A Kosher Hot Dog

הישורת האחרונה לפנינו, מקום ראשון באמריקן ליג, מקום ראשון בנאשיונל ליג, אבל אם מישהו חזה את זה, שיקום. המילווקי ברוורס והטאמפה ביי רייז, שתי קבוצות כל כך דומות, אבל כל כך שונות ממה שהתרגלנו אליו. האם הסוויפ של הברוורס על הדודג׳רס מבשר עידן חדש ואם כן למי? האם טאמפה ביי התעלתה או שמא לקליבלנד נגמר החמצן? האם נראה סדרה מופתית של בייסבול מהסגנון שכבר שכחנו שקיים, ומי יתן את הטון? וכמה שגיאות שדה יהיו?

הסדרות הן על האליפות, וכשמן כן הן, הגיעו הטובות ביותר, רק שמה לעשות, לא המעניינות ביותר, וסליחה מאוהדי. במשדר החגיגי לסיכום סדרות הדיוויזיה ופריביו סדרות האליפות ננסה להבין האם הדודג׳רס יסיימו גם העונה כאלופות, האם מילווקי תסיים את דרכה של לוס אנג׳לס העונה, האם קליבלנד סיימה להתאבד על המגרש והאם טאמפה ביי סיימה את עידן בון ביאנקיז או שמא עידן טל סיים את עידן גרנט.

מתקדמים שלב, ושוב נשאלת השאלה, למה כאן ולמה עכשיו, למה האמריקן ליג איסט צריכים לשחק זו מול זו בעוד נמושות האמריקן עוברות במסלול הירוק, ולמה המשחק הבאמת גדול של הדודג׳רס מול הברייבס עכשיו ולא בהטוב משבע. וגם נסביר מה עשה המנג׳ר של בוסטון לפרגן ליריבה את הסדרה, למה היה עדיף עם גם הוויט סוקס וגם יוסטון היו נשארות בבית, איך הנרטיב עבד לסן דייגו מול הקאבס, ומה לעזאזל קרה שהברייבס פגשו את הפיליס, וגם נסקר את טאמפה ביי, הגארדיאנס, מילווקי והדודג׳רס ונקווה להצלחתן/נפילתן הקרובה.

והנה סוף סוף סיבה לשמוח, נגמרה העונה, אין יותר הפסדים! אלא אם קבוצתכם העפילה לשלב פוסט-העונה, ואז כן, יהיו עוד כמה הפסדים. אז לטובת העניין אירחנו את סהר אשל, האיש שלנו לענייני עניינים וביחד ננסה לחזות ביחד מה (לא) יקרה בכל סדרה בשלב הווילד קארד. האם הברייבס יתעלו על הפיליס החבוטים? איזה דף ירשם בעלילות היאנקיז נגד הרד סוקס, פרק 17? האם נשמח שהפאדרס קאבס יגמר תוך 2-3 או נתבעס, ומי תתעלה בסדרת ה״מה אתן בכלל עושות פה״ בין יוסטון לשיקגו וויט סוקס. ובין לבין, יוני מעלה באוב את רוחו של ג׳ון סטרלינג הי״ד.

מה קורה שהאקס המיתולוגי חוזר לבקר, ובמקרה עומד על 299 הומראנס כשבאמת לאף אחד לא ממש אכפת מה תוצאת המשחק? זה מה שקרה לפני אך שבוע ביציעי הסיטי פילד כשדוב הקוטב, עד השנה הסמל של המטס חזר לבקר. ננסה להבין ולתאר את הנעשה וגם נעיף מבט שוב לטבלאות שממשיכות להתעקש לא לסגור עניין, וגם, מצבו של ארון ג׳אדג׳, ובפינת האתגר, כמה פכים על מסורות האינינג השביעי בתפוצות.

מתקרבים לסיום העונה, או כמו שזה מכונה אצלנו ״שוב כל התחזיות שלנו הלכו״. אז מה חזינו אך לפני שבועיים שכבר לא בתוקף, מה היו תחזיותינו לתארים האישיים ולמה זה לא קרוב אפילו, ובפינת האתגר, רשימת שחקנים שהגיעו קרוב קרוב, אבל פספסו. ובנוסף שתיים, לא אחת, שתי פינות ״מורה נבוכים״ האחת על מה זה רקורד צפוי, והשניה על מה זה אאוט רביעי.

