דבר נא - לימוד הלכה ויהדות

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=noDBR2q9lCU
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1WusYKGiQ_ulYOPa5xlNtBh3jCgdLhFti/
לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

בפרשת תרומה התורה מדברת על נדיבות הלב של כל איש ישראל הרוצה להרים תרומה לצורך בניית המשכן. התורה פותחת במילים "ויקחו לי תרומה" מסביר רש"י: לי - לשמי. כלומר לשמו של השי"ת. 3 ביאורים מתוקים מדבש להסביר נה כוונת רש"י במה שפירש "לשמי" וכי אין אנו יודעים שתרומה זו היא לשמו של השי"ת?
למה על קנייה של המצוות צריך לשלם, ואילו על לימוד התורה אין משלמים? מה מחדש לנו הזוהר הקדוש בעניין זה?
מה השיב רבי זלמן סורוצקין לאותו עתונאי שהתריס ושאל שאלות קשות?
מה היה דחוף כל כך לברון רוטשילד לתת לאותו עני את שעון הזהב שלו?
מעשה נורא בנחום איש גם-זו שהתמהמה מליתן לעני אוכל וקרה אסון בדרך.
שמעו ותחי נפשיכם….

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=09KyWz6C8UM
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1SaQXgZfltg7CFUrMAYnDxegRJV4q-RXX/
לכל השיעורים בנושא הלכות פורים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/

חודש אדר נופל במזל דגים, למה אומרים "מזל דגים" בלשון רבים? הרי מעולם לא ראינו בשאר מזלות שאומרים בלשון רבים.. לא אומרים "מזל שוורים" או "מזל טלאים" או מזל עקרבים" אז למה רק דגים ולא מזל דג או מזל דגה?
מזל דגים מהותו או סימן לפרייה ורבייה, כמו שאנו אומרים בראש השנה "שנפרה ונרבה כדגים" ויעקב סירך את את אפרים ומנשה "וידגו לרבו בקרב הארץ", לכן במזל זה משתמשים בלשון רבים כיון שכל מהותו הוא ריבוי.
לכן אומרים "משנכנס אדר מרבין בשמחה" - כלומר זהו חודש שכל סגולתו ותכונותו הוא "ריבוי" ולכן מרבין בו גם בשמחה.
כמו כן אפילו שגם בימים טובים יש מצווה לשמוח שנאמר "ושמחת בחגך" ולכן שותים מעט יין "שאין שמחה אלא בבשר ויין" אבל זה רק בשתייה מועטת, לעומת זאת בחג הפורים יש מצוה להרבות בשתיית יין יותר ממה שרגיל כל השנה.. למה? כי חודש זה כל מהותו הוא עניין של ריבוי.
למעשה חודש זה הוא החודש האחרון של השנה לפי תאריכי התורה, ולכן מכיון שהכל הולך אחר החיתום יש עניין להרבות בו ביותר במצוות משאר חודשי השנה, ולכן מרבין בשמחה ובמעשים טובים שהכל הולך אחר החיתום.
בברכת חודש מלא שמחה ואהבה לכל בית ישראל.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=Fb1yEJC2fS0
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1mXrw-qGEBEegx6pZ5dBP2JG88F1njI70/
לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

