האינטרסנטים
האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?
שימו לב למחירי השבבים: כשהם יירדו, גם הבורסה כולה תרד
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(4:34) בעוד שהמדינה מנסה לחזור לסוג של שגרה לאחר שנתיים של מלחמה, ובעוד שהצבא דורש עוד עשרות מיליארדי שקלים לרכש, לחידוש מלאים ולהתעצמות, מי שנשכחים ונשארים מאחור הם נכי צה"ל הרבים. למרות ההבטחות, ראש הממשלה ושר האוצר משאירים מחוץ לתקציב את עתיד פצועות ופצועי צה"ל וכוחות הביטחון. כדי להבין מדוע המלצות ועדת מור יוסף מעוכבות ותקציבי השיקום אינם מועברים, אנחנו נדבר עם עידן קלימן, יושב ראש ארגון נכי צה"ל.
(19:57) הענף החם ביותר בעולם כיום, ומסתבר שגם בישראל, הוא ההקמה והתפעול של חוות שרתים, אותם "מפעלים" שמייצרים את שירותי הבינה המלאכותית עבור יישומים כמו צ'אט ג'יפיטי, קלוד וג'מיני של גוגל. ריצת האמוק להקמת חוות השרתים הללו מעמיסה מצד אחד חובות על חברות הענק האמריקאיות, אך מהצד השני היא מייצרת בוננזה גדולה למאות חברות בתחומי הטכנולוגיה והתשתית ממש כאן בישראל. שחר כהן, שותף מנהל בלוסיד קפיטל, ינתח איתנו את שרשרת הערך הזו ואת הרווחים הגדולים של התעשייה המקומית.
(35:30) מחר יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש יולי, והשוק מעריך שהיא תרד ברבע אחוז על בסיס הציפייה לירידת מחירים ולבלימת האינפלציה. אלא שמול הציפיות האופטימיות הללו, נתוני מדד המחירים ליצרן, ולא לצרכן, דווקא עולים ומאותתים על כיוון הפוך. ננסה להבין את הפער המדאיג הזה ואת ההשלכות שלו על הכיס של כולנו יחד עם כתבנו נתי טוקר.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
המרקרים | עמרי רונן: "עבדתי עם האנשים הכי טובים בפרקליטות. היום קוראים להם 'תופרי תיקים'" | פרק 379
השבוע בפודקאסט "המרקרים" עם גיא רולניק:
עמרי רונן, שסבתו נרצחה בבוקר השבעה באוקטובר בכפר עזה, הוא אחת הדמויות הצעירות והמסקרנות ביותר שהחליטו להיכנס לפוליטיקה בעקבות אירועי השנים האחרונות. השבוע הוא מגיע לאולפן המרקרים לספר לגיא רולניק על מסלול חייו עד יום הטבח, על הבחירה במפלגת הדמוקרטים, ועל החזון שלו להשאיר בישראל את הצעירים שמתייאשים. על עבודתו בעבר בפרקליטות המדינה במאבק בשחיתות, ועל המכונה התעמולתית שהפכה אותו ואת חבריו בן לילה לבוגדים, אנרכיסטים וטרוריסטים, נשמע מפיו של רונן במהלך השיחה.
עוד השבוע בפודקאסט, מצטרפת אלינו החוקרת והפרשנית של המזרח התיכון אליזבט צורקוב, שנחטפה וישבה יותר מ-900 ימים בשבי של המיליציות השיעיות בעיראק. צורקוב, שמסיימת בשנה הבאה את הדוקטורט שלה במדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון, תסביר לנו מה בדיוק קורה בלבנון בימים אלה וכיצד ישראל יכולה לפעול מול חיזבאללה. כמו כן, נשאל אותה מה באמת חושבים רבים מתושבי עזה על תנועת חמאס, שנתיים ותשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
נדלקתם על המלצת השקעה בטיקטוק? אתם כנראה תפסידו את הכסף
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.
(3:01) אז מה הסיפור הכלכלי הגדול של היום בעולם כולו? אם נפתח את האתרים של ה"פייננשל טיימס", ה"וול סטריט ג'ורנל" או "בלומברג", נגלה שהכותרות המרכזיות עוסקות שוב בעסקיו האישיים של דונלד טראמפ. אלא שאם עד כה היה מדובר בעיקר בהערכות שחלקן הוכחשו, כעת החברה של טראמפ פרסמה דו"ח רשמי לפיו הנשיא רשם רווח של לפחות 1.4 מיליארד דולר מעסקי קריפטו. על המשמעויות של החשיפה הזו אנחנו נדבר עם כתב "הארץ", נתנאל שלומוביץ.
(19:07) אצלנו, לעומת זאת, למי שיהיה הרבה יותר קשה להרוויח כסף בעתיד הם הסטודנטים הישראלים. על פי כתבה שפורסמה השבוע בשבועון "אקונומיסט", ישראל מדורגת במקום הראשון במה שזכה לכינוי "מדד הבורות" שבחן את השליטה במתמטיקה, ובמקום השני בהבנת הנקרא בשפת אם. כתב החינוך שלנו, ליאור דטל, ינתח את הנתונים המעליבים האלה, וגם יספר לנו עוד סיפור מתסכל על הסבסוד של הגנים החרדיים הפרטיים.
(29:46) בין אם הסטודנטים טיפשים או לא, דבר אחד ברור: בבואם להשקיע בבורסה, הדבר האחרון שהם צריכים לעשות הוא להקשיב למשפיענים הכלכליים ברשתות החברתיות שבהן הם מבלים חלק גדול מהיממה. סקירת מחקרים עולמית מראה כי ברוב המקרים מי שמשקיעים לפי עצות כאלה מצטרפים למגמות בשיא בגלל תחושת החמצה, כשהמשפיענים הפופולריים ביותר שיצרו תוכן קיצוני יותר, מביאים דווקא להפסדים הגדולים ביותר. מה עושים עם התופעה הזו? אנחנו נשאל את כתבת שוק ההון, ג'ניה וולינסקי.
(38:36) גם בהייטק המקומי לא תמיד קל, ואנחנו נדגים את זה היום באמצעות שני סיפורים מנוגדים. האחד הוא על חברת "ארגוס" הישראלית, שלאחר שנרכשה ב-450 מיליון דולר היא נסגרת ועשרות עובדיה יפוטרו בהדרגה. השני מציג מתחרה חדשה בדמותה של "אייקידו", כוכבת הסייבר העולה מבלגיה, שרוכשת את הסטארטאפ המקומי "רוט" ומקימה מרכז פיתוח בתל אביב. כתב ההייטק שלנו, אופיר דור, יביא את תמונת המצב המלאה על שתי החברות הללו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
הריבית תרד ביום שני ב-0.25%. האם היא תשפיע על שער השקל-דולר?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(6:43) ההחלטה של המדינה לפזר מיליונים לזוכי הגרלות הדירות פוגעת כעת בשוק, והיא נאלצת לייצר סבסודים חדשים. הצפת ערים חלשות כמו לוד בדירות מוזלות הפכה המוני ישראלים למשקיעים בדיור שנהנים ממכירתן ברווח עצום, אך ההיצע הרב שהם מזרימים לשווקים הקטנים מוריד את המחירים ופוגע בהיתכנות הכלכלית של התחדשות עירונית, הנחשבת למנוע העיקרי של הענף בשנים הבאות. כדי להבין את הפתרון החדש של הממשלה, שכולל סבסוד נוסף לפרויקטים של פינוי ובינוי, אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן הדר חורש.
(22:11) ביום שני הקרוב יקבל נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, את החלטת הריבית לחודש יולי. למרות שהריבית בכל העולם נמצאת במגמת עלייה בגלל עליית מחירי הנפט וההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית, אצלנו הנגיד דווקא צפוי להוריד אותה. על הסטייה הזו מהמגמה העולמית, וגם על השאלה מדוע היין היפני ממשיך להיחלש למרות רכישות העתק של הבנק המרכזי בטוקיו, נשוחח עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי באי.בי.אי בית השקעות.
(36:39) כולם יודעים שהתחרות במשק האנרגיה המקומי היא מוגבלת, והדבר בולט במיוחד בחוזי הגז. ההסכמים שנחתמו בין תחנות הכוח למאגרי לווייתן ותמר כוללים הגבלה חריפה המצמצמת את יכולתן של תחנות הכוח לסחור בגז העודף שלהן, מה שמונע סחר משני במשק, חוסם תחרות ומקבע מחירים גבוהים. האם אפשר לשנות את המצב הזה ולקבל סוף סוף מחירי חשמל נמוכים יותר? אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה עידן בנימין.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
ראש עיריית אילת: "אזהרת השב"כ מפחידה, אבל העיר בצמיחה"
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(5:35) הפרשן המשפטי שלנו, ד"ר עידו באום, ינתח איתנו את ההתפתחות הדרמטית במשפט נתניהו, לאחר שהשופטים שפכו היום מים קרים על התביעה נגדו. ראשת הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, אמרה ש"המלצת בית המשפט לפרקליטות למחוק את סעיף השוחד נשארת". הדברים נאמרו בדיון על הנהלים של המשך המשפט, לאחר שהעדות הראשית של נתניהו הסתיימה.
(17:58) בתחום הכלכלי אנחנו נעלה עכשיו על אוטובוס, נשתה הרבה מים וניסע לאילת, אבל הפעם לא כדי לצלול בריף האלמוגים. אנחנו נדבר עם ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, לאחר שהממשלה אישרה אתמול תוכנית לתקצוב העיר ב-360 מיליון שקל לחמש שנים. זהו סכום מעט מטעה, כי רק 150 מיליון שקל מתוכם הם תוספתיים, כלומר כסף שעד כה לא הוקצה למשימה זו. נשאל את לנקרי מה ייעשה בסכום הזה, ואיך התושבים מתייחסים לאזהרה האחרונה של ראש השב"כ, לפיה אילת עלולה להיות היעד של המתקפה הבאה בסגנון 7 באוקטובר.
(34:45) בבורסה, בינתיים, המסחר נפתח בעליות, בכל העולם וגם בישראל, בתגובה להודעה של ארצות הברית על סיום של עוד סבב הפצצות הדדי עם איראן ונכונות לפגישת משא ומתן. גם השקל מתחזק מעט, ועולה ל-2.99 שקלים לאחר שכבר נסחר ביום שישי ב-3 שקלים לדולר. זה נחמד למשקיעים, אבל מה שפחות מלבב הוא שיש בבורסה חברות אשר בעלי השליטה שלהן רואים את הציבור כשותפים לפרויקטים מסוימים, אך כאשר יש בפניהם פרויקטים מעניינים ועם רווחים גדולים, הם מעדיפים לבצע אותם לבד ובלי הציבור. כתב שוק ההון שלנו, איתי פת-יה, יסביר על מקרה כזה שמתרחש עתה בחברת הנדל"ן צרפתי, בו המשקיעים המוסדיים שמנהלים את כספי הציבור מתלבטים כיצד להגיב.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
מכירות הרכב החשמלי צונחות: מדוע זה קורה והאם המדינה צריכה להתערב?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(5:39) באופן מעט מפתיע, במיוחד עבור "איש ספרטה" בנימין נתניהו, ממשלות לבנון וישראל חתמו בסוף השבוע בוושינגטון על הסכם מדיני שבו הן מצהירות על שאיפה משותפת לשלום ולביטחון, זו לצד זו. הפרשן הצבאי עמוס הראל ינתח את ההסכמים הללו, שבהם בכלל לא מפסיקים את האש: מדובר ודאי בהתפתחות חיובית, אבל באותה מידה לא ברור אם יש בהסכם בשר, מכיוון שישראל תישאר ברצועת הביטחון החדשה שהיא יצרה בדרום לבנון, ואילו חיזבאללה הכריז שהוא ימשיך לפעול נגדה.