כמעט שש שנים לתוך הפודקאסט והופה, בלי ששמנו לב, משדר 300. סיבה למסיבה, או לפחות לשיר. אז יוני יתן לנו את גירסתו ל״ואלה שמות״ וארז, בפינת האתגר יכתוב שירי אוהדים לכמה קבוצות, ובפינת ״בלדה לחובט״ גם ניתן בראפ כשג׳ורג׳י יוריד לנו בית על לא פחות מהומראן. וגם קצת בייסבול, בעיקר על המשחק עצמו, ברוח האירוע החגיגי.

חודש לסיום, והטבלה מתבהרת, וגם מסתבכת, כדי לעשות סדר בבלגן, יוני בילגן את האולפן בניירת מלאה טבלאות ונתונים. ננסה להבין מה יקרה בכל דיוויזיה ובכל ליגה, ובעיקר לנסות לתהות האם הקבוצות שבדרך לפלייאוף יגיעו, והאם יוסטון ירשמו עוד הישג ויקחו את המקום הראשון בדיוויזיה במאזן שלילי. ואם כבר יוסטון, גם נתהה על המהלך ההזוי שבו פוטר הGM חודש לסיום העונה בזמן מאבק על עלייה.

במשדרים האחרונים עלו מספר שאלות נוקבות, כמה הלחץ לשחק בניו יורק באמת משפיע, ע״ע הפורמה של המטס מאז שאיבדו עניין בליגה, ומה באמת קורה באקדמיות ברפובליקה הדומיניקנית? מאחר ואנחנו לא רק שואלים, אלא גם עונים, הבאנו את האיש שלנו בניו יורק, נתי לב-ארי שיתארח וישתף מהרהורי ליבו ונסיונו המקצועי כבעלים של אקדמיה כזו על הנושאים הללו. וגם ננסה לענות על החידה הבלשית, מה עובר על קטל מארטה?

וינס קוטרוניאו, לשעבר שדר רדיו ביוסטון, דאלאס ובעיקר 20 שנה באוקלנד (היתה פעם קבוצה כזו), בא להתארח אצלנו בפודקאסט, ומביא עשורים של נסיון, הבנה והנאה מהמשחק. משדר מיוחד שבו תהינו איתו על הקשר שבין השדר לאוהדים, מה בעצם תפקיד השדר, מה עושים ואיך, ורשמנו לעצמנו כל מה שאפשר ללמוד מאדם שעשה את זה ברמה הכי גבוהה בספורט העולמי.

משדר סיכום מיוחד לסגירת חלון ההעברות. במשדר נעבור על ההעברות הבולטות, ועל השמות הגדולים, ננסה להבין מי עבר ומה התקבל במקומו, וכמובן ננסה להבין מי עשו טריידים חכמים, ומי לא. האם מישהו ברד סוקס או בברייבס יודע להסביר מה הלך שמה, האם הברוורס היו צריכים להשתדל יותר, מה קיבלו המטס והאוריולס, ואיך שוב הדודג׳רס קיבלו את השחקן הכי טוב?

אז למה רואים בייסבול? כי רק ככה אפשר לשחק את המשחק ״מי קונה ומי מוכר״ שכל אוהד אוהב לשחק בשבועות שלפני סגירת חלון ההעברות. וגם הפעם לא נהסס ומיד נשלח כל מני שחקנים לכל מני מקומות שהם אולי מאוד רוצים להיות בהם, ואולי לא, אבל מי שואל אותם. ועל הדרך, נהרהר במסורת המקובלת במשחק שבו שחקנים מצופים להתנהג בכבוד לחבריהם לקבוצה ונתהה, למה בעצם?

סיכום החצי מגיע מוקדם כהרגלו, אמנם חצי עונה עברה, אבל מרגיש כאילו רק התחלנו. מה שכן, כדי לעבור שש דיוויזיות בלי להרדים את המאזינים, קבענו גבול, שש דקות לדיוויזיה. האם עמדנו ביעד? האם יש הסבר למה שקורה באמריקן ליג איסט? האם הווייט סוקס הם הדבר האמיתי? האם יש סיבה להעלות קבוצה מהאמריקן ליג ווסט? האם האלופה הבאה תבוא מהנאשיונל ליג איסט, ווסט, או שמא הברוורס סוף סוף יתכבדו להתבזות בגמר? הכל הכל פה, וגם כמובן חידות, הלצות, וקצת אווירת מונדיאל.

