הגורם האנושי
פרק 110 – אל ניניו, קרחונים ושיטפונות
דו"חות של האו"ם מזהירים מפני "סופר אל ניניו" שישפיע על מזג האוויר בכל העולם.
מה זה בכלל "אל ניניו"?
איך התחממות מי האוקיינוסים קשורה למזג האוויר?
האם ה"סופר אל ניניו" קשור למשבר האקלים?
ואיך זה משפיע עלינו, בישראל?
הפרק הופק בשיתוף פעולה עם סוכנות הידיעות "זווית" מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
משתתפים:
ד"ר מיה אלסר, אקולוגית ימית,
פרופ' קולין פרייס מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב,
וד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 107 – מה המטרה של גני חיות בימינו?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
כמעט כולם אוהבים ללכת לבקר בגן חיות, הזדמנות לצאת מהמסכים ולראות בעלי חיים בגודל טבעי. אבל האם באמת יש במאה ה 21 מקום לגני חיות?
האם זה נכון להחזיק בעלי חיים בשבי ולהתייחס אליהם כאל סוג של בידור?
מה צריך לעשות עם גני החיות הקיימים?
והאם זה אפשרי לשחרר בעל חיים מגן החיות באמצעים משפטיים?
ריאיון עם עו"ד אמנון קרן, מהקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב.
הריאיון לקוח מפרק 73 של הפודקאסט – " גני חיות, פילים ושמירת טבע".
פרק 109 – פרק מיוחד לבחירות
לקראת הבחירות החלטנו להציף כמה בעיות בוערות הקשורות לסביבה, למרות ואולי בגלל שהנושא הזה נדחק לגמרי מהדיון הציבורי.
איזה ציון אפשר לתת לתפקוד של השרה להגנת הסביבה?
כמה כוח יש למשרד להגנת הסביבה?
ומה התנועה הסביבתית עושה ועשתה כדי לשפר את המצב?
משתתפים:
תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר,
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין",
שי גולוב, מנהל המטה הסביבתי,
וד"ר יונתן אייקנבאום, סמנכ"ל ארגון "חיים וסביבה".
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 106 – יש דבר כזה "גן חיות טוב"?
ברוכים הבאים ל"הגורם האנושי – בקצרה", מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
גן חיות זה מקום שהרבה אנשים אוהבים לבקר בו, ובעיקר הילדים. אבל האם באמת יש במאה ה 21 מקום לגני חיות?
מה זה גן חיות טוב וגן חיות רע?
האם אפשר לתת לפילים את כל התנאים שהם זקוקים להם בגן חיות?
והאם זו אפשרות מעשית – פשוט לסגור את כל גני החיות בעולם?
ריאיון עם ד"ר תמר רון, יועצת בינלאומית לשמירת טבע, שעובדת הרבה שנים באפריקה ובמיוחד באנגולה.
הריאיון לקוח מפרק 73 של הפודקאסט – " גני חיות, פילים ושמירת טבע".
פרק 108 – אלמוגים, אצות, וכלכלה כחולה
הים הוא המערכת האקולוגית הגדולה בעולם, הוא גם הגורם שהכי משפיע על מזג האוויר הגלובלי – ובכל זאת אנחנו יודעים עליו ממש מעט.
האם ניתן להעריך כמה שווים לנו שירותי המערכת האקולוגית הגדולה בעולם?
כמה שווים לנו האלמוגים במפרץ אילת?
האם אצות יכולות לסייע במאבק במשבר הסביבתי?
ומה זה כלכלה כחולה?
הפרק הופק בשיתוף פעולה עם סוכנות הידיעות "זווית" מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
משתתפים:הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה וחדשנות ימית,
עפרי עובדה מנה, בעלת תואר שני בניהול ומדיניות ציבורית באוני' בן גוריון שבנגב,
ופרופ' רוסלנה רחל פלטניק, החוג לכלכלה סביבה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז לחקר משאבי טבע באוניברסיטת חיפה ומכון יצא iiza, וחברה בפורום מדעני ומדעניות האקלים.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 105 – האם יש לנו כיום צורך בגני חיות?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
גן חיות – מקום שרוב האנשים אוהבים לבקר בו מפעם לפעם, במיוחד עם הילדים. אבל האם באמת יש במאה ה 21 מקום לגני חיות?
