משדרים ביטחון

בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", לקראת הבחירות הקרבות, מארח חוקר המכון הבכיר דודי סימן-טוב את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר השופט בדימוס חנן מלצר, המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד רז נזרי, ומנכ"ל איגוד האינטרנט עו"ד יורם הכהן. השלושה דנים על האיומים החדשים על ההליך הדמוקרטי ודרכי ההתמודדות עימם, בעקבות סימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי לקראת הבחירות.

המשתתפים מנתחים כיצד הדמוקרטיזציה של כלי הבינה המלאכותית וטכנולוגיות ה"דיפ-פייק" מאפשרת לגורמים זרים וליריבים פוליטיים להפיץ דיסאינפורמציה וליצור מציאות מדומה, ודנים בפער שבין דיני הבחירות המיושנים לקצב ההתפתחות הטכנולוגי ובתפקידה החיוני של החברה האזרחית בזיהוי מוקדם של איומים אלו. בנוסף, הפרק צולל אל החששות המרכזיים לקראת יום הבוחר – מהפצת שמועות כזב להרתעת מצביעים בפלטפורמות שאינן משתפות פעולה כמו טלגרם, דרך השפעתם של סקרים לא מוסדרים וזירות הימורים כמו "פולימרקט" שעלולים לייצר תחושה של "גניבת בחירות", ועד לתרחישים של מתקפות סייבר ואף מלחמה עצימה. לצד האתגרים, מוצגים פתרונות מעשיים להגנה על טוהר הבחירות ואמון הציבור.

* לארגון הסימולציה שותפים גם מרכז שמגר ומכון ספרא באוניברסיטת תל אביב

נפילת או פציעת קצין בשדה הקרב, או לחלופין היעדרו ממילואים בשל אילוצי החיים, משפיעים רבות על יכולת המחלקה והפלוגה להמשיך לתפקד בשטח. כך הראו בבירור שלוש שנים של מלחמה. אביחיל סמולר, רכז תוכנית המחקר העל-זירתית במכון למחקרי ביטחון לאומי, מעלה ומשדרג הצעה מוכרת: להעצים את הנגדים על מנת לחזק את צה"ל. המפתח: הכרה מוסדית והסדרה של הניסיון והכשירות שכבר מתבטאים בשטח. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/nco/

בפרק חדש של הפודקאסט "משדרים [אקסטרה] ביטחון" לציון שלוש שנים למלחמת "חרבות ברזל", מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את החוקרות ד"ר ענת שפירא ודנה קרניאלי לשיחה על פרויקט ציר הזמן האינטראקטיבי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המנתח את הסוגיות המרכזיות במרחב שבין הצבא לחברה לאורך שנות הלחימה.

החוקרות סוקרות את מתודולוגיית הניטור והמחקר, ומציגות כיצד השיח הציבורי התפתח מהתמקדות בעצימות הצבאית ובהתכנסות סביב הדגל בשנה הראשונה, למתחים שבין הדרג הצבאי למדיני בשנה השנייה, ועד להצפת סוגיות עומק חברתיות של שוויון בנטל, חוק הגיוס, שירות משותף ופוליטיזציה בשנה השלישית. לאורך הפרק נידונים השחיקה בחוסן ובסולידריות החברתית, הפער שבין האמון הרגשי והמקצועי בצה"ל לבין השבר הערכי והיחס לתחקירי השבעה באוקטובר, וכן תופעת מערך המילואים – מההתייצבות המרשימה בצל השחיקה ועד לאתגרי המשמעת והבעת עמדות פוליטיות. כל זאת לצד השאלה המרכזית: האם וכיצד ניתן לשקם את אמון הציבור.

לצפייה בציר הזמן המלא: https://bit.ly/3VQCkDR

ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפו ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. איום זה הוא אחד מיני רבים אשר יוצאים מהקרמלין ומדאיגים את מדינות אירופה. בו בזמן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעניק רוח גבית לנשיא פוטין. ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר במכון וראש תחום רוסיה, מנתח את האיומים מול הסכנות הממשיות והמלחמה ההיברידית העצימה גם ברגעים אלה. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, מציע תכנית מפורטת ליישום תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לעזה. בתוכנית, חלוקה של הרצועה לשלושה אזורים - אדום, כתום, ירוק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הימן מפרט את המתווה, שכבר מעורר עניין ב"מועצת השלום".

לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/gaza-traffic-light/

מחקר חדש על מעמדה הבינלאומי של ישראל מציע להסתכל באופן מפוקח על הסוגיה הקריטית לביטחון הלאומי שלנו.

אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון החתומה על המחקר, מציעה לחלק את העולם לקבוצות שונות שמול כל אחת מהן יש לעבוד אחרת. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/israels-international-standing/

לקראת בחירות האמצע בארה"ב, חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי ערכו ניתוח מקיף על המפלגה הדמוקרטית. הם מצאו כי, למרות תשומת הלב התקשורתית, הפרוגרסיבים ביותר במפלגה, המתנגדים לסיוע צבאי לישראל ומשתמשים במונחים "ג'נוסייד" ו"אפרטהייד" אינם הרוב במפלגה, רחוק מכך. למעשה, מדובר בקבוצה הקטנה ביותר בתוך המפלגה - אם כי בצמיחה.

ד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון, עם הממצאים המפורטים וההמלצות, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקראת מערכת הבחירות הצמודה, חוקר המכון דוד סימן-טוב מארח את ניר רוזן, מנכ"ל פייק-ריפורטר, ואת עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לדון באיום ההשפעה הזרה והדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בתקופה רגישה זו.

השלושה מסבירים כיצד רוסיה, איראן וגורמים נוספים מתלבשים על השסעים בחברה הישראלית ומקצינים אותם – תוך שהם מביאים דוגמאות מאירועים שהתרחשו רק לאחרונה. כמו כן, הם מתארים איך מאתרים רשתות השפעה כאלה ומסירים אותן, מדוע כ-85% מהתחקירים נולדים מדיווחי הציבור, ומה המחיר של היעדר רגולציה ומעורבות ממשלתית. לבסוף, הם מזהירים מפני ההשפעה הגוברת של כלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית, ומדגישים: הסכנה אינה מסתיימת ביום הבחירות.

ב-27.9.2024 חוסל חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, וכך הארגון השיעי נכנס לעידן חדש. הוא היום חלש יותר, בתהליך של התאוששות ושיקום ועדיין מצליח לאיים על הביטחון של ישראל ולהקפיא כל התקדמות ממשית במו"מ בין ישראל לבין ממשלת לבנון. אל"מ (מיל') אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המצב בשטח והסוגיות המורכבות שהצדדים מתקשים להתפשר בהן.

הפעילות החות'ית הסלימה בתקופה האחרונה באופן שמדאיג לא רק את אזור המפרץ וסעודיה - המטרה המרכזית של המורדים התימנים בשבועות האחרונים, אלא גם את ישראל. האם ניתן עוד להחזיר את השד החות'י לבקבוק ללא כניעה סעודית? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בריטניה החליטה להטיל סנקציות תקדימיות על ישראל בעקבות פרסום מכרז הבנייה בשטח E1. אליה מתכוונות להצטרף צרפת וקנדה וסה"כ 12 מדינות מערביות פרסמו הצהרה משותפת המגנה את הרחבת ההתנחלויות. מדוע 12 קמ"ר בין מזרח ירושלים למעלה אדומים מעוררים תגובה כה עזה בקרב מנהיגים אירופים, איך זה קשור להצהרות חד-משמעויות של בכירי הממשלה נגד מדינה פלסטינית ולאן פניה של מערכת היחסים בין ישראל לשותפות באירופה? ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תחום משפט וביטחון לאומי, וד"ר רמי דניאל, רכז אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון חושף את עמדות הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון בכמה סוגיות מרכזיות, מהפוליטיקה הפנים-פלסטינית, דרך הפתרון האפשרי לסכסוך ועד לעמדתם בנוגע ל"זכות הקיום של מדינת ישראל". תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, יציג וינתח את תוצאות הסקר, ולצדו החוקרת אורית פרלוב תדון בשיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות ועל השינוי התפסתי המובהק שלו היא שמה לב ביחס לחמאס.

לסקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-palestinians-2026/

לקראת כניסתנו לשנת תשפ"ז, אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עושה סדר במצבה של ישראל ביחס לשנה הקודמת, כמו גם ביחס ל-6 באוקטובר 2023, מזהיר מפני ניהול הסכסוך, גם בזירה הפלסטינית וגם מול איראן, וממליץ לממשלה הבאה - תהיה אשר תהיה - ליזום מהלכים מדיניים ולעבוד נמרצות לשיקום היחסים עם ארה"ב. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הראשון בעונה השנייה של הסדרה "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון, ארקדי מיל-מן וד"ר אלה איטקין, משוחחים על שאלת הגיוס של נשים לצבאות אוקראינה ורוסיה.

