone the opportunity

לְהָבִיא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרֵךְ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל

to bring His sublime Will from the potential to the actual,

בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת

by observing the mitzvos

וּבְחִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה

and by fortifying Jewish practice and [the study of] our holy Torah

בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

at all times and places.

וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַּעֲבוֹדָתוֹ

The matter depends only on one’s efforts.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 35 of the Omer

נִיטָא בַּא וועֶמעֶן אִיבּעֶרנעֶמעֶן זִיך.

We have no one to pamper us:

מעֶן בּעֶדאַרף האָרעֶוועֶן

we must labor.

מִיט סַבְלָנוּת אוּן קִרוּב הַדַּעַת קעֶן מעֶן, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, אַלס דוּרכזעֶצעֶן

With patience and brotherly understanding we can — with G‑d’s help — overcome all obstacles.

מִיט בִּטּוּל הַזּוּלַת וְהַגְבָּהַת עַצְמוֹ וועֶרט מעֶן חָלִילָה אַלץ אָן

By belittling another and exalting oneself, one loses everything, Heaven forbid.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 34 of the Omer

חֲסִידוּת אִיז אַ גֶ-טלִיכעֶר פאַרשׁטאַנד

Chassidus is a G‑dly understanding —

דעֶר פאַרשׁטאַנד וואָס ווַייזְט דעֶם מעֶנטשְׁן וִוי קלֵיין עֶר אִיז

a perspective that shows a person how humble is his station

אוּן וִוי גרוֹיס עֶר קעֶן זִיך דעֶרהוֹיבְּן

and, [simultaneously,] to what heights he can elevate himself.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 33 of the Omer

אֵצֶל אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי הָיָה לג בָּעוֹמֶר מִיָּמִים טוֹבִים הַמְצוּיָּנִים

For the Mitteler Rebbe, Lag BaOmer was one of the outstanding festivals.

מעֶן פלעֶגט אַרוֹיסגעֶהן אוֹיפְ'ן פעֶלד

He would go out to the fields [together with the chassidim].

עֶר פלעֶגט זִיךְ נִיט וואַשׁעֶן

He would not partake of bread,

אָבּעֶר נעֶהמעֶן מַשְׁקֶה

but would say LeChayim over mashke (liquor),

וואָס מִצַּד הַבְּרִיאוּת האָט עֶר עֶס נִיט געֶטאָרט

even though this was forbidden to him for health reasons.

מעֶן האָט דעֶמאָלט געֶזעֶהן אַ סַך מוֹפְתִים

[The chassidim present] would witness many miracles,

דאָס רוֹב מוֹפְתִים אִיז געֶוועֶן בְּנוֹגֵעַ קִינדעֶר

most of which were blessings for couples who wanted to have children.

אוּן אַ גאַנץ יאָהר האָט מעֶן געֶוואַרט אוֹיף לג בָּעוֹמֶר

People would wait the entire year for Lag BaOmer.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 32 of the Omer

אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ

[When the eve of Lag BaOmer falls on Shabbos,] the passage beginning Tzidkas’cha is omitted in the Afternoon Service.

בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים בַּבּוֹקֶר — קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

In the Shema that some people recite in the morning before the Morning Service

כְּדֵי לָצֵאת חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ

in order to fulfill their obligation to recite the Shema at the proper time,

גַּם כֵּן כּוֹפְלִים ג' הַתֵּיבוֹת

the [last] three words are repeated — [as is also done when reciting the Shema in the course of the Morning Service, if one is praying without a minyan] —

"וּמְסַיְּמִים בְּתֵיבַת “אֱמֶת

and the word emes is added.

בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם וְשִׁמּוּשָׁא רַבָּה אֵין כּוֹפְלִים

When one recites the Shema while wearing tefillin whose parshi...

Day 31 of the Omer

אַאַמוּ"ר כְּשֶׁהָיָה נוֹטֵל צִפָּרְנָיו, הָיָה מְעָרֵב עִמָּהֶם קֵיסָם, קוֹדֶם הַשְּׂרֵיפָה

When my revered father, the Rebbe [Rashab], would cut his nails, he would put a sliver of wood together with the clippings before burning them.

אַאַזְמוּ"ר אָמַר לְהֶחָסִיד ר' אֵלִיָּהוּ אַבּעֶלעֶר

R. Elye Abeler, was a chassid of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash].

אִישׁ פָּשׁוּט מִצַּד כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וִידִיעוֹתָיו

[he was] a simple man of scant learning,

כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו לִיחִידוּת

Once, when he entered his study for yechidus, my grandfather said:

אֵלִיָּ' אִיךְ בִּין דִיר מְקַנֵּא

“Elye, I envy you.

פאָהרסְט אוֹיף מעֶרק

You travel to regional fairs and markets

זעֶהסט אַ סַך מעֶנשׁעֶן

and you meet many people.

אִיז וועֶן אִינמִיטעֶן עֵסֶק רעֶדְט מעֶן זִיךְ מִיט יעֶנעֶם פאַנאַנדעֶר אִין אַ אִידִישׁעֶן וואָרט אַ עֵין יַעֲקֹב וואָרט

When you’re in the midst of your transactions and you get t...

Day 30 of the Omer

בִּימֵי רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הָיָה שָׁגוּר בְּפִי הַחֲסִידִים הַפִּתְגָם

In the Alter Rebbe’s time, there was a saying common among his chassidim:

דעֶר שְׁטִיקעֶל בְּרוֹיט וואָס אִיךְ האָבּ

“The piece of bread that I have

אִיז עֶר דַיינעֶר ווִי מַיינעֶר

is yours just as much as it is mine.”

וְהָיוּ מַקְדִּימִים מִלַּת “דַיינעֶר" — דַיינעֶר ווִי מַיינעֶר

And they would say “yours” before “mine.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

Day 29 of the Omer

פֶּסַח שֵׁנִי עִנְיָנוֹ אִיז — עֶס אִיז נִיטאָ קֵיין פאַרפאַלעֶן

The message of Pesach Sheni is that “it’s never too late;

מעֶן קעֶן אַלעֶ מאָל פאַרִיכְטעֶן

one can always correct and make amends” —

אֲפִילוּ מִי שֶׁהָיָ' טָמֵא

even one who was impure

מִי שֶׁהָיָ' בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה

or was on a distant path.

אוּן אֲפִילוּ “לָכֶם", אַז דאָס אִיז געֶוועֶן בִּרְצוֹנוֹ

Indeed, even if he brought himself to such a state willingly,

פוּנדעֶסטוועֶגעֶן קעֶן מעֶן מְתַקֵּן זַיין

he can nevertheless correct it.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com