בייסבול, כפי שכולנו יודעים הוא משחק שקשה לשים בו את המחבט על הכדור. אבל כמה קשה? פי 2? 3? אולי פי 4? במשדר הזה ננסה לזרוק כמה מספרים להבין כמה באמת זה ענף קשה יותר מאחרים. אבל לפני הכל, יוני חוגג אליפות ראשונה מזה 50 שנה בניו יורק, לא בצד של הבייסבול אמנם, ואז נתפנה למשימה השבועית שבה אותו יוני יעשה ריברנדינג לכל מני מועדונים, רובם באדום.

אז מה יהיה? כמאמר המשורר נצחון, הפסד ואכזבות, אבל גם שינויי חוקים, שינויים בליגות ועוד כל מני שינויים. במשדר הזה נסתכל אחורה, לשנה המטלטלת שעוברת עלינו: כשלונות, אליפויות וכל מה שבאמצע, ונתהה, מה זה בעצם אומר? ואז משימה מיוחדת, שנה אחרי שנה, נפרוש בפניכם את עתיד הבייסבול האמריקני, עד לשנת 2036, אילו חוקים יהיו לנו עוד 10 שנה, איפה תשחק מי, ומה יקרה אחרי שהבייסבול כמעט יעלם בעקבות השביתה שתיכף תהיה?

לכל אוהד יש הרבה שאלות, לא תמיד כאלה שיש להן תשובות. במשדר הזה נתהה למה בעצם השידור ממשיך להיות תקוע בימי הרדיו, איך פותרים את הבעיה ששמה ה״אקדמיות״ לבייסבול ברפובליקה הדומיניקנית, והאם להיות אוהד זה בעצם הימור של כל הקופה על סיכוי אפסי? בנוסף בפינת ״בלדה לחובט״ שיר על דריל סטרוברי, הרכב השבוע, וגם כמובן, מסדר פצועים כי חייבים.

ברוב המשדרים אנחנו עוסקים בליגה האמריקנית באופן היותר ישיר, המשחקים המשוחקים בה. הפעם נעסוק בליגה עצמה: ההבדל ברמות בין הליגה האמריקנית והליגה הלאומית, ומה הן הדרישות של איגוד השחקנים והליגה לקראת המשא ומתן על עתיד הליגה שיפרוץ בסוף העונה. בנוסף, מה זה הולד ב״מורה נבוכים״, על חלומות נעורים ב״בלדה לחובט״ ובפינת האתגר, נעביר קבוצות ונקים חדשות כי צריך שיהיה מעניין.

מסכנים אוהדי הדודג׳רס. שתי אליפויות ברצף (ושלוש ב6 שנים), מקום ראשון בפער ענק בדיוויזיה, אין על מה לקטר! אז תתפלאו. אין אוהד ספורט שלא ימצא על מה להתעצבן, אם זה לא היכולת הנוכחית, אז אולי על הירידה באחוזי החבטה בעשורים האחרונים, או על זה שכבר לא נלחמים על ההיט אלא מנסים להעיף בכל מצב. וזה בדיוק מה שבא עידן הולומבי לפרוש בפנינו. במשדר ננסה להבין האם בעצם התפיסה של ווק והומראנס היא שגויה או שמא האנליטיקס צודקים וכל השאר נוסטלגיה? דיון מעניין שאין ספק שנחזור אליו (ולעידן) בהמשך.

אז מה חדש? הטאמפה ביי רייז תאמינו או לא, מובילים את הליגה האמריקנית. למה? ננסה להבין במשדר. גם לכל מני קבוצות יש שחקנים חדשים, בין כאלה שהוחתמו או הועברו, ובין כאלה שהועלו מהמיינורס. ננסה גם להבין מי מאלה בכלל מתפקד. וגם שיר חדש בפינת ״בלדה לחובט״, הפעם סם ודייב משווים אהבה להומראנס, וגם חדשות כמובן יש, בין אם אמיתיות, ובין, בפינת ״משימה אפשרית״, פיקטיביות, לפחות נכון להיום, כי כמו שהבייסבול נראה, הכל באמת יכול לקרות.