מה המניעים של נשים משני צדי המתרס להתגייס לחזית? איך מגשרים על אידיאלים תרבותיים של נשיות עם לוחמה? ומה כל זה מעיד על שתי החברות? וגם: האם שמעתם על "מכשפות הלילה"?

ב-7 באוגוסט 2026 חתמו ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה על הסכם מכה להגנה משותפת, ובשבוע שעבר הן הודיעו שהסכם זה הוא אמנה, ברית. הנוסח המלא של ההסכם הביטחוני לא פורסם, אך דיווחים שונים והתבטאויות של מנהיגי המדינות החתומות מאפשרים לדון בחלק מתוכנו ולנתח את משמעויות הברית. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום המפרץ, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עיתון הפיננשיאל טיימס פרסם לאחרונה כי קטר קיצצה בתקציבי משרדי ממשלתה ב-30 אחוזים, ובמימון הסיוע לחו"ל בכ-85 אחוזים. זאת בין היתר בגלל נזקי המלחמה עם איראן, במהלכה נפגע מתקן ייצוא הגז הטבעי הגדול בעולם, והעברת הגז דרך מצר הורמוז נהייתה לקשה הרבה יותר.

למעשה, קטר היא מדינת המפרץ שנפגעה הכי הרבה מהמלחמה באיראן. האם המצב באמת מאיים על היציבות הכלכלית של המדינה העשירה במפרץ? והאם זה אומר שתוכל להתערב פחות בנעשה ברצועת עזה ותאלץ לקצץ בתמיכתה בחמאס? ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

באמצע אוגוסט תקף חיל האוויר הישראלי באופן חריג שדה תעופה צבאי בעומק שטח סוריה, במרחק 60 ק"מ בלבד מהגבול עם טורקיה. מבחינת ישראל הרשמית, מדובר באיום טורקי בצורת התבססות בסוריה, אך איך טורקיה רואה זאת? האם השאיפה שלה היא אכן להתקרב לישראל ולאיים עליה עם הצבא הגדול שלה, דרך מדינתו של אחמד א-שרע? ומדוע חשוב לחזור לנתיב דיפלומטי?

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הגדרות שונות גובשו כדי להגדיר אנטישמיות, חלקן מקובלות יותר מאחרות. הגדרות אלה מאפשרות לנו, בין היתר, להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל, קשה ככל שתהיה, לבין שנאת יהודים. אופיר דיין, חוקרת המכון המתמחה בתחום האנטישמיות והדה-לגיטימציה ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מצרים בחרה, נכון לשעה זו, לא להצטרף ל"הסכם מכה להגנה משותפת" עליו חתמו באחרונה פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה. האם להחלטה המצרית יש קשר להסכם השלום בין קהיר לירושלים? וגם, מן העיתונות המצרית עולה כי עוקבים שם מקרוב מאוד לאחר הבחירות הצפויות להיערך בישראל ב-27.10.26. העניין רב, אך הציפיות נמוכות.

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, הרצועה השבועית הנוספת למיטיבי לכת, אנו מספקים לכם הצצה לדיון השבועי של התוכנית הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי.

במרכז הדיון – בהנחייתו של מאיר קראוס, חוקר בכיר במכון הרטמן וחבר צוות המחקר הפלסטיני ב-INSS – שתי גישות שונות ומנוגדות בנוגע לאפשרות להסדר קבע בינינו לבין הפלסטינים בטווח הנראה לעין.

הצטרפו לדיון הסוער בהשתתפות: תא"ל (מיל') אודי דקל, פרופ' קובי מיכאל, יוחנן צורף, ד"ר ענת קורץ, אורית פרלוב ועוד.

חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי בשיחה עם ד"ר ירון שניידר על טכנולוגיות ייחודיות בשירות צה"ל וצבא ארה"ב, שיושמו במהלך המלחמות האחרונות נגד איראן – ככל שאפשר לספר: לוחמת סייבר, תקשורת מוצפנת ו-AI. כיצד מודל הבינה המלאכותית הפופולרי "קלוד", שנעשה בו שימוש הולך וגובר בתחום האזרחי, משמש גם כיישום צבאי? מהו ממד הספקטרום בלוחמה ולמה הוא נועד? אילו יתרונות מקנים העזרים הטכנולוגיים המתקדמים לצבאות שנלחמים במשטר האיראני, ומה אפשר ללמוד מהפיתוחים הטכנולוגיים לגבי שיטות הלוחמה המודרנית?