האם גני חיות יכולים לסייע בשמירת טבע?
האם לביקור בגן חיות יש ערך חינוכי?
ואיך עזר הספארי ברמת גן לשמור על אוכלוסיית הנשרים בארץ?
ריאיון עם שמוליק ידווב, אקולוג ומנהל תחום בעלי החיים בספארי שברמת גן.
הריאיון לקוח מפרק 73 של הפודקאסט – " גני חיות, פילים ושמירת טבע".
בקצרה 104 – על חזירים ובני אדם
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
כבר לא מעט שנים שחיות בר נכנסות אל תוך הערים – גם הערים הגדולות, וזה לא נדיר לשמוע ייללת תן בתל אביב או לראות חזיר בר בחיפה.
איך זה קרה? איך הבאנו את חיות הבר אלינו לעיר?
למה ממש לא מומלץ להאכיל חיות בר?
ואיך חזירי הבר הפכו לבעיה פוליטית בחיפה?
ריאיון עם יערה סדצקי, אנתרופולוגית עירונית, דוקטורנטית בפקולטה לתכנון ערים בטכניון.
הריאיון לקוח מפרק 79 של הפודקאסט – "חזירים, צבועים וקנגורו".
בקצרה 103 – על הקנגורו באוסטרליה
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
ההתפתחות האנושית מאד מאיימת על חיות הבר, ובהרבה דרכים. זה נכון בישראל הקטנה והצפופה, וזה נכון לרוב האזורים המיושבים בעולם, אפילו באוסטרליה.
הקנגורו הוא החיה הלאומית של אוסטרליה, אז למה האוסטרלים צדים אותם?
איך קרה שהרג הקנגורו הפך לתעשייה באוסטרליה?
ולסיום – מה זה פרויקט עיר חיה בהרצליה?
ריאיון עם ד"ר דרור בן עמי, זואולוג מאוני' תל אביב, חבר מועצת העיר הרצליה ויו"ר וועדת איכות הסביבה בעיר.
הריאיון לקוח מפרק 79 של הפודקאסט – "חזירים, צבועים וקנגורו".
בקצרה 102 – על חיות בר בישראל
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
אנחנו מדברים הרבה על חיות המחמד שלנו ועל רווחתן, יש כאלה (מעטים) שדואגים לחיות משק, אבל מי דואג לחיות הבר, שישראל התברכה במגוון גדול שלהן?
למה אנחנו רואים יותר ויותר חיות בר כמו תנים וחזירי בר בערים?
מה הסיפור של הצבועה רותי ממודיעין?
ולמה החיים וההישרדות כל כך קשים לחיות הבר בישראל?
ריאיון עם ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים.
הריאיון לקוח מפרק 79 של הפודקאסט – "חזירים, צבועים וקנגורו".
בקצרה 101 – על חיידקים ומשבר האקלים
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
בואו נדבר עוד קצת על חיידקים. הם עתיקים מאיתנו, מאפשרים חיים ונמצאים בכל מקום – גם באדמה שמחת לרגלינו.
למה זה כל כך חשוב שיהיו חיידקים בקרקע?
עד לאיזה עומק בקרקע אפשר למצוא חיידקים?
ואיך משבר האקלים משפיע על החיידקים שחיים באדמה קפואה?
ריאיון עם פרופ' זאב רונן, מיקרוביולוג סביבתי ממכון המים ע"ש צוקרברג, במכונים לחקר המדבר שבאוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
הריאיון לקוח מפרק 84 של הפודקאסט – "חיידקים, חמצן ואבולוציה".
בקצרה 100 – על חיידקים ואבולוציה
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
החיידקים נמצאים כאן הרבה לפנינו. הם הבסיס של כל המערכות הביולוגיות ומאפשרים חיים.
איך חיידקים שורדים בתנאים קשים?
מה הקשר בין האבולוציה של החיידקים לאנטיביוטיקה?
ואיך הם קשורים למשבר הסביבתי?
ריאיון עם פרופ' אורי גופנא, מיקרוביולוג ומומחה לחיידקים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
הריאיון לקוח מפרק 84 של הפודקאסט – "חיידקים, חמצן ואבולוציה".
