The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים

In material matters,

צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ

a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself,

וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹ

and thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him.

בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים

In spiritual matters,

צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ

a person should look at someone who is on a higher level than himself,

וּלְהִתְחַנֵן לְה

and petition G‑d 

שֶׁיִתֵּן לוֹ דֵעָה טוֹבָה לְהִתְלַמֵּד מִמֶּנּוּ

to grant him the proper understanding to learn from that person,

וְכֹחַ וְעוֹז שֶׁיוּכַל לַעֲלוֹת בְּעִלּוּי

and the strength and fortitude to elevate himself, level after level.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek was placed under [house] arrest twenty-two times 

אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"ג

in the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843),

פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה

for firmly resisting the czarist government’s demand

וועֶגעֶן שִׁנּוּיִם בְּחִנּוּךְ וכו

for changes in the [traditional Jewish] educational system, and the like.

דעֶר מִינִיסטעֶר האָט אִים געֶפרעֶגט

The Minister protested

דאָס אִיז דאָךְ מְרִידָה בְּמַלְכוּת

that such a stance constituted a rebellion against the king.

דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶעֶנטפעֶרט

The Tzemach Tzedek replied:

מוֹרֵד בְּמַלְכוּת אִיז חַיָּב מִיתָה בְּגוּף

“A person who rebels against a king becomes liable for physical death.

אָבּעֶר מוֹרֵד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם אִיז חַיָּב מִיתָה בְּנֶפֶשׁ

One who rebels against the Kingdom of Heaven is liable for spiritual death.

אִיז וואָס אִיז גרעֶסעֶר

Which is more serious?”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

The following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch,

שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"ה

from late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765). [The teaching is based on a verse from the prophet Yeshayahu.]

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי

“I (Anochi) made the earth and I created man upon it.”

אָנֹכִי מִי שֶׁאָנֹכִי

This means that… Anochi, [a term signifying the One]

שֶׁהוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם מִנֶּאֱצָלִים הַיוֹתֵר עֶלְיוֹנִים

Who is hidden and concealed from even the highest emanated beings,

הִלְבִּישׁ עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים

enclothed His Essence in numerous self-screening contractions 

לְהַאֲצִיל הַנֶאֱצָלִים וְלִבְרוֹא הַנִּבְרָאִים

in order to radiate forth the emanated beings, and to produce the created beings, 

שְׂרָפִים חַיּוֹת וְאוֹפַנִים מַלְאָכִים וְעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר

[including] seraphim, as well as chayos and ofanim — angels and...

עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה

Serving G‑d through prayer 

הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב

brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart,

וּשְׁנֵיהֶם יַחַד

and both [heart and mind] unite

בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת

in the actual observance of mitzvos 

בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

with a fear of Heaven

וְקִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת

and with the acquisition of positive character traits.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן

On this day the Rebbe Rashab was born,

שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק

in the year 5621 (1860). The Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.”

נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

The Rebbe Rashab was given the name of the Mitteler Rebbe and half of the name of the Tzemach Tzedek’s father.2

בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם הוּלַדְתוֹ הָיָה אַאַמוּ"ר אוֹמֵר דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

Every year, on his birthday, my revered father [the Rebbe Rashab] would deliver a maamar,

אֶלָּא שֶׁהָיָה בַּחֲשָׁאִי, מִלְבַד כְּשֶׁאֵרַע בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ

but unless the day fell on Shabbos, it was delivered in private.

בְּיוֹם הַהוּלֶדֶת הָאַחֲרוֹן בְּעָלְמָא דֵין

On his last birthday in this world, 

אָמַר מַאֲמָר נָתַתָּ לִירֵאֶךָ נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קוֹשֶׁט סֶלָה

he delivered a maamar based on the words, Nasata Liyreiecha Nes [...]. 

כְּשֶׁסִיֵּם אָמַר לִי בְּיוֹם הוּלֶּדֶת צָרִיךְ לוֹמַר חֲסִידוּת

When it ended, he told me: “On one’s birthday one should deliver a discourse of Cha...

מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת

In response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response:

חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

“Chassidus is Shema Yisrael. 

שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם

The word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) —

וְאוֹמֵר מָרוֹם וְלֹא שָׁמַיִם

‘on high,’ not ‘heavenward.’

מָרוֹם אִיז העֶכעֶר אוּן העֶכעֶר

That means higher and higher,

לְהַגִּיעַ לְמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל

reaching beyond the intellect.

וְזֶה גוּפָא לְהָבִינוֹ בְּשֵׂכֶל

Yet [we should] understand this very [non-intellectual] dimension with our minds as well —

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּה

as the verse continues, “and behold Who created these.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה

סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה

יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס

וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת

וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיו

הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ

תּוֹךְ כָּל עָלְמִין, אֲבָל תַּכְלִית הַכַּוָּנָה

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן

We must carefully watch our time.

מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה

We have to accept the yoke of the Torah.

יעֶדעֶר זְמַן

Every moment

יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק

and every day that passes

אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג

is not only a day,

נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן

but a chunk of life.

דִי טעֶג גֵייעֶן

The days pass by,

כְּמַאֲמַר (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק א' הֲלָכָה א')

as our Sages say (Talmud Yerushalmi, Berachos 1:1): 

יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא שַׁבָּת נִכְנָס כו' חֹדֶשׁ כו' שָׁנָה כו

“A day arrives and a day departs; a week arrives…, a month…, a year….”

דעֶר טאַטעֶ האָט געֶזאָגט בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

My father, [the Rebbe Rashab,] used to say in the name of the Alter Rebbe:

אַזוּמעֶרדִיגעֶר טאָג אוּן אַוִוינטעֶרדִיגעֶ נאַכט אִיז אַ יאָהר

“A summer day and a winter night is an entire year.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת

Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions.

בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת

When it is not assigned a task by the mind or the emotions,

גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר

it still remains active, thinking and imagining.

אֲבָל פְּעוּלָתָהּ לֹא לְבַד שֶׁאֵינָה תּוֹכְנִית

However, not only does this activity lack substance,

אֶלָּא הִיא גַּם פְּרוּעָה לְשִׁמְצָה

it is uncontrolled and decadent....

וּמְבוּאָר כִּי סִבַּת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אוֹ רָעוֹת הוּא דִי פּוּסטקַייט פוּן קאָפּ

As is explained elsewhere, the cause of alien thoughts (machshavos zaros) and evil thoughts (machshavos ra’os) is an empty mind.

דְּכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל עָסוּק

When one’s mind is busy,

אָז יֵשׁ לְהַמַחֲשָׁבָה מַה לְשָׁרֵת

thought has a purpose to serve,

וְאֵין מָקוֹם לְמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ

and there is no place for foolish and worthless thoughts that lack substance.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cabl

הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא

The haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37).

דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן

In the spiritual realm, the soul awaits

אוֹיף דעֶם זְמַן

the time

וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף

when it will be granted the merit of descending into a body,

וַוייל דִי נְשָׁמָה פִילט

because the soul appreciates

וואָס זִי קעֶן אוֹיפטאָן זַייעֶנדִיק דאָ לְמַטָה

what it can accomplish down here [on the material plane].

זִי קעֶן קוּמעֶן צוּ דעֶם לְהִתְעַנֵג עַל הֲוָיָ

It can arrive at a true delight in G‑dliness.

אִיז אוֹיף וועֶן לֵייגט מעֶן עֶס אָפּ

How long, then, are we going to postpone this delight?1

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ

“A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” 

לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים

Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life —

וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ

to build a dwelling place for G‑d.

וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא

Moreover, every individual, whoever and wherever he may be,

צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאֲמַצֵי כּוֹחוֹ

must make great efforts

לְחַפֵּשׁ בְּחֵפֶשׂ מְחוּפָּשׁ לִמְצוֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִית

to seek out and find a “spiritual livelihood,”

כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַפֵּש אַחַר פַּרְנָסָה גַּשְׁמִית

just as he seeks out ways of earning his material livelihood.

וְהוּא לְפִי שֶׁדַרְכּוֹ — שֶׁל הקב"ה — יֶחְפָּץ

This is because “he desires His way” — G‑d’s path —

כְּדִכְתִיב בְּאַבְרָהָם כִּי יְדַעְתִּיו גוֹ' וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה

as is stated of Avraham, “For I have known him, [because he commands his children and his household after him,] that they should observe the way of G‑d (Havayah).” 

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְרָכִים

For there are two paths,

דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְשֶׁלְּמַעְלָה מ...

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא

The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples,

דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת

combining acumen and erudition.

אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שׁ

It embraced the writings of Rambam, R. Yitzchak Alfasi, and Rabbeinu Asher,

אוּן אַנדעֶרעֶ מְפָרְשִׁים פוּן דִי רִאשׁוֹנִים

and other commentaries of the Rishonim 

וועֶלכעֶ זַיינעֶן שַׁיָּךְ געֶוועֶן צוּ דעֶר גְּמָרָא וואָס מ'האָט געֶלעֶרעֶנט

that were relevant to the passage under discussion.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט אָפטַייטשׁעֶן דִי וועֶרטעֶר אִין אִידִישׁ

The Baal Shem Tov, [to introduce his explanation of each passage of the Gemara,] would translate its words into Yiddish.

אַז מ'האָט געֶלעֶרעֶנט עֲרָכִין

When they were studying Tractate Arachin, 

אוּן געֶקוּמעֶן צוּם מַאֲמַר רַזַ"ל (טו ב) לָשׁוֹן תְּלִיתָאי קָטִיל תְּלִיתָאי

they reached the statement of the Sages (on p.15b) that “threefold speech kills three people.” 