(23:18) דניאל שמיל, כתב הרכב של TheMarker, יביא את הסיפור הבא, שמיועד לכל מי שמתלבט אם לרכוש מכונית חשמלית: כיום, מכוניות חשמליות מהוות רק 11% מהמכוניות החדשות הנמכרות בישראל, לאחר שהגיעו לשיא של 25% בשנת 2024. הסיבות לצניחה ברורות: חברות הטעינה מתמקדות בעמדות מהירות, שעלות הקמתן אמנם גבוהה יותר אך המחיר שמשלמים לקוחות על טעינה בהן גבוה יותר, ומהצד השני, הגבלות רגולטוריות שמקשות להתקין עמדות הטענה בבתים משותפים גורמות לנהגים רבים לוותר על הרעיון.
(39:55) מאז מגפת הקורונה שלפני חמש שנים, המציאות העולמית, המקומית והעסקית הפכה להרבה פחות יציבה והרבה יותר תנודתית ורוויה באי ודאות. מציאות זו הופכת את מלאכת הניהול למאתגרת בהרבה, בין השאר כי ארגונים עסקיים וציבוריים פשוט לא בנויים לשינויים כאלה, והם זזים לאט מדי, אם בכלל. מה בכל זאת אפשר לעשות? אנחנו נדבר עם ד"ר איתי שילוני, יועץ עסקי לתאגידים, סופר, ובעל טור במגזין TheMarker.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
"הרבה מההייטקיסטים לא מבינים: החלפת ביבי בבנט זה לא פתרון" | פרק 378
השבוע בפודקאסט "המרקרים" עם גיא רולניק:
לאחר שלוש שנים וחצי בפעילות אזרחית במחאה נגד ההפיכה המשטרית, קפץ בחודש שעבר משה רדמן לבריכה הפוליטית כמתמודד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים. השבוע הוא הגיע לאולפן המרקרים לשיחה על המדיניות הכלכלית שלשיטתו הביאה לעליית הימין הקיצוני והפופוליסטי, על הצורך להגדיל את תקציבי הרווחה, להעלות מיסים על העשירים ולהוביל רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה.
אל גיא מצטרפת השבוע למרקרים המראיינת האורחת יעל פרידסון, כתבת המשפט של הארץ. יעל, שמכסה במשך חמש שנים את משפט נתניהו, מספרת לראשונה על החיים המורכבים של דתייה ליברלית הנשואה לאיש ימין מובהק ועל השיחות שלהם על פוליטיקה ותיקי נתניהו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
כדור הארץ מתחמם: איפה בעולם כדאי לקנות בית לגור בו?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:13) הבוקר נפתח משפטם של בעלי רשתות השיווק ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת, המואשמים בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים. אחת מהעבירות האלה היא מה שמכונה "איתות", העברת מסר למתחרים על כוונה להעלות מחירים, כדי שגם הם יעלו את המחיר. זו יצירת קרטל באמצעות העברת מסרים בכלי התקשורת, ולמרות שלא מדובר בעבירה מסוג חדש, זו הפעם הראשונה שרשות התחרות מעמידה לדין בגין "איתותים" כאלה. אנחנו נדבר על זה עם ירדן בן גל הירשהורן, כתבת הקמעונות שלנו.
(13:30) הקואליציה נמצאת במירוץ להעברת כמה שיותר חוקים להחלשת מוסדות המדינה והתקשורת, וגם לריפוד הכיסים של המפלגות החרדיות כדי לשמר את הברית הזו לקראת הבחירות הבאות. במערכת הביטחונית יש מבוכה ודאגה גדולה מהמשא ומתן בין איראן לארצות הברית שקושר את ידיה של ישראל ומגביל את פעילותה מול חיזבאללה. זהו רגע מסוכן שבו על כתפיו של הרמטכ"ל, אייל זמיר, מונחת אחריות כבדה כיצד לפקד על צבא בזמן שראש הממשלה מנוהל על ידי נשיא ארה"ב. האלוף במיל' עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, יהיה איתנו בעניין הזה.
(29:05) אם מתחיל להיות לכם קצת חם, אתם יכולים להתנחם בכך שבאירופה חם יותר עקב גל חום שפוקד את היבשת. אצלנו לפחות יש מזגנים, מה שלא תמיד מקובל וזמין באירופה. מה אפשר ללמוד מגל החום הזה על הקיץ הצפוי? נשאל את "האקלימיסט", דוקטור אבנר גרוס מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
עוקץ הכשרות: ש"ס רוצה לנעול את הג'ובים ואת הכסף לפני הבחירות
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:22) ריצת האמוק של הפוליטיקאים שבקואליציה על מנת לשריין לעצמם ג'ובים וכספים לפני הבחירות, מחשש שאולי יפסידו בהן, לא נפסקת: במפלגת ש"ס, למשל, מבטלים רפורמה במערך הכשרות שהייתה אמורה ליצור תחרות, וגם דורשים להעסיק אלפי משגיחי כשרות דרך מועצות דתיות, על חשבון בעלי העסקים והרשויות המקומיות. איך זה אמור לעבוד וכמה זה יעלה לציבור? כתבנו נתי טוקר יהיה איתנו עם כל הפרטים, וגם יספר על תקלה מוזרה שעשויה להיווצר לחרדים דווקא אם חוק לימוד התורה יעבור ויקבל את אישור הכנסת.
(16:06) חברת הביטוח הגדולה בישראל היא לא חברת מגדל, הפניקס או כלל. היא גם בצרות גדולות ואפילו עשויה להיקלע בעתיד הלא רחוק לחדלות פירעון ולחילוץ ממשלתי. מדובר כמובן בביטוח הלאומי, שנכון להיום כספו אמור להיגמר בשנת 2035 על פי דו"ח חדש של מבקר המדינה, והכל בגלל מדיניות שמאפשרת כמעט לכל קשיש שרוצה בכך להעסיק עובד זר. התוצאה הצפויה, בלשון המבקר, היא שהמדיניות הזו "פוגעת ביציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי, מגדילה את הסיכון שיידרש לקיצוצים חדים או להעלאות דמי ביטוח בעתיד, ומערערת את האמון במנגנון הביטחון הסוציאלי שגובה דמי ביטוח בהווה כדי לשלם גמלאות בעתיד בהתאם לחוק". איך זה ייגמר? אנחנו נדבר עם ד"ר אלכס קפלון, כלכלן וגרונטולוג מהפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל, המתמחה בהיבטים הכלכליים, הפסיכולוגיים והתעסוקתיים של הפרישה ותהליך ההזדקנות.
(29:56) עד שהגיע דונלד טראמפ, רבים בעולם חשבו שהאיש החזק והחשוב בעולם הוא לא הנשיא ולא השליט של אף מדינה, אלא מי שמנהל את הבנק המרכזי האמריקאי, ה"פדרל ריזרב". זהו הרי האיש שקובע את שער הריבית ברוב העולם, זה האיש שמחלץ את העולם בכל משבר פיננסי, וזה איש שפוליטיקאים לא העזו עד כה להתערב בעבודה שלו. האם זה עדיין כך? לא בטוח: היושב ראש החדש של ה"פד", קווין וורש, שהוא מינוי של טראמפ, קיבל אתמול את החלטת הריבית הראשונה שלו וגם נשא נאום ראשון, ולכן אנחנו נדבר עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו דפנה מאור, כדי לנסות לפענח את המדיניות של הנגיד החדש, ועד כמה הוא באמת יהיה איש חשוב.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
למה הבורסה יורדת? ״לא ניצחנו במלחמה ואולי גרוע מזה״
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:12) הבורסה בתל אביב נחתכה בשבוע שעבר בכ-5% על רקע האכזבה מההסכם המתגבש בין ארצות הברית ואיראן והמציאות הביטחונית שנוצרה בלבנון. במערכת הפיננסית מנסים להבין אם מדובר בתיקון בריא שאחריו נראה התחדשות של העליות בבורסה, או שיש כאן תפיסת סיכון שונה של המציאות, כשדונלד טראמפ להוט לסיים את המלחמה והאיראנים יודעים לנצל זאת עד תום. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, יהיה איתנו ונשאל אותו על תגובת הבורסה למציאות הביטחונית הסבוכה שנרקמת לנגד עינינו.
(16:25) שנות הגאות בבורסה שהתרחשו במהלך המלחמה הכניסו אליה הרבה מאוד משקיעים חדשים וצעירים שניזונים בעיקר מאפליקציות השקעה ומשפיעני רשת. רן סולטן, בכיר לשעבר במלאנוקס, החברה שנמכרה לאנבידיה, פיתח מערכת (בוט) שעוזרת למשקיעים וסוחרים בשוק לקבל מידע טכני לאן זורם הכסף החכם בשוק וכיצד לזהות מלכודות של הרצת מניות ברשתות חברתיות. הוא יהיה כאן ויציג את הבוט שיצר.
(33:02) דיווח מהימים האחרונים באתר פוליטיקו שופך אור לראשונה על הפיתוח של סטארט אפ הדיפנס-טק הישראלי-אמריקאי החשאי קובננט (Covenant), שנחשף לראשונה ב-TheMarker וגייס מאות מיליוני דולרים מקרנות ענק בארצות הברית. מהדיווח עולה שהחברה מפתחת טיל שיוט זול וארוך טווח שיכול להוות אלטרנטיבה לטומהוק האמריקאי. שגיא כהן, כתב ההייטק שלנו, יספר על החברה המסקרנת הזו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
מחירי המזון מזנקים? התעשיינים: "זה לא אנחנו"
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(3:18) בשעה זו מתקיים בבית הדין הגבוה לצדק דיון קריטי על עתיד הדמוקרטיה בישראל ולכן גם על עתיד הכלכלה: הדיון על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כבר בתחילתו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שאל כך: "אנחנו יורדים בכל המדדים הדמוקרטיים. האם התיקון הזה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט, ולכן בליבת המבנה המשטרי?" והוא גם הוסיף: "אעיד על עצמי שאין לי כישורים לבחור ראש מחלקה נוירולוגית בבית חולים. אנחנו רוצים שופטים מקצועיים כמו רופאים מקצועיים". אנחנו נדבר עם הכתב המשפטי של "הארץ", חן מענית, שנמצא באולם בית המשפט, כדי להתעדכן ממנו לאיזה כיוון נראה שהדיון מתקדם.
(20:04) בינתיים, בכלכלה, אין אזרח בישראל שלא רואה כיצד מחירי המזון רק עולים ועולים, למרות שמוצרי היבוא היו אמורים לרדת לאחרונה בלפחות בין 10% ל-20% בזכות התחזקות השקל מול המטבעות האחרים. במקביל, כל מי שנסע לאחרונה לחוץ לארץ, אפילו למדינות עשירות, ראה במו עיניו את אותם מוצרים שהוא קונה בסופר נמכרים במחירים נמוכים בעשרות רבות של אחוזים ביחס למחיר בישראל. אנחנו עוסקים רבות בסוגיה הזו, אנחנו לא רוצים להרפות ממנה, והפעם נדבר עם ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים בישראל ומנכ"ל ובעלי חברת ביסקול.