בקצרה 99 – על חיידקים ובני אדם
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
בואו נדבר קצת על חיידקים. הם מאפשרים חיים, והם נמצאים בכל מקום – גם בגוף שלנו.
כמה חיידקים יש בממוצע לאדם, ואיפה הם נמצאים?
למה זה לא מומלץ לשמור תינוקות וילדים קטנים בסביבה סטרילית?
ומה זה מיקרוביום?
ריאיון עם יותם כהן, דוקטורנט לביולוגיה חישובית במעבדה של פרופ' ערן אלינב במכון ויצמן למדע.
הריאיון לקוח מפרק 84 של הפודקאסט – "חיידקים, חמצן ואבולוציה".
פרק 107 – הליכה, נסיעה ותכנון
אחת הפעולות הראשונות שאנחנו לומדים לעשות בתור תינוקות זה ללכת, אבל ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו הולכים פחות ונוסעים יותר, למרות שההליכה טובה לגוף לנפש ולסביבה.
האם להליכה יש ערך בפני עצמה, בלי קשר לניידות או בריאות?
האם תכנון נכון של שכונות ורחובות יכול לעודד אותנו ללכת יותר?
ואיך אפשר לשנות את המצב?
משתתפים:
דרור בורשטיין, סופר ומרצה לספרות באוני' העברית בירושלים,
ליאת בלוך, מנכ"לית משותפת של עמותת "הגענו ברגל",
וד"ר יואב לרמן, ממכון "פלאנט" לתכנון עירוני ותחבורתי.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 98 – על חום ובריאות הנפש
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
שוב הקיץ פה ושוב חם כמו בכל שנה, אבל כידוע משבר האקלים גורם לקיץ להיות חם יותר וקשה יותר. לחום יש השפעה משמעותית על כדור הארץ אבל גם עלינו.
האם חום קיצוני משפיע גם על המצב רוח והנפש שלנו?
האם יש קשר בין חום קיצוני ופשיעה אלימה – בבית וברחוב?
למה יותר נשים נפגעות מחום קיצוני מגברים?
ריאיון עם ד"ר קרני קריגל, סוציולוגית וחוקרת באוניברסיטת בר אילן.
הריאיון לקוח מפרק 49 של הפודקאסט – "חום יולי אוגוסט".
בקצרה 97 – על קיץ ועבודה
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
שוב הקיץ פה ושוב חם כמו בכל שנה, אבל כידוע משבר האקלים גורם לקיץ להיות חם יותר וקשה יותר. לחום יש השפעה משמעותית על כדור הארץ אבל גם עלינו.
איך מזג אוויר חם משפיע על האנשים שעובדים בחוץ?
האם יש בישראל קריטריונים – מתי חם מידי ומסוכן לעבוד בחוץ?
האם לעובדה שרוב העבודות שנעשות בחוץ כמו חקלאות ובנייה נעשות ע"י אוכלוסיות מוחלשות יש קשר לחוסר ברגולציה?
ריאיון עם עו"ד דיאנה בארון, מנהלת המדיניות הציבורית של ארגון "קו לעובד".
הריאיון לקוח מפרק 49 של הפודקאסט – "חום יולי אוגוסט".
פרק 106 – שמש, קיץ וצל
למה אין צל בישראל? כלומר יש, אבל ממש לא מספיק. כל מי שחי בישראל מרגיש את זה על בשרו - רובינו משתדלים לא להסתובב יותר מידי בחוץ בקיץ, במיוחד בשעות הצהריים.
למה ערים רבות בישראל סובלות ממחסור בצל?
האם עצים וצמחיה ברחובות מעלים את ערך הנדל"ן?
ומה אפשר לעשות?
הפרק הופק בשיתוף פעולה עם סוכנות הידיעות "זווית" מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
משתתפים:
פרופ' אור אלכסנדרוביץ' – פרופ' חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון,
ד"ר מרטין וייל, לשעבר מנכ"ל מוזיאון ישראל, ומי שיזם את הקמת פארק אריאל שרון,
והדס מושיוף, מתכננת ערים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 96 – על חום ובריאות
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
שוב הקיץ פה ושוב חם כמו בכל שנה, אבל כידוע משבר האקלים גורם לקיץ להיות חם יותר וקשה יותר. לחום יש השפעה משמעותית על כדור הארץ אבל גם עלינו.
מה ההבדל בין התייבשות ומכת חום?