בפרק חדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון – דנים בשינויים שמתרחשים בתוך החברה הרוסית ברקע ארבע וחצי שנים של מלחמה באוקראינה.

מה הקשר בין המצב הצבאי בחזית לדיכוי החברתי ברוסיה? מה דעתם של הרוסים על המצב במדינה? ואיך נראים חיי היום-יום ברקע מלחמה שסופה לא נראה באופק?

בפרק סיום העונה הראשונה של הפודקאסט "צו העם", מתארח אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר. בשיחה גלויה עם מנחת הסדרה ד"ר עידית שפרן גיטלמן, הימן פותח צוהר לדינמיקה בתוך המטה הכללי ומנתח את המתח שבין תפקידו של אלוף כמפקד בגזרה לבין חובתו לגלות "אומץ לב אזרחי" – הבעת עמדה מקצועית וערכית הנוגעת לצה"ל כולו, גם מחוץ לגזרתו וגם כשהדבר כרוך במחיר אישי. דרך סוגיות בוערות כמו סדר העדיפויות בתחקירי המלחמה, משבר שילוב הנשים בשריון והביקורת על תנאי אנשי הקבע, הפרק בוחן את נקודות העיוורון של הפיקוד הבכיר ביחס למאבקי כוח ולמצוקות בחברה הישראלית. בנוסף, הימן מתייחס למתיחות הרגישה שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני, ומסרטט את הקווים האדומים שבהם צה"ל מחויב להגיב פומבית לאמירות פוליטיות. לבסוף, משתף הימן בתובנות שאליהן הגיע מאז שחרורו לאזרחות.

ארה"ב ואיראן לא מגיעות להסכמות סביב מצר הורמוז ואיראן מוסיפה לדרישותיה. בינתיים, בזירה הפנים איראנית, שורה של מינויים פוליטיים חדשים המשפיעים על דוקרטינת הגרעין של איראן. האם "הרפובליקה האסלאמית השלישית" תחליט על פצצה גרעינית? והאם יש טעם עוד לחכות שהכלכלה תקריס את המשטר? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק זה של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", משוחחים ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וראש תחום ארה"ב במכון, ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, על מצב יחסי ישראל-ארצות הברית ואובדן התמיכה מצידה כאיום קיומי על מדינת ישראל. השיחה מנתחת את המשבר דרך שלושה מרחבים מרכזיים: המישור הפוליטי, שבו ישראל הפכה מסוגיה דו-מפלגתית בקונצנזוס לנושא פוליטי מקטב המושך ביקורת גוברת מצד המפלגה הדמוקרטית ואף מגורמים קיצוניים במפלגה הרפובליקנית; המישור החברתי, המציג שפל חסר תקדים בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל, במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 30 משתי המפלגות; והמישור הצבאי, שמהווה כיום נקודת אור של שיתוף פעולה אינטימי והערכה אמריקאית חסרת תקדים ליכולות צה"ל, אך נותר פגיע לשינויים בדרג המדיני ולדימוי ציבורי שלילי. השניים מדגישים בשיחתם כי הדרך לפתרון המשבר העמוק אינה מסתכמת בהסברה טובה יותר, אלא מחייבת קבלת החלטות מהותיות ושינוי כיוון במדיניותה של ממשלת ישראל.

מה משמעויותיו של ה"הסכם ההיסטורי", כדברי הנשיא טראמפ, שאליו הגיעו חמאס ומועצת השלום? האם אכן יש באפשרותו להוביל לפירוק הארגון מנשקו? וכיצד צריכה לנהוג כעת ההנהגה הישראלית?

חוקרי המכון הבכירים עפר שלח, קובי מיכאל, ויוחנן צורף בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המכון למחקרי ביטחון לאומי, יחד עם NOMINIS - פלטפורמה למודיעין בלוקצ'יין, בחנו כיצד השתמשו איראן וחזבאללה במטבעות קריפטו כדי להקל על העברת כספים ולעקוף סנקציות בינלאומיות. דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", ושניר לוי, מנכ"ל ומייסד NOMINIS, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah-crypto/

מה ניתן ללמוד מהראיון הארוך במיוחד שהעניק אחמד א-שרע לרשת אל-ג'זירה? מה מסמל כינוס הפרלמנט בפעם הראשונה מאז תפס את השלטון בדצמבר 2024? מה מצב הכלכלה הסורית ואיפה עומדים המגעים לקראת הסכם ביטחוני עם ישראל? ד"ר כרמית ולנסי, חוקר בכירה במכון וראש תחום סוריה, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתחום סוריה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. במרכז השיחה גם ממצאי הספר החדש של ד"ר ולנסי ופרופ' איתמר רבינוביץ - המשמש כמשנה ליושב ראש הדירקטוריון של המכון - "המהפכה בסוריה - מלחמת האזרחים ונפילת שושלת אסד"