האָט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב דאָס אוֹיסגעֶטַייטשׁט

The Baal Shem Tov explained:

לָשׁוֹן הָרָע הַרג'ט אַלעֶ דְרַיי

“Evil speech kills all three people —

דעֶם אוֹיסטראַכטעֶר

the p

אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

One of the Alter Rebbe’s first teachings,

"וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר

which in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט

Shema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears deeply that

הֲוָיָ' אֱלֹקֵינוּ — אַז כּוֹחֵנוּ וְחַיּוּתֵינוּ אִיז דאָס לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע

Havayah Elokeinu — our strength and vitality transcend nature,

אוּן — הֲוָיָ' אֶחָד.

and that Havayah Echad — Havayah is One.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא)

בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם

"שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"

צָרִיךְ לִהְיוֹת

"שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים"

. שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא

בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר

“דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים"

צָרִיךְ לִהְיוֹת

"דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטוֹת"

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

לְדִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָהוּ יֶשְׁנָם הַגָּהוֹת מֵאַאַמוּ"ר

There are notes by my father, [the Rebbe Rashab,] on the discourse entitled Pasach Eliyahu,

שֶׁהִתְחִיל לְכָתְבָם בְּחוֹרֶף רנ"ב

which he began writing in the winter of 5652 (1901).

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן)

The Alter Rebbe 

"פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן

used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.”

מעֶן דעֶרצֵיילט

As is related,

אַז אִין כְּתָב

writing about this concept

פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת

would bring him to such exhilaration

מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן

that he could write no more than its first three letters — אצי.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים

When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old,

נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא

he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira 

וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ

and began to cry, he complained;

מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלָנוּ אֵינוֹ נִרְאֶה

“Why did G‑d reveal Himself to Avraham, but does not reveal Himself to us?”

וַיַעֲנֵהוּ הַצֶּמַח צֶדֶק

The Tzemach Tzedek answered:

אַז אַ אִיד אַ צַדִּיק

“When a Jew who is a tzaddik 

צוּ נַיין אוּן נַיינְצִיק יאָר אִיז מַחְלִיט

decides at the age of ninety-nine

אַז עֶר דאַרף זִיךְ מָל זַיין

that he must circumcise himself,

אִיז עֶר וועֶרט אַז דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר זאָל זִיךְ בַּאוַוייזעֶן צוּ אִים

he is worthy of having G‑d reveal Himself to him.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר

The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” 

וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא

A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d —

שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא

with the One Who gives that command.

וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה

This is the meaning of the teaching of the Sages that “the reward for a mitzvah is a mitzvah.” 

דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף מְצַוֶּה הַצִּוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ

The reward for a mitzvah is the connection it makes with G‑d’s Essence.

וְיוּבָן בְּמָשָׁל גַּשְׁמִי

By way of analogy:

אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר

A simple person

יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי

feels innately humble, utterly insignificant, before the wisdom and greatness of a sage.

וְכֵן גַם בְּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם

Similarly, from the sage’s perspective...

הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא

In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are:

הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף

first, removing the foreskin of the body,

הַלָּשׁוֹן

then of the tongue,

הַלֵּב

and then of the heart —

מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה

action, speech, and thought.

אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה

Avraham Avinu, who lived before the Giving of the Torah,

הֲרֵי בַּתְּחִילָה הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ — מַחֲשָׁבָה

first “recognized his Creator” — thought;

אַחַר כַּךְ פִּרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ — דִּבּוּר

then publicized G‑d’s existence — speech;

וְאַחַר כַּךְ מִילָה — מַעֲשֶׂה

then performed the circumcision — action.3

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

כְּשֶׁרָצָה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

When the Alter Rebbe wished

לְבָרֵךְ אֶת ר' יְקוּתִיאֵל לֶיעפּלֶער בַּעֲשִׁירוּת

to bless R. Yekusiel Liepler with wealth,

אָמַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה

the latter replied that he had no desire for it,

שֶׁלֹּא תַּטְרִידוֹ הָעֲשִׁירוּת מִלִּמּוּד הַחֲסִידוּת וְהִתְעַסְּקוּת בַּעֲבוֹדָה

lest it interfere with his study of Chassidus and involvement in Divine service.

וּכְשֶׁרָצָה לְבָרְכוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים

When the Alter Rebbe then sought to bless him with long life,

אָמַר: אָבּעֶר נִיט מִיט פּוֹיעֶרשׁעֶ יאָהרן

he replied: “But not peasant years.

וואָס עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ

[Not years of] those ‘who have eyes, but do not see;

אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ

who have ears, but do not hear’ —

מעֶן זעֶהט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט אוּן מעֶן העֶרט נִיט קֵיין גֶ-טלִיכקַייט

who neither see nor hear G‑dliness.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים הַמִּתְנוֹצְצִים בִּשְׁמֵי רָקִיעַ

The Jewish people are likened to stars that sparkle in the heavens.