מה קורה לגוף ובעיקר למוח במכת חום ולמה זה כל כך מסוכן?
ומי במיוחד צריך להיזהר?
ריאיון עם ד"ר שפיר בוטנר, מנהל בית הספר לפרמדיקים ב"מגן דויד אדום".
הריאיון לקוח מפרק 49 של הפודקאסט – "חום יולי אוגוסט".
פרק 105 – חוף, חול ובטון
ישראל התברכה ברצועת חוף ארוכה באופן יחסי - כמעט 200 ק"מ. אבל רק חלקים קטנים ממנה פתוחים לשימוש הציבור, וגם אלו נמצאים בסכנה.
למה מגיע אלינו פחות חול בחמישים השנים האחרונות?
למה בנייה לא חוקית על החוף מסכנת את קיומו?
ומה הבעיות בחוק לשמירת הסביבה החופית?
משתתפות:
אורלי בביצקי, מנהלת מחלקת חוסן אקלימי וכלכלה באירגון "אדם טבע ודין", דוקטורנטית לגיאולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה,
יעל דורי, ראש תחום תכנון באירגון "אדם טבע ודין", ונציגת אירגוני הסביבה בוועדה לשמירת הסביבה החופית,
ועו"ד אורטל סנקר מהמחלקה המשפטית של "אדם טבע ודין" שעוסקת בתכנון ובנייה, חופים וצדק סביבתי.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 95 – מדריך קצר לחקלאות אורגנית
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
אנחנו אוהבים לדבר על אוכל, לחשוב על אוכל, ובשנים האחרונות נעשים מודעים לקיומה של חקלאות אורגנית.
מה זה אומר להיות חקלאי אורגני?
במה זה שונה מחקלאי קונבנציונלי?
ולמה חשוב לגדל על אותה אדמה מגוון צמחים?
ריאיון עם גסטון פוקרסה, חקלאי אורגני מ"המשק חקלאות אורגנית".
הריאיון לקוח מפרק 59 של הפודקאסט – "חקלאות אורגנית, כימיקלים ומגוון".
בקצרה 94 – מה באמת יש באוכל שלנו?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
אנחנו אוהבים לדבר על אוכל, לחשוב על אוכל, ובשנים האחרונות נעשים מודעים גם לקשר בין בריאות ואוכל.
אז למהזה חשוב לדעת מה בדיוק יש במזון שאנחנו אוכלים?
איך זה משפיע על הבריאות שלנו?
והאם היינו רוצים להכיר את מי שמגדל ומכין לנו את האוכל?
ריאיון עם ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של רפואה ותזונה.
הריאיון לקוח מפרק 59 של הפודקאסט – "חקלאות אורגנית, כימיקלים ומגוון".
פרק 104 – לווייתנים, אינטרסים, וקיבוע פחמן
פרק ראשון מבין סדרה של פרקים שייעשו בשיתוף פעולה עם סוכנות הידיעות "זווית" מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
שמחים להתחיל בפרק שיביא טעימה מהנושאים שיוצגו בוועידה השנתית ה – 54 למדע ולסביבה, שתתקיים ב - 8,9 ליולי 2026 בירושלים.
איך לווייתנים מתקשרים אחד עם השני?
למה אין כמעט סיקור תקשורתי של נושאי סביבה?
איך אפשר לקבע פחמן ובכך להפחית את השפעתו על האטמוספירה?
משתתפים:יאלי מבורך, ראש פרויקט לווייתני הים העמוק בקדס נקסוס, תחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה,
ד"ר ורד אלישר, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל,
וד"ר אבנר גרוס, חוקר שינויי אקלים מהמחלקה למדעי הסביבה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 93 – האם כדאי לאכול מזון אורגני?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
אנחנו אוהבים לדבר על אוכל, לחשוב על אוכל, וחלקנו גם להכין ולבשל. במהלך השנים התחלנו גם לדבר על בריאות ואוכל, על כימיקלים במזון ועל מה שזה עושה לנו.
אז מה זו חקלאות אורגנית?
איך נדע אם האוכל שקנינו הוא באמת אורגני, האם יש על זה פיקוח?
ולמה המחירים של המזון האורגני יותר יקרים ממזון "רגיל"?