שחקני בייסבול הם עם בעייתי, לפעמים הם נכנסים לתקופה קשה ואז יוצאים ממנה, ולפעמים הם ״יוצאים״ ממנה לרשימת הפצועים. חודש וחצי לפתיחת העונה זו התקופה שבה רשימת הפצועים מתמלאת בשמות שבילו את תחילת העונה בעיקר בלא להצטיין יותר מדי, ולפעמים דווקא כן. במשדר הזה נפרוס את הרשימה המעודכנת. בנוסף נחלוק כבוד לג׳ון סטרלינג שנפטר השבוע, נדון ב״מורה נבוכים״ במה קורה שהזורק ״משדר״ את סוג הזריקה, ולקינוח, רשימת הקבוצות שהיו גדולות, אבל לא הגיעו לארץ המובטחת.

שלושים יום, שלושים משחקים, רשמית מותר לדרג ולתת ציונים, אז כמובן שמיד נקפוץ על ההזדמנות ונפרוס את כל הדיוויזיות, כל המובילות והכושלות, וננסה להבין מי מנצחת כצפוי, מי מפסידה כצפוי, ומי מפתיעה, לטובה או לרעה, האם אפשר ללמוד מזה על שאר העונה ואם כן, מה.

כחול זה לא רק צבע, לא אמר המשורר, ולא רק שהכחול שולט בהרבה צבעים של קבוצות, הבלוז גם מתאר את מצב הרוח התמידי של אוהדי ספורט רבים. לצורך בירור הנושא הזמנו שוב, הפעם כמו שצריך, את האיש שלנו בבלוז, דב האמר, נגן מפוחית, יוצר וזמר, וגם אוהד של השיקגו קאבס, שיתאר לנו את המסע שלו משיקגו אל קרית הקודש תל אביב, ומהבלוז של אהדת הקאבס אל ההישגים, וחזרה אל הבלוז.

מצבו הטבעי של אוהד הספורט, אליבא ניק הורנבי, הוא במצב תמידי של אכזבה מרה. ואם הקבוצה שלך (או הקבוצות שלך) מפסידות ובסיטונאות, על אחת כמה וכמה. אז מתחילים בהכחשה, זה לא באמת כזה סיפור, ממשיכים בכעס, לפטר את המאמן, חבורת נמושות, עוברים להתמקחות, דיכאון, ואז, כשהלכה העונה, טוב, בוא לפחות נהנה מקצת בייסבול. במשדר הזה נדבר על מה שעובר על המטס, ומצד שני על כל האמריקן ליג איסט (ברכות לטאמפה ביי!). ובנוסף, נאחל מזל טוב למכות הראשונות בליגה, לחזרתו של מייק טראוט, נשורר על האוהדת איימי ב״בלדה לחובט״, נסביר לג׳אז צ׳יסהולם קצת בייסבול ב״מורה נבוכים״ ובפינת האתגר השבועי, אילו שחקנים יעברו בטרייד העונה?

מה הייתם רוצים ליום ההולדת? אולי משדר שיעסוק כולו בקבוצה האהובה עליכם עם אוהד ותיק שהיה שם כשביל באקנר לא הגיע לכדור? אז זה בדיוק מה שסידרנו לארז עם אריק זימרמן, אוהד מטס כבר עשורים. וכך חגגנו כמו שרק אוהדי מטס יודעים לחגוג, בקיטורים וריטונים ובכי רב. אבל גם הזדמנות לדבר עם מישהו שראה את הקבוצה הגדולה של שנות השמונים, איך הוא רואה את הבייסבול בכלל ואת המטס בפרט והכל במשדר חגיגי לכבוד חגיגות החמישים.

משדר ראשון מן המניין לעונת 2026, ולא רק הבייסבול חזר, גם ערימת פינות נשכחות שנזנחו עקב ריבוי האורחים. אז ב״בלדה לחובט״ נארח את צ׳אק ברי, הוא ולא שרף שישיר על בחור נאה ועיניו החומות, בפינת ״מורה נבוכים״ נסביר למה שגיאה מנטלית אינה שגיאה בייסבולית, נדון בחדשות הטריות, בשחקנים המצטיינים, ובפינת האתגר, יוני ימציא לנו על חמישה סרטי בייסבול, הוליווד, שומעת?