ממה חושש הציבור הישראלי? המכון למחקרי ביטחון לאומי בחן את תפיסות הציבור הישראלי, כמו גם תפיסות של חוקרים מתחומים שונים, ביחס לתרחישי איום מרכזיים על מדינת ישראל - ביטחוניים, מדיניים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. מוביל הפרויקט, תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר במכון, ואביר גיטלין, חוקר במרכז הנתונים של המכון, שגיבש את המתודולוגיה המחקרית של המחקר, הציגו את התוצאות בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-threats/

עד כמה האיום הרוסי על אירופה מוחשי? האם היבשת מוכנה להתגונן, האם ההשפעה הרוסית עדיין מצליחה, ואילו מדינות הן החוליה החלשה בשרשרת?

בפרק ה-22 של הפודקסט "מגרש הרוסים" אנו שמחים לארח את ד"ר ורה מיכלין שפיר שחוקרת שנים רבות השפעה רוסית ותקשורת אסטרטגית, דווקא מהזווית האירופאית. יחד עם מגיש הפודקסט, חוקר המכון גאורגי פורוסקון, היא מנתחת את האיום הנשקף, ומספקת הערכה מפתיעה באשר לסיכויים להדוף מתקפה עתידית.

שבוע אחרי פגישתו ההיסטורית של ג'וזף עאון, נשיא לבנון, עם דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, ושבוע מאז תחילת יישום פיילוט הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון, איך הדברים מתנהלים? האם ניתן להעריך את מידת ההצלחה של התהליך? ומדוע חיזבאללה לא פועל אקטיבית ופומבית לקלקל את יישום ההסכם בין לבנון וישראל למרות התנגדותו?

אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, אנו בוחנים את תמונת המצב המורכבת של יחסי ישראל ומדינות המפרץ מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, בהמשך לפרסום מזכר של המכון בנושא. האם חזון הנורמליזציה עם סעודיה וההשתלבות במסדרון התשתיות IMEC עדיין אפשריים, או שישראל חוזרת לתפיסת "הווילה בג'ונגל"?

יחד עם טלי זינגר (אשת עסקים ומומחית לכלכלת המפרץ), אמיר חייק (שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות), ד"ר תומר פדלון (חוקר עמית ב-INSS), ותא"ל (מיל') אודי דקל (ראש תוכנית "מסכסוך להסדרים" במכון) ננתח את האתגרים הכלכליים והמדיניים, את השפעת יחסי ישראל-ארה"ב, ואת התפקיד הקריטי של המגזר העסקי בשימור הקשרים האזוריים. בנוסף, נציג המלצות מעשיות לממשלת ישראל – מה נדרש לעשות כבר עכשיו כדי לשקם את האמון האזורי, לקדם אינטרסים משותפים ולהבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני של ישראל במזרח התיכון החדש.

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/expanding-abraham-accords/

ההתעקשות על העשרת אורניום והסירוב לשיתוף פעולה מלא עם סבב"א - אלה שני המרכיבים המדאיגים את קהילת המומחים והחוקרים בעניין הסכם הגרעין בין ארה"ב לסעודיה, כפי שדווח לתקשורת. ביניהם ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא אומר שערב הסעודית הייתה יכולה לקבל את תוכנית הגרעין האזרחית לפני יותר מעשור, אילולא הייתה מתעקשת על הזכות להעשיר אורניום על אדמתה. הוא גם מסביר כי הדלת לנורמליזציה אינה סגורה הרמטית, אך הכדור כעת במגרש של ישראל, אשר לשם כך, תהיה חייבת להסכים להתקדם לקראת אופק מדיני לפלסטינים, בהתאם לדרישות הברורות ועקביות מאוד של יורש העצר הסעודי.

במסגרת פרויקט השפעה זרה במכון, נערך מחקר מקיף ומחדש על תשתיות סייבר-קריים של השפעה זרה. החוקרים האחראים על המחקר הם ד"ר ורה מיכלין שפיר, חוקרת אורחת בכירה במכון ומנהלת אקדמית של מכון "סימפודיום" לתקשורת אסטרטגית בלונדון, וארי בן-עם, חוקר אורח ב-FDD. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם מציעים הסתכלות חדשה על השפעה זרה ומסבירים כי הדרך להתמודד ולהיאבק בה היא לזהות נכון ולטפל בתשתיות הסייבר-קריים דרכן היא עוברת, ובכלל את האקוסיסטם המאפשר למדינות לא דמוקרטיות לתקוף דמוקרטיות ליברליות.

מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב לא החזיק מעמד אפילו חודש בגלל סעיף מעורפל מאוד סביב התנועה במצר הורמוז. מה כל אחת, ארה"ב ואיראן, הבינה ממנו, והאם - וכיצד - ניתן עוד למנוע הסלמה? ישראל מתחממת על הקווים - האם עליה להיכנס למלחמה? לפי אל"מ (מיל') אלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב במכון, ודני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" - ממש לא ללא הגדרה מדויקת של יעד הישגי וריאלי בסוגיית הגרעין האיראני. הצטרפו לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

איך נראים באמת חייהם של יהודים תחת המשטר האיראני, במיוחד בימי המלחמה הנוכחיים? בני סבטי סוקר את הטלטלות והתהפוכות בחיי הקהילה היהודית באיראן, מתקופות של שגשוג כלכלי והשתלבות בחוגי האקדמיה ועד לשנות השפל והרדיפה שלאחר המהפכה האסלאמית וימי המלחמה, ומשתף בחוויותיו האישיות כיהודי שחי באיראן בזמן המהפכה.

מה מאפיין את מערכת היחסים של הקהילה היהודית עם המשטר ואילו מנגנוני הישרדות היא פיתחה במשך השנים? מה עומד ברקע לשימוש התעמולתי שעושה המשטר בנציגים ובדוברים יהודים בפרלמנט ובתקשורת? ומאידך – מה הוביל, בעיקר מסוף שנות ה-90, לחשדנות גוברת כלפי היהודים עד להאשמתם בריגול וענישתם בחומרה? וגם: מה מחזק את הקהילה היהודית, למרות התלאות שעברה עד היום, והאם תוכל להחזיק מעמד כקהילה גם בשנים הקרובות?

פרויקט IMEC טומן בחובו הזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל למדינות האזור. גליה לביא, ראש פרויקט IMEC במכון, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההיתרונות ואת האזהרות, ומצביעה על פרויקטים שאפשר לקדם כבר היום.

אלוף במיל' תמיר הימן, ראש המכון וראש אמ"ן לשעבר, ועפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס על תפיסת הביטחון של ישראל.

האם הייתה זו תפיסת הביטחון של בן גוריון - הרתעה, התרעה, הכרעה - שהובילה לכשל של 7.10?

מה השתנה מאז? מה היא תפיסת הביטחון שהתגבשה בפועל - בצורה לא רשמית - כתגובה לטראומה ולכישלון של היום ההוא, בלי ועדת חקירה ממלכתית ובלי הבנה עמוקה ומדויקת של הכשלים? לאן היא מובילה את ישראל? וכיצד יש לגבש תפיסה חדשה?

בפרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה נוספת של התוכנית "משדרים ביטחון" למיטיבי לכת – משוחח החוקר דודי סימן טוב, ראש תחום תודעה והשפעה זרה במכון, עם ד"ר שי הרשקוביץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון על האיום המשמעותי לביטחון הלאומי של ישראל והעולם, הרעלת נתונים - מניפולציה שקטה וזעירה במקורות המידע הגלויים, הגורמת למערכות להסיק מסקנות מעוותות מבלי שהותקפו ישירות. הפרק מנתח מדוע נשק אסטרטגי זה מהווה כיום "נקודת עיוורון" עבור קהילת הביטחון הלאומי, סוקר מקרי בוחן של התערבות זרה במערכות בחירות בעולם באמצעות זיהום מידע, ומדגיש את הצורך הלאומי הדחוף לעבור מתפיסה של מניעה מוחלטת לפיתוח חוסן והגנה רב-שכבתית. לקריאת המזכר בנושא https://www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning/

מדוע מדינת ישראל חייבת להבטיח לעצמה גישה למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולאמץ תפיסה רחבה של ריבונות טכנולוגית, במסגרת הביטחון הלאומי שלה? כיצד היא תוכל באופן אפקטיבי לשמור על יתרון טכנולוגי במציאות גיאופוליטית טכנולוגית משתנה?

הדס לורבר, ראש מחקר טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקריאת המאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/ai-next-challenge/