ריאיון עם דנה יוסקוביץ', מנכ"לית "טוב השדה" – הארגון לחקלאות אורגנית בישראל.
הריאיון לקוח מפרק 59 של הפודקאסט – "חקלאות אורגנית, כימיקלים ומגוון".
בקצרה 92 – בעיקר על חיפושיות
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
חיפושיות נמצאות, מסתבר, בכל מקום.
האם החיפושיות צמחוניות או שיש גם חיפושיות טורפות?
למה הן כל כך חשובות?
ומה מצבן בעקבות הפיתוח האנושי ושינויי האקלים?
שיחה עם ליאוניד (לייבלה) פרידמן מנהל אוסף החיפושיות של המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב.
הריאיון לקוח מפרק 40 של הפודקאסט "פרחים, פרפרים וחיפושיות".
פרק 103 – דובוני מים, קניות וכלים חד פעמיים
פרק מיוחד לכבוד שבוע המדע והסביבה שמתחיל ב 31 במאי, בהובלתה של האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
איך יצורים קטנים שורדים?
האם דרקונים (אם היו קיימים) היו יכולים לעוף?
האם צמיחה אינסופית היא אפשרית?
והאם כלים חד פעמיים מתכלים באמת מתכלים?
משתתפים:ד"ר טל פישר ממכון דוידסון, מכון וויצמן למדע,
הרב נתן מזא"ה, מנהל העמותה "טבע עברי",
וד"ר חגית אולנובסקי, ד"ר לביולוגיה מולקולרית, מרצה לקיימות במכללה האקדמית "אחווה", וגם מומחית לניהול סיכונים של בריאות וסביבה.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 91 – הים ומשבר האקלים
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
הים הוא כחול עמוק וגדול, הוא מכסה יותר משני שליש משטח כדור הארץ, ויש לו השפעה עצומה על המשבר הסביבתי.
בוועידות האקלים האחרונות התחילו להתייחס גם לזווית החשובה הזו.
מה קורה בוועידות האקלים של האו"ם?
למה הים כל כך קריטי בהתמודדות עם משבר האקלים?
ומה הקשר בין הים להפשרה המתרחשת בקטבים הצפוני והדרומי?
ריאיון עם מייקל רפאל - הרכז הארצי של קהילות "אנשי הים התיכון".
הריאיון לקוח מפרק 11 של הפודקאסט – "דיג מכמורות, הוריקנים ומיקרו פלסטיק".
פרק 102 – חשמל, מים ושיתופי פעולה
למשבר הסביבתי אין גבולות מדיניים, כידוע. ישראל ושכנותיה סובלות מבעיות סביבתיות דומות, מה שהופך את שיתופי הפעולה בין המדינות באזור לכלי עם פוטנציאל משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים.
האם הרעיון של שיתופי פעולה עם המדינות השכנות רלוונטי אחרי שנתיים וחצי של מלחמה?
מדינת ירדן סובלת ממשבר מים חמור. האם אפשר למכור להם מים ולקנות מהם חשמל?
האם ישראל היא "אי חשמלי", ואיך אפשר להתמודד עם זה?
משתתפים:ד"ר גדליה אפטרמן, ראש התכנית למדיניות אסיה במכון אבא אבן לדיפלומטיה באוני' רייכמן, ועמית במכון "מיתווים",
שרון בנג'ו, סגנית המנכ"ל של אירגון "אקופיס",
ובר רפפורט, רכזת תחום האקלים במכון "מיתווים".
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 90 – מה קורה בפינה המזרחית של הים התיכון?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
הים הוא כחול עמוק וגדול. כל כך גדול שנראה ששום דבר לא יכול לפגוע בו. אבל למרות גודלו העצום גם הים מושפע ממה שאנחנו עושים.
אז מה מצבו של הים בפינה המזרחית של המזרח התיכון?
למה הזיהום באזור הזה חמור במיוחד?
ומה קורה לפלסטיק בתוך הים?
ריאיון עם ד"ר מיה אלסר - אקולוגית ימית וחברת וועד בעמותת "דלפיס" למען יונקים ימיים.
הריאיון לקוח מפרק 11 של הפודקאסט – "דיג מכמורות, הוריקנים ומיקרו פלסטיק".