וכרגיל אצלנו, שומרים את הטוב ביותר לסוף. לא שהאמריקן ליג ווסט הולכת להיות כזו טובה, בטח לא ביותר, אלא שאחרי הסקירה נפצח בהימורי העונה, אנדר-אובר לכל דיוויזיה, וגם ננסה לנחש כמה שחקנים שמאליים יחבטו הומראן במשחקם השלישי בשבוע מול זורק שמאלי ששמו מתחיל בג׳. לפני זה כאמור, הדיוויזיה האמריקנו-מערבית, על שלל נמושותיה, האם הריינג׳רס בבניה או בחפירה, האם הסיפור של האסטרוז סוף סוף יסתיים לכבוד חגיגות העשור, האם סיאטל תתקשה קצת או כלל לא להתבסס בראשות הבית, האם אריזונה תתבזה קצת או הרבה בנסיון להשיג 80 נצחונות ולמה האיינג׳לס.

ממשיכים לסקור את העונה (שבאמת, מתי תתחיל כבר?) ובין הפגזות למיקרופון שלא עובד, אירחנו את שי בלפר, אוהד בלו ג׳ייס שיספר לנו על קבוצתו שכמעט-כמעט, אבל לא לקחה אליפות. וננסה גם להבין, ככל שיאפשרו האיראנים, האם היאנקיז הלכו קדימה, אחורה, או נשארו באמצע, האם הרד סוקס הולכים על התקפה, הגנה, נצחון, או הפסד, נפצח את חידת הרייז (סתאאאאם, אין מצב) ונתהה האם האוריולס יואילו בטובם להשיג אותן תוצאות שלוש עונות ברצף.

נשארים בליגה הלאומית, עוברים מערבה, איפה שהדודג׳רס בדו קרב צמוד עם עצמם להשיג עוד מקום ראשון, עוד וורלד סירייס ואולי אליפות שלישית ברציפות. לחגוג את המאורע מצטרף אלינו עידן הולומבי, אוהד דודג׳רס שלא בא להתנצל או לתת הסברים, אלא לתעד את התריפיט המתקרב ובא, במיוחד שכל היריבות בדיוויזיה הולכות ונחלשות, כך שהרבה פייט לא צפוי שמה, ובכל זאת ננסה לסקור את המערב הלאומי ולנסות לאתר שמה תקווה לעתיד תחרותי יותר.

נשארים בלאומית ועוברים מזרחה, והנה שב אלינו האיש שלנו בביזאר אלעד ליבנה למשדר משולש, גם סיקור, גם פריביו לWBC, גביע העולם בבייסבול, וגם פינאת ביזאר נוטפת כל מני נוזלים. נדבר על הטורניר שכבר בעיצומו ועל נבחרת ישראל (שכבר סיימה את תפקידה בהצטיינות יתרה), ונעבור לדבר על הדיוויזיה שעדיין לא החלה, ועל מה שקרה ומה שיקרה, נאחל הצלחה לכל הצדדים (חוץ מלמי שנאחל לא להצליח), וכמובן שכל הלהיטים פה, האם לברייבס יש תוכנית ב׳, האם השושלת בפילדלפיה סיימה, האם המטס בכלל מכירים את עצמם, ולמה צריך את מיאמי והנאשיונלס בדיוק?

ממשיכים במרכז, עוברים ליגה, ואמרתם נאשיונל סנטר, אמרתם אסף ינקו-בר וגל לוי, ואליהם מצטרף דב האמר, אוהד קאבס, מה שאומר המון ידע, פרוספקטס, סטאטס וכמובן הרבה עקיצות הדדיות, ובתווך ננסה להבין האם הברוורס עדיין הברוורס, האם הקאבס השתפרו, האם הרדס יתדרדרו, האם הפיירטס יפשלו והאם סנט לואיס, למרות הכל, יתעלו?