(38:07) המעמד והמוניטין של ישראל בעולם התרסקו לחלוטין בשלוש השנים האחרונות, אפילו בקרב ציבורים שאהדו את ישראל לפני המלחמה, כמו הימין האמריקאי. גם בממשלה יודעים את זה, ושם בחרו לפעול מתחת לפני השטח באמצעות מבצעי השפעה ברשת בקרב אותו ימין אמריקאי. האם זה מצליח? אנחנו נדבר עם עומר בן יעקב שחשף אותו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
"המלחמה הסתיימה בניצחון מוחלט של איראן ובקריסת הלגיטימיות של ישראל" | פרק 377
השבוע בפודקאסט "המרקרים" עם גיא רולניק:
מאז נפתחה המערכה השנייה של ארה"ב וישראל נגד איראן, מזהיר דני סיטרונוביץ, מי שהיה ראש ענף איראן באגף המודיעין בצה"ל, שמדובר בטעות אסטרטגית קשה שתסתיים בהפסד צורב של ישראל. השבוע, עם החתימה על ההסכם בין איראן לארצות הברית, הוא הגיע לאולפן המרקרים כדי לסכם את תוצאות המלחמה. סיטרונוביץ סבור שקריסת הלגיטימיות של ישראל בעולם מסוכנת יותר מהאיום האיראני, ושללא התקדמות להסדר עם הפלסטינים לא תוכל ישראל להתמודד לאורך זמן עם האיומים הביטחוניים העומדים מולה.
עוד במרקרים השבוע: שיחה עם ד"ר רתם סיון, רופאה בכירה לצנתורי מוח בבית החולים מאיר בכפר סבא, שהחליטה בחודש שעבר לעזוב את עולם הרפואה ולהיכנס לפוליטיקה. היא רצה בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים ומסבירה מדוע השבעה באוקטובר שינה לחלוטין את מסלול חייה.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
"החברות בבורסה לא יחויבו לדווח גם על אירועים שמעיפים מניות למעלה"
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם נתי טוקר וירדן בן גל הירשהורן.
(1:58) אובדן המשילות שפשה בישראל בשנים האחרונות החמיר גם את בעיית הפרוטקשן על עסקים שהפכה למכת מדינה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שחתום על הכישלון בתחום, מתנער מאחריות ומנסה לגלגל את הכדור הלאה לחברות הביטוח שפשוט נמאס להן והפסיקו לבטח עסקים שנפגעו מסחיטת פרוטקשן. מירב ארלוזורוב שלנו תספר לנו איך בכל זאת במשרד האוצר מנסים להתמודד עם הנזקים שנגרמו לעסקים ממכת המדינה הזו, וכמה יעלה לנו הכישלון של בן גביר.
(14:45) לא פעם ולא פעמיים התקשורת הכלכלית מפרסמת מידע מעניין על חברות בורסאיות, מידע שייתכן שיש לו השפעה על ערך המניה, ורק אחרי הפרסום החברה נאלצת להודות שהכל נכון. עכשיו מנסים ברשות ניירות ערך לקדם חקיקה חדשה שעשויה לייצר מיני מהפכה במידע שחברות בורסאיות יהיו חייבות לדווח למשקיעים. חלק מהדיווחים המיידיים, למשל משא ומתן לעסקה כלשהי, ייעלמו מחיינו. פרשננו אסא ששון יספר לנו על המלצות הוועדה, ויסביר לנו האם המשקיעים צריכים להיות מודאגים.
(26:33) והיישר מפריז, בזמן שאנחנו קופאים פה במזגן במרתפי הפודקאסטים של TheMarker, כתבנו חגי עמית מטייל לו בתערוכת הנשק הגדולה בעולם בין דוכני רובוטים חמושים וקוטלי רחפנים. אף שהצרפתים הטילו מגבלות וקשיים על הביתנים הישראלים בתערוכה, הנציגות הישראלית השנה לא ויתרה והסטארט אפים מציגים שם נשק הגנתי שמפותח בישראל. חגי יספר לנו קצת על הצביעות של הצרפתים, כמה כסף מתגלגל בתערוכה הזו, ואיזו קולקציה חדשה של מכונות מלחמה צפויה להגיע בעונה הבאה.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
״למה שאסם לא תתחרה בסוגת? כל הספקיות עובדות ביחד״
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם נתי טוקר וירדן בן גל הירשהורן.
(01:54) הירידה בשער הדולר מגדילה לכאורה את היבוא והופכת אותו לזול ומשתלם הרבה יותר, אבל בפועל, הצרכן הישראלי לא נהנה מזה. גם הירידות במחירי חומרי הגלם אף פעם לא מתגלגלות לכיס שלנו, והמחירים בסופר ממשיכים לעלות. משה קאשי, הכלכלן הראשי של לובי 99, יהיה איתנו ויסביר איך זה יכול להיות שגם כאשר יש אינדיקטורים כלכליים ברורים שאמורים לעודד ירידת מחירים, הם בכל זאת לא זזים.
(12:36) אנחנו מדברים המון על הנפקות הענק שמגיעות לוול סטריט, אלה של SpaceX, אנתרופיק ו-OpenAI, על השוויים הגבוהים של הענקיות שכבר נסחרות ועל התשואות הפנומנליות של מדד S&P 500, אבל מתברר שיש לראלי הזה זווית נוספת: ההנפקות האלה הולכות להציף את שוק המניות האמריקאי עם מניות חדשות בשווי של טריליון וחצי דולר, ולהפוך את המגמה ששולטת בשוק מאז 2006, שבה דווקא חלה ירידה נטו בשווי של המניות החדשות. דפנה מאור, עורכת הכלכלה העולמית, תהיה איתנו ותסביר האם זו עשויה להיות שוב בועה.
(23:55) הערב ומחר יתקיים בתל אביב פסטיבל הופי, פסטיבל בירות שמתקיים כבר שלוש שנים, ובו חובבי המשקה הצונן מגיעים לראות ולהיראות ובעיקר לטעום מאות סוגי בירות חדשים ומעניינים מרחבי העולם. אבל השנה, הפסטיבל הזה מותג על ידי מייסדיו כאחרון שיתקיים בתל אביב, הודות למסכת ביורוקרטיה איומה שהתנהלה מאחורי הקלעים. קובי קרמר, המייסד של הפסטיבל הזה, יבוא לספר לנו עם מה צריך להתמודד בעל עסק שרוצה להביא חבית בירה מחוץ לארץ, ומי היה הגורם הממשלתי שהכי התיש אותו בדרך.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
ח"כ חדש? "לרונן צור יש שיטות אפלות, מערבב הון שלטון"
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם נתי טוקר וירדן בן גל הירשהורן.
(01:57) הלכנו לישון עם חששות מטילים מאיראן והתעוררנו לשלום עולמי, כשטראמפ הודיע במהלך הלילה כי הגיע להסכם עם איראן שהסכימה לנצור נשק ולא לירות אל עבר ישראל. הוא אפילו הגדיל ואמר על עצמו שהוא "הציל את ישראל מהשמדה", לא פחות. במקביל, סוכל הניסיון הנואש של ראש הממשלה בנימין נתניהו להראות שיש לו את החופש להגיב לירי של חיזבאללה לצפון. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", יהיה איתנו כדי להסביר לנו האם ההסכם הזה יעשה כאן שקט, או שחמישה סבבים של ישראל מול איראן בשנתיים האחרונות הם רק ההתחלה.
(14:54) הממשלה צפויה לקבל השבוע החלטה על אימוץ אסטרטגיית בינה מלאכותית חדשה, שגובשה בחודשים האחרונים על ידי מטה ה-AI במשרד ראש הממשלה. במקביל, ראינו השבוע שממשל טראמפ בארצות הברית חסם את המודל של אנתרופיק האמריקאית, ולמעשה אותת לשוק שהוא לא מתכוון להשאיר את השליטה על הבינה המלאכותית אצל החברות הפרטיות. שגיא כהן, עורך מדור ההייטק שלנו, יסביר על הכוחות בתחום הבינה המלאכותית, ואיך זה קשור לרכש של 100 אלף מעבדי AI חדשים על ידי הממשלה.
(24:43) ומי שחשב שערבובי הון-שלטון וקידום של דמויות מפוקפקות יש רק בליכוד, גילה אתמול בלילה שגם למפלגת השמאל, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, יש נציג מכובד עם מומחיות בתחום: היועץ האסטרטגי רונן צור הכריז על התמודדות בפריימריז של הדמוקרטים, וזכה לגיבוי מחברי כנסת כמו נעמה לזימי וגלעד קריב, וגם מיו"ר המפלגה יאיר גולן. העיתונאית העצמאית שרון שפורר, שעוקבת אחרי צור לא מעט שנים, תסביר למה למפלגה שחרתה על דגלה מאבק בשחיתות אסור לתת לו כיסא בכנסת.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
האם הנפקת ספייס אקס מצדיקה טריליונים או שמא מדובר בהונאת הפונזי הגדולה בעולם?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם נתי טוקר וירדן בן גל הירשהורן.
(2:00) בסוף השבוע האחרון התרחש האירוע המטורף ביותר שנראה בשוק ההון בשנים האחרונות: חברת SpaceX של אילון מאסק הגיעה לבורסה לפי שווי של 1.75 טריליון דולר. זו ההנפקה בעלת השווי הגבוה ביותר אי פעם, ומאז השווי כבר עלה ל-2 טריליון דולר. ההנפקה הפכה את מאסק לטריליונר הראשון בעולם, והוא פתח פער של מאות מיליארדים מהמקום השני ברשימת העשירים, לארי פייג' ממייסדי גוגל. מי שיהיה איתנו בעניין הזה הוא איתן אבריאל שישבור חופשה, כי בכל זאת, לא בכל יום נוצר טריליונר חדש.
(15:37) כל מי שנוסע בכבישי ישראל בחודשים האחרונים רואה אותם ברמזור, בחניה ובפקק בדרך לעבודה: הרכבים החשמליים הסיניים. החדירה המסיבית שלהם לשוק הישראלי רק גוברת, ובשנה האחרונה 44% מכלי הרכב שנמסרו לרוכשים היו מתוצרת סין. אבל יש קאץ': בישראל ובארצות הברית השימוש בהם מוגבל בעקבות חששות לריגול. האם ישראלים יוכלו לקנות מכוניות של יצרניות סיניות שמופיעות ברשימה השחורה של ארצות הברית? אנחנו נדבר עם כתב הרכב והתיירות שלנו, דניאל שמיל.