פרק 101 – פרק מיוחד – מלחמת איראן השנייה
מתחילת מרץ למשך 40 ימים ולילות היינו נתונים כולנו תחת מתקפה של טילים מאיראן. התמחינו בזיהוי סוג הטיל ונכנסנו עם הטלפון למקלחת. אבל לא רק אזרחי ישראל חיו תחת איום הטילים – גם אזרחים ממדינות שכנות, וגם מתקני אנרגיה ותעשייה.
גם הסביבה שלנו – האוויר הקרקע והמים ספגו נזקים משמעותיים.
האם יש קשר בין משבר האקלים למלחמה הנוכחית?
מה משמעות העובדה שאנחנו חיים באזור רווי נפט?
האם זה יגרום לעולם להגביר את הפיתוח והשימוש באנרגיות מתחדשות?
ומה המצב הזה עושה לבריאות הפיזית והנפשית שלנו?
משתתפים:
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון,
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מנכ"ל חברת פיוצ'ר לחדשנות אקלימית ועמית מדיניות במכון מיתווים,
ופרופ' נדב דוידוביץ', רופא מומחה לבריאות הציבור מהפקולטה לרפואה באוני' בר אילן, וראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 89 – איך אנחנו יכולים לשפר את מצבו של הים
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
הים הוא כחול עמוק וגדול. כל כך גדול שנראה ששום דבר לא יכול לפגוע בו. אבל למרות גודלו גם הים מושפע ממעשי הגזע האנושי.
אז מה מצבו של הים פה, בישראל?
למה זה חשוב לפקח על הדיג?
מה זו הפרעת פלמחים?
ואיך כל אחד מאיתנו יכול להשפיע לטובה על מצבו של הים?
ריאיון עם הדס גן פרקל – לשעבר רכזת פרויקטים ימיים ב"חצי הכחול" של החברה להגנת הטבע.
הריאיון לקוח מפרק 11 של הפודקאסט – "דיג מכמורות, הוריקנים ומיקרו פלסטיק".
בקצרה 88 – עוד על עטלפים
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם.
הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.
האם יש אנשים שאוהבים עטלפים?
האם העטלפים מאמצים גורים יתומים?
ומה עושים אם מוצאים עטלף פגוע? מי יכול לעזור לו?
ריאיון עם נורה ליפשיץ, מייסדת עמותת "עטלף".
הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".
בקצרה 87 – העטלפים של ישראל
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם. הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.
כמה מיני עטלפים יש בישראל?
כמה מתוכם בסכנת הכחדה?
ומה הבעיה של עטלפים עם טורבינות רוח?
ריאיון עם שמוליק ידוב, מנהל תחום בעלי חיים בספארי ברמת גן.
הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".
בקצרה 86 – מה אנחנו יודעים על עטלפים?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף, וזו רק תכונה אחת שמייחדת אותם.
הם עפים בשקט, ישנים הפוך ופעילים בלילה. הם נמצאים כמעט בכל מקום, ואנחנו לא יודעים עליהם הרבה.
למה יש כל כך הרבה מיתוסים שקשורים בעטלפים?
האם יש ערפדים בטבע?
ולמה באמת העטלפים ישנים הפוך?
ריאיון עם ד"ר ערן לוין מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
הריאיון לקוח מפרק 37 של הפודקאסט "עטלפים, עקרבים וערפדים".
בקצרה 85 – מי צריך מרינות בישראל?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כשלמרבה הצער, רק כשליש מהשטח הזה, פחות מ 30 ק"מ – פתוח לציבור.
אז כמה מקום תופסת מרינה, וכמה אנשים באמת נהנים ממנה?
מה המשמעות של מרינות מבחינה עירונית ומבחינה אקולוגית?
והאם ישראל צריכה עוד מרינות?
ריאיון עם דרור בוימל, לשעבר מנהל תחום תכנון, וכיום סמנכ"ל שמירת טבע של החברה להגנת הטבע.
הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".
בקצרה 84 – למה צריך לשמור על המצוקים שעל חוף הים?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כש 30% אחוז מהשטח הזה הוא מצוקים, חלקם מאד גבוהים באופן יחסי.
עם מה מתמודדים המצוקים האלה?
למה אנחנו שומעים יותר ויותר על מצוקים שמתמוטטים?
ומה אפשר לעשות?
ריאיון עם אילן לביא – מנכ"ל החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון.
הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".
בקצרה 83 - למי שייך חוף הים?
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
ישראל הקטנה התברכה בחוף ים ארוך יחסית – כמעט 200 ק"מ, כשלמרבה הצער, למרות שרובנו אוהבים ללכת לים, רק כשליש מהשטח הזה, פחות מ 30 ק"מ – פתוח לציבור.
למי שייך חוף הים?
מה זה נחלת הכלל?
ומי אחראי על הניהול של נחלת הכלל?
ריאיון עם ד"ר ג'רמי בנשטיין, אחד מהמייסדים של "מרכז השל".
הריאיון לקוח מפרק 17 של הפודקאסט "חול, חוף ומרינות".
בקצרה 82 – על תחבורה ציבורית ושכונות בלון
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
כל מי שגר במרכז הארץ או במקומות צפופים אחרים מכיר באופן אישי את התסכול הרוגז ובזבוז הזמן בגלל פקק, לא משנה אם הוא נוסע באופניים, אוטובוס או מכונית פרטית.
איך תכנון נכון יכול לקדם תחבורה ציבורית?
מה זה "שכונת בלון"?
והאם צריך להיות פיקוח ציבורי על יזמים פרטיים שבונים שכונות שלמות?
ריאיון עם פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.
הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".
בקצרה 81 – על תכנון ופקקי תנועה
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
כל מי שגר במרכז הארץ או במקומות צפופים אחרים מכיר באופן אישי את התסכול הרוגז ובזבוז הזמן בגלל פקק, לא משנה אם הוא נוסע באופניים, אוטובוס או מכונית פרטית.
איך תכנון עירוני נכון יכול למנוע פקקים?
האם חלק מהבעיות נובע מחוסר התקשורת בין הרשויות השונות?
ולמה המכונית הפרטית נמצאת בראש סדר העדיפויות של המתכננים?
ריאיון עם עומר כהן מתכנן תחבורה, מארגון 15 דקות.
הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".
פרק 100 – מדע, אטמוספירה וים
הפרק המאה מוקדש לשבוע המדע והסביבה שיתקיים בשבוע השני של מרץ ביוזמת האגודה לאקולוגיה ולסביבה, ובו שלל פעילויות לכל הגילאים בכל רחבי הארץ.
למה זה חשוב להנגיש עובדות מדעיות הקשורות בסביבה?
וגם – האם עדיין אפשר להשפיע על משבר האקלים ולשפר את מצבנו?
ואיך ההרכב הכימי של מי הים קשור למשבר האקלים?
משתתפים:
שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה,
פרופ' יואב יאיר, מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן,
וד"ר יעל קירו מהמחלקה למדעי כדור הארץ והחלל במכון ווייצמן.
באולפן: ערן בן ימיני וחגית גרובגלס.
בקצרה 80 – על אופניים וילדים
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
כמעט כולנו מתמודדים כל יום עם בעיות שקשורות בניידות ותחבורה – חיפוש מקום חנייה, המתנה וצפיפות בתחבורה הציבורית ומחסור בשבילים לרוכבי אופניים. מה שבטוח - כולם סובלים מהפקקים האינסופיים.
למה אופניים הם הכלי האידאלי להתנייד איתו בעיר?
למה אין מספיק תשתיות לרכיבה על אופניים?
ואיך תכנון תחבורה קשור לילדי בית ספר?
ריאיון עם יותם אביזוהר, לשעבר מנהל העמותה "ישראל בשביל האופניים".
הריאיון לקוח מפרק 12 של הפודקאסט " פקקים, ילדים ושכונות בלון".
בקצרה 79 – על בדידות וקהילה
מהדורה מיוחדת לאנשים עסוקים.
למרות שאנחנו חיים בעולם מאד מחובר וירטואלית, הבדידות הפכה למגיפה של המאה ה 21 על פי ארגון הבריאות העולמי.
אילו פתרונות יש לבעיה הזו?
האם וועד שכונתי יכול לתת תחושת קהילה?
ואיך כל זה יכול לעזור לבעיית הבדידות?
ראיון עם שי גולוב, לשעבר המנכ"ל של "תנועה ישראלית".
הריאיון לקוח מפרק 55 של הפודקאסט "בדידות, טכנולוגיה ומשמעות".