עונת 2026 ממשמשת ובאה, ובעוד טובי שחקנינו מתאספים להם מי בפלורידה, מי באריזונה (ומי בהכנות לאליפות העולם), התכנסנו אנו במטרה להתחיל את הפריוויוז לעונה, והפעם מצאנו אוהד לא מטאפורי של הדטרויט טייגרס, שבא לתת בראש כנציג הקבוצה המרתקת של השנתיים האחרונות והקבוצה המבאסת של העשרים שלפניהן (ועוד אי אילו עשורים). נדבר על הטייגרס, אהדה שעוברת במשפחה, וגם על הסיכויים של הקבוצה לחזור על ההישגים ואולי לשפר אותם, ובעיקר לשמור על הרוטציה המדהימה שהם בנו, ואז נעבור לדון בשאר הקבוצות בבית ועל הסיכוי שלהם לא לסיים אחרונים בבית.

פיטר קורץ, האיש שהגה, חזה, יזם וביצע את הפרוייקט הגדול שהביא את ישראל לאולימפיאדה ולWBC, החליט לספר את הסיפור שלו, ושל הבייסבול הישראלי בספר, וזו הזדמנות נהדרת לזמן אותו לאולפן שלנו ולדבר על בייסבול, ישראל, ובייסבול ישראלי. נדון על הסיפור שלו מארה״ב לישראל, על המסע שלו לקידום הבייסבול בישראל והבייסבול הישראלי בעולם, על הקשר של שחקנים אמריקניים-יהודים לישראל, ועל הקשר של ישראל אליהם.

פרוייקט הפגרה הנוכחי מגיע לסיומו, והפעם משחק מיתולוגי בין טורונטו בדרך לאליפות שניה וברציפות עם סגל נוצץ מכוכבים, ובין הפיליס עם סגל אפור שנלחם עד הסוף, ואיזה סוף, אבל האם גם הסוף הזה היה ידוע מראש, או שמא המחבט שחבט באינינג התשיעי הופיע כבר באינינג השלישי, ומה היה התפקיד ששחקו (תרתי משמע) כל אחד מאלה שעלו בסך, גם אם נפסלו. ואז נדרג את כל המשחקים שראינו ולקינוח, מה היינו לוקחים לבייסבול מהגלובטראטרס של המשחק, הסוואנה בננס?

המסע שלנו לקח אותנו כבר 40 שנה לעבר, אבל הפעם אנחנו נוסעים ״רק״ 10 שנים לאחור. רק 10 שנים? 10 שנים ועוד 108 ועוד 71 שנים שישבו על כתפי השיקגו קאבס (וגם יובל שנים שישבו על כתפי קליבלנד) וכמעט הכריעו אותם להמשיך לנדוד במדבר, אבל רק כמעט כי עוד טוויסט מדהים בעלילה והפסקת גשם של רבע שעה שינו את הכל. וכדי להבין את גודל ההיסטוריה וההיסטריה, הבאנו את עופר רימסקי, שעדיין בהלם ממה שקרה בלילה ההוא (כמעט בוקר בשבילו) כשאנתוני ריזו תפס כדור מהבסיס השלישי.

כל פגרה תמיד ישנו האחד שכשהוא חותם, טראח, שיירה של החתמות וטריידים משתחררת כי לכולם מתחוור שפתאום הוצאה גדולה נחסכה מהם. הפעם זה קייל טאקר, שעל ההחתמה שלו נדוש במשדר גדוש בשמות תאריכים וחוזים של עשרות מליונים, ונתהה האם למועדונים יש דרך אל האור בקצה המנהרה, או שמא זו רכבת? ובפינת המשימה, נתונים סטטיסטיים שלא תמצאו בשום אתר.

לפעמים נדמה שראינו הכל, וגם בסדרה שלנו, שכמעט כל משחק מתקמבק לו צד אחד באופן מופתי, אפשר להגיד, כבר ראינו הכל. אבל אז מגיע משחק כמו זה ששוחק בין הריינג׳רס לקארדינלס אי אז ב2011 במסגרת הוורלד סירייז, בשעה שהקבוצה מדאלאס כבר מובילים 3-2 בסדרה וטורף את כל הקלפים, מהלך רודף מהלך, מהפך רודף מהפך, עד שכבר הבנאדם מסרב להאמין למה שעיניו רואות. אז כדי לאשר לנו שאכן ראינו, בא אלינו גל לוי, אוהד קארדינלס ואחד שראה (אם כי בדיעבד) ויספר לנו ביציאת הסט. לואיס עד דלא ידע.