004 לאוין - א הַמְרַגֵּל (א) בַּחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט ט"ז): ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶךָ'' אֵיזֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי עָלֶיךָ, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא עָשָׂה לְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת, הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. וְיֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא לָשׁוֹן הָרָע וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה, וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִמְצָא מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ. לאוין - ב וְעוֹבֵר נַמֵי (גם כן) (ב) הַמְסַפֵּר אוֹ הַמְקַבֵּל בְּלָאו (שְׁמות כ"ג א') דְּ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'' וְקָרֵי בֵּהּ נַמֵי לֹא תַשִּׂיא, וְאִם כֵּן לָאו זֶה כּוֹלֵל לִשְׁנֵיהֶם. לאוין - ג וְעוֹבֵר נַמֵי (ג) הַמְסַפֵּר בְּמַה דִּכְתִיב (דברים כ"ד ח'): ''הִשָּׁמֶר בְּנְגַע הַצָרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת'', וּפֵרְשׁוּ בְּסִפְרָא (בחקתי פרשה א' ג') דְּמַה שֶּׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה ''לִשְׁמֹר מְאֹד'', הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מִלְּהִזָּהֵר מִלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא תָּבֹא עָלֶיךָ הַצָרַעַת עַל יְדֵי סִפּוּר הַזֶּה. לאוין - ד וְעוֹבֵר נַמֵי (ד) הַמְסַפֵּר וְהַמְקַבֵּל בְּלָאו (ויקרא י"ט י"ד) דְּ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'' כִּי כָּל אֶחָד נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי חֲבֵרוֹ, שֶׁיַּעֲבֹר עַל לָאוִין הַמְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. אַךְ יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַמְסַפֵּר וְהַמְקָבֵּל בָּזֶה, דְּהַמְסַפֵּר עוֹבֵר בְּלָאו זֶה בֵּין אִם הַשּׁוֹמְעִים רַבִּים אוֹ מֻעָטִים, וְאַדְּרַבָּה כָּל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַשּׁוֹמְעִים, יִתְרַבֶּה עָלָיו הַלָּאו הַזֶּה, כִּי הוּא נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי כַּמָה אֲנָשִׁים. לֹא כֵן הַמְקַבֵּל, אֶפְשָׁר דְּאֵינוֹ עוֹבֵר בְּלָאו זֶה, רַק אִם הוּא לְבַדּוֹ שׁוֹמֵעַ מִמֶנּוּ עַתָּה הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת, וְאִלּוּ הָיָה הוֹלֵךְ עַתָּה מֵאֶצְלוֹ, לֹא הָיָה לוֹ אֶל מִי לְסַפֵּר הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא שֶׁלּוֹ, אְבָל אִם יֵשׁ בִּלְעָדָיו שׁוֹמְעִים אֲחֵרִים בְּעֵת מַעֲשֶׂה, אֶפְשָׁר, דְּאֵין עוֹבֵר הַשּׁוֹמֵעַ עַל לָאו זֶה, כִּי אִם עַל לָאוִין אֲחֵרִים הַמְפֹרָשִׁים בִּפְתִיחָה זוֹ, עַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. וְכָל זֶה אִם בָּא אַחַר הַתְחָלַת הַסִפּוּר, אֲבָל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו, אַף שֶׁבָּאוּ אַחַר כָּךְ אֶל הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה הַזֹּאת עוֹד אֲנָשִׁים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר בְּכָל גַּוְנֵי (בכל האופנים) כִּי עַל יָדוֹ הֻתְחַל הָאִסוּר. וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד מֵחֲבוּרוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁלֹּא לֵישֵׁב עִמָהֶם, כִּי לְמַעְלָה כֻּלָּם נִ

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=QGcbkZLDjtk
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1AxEOQ3W96tdXMW3b4wD6OGUG7T33L9A4/
לכל השיעורים בנושא הלכות פורים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/

במגילת אסתר נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (ט כב). ובגמרא מסכת מגילה דף ז ע"א תני רב יוסף שתי מתנות לשני בני אדם.
ובמסכת בבא מציעא דף עח ע"ב 'מגבת פורים לפורים, ומגבת העיר לבני העיר, ואין מדקדקין בדבר. אבל לוקחין את העגלים ושוחטים ואוכלים אותם, והמותר יפול לכיס של צדקה'. ופירש רש"י: דמעות שגובים הגבאים מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים, כולה יתנוה לעניים בפורים, ואין מדקדקין לומר דיים בפחות. והמותר שלא יספיקו לאכול בפורים, ימכור ויפול לכיס של צדקה.
ובירושלמי פ"ק דמגילה ה"ד איתא דאין מדקדקין במעות של פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול, נותנים לו.
ובנימוקי יוסף כתב בשם הרמב"ן שהמנהג בכל ישראל ליתן מעות בפורים ואפילו לגוי דהואיל ואין מדקדקין בדבר ונותנים לכל, אם אין אנו נותנים לגוי איכא משום איבה. ותניא במס' גיטין דף סא ע"א 'מפרנסין עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. וכן כתב הטור באו"ח סימן תרצ"ד.
אבל בבית יוסף שם הביא בשם תלמיד אחד שכתב לפני רש"י 'ראיתי בני אדם נוהגים ליתן לחלק מתנות בפורים לעבדים ושפחות גויים העומדים בבתי ישראל, והדבר הוקשה בעיני רבי לפי שנאמר "ומתנות לאביונים" וזה הנותן פרוטה לעבד גוזל לעניים ומראה בעצמו כאילו מקיים מתנות הנאמרים באביוני ישראל. וכתב רבי שטוב ממנו לזרקן לים שמראה שמתנות היום אף לגויים. והר"מ כתב בשם רבינו אפרים שבעיר שלא הורגלו בכך, אסור להרגילן, אבל בעיר שהורגלו בכך אין לבטל הדבר משום דרכי שלום.
וכתב ע"ז הב"י שיתכן שמה שכתב הטור בסתם שנותנים אף לגויים מיירי במקום שנהגו בכך או עיר חדשה שצריכין לזה משום דרכי שלום.
בשיעור זה אי"ה תקבלו את סיכום כל ההלכות בעניין מצות מתנות לאביונים בפורים ומהי הדרך לקיים מצוה זו בהידור רב.. "שמעו ותחי נפשיכם…"