(26:35) ונקנח באירוע הספורט הגדול בעולם, מונדיאל 2026 שמתקיים בארה"ב, כשברקע מתנהל המו"מ של הנשיא דונלד טראמפ מול משטר האייתולות באיראן. אמנם אנחנו לא מומחים גדולים לכדורגל ולא מכירים את כל השחקנים על המגרש, אבל אותנו בעיקר מעניין מה שקורה מאחורי המגרש: כיצד המתיחות הגיאופוליטית משפיעה על הטורניר, מיהם האזרחים שלא מורשים להשתתף בחגיגה, ואיזו מזימה כלכלית נסתרת יש מאחורי הקלעים? נארח בנושא הזה את פרופ' יאיר גלילי, ראש המעבדה לחקר הספורט, התקשורת והחברה באוניברסיטת רייכמן.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
המרקרים | "מניות ספייסאקס וטסלה הן פח אשפה, מניות הבינה המלאכותית הן בועה שתתפוצץ" | פרק 376
לאבנר סטפק, בן 51, יו"ר חברת ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, "מיטב", יש פרופיל, תפיסות ורעיונות שונים מאוד מהמקובל בעולם הפיננסים. סטפק, בנו של מייסד החברה צבי סטפק, מחזיק בתפיסות כלכליות קרובות יותר לסוציאל-דמוקרטיה, תומך שנים במפלגות שמאל וסבור שיש להגדיל דרמטית את הוצאות הרווחה בישראל.
בשיחה ארוכה עם גיא רולניק בפודקאסט "המרקרים" השבוע הוא מגלה לגיא מי עזר לו להפוך למיליארדר מבלי שהתכוון, מה הוא חושב שנפתלי בנט יעשה אם יצטרך לבחור בין קואליציה עם נתניהו לבין מנסור עבאס, ומה הוא חושב על המניות הכי פופולריות בוול סטריט. עוד בפרק: גיא ואבנר מעלים זיכרונות מהיכרותם לפני 35 שנה בתחילת דרכו של גיא כעיתונאי ובשנים הראשונות של אבנר כמשקיע ופעיל בניירות ערך.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
קומץ קרנות הון סיכון יעשו מכה בספייס אקס ואנתרופיק, אבל מה יקרה לכל השאר?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:18) בעוד ארה"ב ואיראן מחליפות מהלומות וישראל פועלת בלבנון, האירוע הכלכלי החשוב ביותר של סוף השבוע הקרוב הוא ללא ספק ההנפקה של SpaceX, חברת הטילים, הלוויינים וה-AI של אילון מאסק, שתחל להיסחר ביום שישי בשווי שייתכן שלא יהיה רחוק משני טריליון דולר. אלא שיחד איתה יונפקו בקרוב גם המניות של אנתרופיק ושל OpenAI, גם הן בשווי של כטריליון דולר כל אחת - ואלה יחד לא רק ישפיעו על הבורסה, אלא גם על כל תעשיית קרנות הון הסיכון, שידעה בשנים האחרונות תקופה קשה שבה היא לא סיפקה למשקיעים תשואות מרשימות, החזרי כספים ורווחים. ומה עם הקרנות שלא השקיעו בשלוש החברות הללו? אנחנו נדבר עם אופיר דור, כתב ההייטק שלנו.
(16:34) לא פחות חשובה היא המלחמה בצפון, והשאלה איך שוב קרה שחלק גדול מהיישובים בצפון אינם ממוגנים כראוי, ואיך קרה שמכל התקציבים והכספים שממשלת ישראל שופכת - ויש כסף בקופה - דווקא התקציב למיגון הצפון הוא שקוצץ. ואיך זה שבקואליציה אפילו לא מוטרדים מאובדן האמון של התושבים בצפון, ערב הבחירות? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר.
(26:02) אם אתם מאלה שמשתגעים מכל מה שקורה אצלנו במדינה, סביר להניח שאתם רוצים לצאת קצת לחו"ל כדי לנקות את הראש, וסביר שאתם רוצים לעשות את זה בחגים, כאשר יש חופשים והילדים לא בבית הספר. גם שער הדולר הנמוך מעודד חופשה כזו, אבל המציאות הביטחונית מאלצת אותנו לחשוב גם על האפשרות של סגירת השמיים, ביטול או דחייה של הטיסה. מה עושים? כתב התחבורה שלנו, דניאל שמיל, יהיה כאן, ונקבל ממנו מדריך קצר לביטוח טיסות ולרכישת כרטיסים ללא דמי ביטול.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
האם כלכלת ישראל היא כמו הזאב שרץ באוויר עד שהוא מביט למטה?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(02:53) סבב הלחימה בין ישראל לאיראן שנפתח אתמול לפנות בוקר, החמישי במספר בשנתיים האחרונות, היה הפעם קצר במיוחד. טראמפ הורה לבנימין נתניהו לחדול מאש לעבר איראן, נתניהו מיד התקפל, וטראמפ מיהר להבהיר שמה שהוא אומר לנתניהו לעשות - נתניהו עושה. אלא שגם הסיבוב הזה עלה כסף לישראל, תקציב סגור למערכת הביטחון ממילא אין, ובכל זאת במשרד האוצר משדרים אופטימיות כלכלית חסרת תקדים - בזכות הכנסות גבוהות ממסים. אבל האם הביטחון העצמי של פקידי האוצר מוצדק לאור אתגרי ההייטק, השקל החזק וגם ההצעה שיצאה ממשרד ראש הממשלה על הפחתת המע"מ? אנחנו נדבר עם הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב.
(16:25) אם כבר מדברים על תקציב הביטחון, מתברר שגם בתוך הצבא לא כולם שווים, ושעומסי התקציב גורמים לעיכובים ולעצירה של הזמנות מהתעשייה הביטחונית, ובעיקר הזמנות מחברות בינוניות וקטנות, אלא אם אתם ספקים של רחפנים או פתרונות נגד רחפנים. בפועל, מערכת הביטחון מתנהלת כאילו שהתקציב שלה גבוה ב-40 מיליארד שקלים מעבר למה שאושר לה, אבל היא לא תוכל לחדש הזמנות אם הסכום הזה לא יקבל את אישור הממשלה והכנסת. חגי עמית, כתבנו לענייני תעשיות ביטחוניות, יספר למי מערכת הביטחון משלמת - ולמי לא.
(26:53) הנה סיפור שלא ממש קשור אלינו, אבל הוא מציג כיצד מדינה מצליחה יכולה בן לילה להיקלע למשבר כלכלי. המדינה הזו היא אירלנד, שבה התוצר הלאומי קרס ב-12% ברבעון הראשון של השנה. זו ירידה שגררה את כל גוש היורו לצמיחה שלילית, וכל זה למרות שאירלנד הייתה במקום השני בדירוג המדינות העשירות בעולם. איך זה קרה? דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, תהיה כאן ותספר לנו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
שינוי מגמה ב-AI? ״חברות החלו לצמצם הוצאות לשירותי בינה מלאכותית״
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(3:33) האם אתם מופתעים מסבב המלחמה החדש שנפתח לפנות בוקר בין ישראל לאיראן, למרות שלכולם ברור ששום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו, ושהוא מיותר לחלוטין? אם התשובה שלכם היא כן, יכול להיות שלא עקבתם היטב אחרי האורחים שלנו כאן בפודקאסט בשבועות האחרונים. למשל, הפרשנים הצבאיים אמרו כאן שראש הממשלה בנימין נתניהו חושב כדאי לו להגיע לבחירות כגנרל נועז שנלחם באויב ללא פשרות, ולא כאחראי לאסון 7 באוקטובר. בנוסף, כאשר המומחה למו"מ מוטי קריסטל העריך שגם אם עקרונות העסקה בין טראמפ לבין איראן ברורים, כל הצדדים מרגישים שלפני החתימה הסופית הם צריכים לבצע עוד סיבוב של לחימה, בעיקר עבור הקהל הביתי שלהם. אז האם מדובר בקריסת הפסקת האש או שזה רק סיבוב של יחסי ציבור פנימיים עבור כל אחד מהמנהיגים? אנחנו נדבר עם אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
(21:53) בכלכלה, די כצפוי, השווקים מגיבים היום לחידוש הלחימה בין ישראל לאיראן, וגם לירידות החדות שנרשמו ביום שישי במניות הטכנולוגיה בוול סטריט. מחיר הנפט עולה בקצת יותר מ-4%, הדולר עולה בכ-1.5% עד לרמה של 2.95 שקלים והוא מתחזק גם מול המטבעות האחרים - אבל מעבר לכך אין, לפחות בינתיים, פאניקה בשווקים. הבורסה בתל אביב אמנם יורדת ב-1.5%, אבל זו של ניו יורק דווקא מתכוננת לעליות קלות עם פתיחת המסחר אחר הצהריים. כדי להבין את תגובת השווקים, ואת ההשלכות של חידוש המלחמה על האינפלציה והריבית, אנחנו נדבר עם כלכלן בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי.
(33:33) כאמור, בינתיים, השוק העיקרי שבאמת מגיב לחידוש המלחמה הוא שוק האנרגיה, והמזל הגדול של ישראל הוא שהיא לא צריכה לייבא נפט להפעלת תחנות הכוח שלה בזכות מאגרי הגז שלנו. אלא שחשיבות הגז אינה מבטיחה שהמשאב הזה מנוהל טוב או בשקיפות. להפך: בפועל, הממשלה הנוכחית מסתירה מידע רב הנוגע להפעלת המאגרים, ומתברר שחלק גדול מהמידע המוסתר מנוגד לסיפורי המעשיות של השרים שלנו על משק הגז הישראלי. מה בדיוק? אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
בנק ישראל התערב בשוק כדי להזיז את הדולר - או כדי להעביר מסר?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(02:39) שבוע לא קל נפתח הבוקר, עם עוד הודעות על חיילים הרוגים בלבנון ועם פיגוע הירי בכוכב יאיר שבו נרצח גבר ונפצעו חמישה בני אדם, שניים מהם קשה, וכבר כמעט לא מדברים על ההסדר בין ארצות הברית לאיראן. בכלכלה, אין היום מסחר בבורסה ובשוק המט"ח, אבל מחירי המניות ירדו בחדות ביום שישי בניו יורק, ואילו לגבי המסחר בשקל-דולר, בנק ישראל אישר הבוקר שבמהלך חודש מאי הוא בכל זאת התערב במסחר ורכש כ-800 מיליון דולר - סכום שלא בדיוק גדול מספיק כדי להשפיע על המגמה. אנחנו נדבר על זה, וגם על המינוי אולי הכי מושחת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עד כה: בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, עורך הדין הפרטי שלו, לתפקיד מבקר המדינה. אך האם ייתכן שדווקא המינוי הזה עשוי להתפוצץ לנתניהו בפרצוף? אנחנו נדבר עם עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" ומרצה לדיני תקשורת.
(19:43) כולם יודעים שאחרי שלוש שנים של מלחמה המותג "ישראל" נפגע קשות בעולם, ובמדינות וציבורים מסוימים בחו"ל הפך לרעיל ממש. באקדמיה העולמית, למשל, יש מוסדות שכבר חותכים את הקשר עם ישראל, אם באופן רשמי ואם מתחת לפני השטח בהחלטות פרטניות של חוקרים. אבל עד כמה החרם האקדמי הזה באמת נפוץ, ואיזה נזק אמיתי הוא גורם לאקדמיה, למחקר ולתעשייה בישראל? אם עד עכשיו היו בפנינו בעיקר ראיות מקריות, עכשיו הושלם במוסד נאמן מחקר מסודר על התופעה, וכדי לשמוע על המסקנות שבו אנחנו נדבר עם פרופ' בועז גולני, עמית מחקר במוסד.