אֲשֶׁר לְאוֹרָם לֹא יִתְּעֶה גַּם הַהוֹלֵךְ בְּמַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה

Thanks to their light, even a person walking in the darkness of night will not err.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

Every Jew, 

בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה

man or woman,

יֵשׁ בּוֹ דֵּי כֹּחַ מוּסָרִי וְרוּחָנִי

has the moral and spiritual power

לְהַשְׁפִּיעַ

to become a source of influence

לְהַעֲמִיד גַם אֶת מַכִּירָיו וּמְיוּדָעָיו בְּקֶרֶן אוֹרָה

for his friends and associates, and to situate them in a ray of light.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם

Studying Torah every day

נוֹגֵעַ בִּנְפָשׁוֹת מַמָּשׁ

critically affects our very lives:

לֹא לְבָד בְּנֶפֶשׁ הַלּוֹמֵד

not only the soul of the person studying,

כִּי אִם גַּם בְּנַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ

but the souls of his household as well,

שֶׁאָז אֲוִיר הַבַּיִת

for then the atmosphere in the home

הוּא אֲוִיר תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם

is one of Torah and the fear of G‑d.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל)

In the above-mentioned talk, the Rebbe Rashab continued: 

בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פרֵיילִיכעֶ סִדְרָה

“Bereishis is a happy parshah, 

אֲפִלּוּ דער סוֹף אִיז נִיט גאָר אַזוֹי געֶשׁמאַק

even though its conclusion is not so pleasant. 

נֹחַ אִיז דעֶר מַבּוּל

Noach is [the parshah of] the Flood,

אָבּעֶר אַ פרֵיילִיכעֶר סוֹף וואָךְ

but the end of the week is cheerful:

געֶבּאָרעֶן געֶוואָרעֶן אַבְרָהָם אָבִינוּ

our Patriarch Avraham is born.

דִי אֱמֶת פרֵיילִיכעֶ וואָךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ

“The really joyful week is Lech Lecha, 

אַלעֶ טעֶג פוּן דעֶר וואָךְ לעֶבּט מעֶן מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּ

for throughout that entire week we live with Avraham,

דעֶר עֶרשׁטעֶר וועֶלכעֶר האָט זִיך מוֹסֵר נֶפֶשׁ געֶוועֶן

who was the first to utterly devote his life

אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טלִיכקַייט אוֹיף דעֶר וועֶלט

to proclaiming G‑d’s existence in the world.

אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ

And this mesirus nefesh 

האָט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבּעֶרגעֶגעֶבּעֶן בִּיְרוּשָׁה

our Patriarch Avraham bequeathed as an inheritance

צוּ אַלעֶ אִידעֶן

to all Jews.”

Text and Tra

מִשִּׂיחַת אַאַמוּ"ר מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לֶךְ לְךָ תרנ"א

In the course of a talk that my revered father, [the Rebbe Rashab,] delivered on Motzaei Shabbos [Parshas] Lech Lecha, 5651 (1890), he said:

אִין דִי עֶרשׁטעֶ יאָהרעֶן פוּן זַיינעֶ נְשִׂיאוּת

“Once, in his first years as Rebbe,

האָט דעֶר אַלטעֶר רֶבִּי געֶזאָגט בָּרַבִּים

the Alter Rebbe declared in public:

"מעֶן בּעֶדאַרף לעֶבּן מִיט דעֶר צַייט"

‘We must live with the times.’

דוּרךְ זַיין בּרוּדעֶר מַהַרִי"ל

“Through his brother, R. Yehudah Leib, 

האָבּעֶן זִקְנֵי הַחֲסִידִים אוֹיסגעֶפוּנעֶן

the elders of the chassidic community discovered

אַז דעֶר רֶבִּי מֵיינט

the Rebbe’s intent:

אַז מ'דאַרף לעֶבּעֶן מִיט דעֶר פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

We must live with the Torah portion of the week

אוּן פָּרָשַׁת הַיּוֹם פוּן דעֶר סִדְרָה פוּן דעֶר וואָךְ

and, more specifically, of the current day. 

נִיט נאָר לעֶרנעֶן דִי פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יעֶדעֶן טאָג

It is not enough to study [a segment of] the weekly Torah portion every day;

נאָר לעֶבּעֶן מִיט אִיר

we must live with i

בְּמִנְחָה

[In the Torah Reading] at the Afternoon Service,

וְכֵן בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי דְשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה

and likewise [at the Morning Service] on Monday and Thursday of the following week,

קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק וַיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם גו

the third aliyah begins with the verse, “And G‑d appeared to Avram.”

כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַאַמוּ"ר אָמַר לְאֶחָד עַל יְחִידוּת

My revered father, [the Rebbe Rashab,] once told a chassid at yechidus: 

מֵאָז שֶׁאָמַר הקב"ה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ גו

“From the time the Holy One, blessed be He, told Avraham, ‘Go forth from your land,’ 

וּכְתִיב וַיִסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה

and thereafter ‘Avram journeyed on, continuing to travel southward,’ 

הוּתְחַל סוֹד הַבֵּרוּרִים

the mystical mission of beirurim began. [This term signifies the task of sifting materiality, and elevating the Divine sparks that are embedded within all permissible entities and activities, by using them with spiritual purpose.]

וְעַל פִּי גְּזֵירַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

“Propelled by the decree of Sublime Providence,

הַלֵּל

In Hallel, 

כּוֹפְלִין הוֹדוּ לה' אַחַר כָּל אֶחָד מֵהַג' פְּסוּקִים יֹאמַר נָא

one should repeat the verse beginning Hodu l’A-donai [ki tov] after the verse beginning Yomar na, and likewise after each of the next two verses,

וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִים בְּיָחִיד

even when praying alone.

וְאַבְרָהָם זָקֵן גו' זְבַדְיָ' יִשְׁמְרֵנִי כו' - ג' פְּעָמִים

The verse beginning VeAvraham zakein and the request beginning Zevadiah Yishmereini should be recited three times.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַקֶּשֶׁת

[Our custom is] to recite the blessing over a rainbow, 

וְלֹא כְּיֵשׁ מְפַקְפְּקִים בָּזֶה

unlike the view of those authorities who question whether this blessing should be recited.

אֵיינעֶר פוּן דִי מעֶזִיבוּזשעֶר בַּעֲלֵי בָּתִּים

One of the householders in Mezhibuzh

האָט געֶהאַט אַ מַחֲלוֹקֶת מִיט נאָך אַ בַּעַל הַבַּיִת

had a running argument with a fellow townsman.

אוּן זַייעֶנדִיג אַמאָל בַּא דעֶם בַּעַל שֵׁם טוֹב אִין שׁוּהל

Once, while he was in the shul of the Baal Shem Tov,

האָט עֶר געֶשׁרִיעֶן

he cried out

אַז עֶר וואָלט זַיין בַּר פְּלוּגְתָּא קוֹרֵעַ כַּדָּג זַיין

that he would tear apart his adversary like a fish.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט געֶהֵייסעֶן דִי תַּלְמִידִים געֶבּעֶן אֵיינעֶ דִי אַנדעֶרעֶ דִי העֶנט

Hearing this, the Baal Shem Tov told his disciples to hold each other’s hands

אוּן זִיך שׁטעֶלעֶן לעֶבּעֶן אִים מִיט צוּגעֶמאַכטעֶ אויגעֶן

and stand near him in a circle with their eyes closed.

דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב האָט אַרויפגעֶלֵייגט זַיינעֶ הֵיילִיגֶע העֶנט אויף דִי אַקסלעֶן

He then closed the circle by resting his own hands on the shoulders

פוּן דִי צוֵ...

אִם בְּחוּקֹּתַי תֵּלֵכוּ גו' וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם

It is written:1 “If you walk in the path of My statutes… I will grant your rains in their season.”

לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת

The study of the Torah and the observance of the mitzvos 

הֵם טַבַּעַת הַקִּדּוּשִׁין

are the wedding ring

שֶׁבָּהֶם קִדֵּשׁ הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל

with which the Holy One, blessed be He, consecrated the Jewish people,

לְהִתְחַיֵּב לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָם

obligating Himself to provide them with their sustenance and livelihood.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת

The Torah and its mitzvos 

מַקִּיפוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם

encompass a person’s life

מִיּוֹם גִּיחוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ עַד עֵת פְּקוּדָּתוֹ

from the day he emerges from his mother’s womb until the day he is summoned [from Above].

וּמַעֲמִידוֹת אוֹתוֹ בְּקֶרֶן אוֹרָה

The Torah and the mitzvos stand him in a ray of light,

בְּשֵׂכֶל בָּרִיא

with a sound mind,

וּבְקִנְיַן מִדּוֹת נַעֲלוֹת

lofty emotions,

וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת

and upright conduct —

לֹא רַק בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם

not only between man and G‑d,

אֶלָּא גַּם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

but also between man and man.

כִּי הַמִּתְנַהֵג עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהוֹרָאוֹת חַזַ"ל

For a person who acts according to the Torah and the directives of our Sages

הוּא חַי חַיִּים מְאוּשָּׁרִים בְּגֶשֶׁם וּבְרוּחַ

lives a happy life, both materially and spiritually.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

הָעִנְיָן עַל פָּסוּק לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם

The verse — “Forever, O G‑d, Your word stands in the heavens” —

מֵבִיא רַבֵּנוּ הַזָּקֵן (שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פֶּרֶק א', אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ"ה)

the Alter Rebbe quotes and cites a classic teaching based on it (both in Tanya — Shaar HaYichud VehaEmunah, ch. 1, and in Iggeres HaKodesh, Epistle 25).

בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

However, the Alter Rebbe cites this teaching in the name of the Baal Shem Tov —

הֲגַם שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן זֶה בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים

even though the same teaching appears [much earlier] in Midrash Tehillim. 

וּכְמוֹ שֶׁנִתְבַּאֵר גַּם בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר

This fact is also mentioned in the maamar beginning Ki bayom hazeh yechaper, in Likkutei Torah.

וְכַוָּנָה מְיוּחֶדֶת בָּזֶה

[The Alter Rebbe] has a particular reason for doing this.

כִּי בְּיוֹם שֵׁנִי הָיָה הַמַּאֲמָר יְהִי רָקִיעַ

The utterance, “Let there be heavens” — which itself stands in the heavens eternally — was issued on the second day of Creation.

שֶׁהוּא הַנִּצָּב בַּשּ...

עֲשָׂרָה נִגּוּנִים

There are ten melodies, 

מֵהֶם תְּנוּעוֹת בִּלְבָד

some of them merely melodic phrases,

מְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הַזָּקֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ חִבְּרָם

whose composition is ascribed to the Alter Rebbe.

הַמְיוּחָסִים לְרַבֵּנוּ הָאֶמְצָעִי

Those ascribed to the Mitteler Rebbe 

הַיְנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ בִּזְמַנּוֹ וְהָיוּ מְנַגְּנִים אוֹתָם לְפָנָיו

were composed in his time and were sung in his presence.

אֲבָל לֹא שֶׁהוּא מְחַבְּרָם

He was not their composer, however.

וְהָיְתָה אֶצְלוֹ קְבוּצַת אַבְרֵכִים מְנַגְּנִים

He had a group of musical young men

"וִידוּעָה בְּשֵׁם "דעֶם מִיטעֶלעֶן רֶבִּי'ס קאַפּעֶלעֶ

who were known as “the Mitteler Rebbe’s choir,”

וְנֶחְלְקָה לִשְׁתֵּי פְּלוּגוֹת

which comprised

בַּעֲלֵי שִׁיר — בְּפֶה

singers

וּבַעֲלֵי זִמְרָה — בְּכֵלִים שׁוֹנִים

and various instrumentalists.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן

We bless the month of Marcheshvan.

אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה

[On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning

יוֹם הִתְוַעֲדוּת

and to hold a farbrengen on that day.

הפטורה: כֹּה אָמַר - וְיַאְדִּיר

The haftarah begins with Ko amar and ends with veyadir.

הַהִתְוַעֲדוּת — פאַרְבְּרֵיינגעֶן — בְּרַבִּים בִּכְלַל

Holding public farbrengens in general,

וּבְשַׁבָּת אוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּפְרַט

but especially on Shabbos or Motzaei Shabbos, 

הִיא אַחַת הַיְסוֹדוֹת בְּדַרְכֵי הַחֲסִידִים וְהַחֲסִידוּת

is one of the foundations of the path of chassidim and Chassidus. 

וּפֶתַח וּמָבוֹא לַמִּצְוָה הַיְסוֹדִית דְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

It is a portal to the observance of the fundamental mitzvah of ahavas Yisrael, the obligation to love one’s fellow Jew.

רוּבָּא דְּרוּבָּא

In most cases,

הִנֵּה בְּכָל הִתְוַעֲדוּת הֲרֵי רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים

the main speakers at each farbrengen 

תּוֹבְעִים מֵאֵת הַמְסוּבִּים שֶׁיֵּטִיבוּ הַנְהָגוֹתֵיהֶם וְ...

אֵין קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה

There is no public Torah Reading at night.

נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּשַׁחֲרִית

The Priestly Blessing is recited [only] at the Morning Service.

אֵין נוֹהֲגִים לִפְרוֹשׂ טַלִּית עַל רָאשֵׁי הָעוֹלִים לְחָתָן תּוֹרָה אוֹ לְחָתָן בְּרֵאשִׁית

It is not our custom to spread a tallis as a canopy over the head of the Bridegroom(s) of the Torah or the Bridegroom(s) of Bereishis.

גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק

The person who is called to the reading of the concluding passage of the Torah says the words Chazak, chazak, venis’chazeik together with the rest of the congregation.

שיעורים: חומש: ברכה,שישי ושביעי עם פירש"י

Chumash: B'racha, Shishi and Shevi'i with Rashi.

בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תק"מ אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

On Simchas Torah, 5540 (1779), the Alter Rebbe declared:

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ

“It [i.e., the Torah] is a tree of life to those who hold fast...

מְקַדְּשִׁים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּסּוּכָּה בֵּין בַּלַּיְלָה וּבֵין בַּיּוֹם

We recite Kiddush and eat and drink in the sukkah, both at night and during the day.

הַקָּפוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת

Hakkafos are held on the eve of Shemini Atzeres.

הפטורה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת - וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ

The haftarah begins with Vayehi kechalos and ends with u’leYisrael amo.

אֵין אוֹמְרִים הַיְהִי רָצוֹן בִּיצִיאָה מִן הַסּוּכָּה.

When taking leave of the sukkah [for the last time during the festival],we do not recite the Yehi ratzon [that appears in some Siddurim].

שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּוִּים בְּכַמָּה עִנְיָנֵי כַּוָּנוֹת וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים

Shemini Atzeres and Rosh HaShanah are similar in terms of certain mystical intentions (kavanos) and Supernal Unifications (yichudim). 

אֶלָּא שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם בְּעִנְיַן הָעֲלִיָּה

On Rosh HaShanah, however, they are framed in terms of ascent,

וּבִשְׁמִינִי עַצֶרֶת הֵם בְּעִנְיַן הַהַמְשָׁכָה

whereas on Shemini Atzeres, the thrust is on drawing G‑dliness downward.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעֲבוֹ

בְּתִקּוּן לֵיל הוֹשַׁעֲנָא רַבָּה

When reciting the Tikkun of Hoshana Rabbah night, 

גַּם פַּרְשָׁה בְּרָכָה אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת מִקְרָא

Parshas Berachah3 is read only once.

הָיוּ יְחִידִים שֶׁאַאַמוּ"ר צִיוָּם לְאוֹמְרָהּ בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י

There were specific individuals whom my revered father, the Rebbe [Rashab], instructed to read it on Hoshana Rabbah together with the commentary of Rashi. 

וְאֵינָהּ הוֹרָאָה לְרַבִּים

This, however, is not a general directive.

וּבְעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹמְרִים אוֹתָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם

On the day before Simchas Torah it should be recited [verse by verse] twice in the original and once in its Aramaic translation.

קוֹדֶם הַלֵּל מְסִירִים שְׁתֵּי הַכְּרִיכוֹת שֶׁעַל הַלּוּלָב

[On the morning of Hoshana Rabbah], before Hallel, one removes the two upper bands around the lulav itself,

וְנִשְׁאָרִים רַק הג' מְאַגְּדִים ג' הַמִּינִים יַחַד

leaving only the three bands that bind it together with the hadassim and the aravos.

עֵרוּב תַּבְשִׁילִין

An Eruv Tavshilin is made.

בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה טוֹבְלִים פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּד

בְּעֵת הַנַּעֲנוּעִים צָרִיךְ לְהַגִּיעַ עַד הֶחָזֶה מָקוֹם שֶׁמַּכִּים בַּאֲמִירַת אָשַׁמְנוּ

[Between each of] the movements (naanuim), [the base of] the Four Species should be brought back to touch the chest, at the place one strikes during the confessional beginning Ashamnu.

אָמַר אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת

My revered father, the Rebbe [Rashab], once said at a farbrengen 

שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כְּמוֹ הָעִנְיָן שֶׁעַל יְדֵי הַכּוֹבֶד רֹאשׁ שֶׁקּוֹדֶם הַתְּפִלָּה

that this practice reflects the concept that as a result of having experienced earnest submission before praying,

שֶׁמִּתְמַרְמֵר בְּנַפְשׁוֹ

and feeling contrite [on account of one’s sins],

עַל יְדֵי זֶה דַוְקָא יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר כָּךְ הִתְפַּעֲלוּת הַמִּדּוֹת בַּתְּפִלָּה

a person can then reach spiritual exuberance when he prays.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אִיתָא

It is stated

שֶׁכָּל הַשָּׁנָה

that throughout the year,

בְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה

when asking in Shemoneh Esreh [that G‑d bless this year]

וְאֵת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה

“and all the varieties of its produce for good,” 

צָרִיךְ לְכַוֵּן לְחִטִּים לְמַצָּה וְאֶתְרֹג

we should have in mind the wheat to be used for matzah, and the esrog. 

בְּמָקוֹם אֶחָד נִזְכָּר מִלְּבַד הַנִּזְכָּר לְעִיל גַּם יַיִן לְקִדּוּשׁ

One source adds the wine used for Kiddush.

וְאָז בְּמֵילָא תִּהְיֶה כָּל הַתְּבוּאָה לְטוֹבָה

Then, as a matter of course, “all of the varieties of its produce” will prosper.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: cablejew@gmail.com

אוֹמְרִים אוֹם אֲנִי חוֹמָה וְגַם אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ

[On this day, Sunday,] we recite both the hymn beginning Hoshana om ani chomah and the hymn beginning Hoshana Adon HaMoshia, 

אֲבָל אֵין מַקִּיפִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת

but we circle [the reader’s dais] only once.