כמה אנשים אתם מכירים שמאמן שלם בליגת הבייסבול הטובה בעולם נחת אצלהם באולפן? אז זה לא בדיוק אנחנו, כי כשהוא היה פה חלקנו היו בארה״ב, אבל זה לא מה שימנע מאלון ליישמן, מאמן (!) פיצ׳ינג (!!) בקולורודו רוקיז (!!!) שישב אצלנו בסלון (שלו במיאמי) ויספר לנו על איך מתראיינים לתפקיד של אחד מ30 מאמני זורקים בביג ליגס האמריקנית, אם צריך מצגת או שסתם תגיע, ואצל אלון זה כמו סרט טוב, יש דרמה וטיסות ובלגן, אבל הסוף תמיד טוב. וגם כן ניסינו קצת לשאול איך הוא מתכוון לפצח את חידת האצטדיון בדנבר (1600 מ׳ מעל פני הים) או שמא זו בכלל לא השאלה שהוא רוצה לפתור, ואיך זה לקרוא פיצ׳ינג מהספסל, והכל בפתיחות של קיבוצניק שלא יעזור כלום, הוא לא ישתנה בשביל אף אחד.

בין שנות השמונים לאלפיים היו שנות התשעים, ובימים ההם אמרת רוטציה, אמרת מדוקס גלאווין סמולץ של האטלנטה ברייבס, שפגשו בוורלד סירייז של 95 את האינדיאנס שהציגו שורה מרשימה של כוחות התקפיים שכללו מספר תותחים, ספידסטרים ובכלל חבורה של חובטים אימתניים. איך הפיצ׳ינג של הברייבס, אולי הטוב בהיסטוריה, הצליח לשתק כך את קליבלנד? תשובה חלקית במשדר הזה שבו נסקר את הקונצרט שנתן מאסטרו גלאווין במשחק 6 בסדרה. וגם כמה החתמות, ליין אפ, ורשימה חלקית ביותר של הכינויים הטובים בהיסטוריה.

ועידת החורף הגיעה (וגם החורף עצמו נזכר לבוא) וערימת ההחתמות וההעברות הביאה אותנו, מצוננים ומשתעלים, לדיון קדחתני שכולו ניוז. נפתח בידיעה המסעירה על אלון ליישמן שרושם עוד שלב בקריירה, מאמן פיצ׳ינג בקולורדו רוקיז, נחגוג את החלק הראשון ונתהה על החלק השני, ואז ננסה להבין מי חתם איפה, ומה זה אומר על העונה הבאה, מה מאותתות לנו הקבוצות שטרחו להפעיל איתות, והאם השקט התעשייתי מצד אחרות אומר דרשני, ולקינוח, מיהם השחקנים הטובים בהיסטוריה, שלא לקחו אליפות?

יש רגעים גדולים, בלתי נשכחים ומהותיים בסיפור ששוזר את דרכו של כל אוהד, כמעט תמיד הם קורים אחת לכמה זמן, לעתים הם קורים במהלך כמה סדרות, ולפעמים אפילו באותה סדרה. אבל שני רגעים (4 בפועל) בלתי נשכחים, סופר-דרמטיים, משני משחק וסדרה משחק אחרי משחק, יום אחרי יום, תוך 24 שעות? לא יכול לקרות. אבל קרה, באותה סדרה שראתה נסים ונפלאות לשני הצדדים כאשר היאנקיז הגדולים פגשו את אריזונה הקטנטונת, ולרגע אחד ניתן היה לחשוב שהנה הנה דוד עושה, אבל אז גולית שלף את השפנים שלו, והשאר היסטוריה. לצורך הניתוח של זה, ובעיקר לטובת הפרספקטיבה של מי שהיה שם, כשהבייסבול ניסה להחזיר את ניו יורק ואמריקה לשפיות אחרי התשיעי בספטמבר 2001, הבאנו את נתי לב ארי, אח של ואוהד של, וביחד ננסה להבין מה היה שם.