(41:17) כפי שכבר אמרנו כאן לא פעם, אנחנו הכי אוהבים לדבר על עצמנו, והפעם יש לנו את הסיבה הכי טובה לכך: אנחנו משיקים פודקאסט חדש! בדיוק כך: החל מהיום עולה פודקאסט שבועי חדש בהגשתן של מירב ארלוזורוב וירדן בן גל הירשהורן. שם הפודקאסט הוא "מדברות על כסף", והוא יעסוק בהשקעות, בכסף ובצרכנות פיננסית. מירב וירדן יהיו איתנו ויספרו על החזון שלהן.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
המרקרים | ״המחנה הליברלי מוכן לבחירות האלה יותר טוב מאי פעם. הגרף שלנו מתפוצץ״ | פרק 375
יאיא פינק, ממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, נערך לבחירות והוא אופטימי ונחוש: "יהיו לנו 120 אלף מתנדבים ביום הבחירות" הוא מספר השבוע לגיא רולניק בפודקאסט המרקרים. יאיא, איש הציונות הדתית שצפוי להתמודד בפריימריז של הדמוקרטים, מנתח את ההשחתה של הציונות הדתית ועליית הפלגים הפשיסטים.
עוד במרקרים השבוע, גם יאיר טרצ'יצקי, שהיה יו"ר אירגון העיתונאים ומקדם מהלך לבניית מחנה דמוקרטי ליברלי בהסתדרות.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
נשק וביטחון: האם הייתם עושים עסק ביטחוני עם בן של דונלד טראמפ?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(02:25) לאחר מסע ארוך שהגיע עד ל-2.80 שקלים, הדולר שינה כיוון והוא מתחיל לטפס לכיוון 2.86 שקלים, וזה קורה בעקבות התבטאות אחת של נגיד בנק ישראל. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, רמז על אפשרות להורדת ריבית נוספת בקרוב הודות לאינפלציה הנמוכה יחסית, וזה הספיק כדי שהדולר יתאושש קצת. הנגיד משתדל לא לרמוז שום דבר, אך ייתכן שזו הייתה דרכו לבלום את התרסקות הדולר והחששות הכבדים שזה מעורר במגזר היצואנים ובחברות ההייטק. האם זה יחזיק מעמד? האם גם האפשרות שחברות גלובליות ישלמו כאן מסים בדולרים ויורידו את הלחץ מהשוק משפיעה? נשאל את ד"ר אדם רויטר מחברת חיסונים פיננסיים.
(16:30) ממשלת צרפת אסרה בתחילת השבוע על חברות ביטחוניות ישראליות להציג בתערוכת יורוסאטורי, ולא בפעם הראשונה, משום שאותן חברות מספקות חימוש ומערכות שמשמשות למלחמה בעזה. החרם הקטנטן הזה של הנשיא עמנואל מקרון לא באמת משפיע על התעשיות הביטחוניות, שרושמות שיאים היסטוריים בצבר ההזמנות וגם בייצוא הביטחוני שהגיע לכ-20 מיליארד דולר. נדבר על העניין הזה עם לי מוזר, שהקימה קרן בשם פרוטגו אשר עוסקת בתחום הביטחוני.
(33:59) בנק ישראל חקר את השפעת שכר הבכירים בענף הפיננסי, שם מנהלים כספי ציבור, ומצא שהוא הביא להורדת שכר המנהלים בכל המשק. ומה קרה לאיום של הבנקים על עזיבה קולקטיבית של המוכשרים ביותר, ולכן פגיעה בשירות, בביצועי הבנקים ובציבור כולו? אנו נבחון את זה.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
שיחת הצעקות: ״אני כבר לא בטוח שטראמפ יתמוך בנתניהו בבחירות״
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ.
(3:06) שיחה חריגה ויוצאת דופן התנהלה אתמול בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי דיווח של הכתב ברק רביד באתר אקסיוס, טראמפ אמר לנתניהו שהוא משוגע, האשים אותו בכפיות טובה והטיח בו: "בלעדיי היית בכלא, הצלתי לך את התחת". מה הביא להתקף הזעם הזה, מה זה אומר על מערכת היחסים ביניהם, וכיצד תשפיע השיחה הקשה הזו על תמיכתו של טראמפ בנתניהו במערכת הבחירות? ברק רביד, שליח חדשות 12 לוושינגטון שמדבר לא מעט עם טראמפ, יהיה איתנו בעניין הזה.
(21:42) לפני קצת יותר מחצי שנה הגיעו לישראל שני אחים יהודים, מייקל ודיוויד שאבסלס, כדי לגייס בבורסה בתל אביב כסף לחברה בענף שהמשקיעים הישראלים מעולם לא הכירו: מחנות קיץ. בדצמבר 2025 חברת סימד שבשליטתם גייסה כ-620 מיליון שקל בבורסת תל אביב, בעיקר מקרנות נאמנות, כאשר היא משעבדת 15 מחנות קיץ לטובת בעלי האג"ח - בהם כמה מגופי ההשקעות המוכרים בישראל כמו הראל, מגדל, ילין לפידות ואיי.בי.איי. לאחרונה התברר שהחברה לא מסוגלת לפרוע את החוב, ועוד התברר שבעלי השליטה לקחו מהחברה 34 מיליון דולר והעבירו אותם לחברה בשליטתם. זה נשמע כמו השקעה מפוקפקת במיוחד או הונאה, ואסא ששון יספר לנו עליה.
(34:54) מכירת הדירות החדשות נמוכה מאוד, אולי כי הקונים הפוטנציאליים מחכים שהמחירים ירדו, אך הם צריכים לגור היכן שהוא, וזה מביא להגדלת הביקוש לדירות שכורות. המצב הזה הוביל לזינוק במחירי השכירות במקומות מסוימים: בבית שמש, למשל, שכר הדירה עלה מאז 2024 ביותר מ-17%, ובכפר סבא בכ-10%. דווקא בתל אביב נרשמה עלייה צנועה יחסית של 5%. אנחנו נברר כאן עם שלומית צור, כתבת הנדל"ן, אם מדובר במגמה זמנית או בתופעה שתישאר איתנו עוד זמן רב.
(47:25) אם מתחשק לכם להיכנס להשקעות בתשתיות לבינה מלאכותית, אולי כדאי שתחשבו שוב, כי מדובר בכסף גדול, מאוד גדול, ובביזנס של חברות ענק כמו גוגל למשל. אלפבית, החברה האם של גוגל, מגייסת 80 מיליארד דולר במניות, כולל השקעה של 10 מיליארד דולר מברקשייר האת'וויי, לצורך השקעות בתשתיות בינה מלאכותית. זהו אחד מגיוסי המניות הגדולים ביותר בהיסטוריה, המצטרף לגיוסים מתוכננים של חברות המתחרות באלפבית בתחום ה-AI. דפנה מאור, עורכת החדשות הגלובליות, תספר על התוכניות של גוגל.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
הנפקת "ספייס אקס" בשבוע הבא: לקנות או לעשות "שורט"?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(08:11) בשבוע הבא, כך לפי ההערכות, צפויה להתקיים בוול סטריט ההנפקה הכי חמה של העשור: חברת ספייס אקס (SpaceX), התאגיד של היזם אילון מאסק הכולל פעילות של טילים, חלליות, בינה מלאכותית, רשת חברתית ותקשורת אינטרנט לוויינית, תגייס הון מהציבור לפי שווי מוערך של כ-1.8 טריליון דולר. זו הנפקה שמעלה הרבה שאלות: איך אילון מאסק הגיע למעמד המיוחד שלו? האם המספרים מצדיקים את שווי החברה? האם נמצא את המניות הללו במהירות בתוך המדדים של הבורסה ובחיסכון הפנסיוני של כולנו? וכמובן: האם כדאי לקנות מניות ביום המסחר הראשון או דווקא להמר נגדן ולעשות "שורט"? אנחנו נדבר על ספייס אקס ואילון מאסק עם גיא רולניק, מייסד TheMarker וכיום מרצה למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו.
(31:16) בעוד שבהייטק הכלכלנים - וגם אנחנו - מנסים להסביר את הסיבות לגל הפיטורים האחרון בחברות טכנולוגיה, ולברר האם האשם הוא ב-AI, בשקל החזק או אולי במנהלים ובמשקיעים הציניים של החברות, הגיעה אתמול רשות החדשנות ושפכה עוד דלי של מים פושרים על הענף. על פי "דו"ח מצב ההייטק", נרשמה לראשונה מזה עשור ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח, ובמקביל חברות מעבירות פעילות לחו"ל ויותר עובדים רוצים "רילוקיישן". מדוע כל זה קורה? אנחנו נדבר עם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין.
(03:31) האם לפני שלוש שנים רכשתם מניות של חברת ביטוח, או אולי אפילו קרן מחקה או תעודת סל על מדד חברות הביטוח? אם כן, יפה לכם. אם לא, קצת חבל, כי מדד הביטוח עלה ביותר מ-500% בשלוש השנים הללו, ורק בשנה האחרונה הוא עלה ביותר מ-100%. אבל מדוע? בחברות הביטוח לא המציאו את הבינה המלאכותית, הן לא מייצרות מיירטים למערכת כיפת ברזל, והן לא פיתחו דור חדש של שבבי זיכרון. אלה אותן חברות ביטוח שמוכרות פוליסות רכב ודירה, ובעיקר מנהלות את כספי הפנסיה של הציבור. האם יש היגיון בנסיקת המניות שלהן? אנחנו נקיים על כך שיחת עומק.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
שיטת קיש: דה-לגיטימציה לנתונים, למדידה, למורים ולהורים
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(04:15) בעוד שאנחנו אמורים להיות בסטטוס של הפסקת אש והדיווחים על הסכם בין ארה"ב לאיראן מתמהמהים, המציאות בשטח ממשיכה להסלים. הבוקר אנחנו מתעוררים לבשורה על מותו של סמ"ר מיכאל טיוקין מאשקלון, לוחם בסיירת גבעתי, שנהרג אתמול מרחפן בדרום לבנון. במקביל, צה"ל מדווח על כיבוש מחדש של מבצר הבופור ואילו הפגזות החיזבאללה מתרחבות דרומה. כמעט כמו בכל שבוע בחודשים האחרונים, נפתח בסקירה של הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, על הלחימה בצפון, על האסטרטגיה של צה"ל ועל הדרך - אם בכלל קיימת כזו - לעבר הפסקת אש.
(18:48) כאילו שלא מספיקה העמקת השקיעה בבוץ הלבנוני, גם בתוך ישראל אנחנו עדים לשילוב של חוסר יכולת ורוע לב. שר החינוך יואב קיש שוב במוקד: הפעם, במקום לעסוק בשיפור הישגי התלמידים במדעים ובאנגלית, קיש בוחר לעסוק במעקב אחרי המורים. שר החינוך דורש לקבל גישה למידע רגיש על מאות אלפי מורים, מנהלים, הורים ותלמידים - כולל מספרי תעודת זהות ותשובות בסקרי עמדות, לצד ההישגים של כל אחד מהתלמידים במבחני המיצ"ב. מה עומד מאחורי הצעד הזה? נשאל את כתב החינוך שלנו, ליאור דטל.