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=sC4z7F_2qmg
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1jzmKNNBbR8_iqq6aIh8jPpEjZrnLSbwn/
לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

לאוין - א הַמְרַגֵּל (א) בַּחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט ט"ז): ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶךָ'' אֵיזֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי עָלֶיךָ, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא עָשָׂה לְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת, הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. וְיֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא לָשׁוֹן הָרָע וְהוּא בִּכְלַל לָאו זֶה, וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִמְצָא מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ. לאוין - ב וְעוֹבֵר נַמֵי (גם כן) (ב) הַמְסַפֵּר אוֹ הַמְקַבֵּל בְּלָאו (שְׁמות כ"ג א') דְּ''לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'' וְקָרֵי בֵּהּ נַמֵי לֹא תַשִּׂיא, וְאִם כֵּן לָאו זֶה כּוֹלֵל לִשְׁנֵיהֶם. לאוין - ג וְעוֹבֵר נַמֵי (ג) הַמְסַפֵּר בְּמַה דִּכְתִיב (דברים כ"ד ח'): ''הִשָּׁמֶר בְּנְגַע הַצָרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת'', וּפֵרְשׁוּ בְּסִפְרָא (בחקתי פרשה א' ג') דְּמַה שֶּׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה ''לִשְׁמֹר מְאֹד'', הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מִלְּהִזָּהֵר מִלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא תָּבֹא עָלֶיךָ הַצָרַעַת עַל יְדֵי סִפּוּר הַזֶּה. לאוין - ד וְעוֹבֵר נַמֵי (ד) הַמְסַפֵּר וְהַמְקַבֵּל בְּלָאו (ויקרא י"ט י"ד) דְּ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'' כִּי כָּל אֶחָד נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי חֲבֵרוֹ, שֶׁיַּעֲבֹר עַל לָאוִין הַמְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. אַךְ יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַמְסַפֵּר וְהַמְקָבֵּל בָּזֶה, דְּהַמְסַפֵּר עוֹבֵר בְּלָאו זֶה בֵּין אִם הַשּׁוֹמְעִים רַבִּים אוֹ מֻעָטִים, וְאַדְּרַבָּה כָּל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַשּׁוֹמְעִים, יִתְרַבֶּה עָלָיו הַלָּאו הַזֶּה, כִּי הוּא נוֹתֵן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי כַּמָה אֲנָשִׁים. לֹא כֵן הַמְקַבֵּל, אֶפְשָׁר דְּאֵינוֹ עוֹבֵר בְּלָאו זֶה, רַק אִם הוּא לְבַדּוֹ שׁוֹמֵעַ מִמֶנּוּ עַתָּה הַלָשׁוֹן הָרָע אוֹ הָרְכִילוּת, וְאִלּוּ הָיָה הוֹלֵךְ עַתָּה מֵאֶצְלוֹ, לֹא הָיָה לוֹ אֶל מִי לְסַפֵּר הַלִּישָׁנָא בִּישָׁא שֶׁלּוֹ, אְבָל אִם יֵשׁ בִּלְעָדָיו שׁוֹמְעִים אֲחֵרִים בְּעֵת מַעֲשֶׂה, אֶפְשָׁר, דְּאֵין עוֹבֵר הַשּׁוֹמֵעַ עַל לָאו זֶה, כִּי אִם עַל לָאוִין אֲחֵרִים הַמְפֹרָשִׁים בִּפְתִיחָה זוֹ, עַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. וְכָל זֶה אִם בָּא אַחַר הַתְחָלַת הַסִפּוּר, אֲבָל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו, אַף שֶׁבָּאוּ אַחַר כָּךְ אֶל הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה הַזֹּאת עוֹד אֲנָשִׁים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר בְּכָל גַּוְנֵי (בכל האופנים) כִּי עַל יָדוֹ הֻתְחַל הָאִסוּר. וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד מֵחֲבוּרוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁלֹּא לֵישֵׁב עִמָהֶם, כִּי לְמַעְלָה כֻּלָּם נִכְתָּ