אוֹמְרִים תֵּיבַת "הוֹשַׁעֲנָא", הֵן בְּרֹאשׁ וְהֵן בְּסוֹף

[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end

בְּאוֹתָם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁאוֹמְרָם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם

[Every day,] we add the word Hoshana at the beginning and end of each of the phrases that the sheliach tzibbur chants aloud.

בְּהַשְּׁאָר אוֹמְרִים רַק פַּעַם אַחַת

For the other phrases, the word Hoshana is said only once.

"מִנְהָגֵנוּ לְהַתְחִיל בְּקוֹל רָם מֵאוֹת "ס" אוֹ "ע

According to our custom, the sheliach tzibbur begins to chant aloud from the phrases that begin with the letter samech or ayin.

"מְדַיְּקִים לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף שָׁלֵם וּמַשְׁלִימִים בְּאוֹת “ת

One should make a point of fully circling [the reader’s dais], completing the circuit as on

גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה

[In the last stanza of Lechah Dodi] we say gam besimchah u’vetzahalah.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֵשֶׁת חַיִל, מִזְמוֹר לְדָוִד, דָּא הִיא סְעוּדָתָא, וְיִתֶּן לְךָ - אוֹמְרִים בְּלַחַשׁ

The hymn beginning Shalom aleichem, the passage beginning Eishes chayil, the psalm Mizmor leDavid, and the pronouncement Da hi seudasa, are recited in a whisper. The same applies to VeYiten Lecha [on Motzaei Shabbos].

בְּמוּסַף - וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אַחֲרֵי פְּסוּקֵי כָּל יוֹם וְיוֹם

In the Mussaf Service, the sentence beginning U’minchasam veniskeihem is recited after the verse that details each day’s sacrifices.

בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעֲנוֹת

On Shabbos, no Hoshanos hymn is recited.

עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה דְּנִסְיוֹנוֹת

By serving G‑d in the face of challenges, 

מִתְגַּלָּה בְּחִינַת יְחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ

the yechidah in the Divine soul11 becomes revealed.

כְּמַאֲמַר חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ

An allusion to this may be perceived [through a mystical interpretation of the following p...

בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה: שֶׁהֶחֱיָנוּ וְאַחַר כָּךְ לֵשֵׁב בַּסּוּכָּה

When reciting Kiddush at night, the blessing Shehecheyanu precedes the blessing leishev basukkah.

בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אֲבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ

Before the Afternoon Service we do not recite the psalm beginning Hodu, but we do recite the passage beginning Pasach Eliyahu.

הַצֶּמַח צֶדֶק סִפֵּר

The Tzemach Tzedek related:

תּקס"ט האָבּעֶן מִיר געֶהעֶרט פוּן זֵיידעֶן דעֶם זעֶקסטעֶן מאָל

“In 5569 (1808), for the sixth time, we heard my grandfather [the Alter Rebbe]

דעֶם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם — הָרִאשׁוֹן — פון לִקּוּטֵי תּוֹרָה

deliver the first of the [two] maamarim in Likkutei Torah that are entitled U’She’avtem Mayim (“And you shall draw water [in joy from the wellsprings of deliverance]”).

אוּן עֶס אִיז געֶוועֶן עַל דֶּרֶךְ וִוי דִי גְמָרָא זאָגט (יְרוּשַׁלְמִי סוּכָּה פֶּרֶק ה' הֲלָכָה א') שֶׁמִשָּׁם שׁוֹאֲבִים

The experience was reminiscent of the comment of the Sages (Talmud Yerushalmi, Sukkah 5:1), ‘From there they drew [ruach hakodesh].’ 

יוֹנָה האָט מְקַבֵּל געֶוועֶן בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה גִּלּוּי הַנְּבוּאָה

At Simchas Beis HaShoevah, Yonah received prophetic revelation.

מִיר האָב

כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַד' מִינִים לְאַחֵר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם

When handing someone the Four Species so that he can recite a blessing over them,

אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר

one should say explicitly that it this “a gift on condition that it is returned.” 

וּבִפְרַט בְּיוֹם רִאשׁוֹן

This practice applies especially on the first day,

וְהוּא תּוֹעֶלֶת לַנּוֹתֵן וְלַמְּקַבֵּל

and it is of benefit both to the donor and to the recipient.

הוֹרָה אַאַמוּ"ר שֶׁיַּתְחִילוּ בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ

My revered father, the Rebbe [Rashab], directed that one should begin reciting the blessing Shehecheyanu 

כְּשֶׁהַלּוּלָב בְּיָדוֹ אַחַת וְהָאֶתְרוֹג בַּשְׁנִיָּה

while holding the lulav in one hand and the esrog in the other.

הַפְּסוּקִים כִּי אָמַרְתִּי גו' - רַק בְּהוֹשַׁעֲנָא רַבָּה

[When reciting the Hoshanos, we say the verses and phrases that appear in the Siddur after each day’s reading, such as] Ki Amarti…, only on Hoshana Rabbah.

גַּם בַּיּוֹם מְבָרְכִים לֵש...