(27:50) את העברת הכסף הקואליציוני ואת סבסוד החרדים בממשלה הנוכחית כולם כבר מכירים, אבל מרוב מיליארדים שעפים באוויר, אף אחד לא באמת לא יודע בכמה כסף מדובר. מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף כי אזרחי ישראל מסבסדים את החברה החרדית ב-37 מיליארד שקלים בשנה. המכון מתריע כי ללא שינוי מבני, הסבסוד הזה צפוי לזנק ב-75% ולהגיע ל-65 מיליארד שקלים בשנה עד שנת 2050. נדבר על המספרים האלו עם גלעד כהן קובץ', חוקר בתוכנית לחברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
״מבצעים הפיכה תקשורתית והערוצים מפחדים לדווח עליה״ | פרק 374
השבוע בפודקאסט "המרקרים" עם גיא רולניק:
מזה חמישה חודשים פועלת בכנסת ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, שמוגדרת רשמית ככזו שנועדה להוביל "רפורמה בחוק השידורים". אלא שלפי חברת הכנסת שלי טל-מירון מיש עתיד (ביחד) והחוקרת ד"ר איילה פנייבסקי מסיטי יוניברסיטי בלונדון, שמצטרפות אלינו השבוע, מדובר בוועדה שמבקשת לקדם הפיכה תקשורתית בישראל. פנייבסקי טוענת כי המהלך הנוכחי מסוכן לדמוקרטיה הישראלית אפילו יותר מההפיכה המשטרית שקידם יריב לוין לפני שלוש שנים.
בנוסף, פנייבסקי מציגה את ספרה החדש, "הצנזורה החדשה", שבו היא מנתחת את התופעה המטרידה של עיתונאים הבוחרים לגזור על עצמם צנזורה משיקולים "אסטרטגיים". היא מסבירה כיצד הפרקטיקה הזו מובילה את החברה הישראלית במדרון חלקלק לעבר משטר לאומני, גזעני, ובסופו פשיסטי.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
בעייה או AI-WASHING: מה הסיבה לגל הפיטורים בהיי-טק?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(02:54) בעוד המו"מ להסכם הפסקת הלחימה בין ארה"ב לאיראן נמשך על אש בינונית, פרשנים ועיתונאים רבים מבקרים את דונלד טראמפ על ניהול המשא ומתן הכושל, ולא מפספסים הזדמנות לעקוץ אותו בעזרת ציטוטים מספרו המפורסם, "אמנות העסקה". הטענה המרכזית היא שכל האיומים שהוא מפריח כבר מזמן אינם אמינים, אף אחד לא מאמין למילה שהוא אומר, וממילא אין לו קלפי מיקוח מול האיראנים. אך האם הניתוח הזה באמת נכון? המומחה לתהליכי משא ומתן, מוטי קריסטל, יסביר לנו האם האיראנים אכן מנצחים את טראמפ ב"אמנות העסקה" שלו.
(18:42) בינתיים אצלנו, משהו מוזר קורה בענף ההייטק: מצד אחד, ה"קטר של המשק" ממשיך לגייס השקעות דולריות ולהציג אקזיטים, מה שמשתקף בנתוני ההשקעות הזרות ובזינוק השקל מול הדולר. אלא שמצד שני, הולכות ומצטברות עדויות על פיטורים משמעותיים בחברות, סגירת מרכזי פיתוח של תאגידים זרים, וקושי של חלק מהעובדים למצוא משרות איכותיות כבעבר. האם מתחת לפני השטח משהו לא טוב קורה בתעשיית ההייטק? עורך הטכנולוגיה שלנו, שגיא כהן, ינסה לעשות סדר בנתונים.
(26:38) כמו כל הישראלים, גם אנחנו מתמקדים בסיפורים של הטווח הקצר, אבל החדשות הגרועות ביותר השבוע היו אלה של הטווח הארוך - ההחלטה של שר החינוך יואב קיש לגנוז את הנתונים על ביצועי תלמידי ישראל במדעים, שהיו גרועים ומדאיגים במיוחד. קיש והקואליציה יעסקו מעכשיו ועד הבחירות בעיקר בספינים ושקרים, אבל השאלה הגדולה היא מה תעשה ממשלה חדשה כדי להציל את ספינת החינוך. סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, תמר לוי בונה, תסביר אילו רפורמות עומק בחינוך ובתעסוקה הן תנאי הכרחי לצמיחה הכלכלית של ישראל.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
האם בוגרי יחידות צבאיות חייבים לרשום את הסטארט-אפ שלהם בישראל?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.
(2:33) ההסכם בין דונלד טראמפ לאיראן קצת מתרחק לאחר התקיפה האמריקאית לפנות בוקר על משגרי טילים וספינות. התגובה הצפויה למהלך כזה הייתה עלייה במחירי הנפט, אך השווקים בכל זאת נותרו אופטימיים מאוד עם עליות נוספות בבורסה בתל אביב, עליות בחוזים לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט ואפילו זינוק נוסף בשער השקל. לעומת זאת, מי שלא הפתיע אתמול היה נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, שהוריד את הריבית ברבע אחוז בלבד, הוסיף על כך כמה מילים זהירות על האינפלציה, וגם רמז שבנק ישראל אינו צפוי לרכוש בקרוב דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל. אסטרטג השווקים הראשי בבנק הפועלים, מודי שפריר, יהיה איתנו כדי לנתח את החלטת הריבית ואת הטלטלות בשוק המט"ח.
(17:14) בינתיים אצלנו, אם יש דבר שמטריד את בני משפחותיהם של חיילי הסדיר והמילואים, אלה הם רחפני הנפץ של חיזבאללה, שלאחרונה גורמים להרוגים ולפצועים כמעט מדי יום בדרום לבנון. היום כבר כולם מבינים שלמרות שהכתובת הייתה על הקיר, צה"ל לא נערך כראוי לאיום הרחפנים, ואין לו כרגע פתרונות טובים לכלים הפשוטים והזולים שבידי האויב. בשל כך, הצבא מכנס כעת חברות טכנולוגיה ישראליות כדי שיציעו פתרונות מהירים. האם הסקטור העסקי והסטארט-אפ ניישן יספקו מענה יעיל במקום שבו המערכת הצבאית נכשלה? אנחנו נדבר עם הכתב שלנו לענייני התעשיות הביטחוניות, חגי עמית.
(34:34) עדיין בתחום הטכנולוגיה הצבאית, אתמול פורסם שבמס הכנסה שוקלים להטיל מיסים על סטארט-אפים שנוסדו על ידי יוצאי יחידות צבאיות טכנולוגיות, למשל באמצעות חיוב היזמים לרשום את החברות שהם מקימים לאחר השחרור במדינת ישראל ולא בחו"ל. זהו רעיון שמכעיס מאוד את היזמים ואת המשקיעים שלהם, אך מצד שני, יש היגיון רב בדרישה ממי שהצבא הכשיר על חשבון כספי הציבור להחזיר למדינה חלק מההון שהוא גורף בזכות מסחור של טכנולוגיות צבאיות. הפרשן שלנו עמרי זרחוביץ' יצטרף אלינו כדי לעשות סדר בקרב המיסוי החדש.
עדיין בתחום הטכנולוגיה הצבאית, אתמול פורסם שבמס הכנסה שוקלים להטיל מיסים על סטארט-אפים שנוסדו על ידי יוצאי יחידות צבאיות טכנולוגיות, למשל על יד חיוב אנשים כאלה לרשום את החברות שהן מקימים אחרי השחרור במדינת ישראל – ולא בחו"ל. זהו רעיון שמכעיס מאוד את הסטארט-אפיסטים ואת המשקיעים שלהם, אבל מצד שני, יש בכל זאת היגיון בדרישה ממי שהצבא הכשיר אותו, על חשבון כספי הציבור, להחזיר למדינה חלק מההון שהוא גרף בזכות מכירת מוצרים שהם למעשה מסחור של טכנולוגיות צבאיות. אנחנו נדבר על זה עם הפרשן שלנו, עמרי זרחוביץ', שיעשה לנו סדר בקרב המיסוי החדש.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
ההוראה החדשה: איך תדעו אם יועץ המשכנתאות שלכם קיבל "צ'ופר" מנותן ההלוואה?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(04:22) נכון להבוקר כל העולם עדיין מחכה לראות אם דונלד טראמפ ואיראן יחתמו על הסכם כלשהו. הציפיות להסכם התקררו מעט לאחר שטראמפ אמר שהוא "לא ממהר", ויחסי ההימורים בבורסת התחזיות צנחו לסיכוי של 13% בלבד להסכם עד מחר, מול 73% אתמול. למרות זאת, השווקים נפתחו היום באופטימיות עם ירידה חדה במחיר הנפט בחזרה ל-98 דולר לחבית, עליות חזקות בכל הבורסות וגם בשווקי איגרות החוב, ועלייה בשער השקל ובמניות בתל אביב. אלא שאם מדברים על מלחמות, יש עוד מערכה אחת שמשפיעה באופן דרמטי על הכלכלה העולמית, והיא כמובן זו שבין רוסיה ואוקראינה. הלחימה שם נמשכת כבר יותר מארבע שנים, ומתברר שבימים האחרונים מצטברים סימנים לכך שידה של אוקראינה על העליונה בשדה הקרב, למרות מטחי טילים קשים של רוסיה על קייב. האם התפנית הזו יכולה להוביל להסדר של הפסקת אש? יאיר נבות, מומחה לרוסיה ואוקראינה, יהיה איתנו כדי לנתח את המצב.
(18:14) בינתיים אצלנו, הסיפור הכלכלי הגדול ביותר הוא ההחלטה הדרמטית של רשות שוק ההון לאסור על מתן עמלות ליועצי משכנתאות, בעקבות חשש ממשי לניגודי עניינים בין נותני האשראי ליועצים, מה שעלול לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של היועץ ובנאמנותו ללקוח. אז מי ייעץ מעתה למי שלא מבין בתחום? אנחנו נדבר עם עו"ד ורו"ח אלה תמיר שלמה, מנהלת רגולציה פיננסית בלובי 99.
(31:47) בשנים האחרונות, תחת הממשלה הנוכחית, חופש העיתונות הלך ונשחק בהדרגה, בעיקר באמצעות מאמצי הפוליטיקאים לשלוט בכלי התקשורת, להפחיד את העיתונאים ולהרתיע אותם. אלא שמדי פעם העיתונות בכל זאת מצליחה לקצור ניצחונות משמעותיים, למשל ממש עתה, כאשר בית המשפט הרחיב את החיסיון העיתונאי וחסם את דרישת המשטרה לקבל חומרי גלם שלא שודרו. עד כמה פסיקה כזו באמת מחזקת את העיתונות החוקרת בישראל? נשאל את הפרשן המשפטי שלנו, עידו באום.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
רווחי שיא וירידה במניה: האם כדאי לקנות עכשיו את אנבידיה?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:05) האם זוהי סוף המלחמה מול איראן? הדיווחים מוושינגטון ומהמזרח התיכון על הסכם מתגבש תופסים את כל הכותרות בעולם, אך מבחינת ישראל, סיום המערכה הוא ממש לא סופה של הבעיה האיראנית, מה שמייצר דאגה עמוקה בישראל. נראה שמיקוד ההסכם בשלב הראשוני בסוגיית פתיחת מצר הורמוז דחק את מה שבאמת חשוב לישראל, שכן הטיפול בסוגיית הגרעין נדחה לשלב מאוחר יותר, ובמזרח התיכון, כידוע, כשבועטים בעיה אל העתיד היא לא נעלמת אלא בדרך כלל מתעצמת. הפרשן הצבאי של "הארץ", עמוס הראל, יצטרף אלינו כדי להסביר איך בדיוק נראה ההסכם ומפני מה אנחנו צריכים לחשוש.
(13:56) מי שפחות חוששים ואולי בעיקר מצפים לזינוק נוסף בבורסות הם המשקיעים בשווקים הפיננסיים, שם ממתינים בדריכות לבשורה הרשמית על סיום הלחימה, מה שעשוי להוביל לצניחה במחירי הנפט, להתקררות האינפלציה ואולי גם להורדות ריבית. האומנם זה המצב? נשאל את הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי.
(24:22) הבינה המלאכותית ממשיכה לשבש את השווקים ומקשה על מנהלי הקרנות לנווט את השקעותיהם. בתחילת השנה, 50% מהקרנות האקטיביות הובילו על מדד S&P 500, אך כיום רק רבע מהן מצליחות לעשות זאת. המשקיעים כולם נמשכים לקומץ ענקיות טכנולוגיה ובינה מלאכותית, ובראשן חברת אנבידיה, כיום החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, שדיווחה בסוף השבוע על הכנסות שיא זה הרבעון ה-12 ברציפות. שחר כהן, שותף מנהל בלוסיד קפיטל, יספר לנו על הדו"חות האלה ועל משמעותם.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
מלחמה? טראמפ עסוק בדבר אחר: שוד הקופה הציבורית לעצמו ולתומכיו
האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(2:57) בעקבות שני ימי מסחר של ירידות בבורסות וירידות חדות בשוק איגרות החוב הגלובליות, שהזניקו את תשואות האיגרות הממשלתיות של בריטניה, יפן, צרפת וגם ארצות הברית לרמות שכמותן לא נראו מזה שנים ארוכות, השקל הישראלי נסוג מעט מול הדולר לשער של 2.92 שקלים לדולר. זהו שער שכמובן אינו מספק את היצואנים והתעשיינים, שיצאו אתמול בקמפיין תקשורתי ופנייה לבנק ישראל ולממשלה, כולל מודעות שבהן נכתב "השקל קורס - תתעוררו!!!" ודרישה לתוכנית פעולה מפורטת. נשיא התאחדות התעשיינים החדש, אברהם נובוגרוצקי, יהיה איתנו כדי להסביר מה כוללת התוכנית והאם היא באמת מסוגלת להשיג את היעד שלה.
(19:22) אתמול דיברנו כאן עם דפנה מאור על נסיגת הדמוקרטיות ושמענו שבגידת הפוליטיקאים בציבור הרחב גרמה לו להצביע למפלגות ימין פופוליסטיות, אלא שמנהיגים אלה, במקום לסייע לציבור, הפכו את מעמדם למסלול התעשרות אישי, לעיתים קרובות בלי בושה וישר מהמקפצה. הדוגמה הבולטת ביותר בשנה האחרונה היא ללא ספק נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שכבר גרף כמה מיליארדי דולרים באופן אישי מאז שחזר לבית הלבן, והשבוע החליט לגנוז את תביעתו ההזויה נגד הממשל שלו עצמו ובמקום זאת הכריז על הקמת קרן בת כמה מיליארדים לתשלומים עבור אנשים שהשלטון פגע בהם, כלומר הוא, חבריו ומקורביו. כתב "הארץ" נתנאל שלומוביץ יצטרף אלינו כדי לנתח את התרגיל הפיננסי החדש של דונלד טראמפ.
(36:31) מי שעוקב אחרי הפודקאסט הזה יודע שהאינטרנט והרשתות החברתיות הפכו מזמן לזירת מלחמה של חברות המתמחות בדיסאינפורמציה ובמבצעי השפעה חובקי עולם. תחקיר חדש של "הארץ" ושל העיתון הצרפתי "ליברסיון" חושף כעת כיצד נוהל מבצע השפעה פוליטי בצרפת נגד פוליטיקאים מהשמאל, שכלל אפילו הפצת תמונות עירום מזויפות של המועמדים. הפרשה הזו מסעירה בימים אלה את המערכת הפוליטית בצרפת, ואנחנו נשמע את כל הפרטים מכתב "הארץ" עומר בן יעקב ששותף לחשיפת הסיפור.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
בגידת האליטות: מדוע דמוקרטיות נחלשות ואיך עוצרים את המגמה?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:44) השנים האחרונות היו לא קלות עבור דמוקרטיות בעולם. בימים אלה ממש ממשלתו של קיר סטארמר בבריטניה נמצאת על סף קריסה, בדנמרק מנהיגה פופולרית לא הצליחה להרכיב ממשלה, ובאופן כללי הדמוקרטיות הליברליות סובלות מקיטוב, מסקטוריאליות גוברת ומחוסר יציבות. התוצאה, כפי שאנחנו מרגישים היטב על בשרנו, היא נסיגה של הדמוקרטיה בכל העולם, והשאלה הגדולה היא מדוע. הרי עד לא מזמן, תחת התזה המפורסמת על "סוף ההיסטוריה", ההנחה הרווחת הייתה שהדמוקרטיה הליברלית היא המודל הפוליטי המנצח והסופי. יחד עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, ננסה להבין מדוע המודל הזה מתערער עכשיו.
(21:48) העובדה שרשות התחרות החליטה לאחרונה להכריז על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום הפיקדונות מוכיחה שהתחרות בענף נמוכה, אך העובדה שמניות הבנקים לא הגיבו להכרזה מראה שרוב הציבור חושב שהכרזה כזו לא תהיה מהלך שבאמת ייצר תחרות בבנקאות. לעומת זאת, בכנסת דנים עכשיו בהצעת חוק להקמת מאגר נתוני אשראי עסקי, וייתכן שדווקא מאגר כזה יכול לייצר תחרות משמעותית, לפחות בסקטור העסקים הקטנים שם התחרות נמוכה במיוחד. הפרשנית שלנו מירב ארלוזורוב תהיה איתנו כדי לנתח את היוזמה הזו.
(32:08) אחת מחברות הטכנולוגיה המבטיחות ביותר בישראל, לפחות עד השבוע, הייתה חברת AI21 שבשליטתו ובמימונו של מייסד ומנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע. זו חברה שמפתחת מודלי שפה ומוצרי בינה מלאכותית, ואמורה הייתה לעמוד בקו הראשון של ה-AI העולמי, אלא שאתמול נודע שהיא מפטרת כ-60% מעובדיה, משאירה 70 עובדים בלבד ומשנה לחלוטין את המודל העסקי שלה. עורך תחום ההייטק, שגיא כהן, יצטרף אלינו כדי להסביר מה בדיוק קרה שם.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
ריכוזיות בכל מקום: עכשיו גם בשוק החשמל
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:08) בעוד בנימין נתניהו וצה"ל מתנהגים כאילו הפור כבר נפל ונערכים לחידוש התקיפות באיראן, והבורסות בישראל ובעולם מגיבות בהתאם ויורדות, ישראל הופכת למדינה עוד יותר ריכוזית ועוד פחות תחרותית. ראינו את זה ודיברנו על זה בשבוע שעבר, למשל בשוק הרכב שבו מחירי המכוניות לא יורדים למרות התחזקות של כמעט 20% בשער השקל מול הדולר בשנה האחרונה. הפעם הסיפור הוא בשוק האנרגיה, וליתר דיוק שוק החשמל. מסתבר שאם תאושר מכירת חברת שיכון ובינוי אנרגיה לבעלים החדשים, קרן ג'נריישן, יהיו לה אחזקות בשלוש מתוך ארבע תחנות כוח בעלות השפעה רבה על מחיר החשמל – סוגיה עליה נדבר עם כתב האנרגיה שלנו עידן בנימין.
(16:16) האם אתם זוכרים את משה כחלון, פעם שר אוצר ולאחר מכן איש פיננסים בחברת מימון חוץ בנקאית שהסתבכה? ודאי שאתם זוכרים, ולא מן הנמנע שתראו אותו שוב. כחלון הגיע לסיכום על הסדר משפטי עם הפרקליטות בפרשת יונט קרדיט, הוא יקבל מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקלים, אבל בהסדר הזה לא יהיה קלון והוא יוכל לחזור לפוליטיקה אם רק ירצה. איך זה בדיוק הסתדר לו, והאם הוא קיבל הנחות כי תמיד היה "ממלכתי" ולא ניסה להחריב את מערכת המשפט כמו פוליטיקאים אחרים בימין? אסא ששון יצטרף אלינו כדי לענות על השאלה הזו.
(30:52) אם כבר מדברים על פוליטיקה ובחירות, ברור היום ששר התקשורת שלמה קרעי, יחד עם יו"ר ועדת התקשורת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, עושים בימים אלה ממש בליץ של חקיקה כדי להספיק ולשנות את חוקי ענף התקשורת עוד לפני פיזור הכנסת. אחד הדברים המפתיעים שקרעי ואטבריאן מנסים לחולל הוא להגדיר את התנאים ל"ערוץ זעיר" כערוץ שיש לו הכנסות של פחות מ-2 מיליארד שקלים, ומי שמרוויח מכך הוא כמובן ערוץ 14. הלוביסט הציבורי מלובי 99, בעז אקרמן, יסביר לנו איך הקומבינה הזו אמורה לעבוד בשטח.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
משרד האוצר ובנק ישראל חושבים שאנחנו חוסכים יותר מדי. זה נכון?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(04:40) באופן שתמיד נראה קצת חשוד, מול המציאות האובייקטיבית המורכבת שבה אנחנו חיים, ישראל מופיעה בשנים האחרונות באופן קבוע בראש הדירוגים של המדינות שבהן הציבור הוא הכי "שמח" או הכי "מרוצה מהחיים". לכל אחד מאיתנו יש פתרון משלו לסוגיה הזו, אבל האם ייתכן שאנחנו פשוט לא מבינים, או לכל הפחות מתעלמים, מהראיות הפחות נעימות על המצב שלנו? זו בדיוק אחת השאלות שעלו כאשר למדנו בשבוע שעבר ששר החינוך יואב קיש והנהלת משרד החינוך החליטו פשוט לגנוז את הציונים של תלמידי ישראל במבחני המיצ"ב באנגלית ובמדעים. כתב החינוך שלנו, ליאור דטל, יהיה איתנו כדי לענות על השאלה איך מהלך כזה בכלל יכול לקרות במערכת ציבורית.
(16:43) עוד בלוף, או לכל הפחות מידע לא מדויק, התגלה בשבוע שעבר בכלכלת ישראל, הפעם בתחום הנדל"ן והדיור. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, קבעה שמחירי הדיור בישראל עלו בחודש שעבר ב-0.3%, אלא שזה נתון שלחלוטין לא תואם את הניסיון של העוסקים בענף וגם לא את הדיווחים של חברות הנדל"ן לבורסה. יחד עם כתב הנדל"ן סימי ספולטר ננסה להבין למה הפער הזה נפער ואת האינטרסים של מי המדד הרשמי הזה באמת משקף.
(28:53) בנתוני תשואות הפנסיה, נכון להיום, אין ראיות לעיוות מחירים, כי אלה נקבעים ברובם בבורסה על ידי מאות אלפי משקיעים ולא עוברים ביקורת ופרסום במשרד ממשלתי. אבל זה לא אומר שהממשלה לא רוצה לבחוש בשוק הזה. להפך, משרד האוצר חושב שאנחנו חוסכים יותר מדי, והוא בודק דרכים לגרום לנו לבזבז יותר, למשל על ידי הקטנת הפרשות החובה לפנסיה או צמצום הטבות המס. ד"ר אלכס קפלון, כלכלן וגרונטולוג מהפקולטה למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ינתח איתנו את כוונות האוצר ויסביר מהו המחיר האמיתי שנשלם בעתיד על הפגיעה בחסכונות ארוכי הטווח שלנו.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
המרקרים | החוקר שחושף כיצד השתלטו המשיחיים על מערכת החינוך ואיך אפשר להציל אותה | פרק 373
ב-4 בינואר 2023 התעוררו מיליוני ישראלים ליברלים לא רק לניסיון הפיכה משטרית, אלא להבנה שבמשך עשורים בנה הימין הדתי והמשיחי תשתית עמוקה לשינוי דמותה של החברה הישראלית. המטרה: להפוך אותה ללאומנית ודתית יותר, ובעיקר לאנטי-ליברלית. רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, חקר בשנים האחרונות את הדרך שבה השתלט הימין הקיצוני על מערכת החינוך, ובימים אלה רואה אור ספרו "שעת אפס".
השבוע הוא הגיע לאולפן "המרקרים" לשיחה עם גיא רולניק ובר שם-אור על המהפכה המבנית שמערכת החינוך זקוקה לה, אם אנחנו רוצים שישראל תהיה מדינה דמוקרטית מהותית ולא קליפה חלולה שבתוכה חברה גזענית, לאומנית ואנטי-ליברלית.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
האינפלציה מרימה ראש והמניות יקרות: איפה לשים את הכסף?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(3:00) בסוף מתברר שלמרות כל ההפתעות שבדרך, עקרונות הכלכלה בכל זאת עובדים. ראינו את זה אתמול בלילה כאשר ארה"ב פרסמה את נתוני האינפלציה שהוכיחו שעליית מחירי הנפט החלה לחלחל לכלכלה הרחבה. המדד האמריקאי עלה ב-3.8%, הרבה מעל היעד של הבנק המרכזי, מה שגורם לציפיות להורדת ריבית להתחלף בציפיות להעלאה. יחד עם כלכלן מיטב, אלכס זבז'ניסקי, ננסה להבין בכמה תעלה האינפלציה בישראל ואיך יגיבו אליה בנק ישראל, שוק איגרות החוב ושוק השקל-דולר.
(18:50) אם כבר אנחנו מדברים על שוק המט"ח ושער הדולר, אחד הדברים המתסכלים ביותר בכלכלה הישראלית הוא שלמרות התחזקות השקל בכמעט 20% בשנה האחרונה, לא ראינו את מחירי מוצרי היבוא יורדים בשיעור דומה, ולעיתים הם לא ירדו בכלל. זה נכון לגבי המוצרים על המדפים בסופרמרקט, מוצרי החשמל וגם שוק הרכב. כתב הרכב שלנו, דניאל שמיל, יהיה איתנו כדי להסביר מדוע, למעט מספר קטן של דגמי יוקרה, התחזקות השקל לא הגיעה לכיס של רוכשי המכוניות ומי באמת משלשל לכיסו את הרווחים מהנסיקה של השקל.
(29:23) בימים אלה איך אפשר בלי סיפור על טכנולוגיה ומלחמה? חברת סטארלינק, מערכת התקשורת הלוויינית של אילון מאסק, הפכה בשנים האחרונות לכלי קריטי עבור צבאות ומפגינים במדינות דיקטטוריות. היא איפשרה לצי של אוקראינה להטביע את הצי הרוסי בים השחור, ואילו בצד אחר היא איפשרה למפגינים באיראן להיות בקשר עם העולם כאשר השלטונות חסמו את האינטרנט. אך עכשיו מתברר שגם היא חשופה. על פי תחקיר של "הארץ", שתי חברות ישראליות פיתחו כלי טכנולוגי שמאפשר לאתר את מיקומם וזהותם של משתמשי סטארלינק, מה שעלול לאיים על ערוץ התקשורת האחרון של מתנגדי משטר ברחבי העולם. עומר בן יעקב, איש מדור "השירות החשאי" של עיתון "הארץ" שחשף את הסיפור, יפרט על האיום הטכנולוגי החדש.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
האם יש יותר מדי נדל״ן בבורסה הישראלית?
האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(2:37) בין ההערכות של דונלד טראמפ על כך שיש סיכוי של אחוז אחד בלבד שהפסקת האש עם איראן תחזיק מעמד, לבין הנפט ששוב מזנק ל-107 דולר והניסיונות בישראל להמשיך את ההפיכה המשטרית באמצעות מינויים בכירים על בסיס נאמנות אישית, כמעט כולנו שכחנו סכנה גדולה נוספת, אולי גדולה מכל האחרות: משבר האקלים. מעבר להתחממות שכולנו מרגישים, המומחים מזהירים מהופעת תופעת "סופר אל ניניו" חריפה שתשבש לחלוטין את מזג האוויר בחלקים גדולים של העולם. נשוחח על כך עם ד"ר אבנר גרוס מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון, המוכר גם כ"האקלימיסט" ברשת X.
(14:42) רבים מאיתנו מרגישים שחוקים מיום העבודה הארוך ומתפלאים בכל פעם שמגיעים לעיר אירופית שבה נראה שאיש אינו עובד. מתברר שזו לא רק הרגשה: בישראל אכן עובדים הרבה יותר מאשר באירופה, אך מה שמעורר דאגה הוא שדווקא הפריון של העבודה הזו נמוך במיוחד. יחד עם יוני בן בשט, מנהל המחלקה המחקרית בפורום ארלוזורוב, ננסה להבין אם הפתרון המתבקש הוא פשוט קיצור של יום או שבוע העבודה.
(29:03) אחת העובדות המדאיגות על הבורסה בישראל היא הריכוזיות בענף הנדל"ן: החל מחברות הנדל"ן שרבות מהן עומדות בתור להיכנס לבורסה, דרך חברות התשתית והביטוח ועד לבנקים שמתמקדים במימון של נדל"ן. הריכוז המסוכן הזה רק הולך וגדל, למשל באמצעות המהלך של בנק לאומי שנכנס לתחום ההלוואות להשלמת הון עצמי. יחד עם כתב שוק ההון שלנו אסא ששון, ננתח את המצב ונשאל האם חצי מכלכלת ישראל הפכה למעשה להימור אחד גדול על שוק הנדל"ן.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
יו"ר רשות התחרות: "בעתיד נטפל אולי גם בעמלות הבנקים"
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
(03:03) רשות התחרות הכריזה בשבוע שעבר על חמשת הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז, מהלך שמעורר סערה במערכת הבנקאות וגם בבנק ישראל. הרי ידוע שמדובר במערכת לא תחרותית במיוחד כשמדובר במשקי הבית, ושהבנקים גורפים רווחי עתק של למעלה מ-30 מיליארד שקל בשנה בעודם משלמים ריביות נמוכות על הפיקדונות של הלקוחות הקטנים. יחד עם יו"ר רשות התחרות מיכל כהן, ננסה להבין מה עומד מאחורי הלחץ הגדול במערכת ואם ההכרזה הזו באמת תשנה את המציאות של הצרכן הישראלי.
(21:20) המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן תקוע, מה שמשאיר את המזרח התיכון ואת ישראל תלויים באוויר: אין מלחמה אבל גם אין סוף למלחמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכריז רק לפני חצי שנה שסילקנו את האיומים "לדורי דורות", מודה השבוע שיש עוד עבודה רבה מול הגרעין, הטילים והפרוקסים, במיוחד לאור השימוש האיראני במצר הורמוז כנשק כלכלי. אלוף במילואים עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, ינתח את המצב ויסביר אם ישראל נמצאת בדרך לתאונת דרכים אסטרטגית.
(38:07) שוק ההון הישראלי מגיע לשיאים היסטוריים מדאיגים, כששיעור אחזקת המניות של הציבור חוצה את רף ה-30% מתיק ההשקעות בפעם השנייה בהיסטוריה. המצב הזה גורם למשקיעי חוץ למכור שקלים בהיקפים גדולים לראשונה מזה שש שנים, מה שנראה כאיתות ברור לכך שיש אופוריית יתר ביחס לשקל ולבורסה בתל אביב. מירב ארלוזורוב תהיה איתנו כדי להסביר מה מסתתר מאחורי המספרים.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
השקל החזק: האם "שוק חופשי" חשוב יותר מהצלת ההייטק?
"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.
(02:55) התעלומה הכלכלית פיננסית הגדולה של השנה נמשכת גם היום עם פתיחת שבוע מסחר חדש בשווקים. מצד אחד המלחמות לא מסתיימות, לא באיראן ולא בשום חזית אחרת, והכלכלה הגלובלית נדרשת להתמודד עם נפט במחיר של מעל 100 דולר לחבית. מצד שני, כמעט כל שווקי המניות בעולם בשיא של כל הזמנים, ואצלנו השקל בשיא של יותר מ-30 שנה ברמה של 2.9 שקלים לדולר. המציאות הזו אפילו נכנסת לז'רגון הפיננסי: אחרי "טאקו" (Trump Always Chickens Out), קבלו את ה"נאצ'ו" (Not A Chance Hormuz Opens), שהוא ההסבר עבור מי שמהמר על מחירי נפט גבוהים למשך חודשים ארוכים. יחד עם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, ננתח את המשמעויות הרבות של המציאות הזו ואת הנזק שנגרם להייטק הישראלי מהשקל החזק.
(11:19) אם הנזק של השקל החדש הוא באמת דרמטי, והוא גדול הרבה יותר מהיתרון של שקל חזק עבור הצרכנים בישראל ויוקר המחיה שעמו הם נדרשים להתמודד, השאלה הבאה היא מה מדינה כמו ישראל יכולה לעשות בעת הזו כדי להחזיר את השקל אל מעל ל-3 שקלים לדולר. כדי להבין את חלופות הפעולה הללו ואת המחיר של כל אחת מהן, נשוחח עם שי דתיקה, יו"ר ועדת ההשקעות של קופות הגמל בבית ההשקעות אלטשולר שחם.
(25:47) לבסוף אי אפשר בלי פוליטיקה, כי בישראל של היום כל דבר כלכלי הוא קודם כל פוליטי. שוק ההון הישראלי עולה, גם הבורסה וגם השקל, קודם כל בשל הציפיות שבעוד זמן לא רב כלכלת ישראל תפרח. התחזית הזו תלויה לדעת רבים בהחלפת הממשלה בבחירות הקרובות לטובת ממשלה חדשה שתנהל את הכלכלה לטובת הציבור ולא רק לטובת סקטורים לא יצרניים. אבל האם זה מה שבאמת יקרה? במערכת הפוליטית יש המשוכנעים שגורמים בקואליציה יעשו הכל כדי לדחות את הבחירות ולעוות את תוצאותיהן, ולשם כך הם כבר מקדמים כמה הצעות חקיקה שעליהן נדבר עם הכתבת הפרלמנטרית של "הארץ", נעה שפיגל.
See omnystudio.com/listener for privacy information.