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=qgkCFImxxww
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/16uiIWLJJHEmWD2TAXE73X1_nIr1Zr-MP/
לכל השיעורים בנושא כללי
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/

פרשתינו פרשת משפטים התורה פותחת במצות "כי תקנה עבד עברי", אדם שנמכר לעבד הוא בדרך כלל אדם גנב שנתבע לבית הדין בדבר גניבתו ואין לו ממה לשלם, כדי שיוכל להשיב את כל מה שגנב בי"ד מוכרים אותו לעבד לאדם אמיד וע"י זה הוא משלם את גניבתו. ולמרות שמדובר בגנב עלוב ושפל התורה מצווה ליתן לו יחס של שווה בין שווים, חכמינו ז"ל במסכת קידושין דף כ ע"א למדו זאת מהפסוק "כי טוב לו עמך" עמך במאכל, עמך במשתה. שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא פת קיבר. אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש. אתה ישן ע"ג מוכין והוא ישן ע"ג תבן. מכאן אמרו 'כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו' מי שקונה עבד התורה אוסרת להשתעבד בו בצורה של השפלה ובזיון, אלא צריך להתייחס אליו בכל הכבוד הראוי לו ולדאוג באותה רמת מחייה כמו שהאדון דואג לעצמו. ובתוספות הביאו בשם הירושלמי שאם יש לאדון רק כרית את, או בשבילו או בשביל העבד, צריך ליתן את אותה כרית לעבד. זה לא נתפס.. האדון אחרי יום עמוס ומתיש יעלה לישון בצורה לא נעימה ונוחה ויסתובב מצד לצד בחוסר תנומה, ואילו העבד שלו זה שאמור לשרת אותו עולה לישון כמו מלך? מה הולך כאן? הרי העבד הזה הוא היה גנב.. מה לנו להתחשב בגנבים? עד כדי כך הייחס לזולת חשוב אצל הקב"ה ואפילו כשמדובר בעבד ואפילו שיש לו עבר פלילי.
סיפור מרתק על אחיינו של רבי צבי הירש לוינזון חתנו של החפץ חיים זיע"א שרק בזכות אותה שיחה בזמן אישון ליל בין דודו ר' צבי הירש לבין החפץ חיים אודותיו, לדעת מהי ההנהגה הראויה שצריך לנהוג כלפיו למרות שאינו שומר תורה ומצוות, גרמו לו ברבות הזמן לשמור על עיקרי הדת היהודית ואף עמד בנסיון קשה מאוד שלא לישא אשה גויה.
למה רבי איסר זלמן מלצר דודו של הרב שך זצ"ל עלה לביתו וירד תוך שניות ספורות כמה וכמה פעמים? מה ענה לאחיינו רבי אלעזר מנחם מן שך בעניין כבוד האדם וההתחשבות בזולת? בשיעור שלפניכם תלמדו הרבה על החשיבות במצוות שבין אדם לחבירו, ועל היחס הגדול שהתורה מייחסת לעניין זה עד כדי כך שהיו תנאים שהתבטאו ואמרו כי בדבר זה תלוי כל שאר מצוות התורה. "שמעו ותחי נפשיכם…"

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=dwRhjZVNgpA
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1Tp5tk_K7khbAOX_dxAg0IFB8NgKv1ppm/
לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת עַמוֹ יִשְׂרָאֵל וְחָפֵץ מְאֹד בְּטוֹבָתָם עַד שֶׁקְרָאָם בְּשֵׁם בָּנִים, וְחֵלֶק ה' וְנַחֲלָה, וְכַמָה שֵׁמוֹת חֲבִיבִים הַמוֹרִים עַל גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א' ב'): ''אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' '', וְגוֹ', לְפִיכָךְ הִרְחִיקָם מִכָּל הַמִדּוֹת רָעוֹת וּבִפְרָט מִלָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, כִּי הוּא מֵבִיא אֶת בְּנֵי אָדָם לִידֵי רִיב וּמַצָה, וְכַמָה פְּעָמִים יוּכַל לָבוֹא מִזֶּה לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם זַ''ל בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פרק ז' הלכה א'): אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָךְ נִסְמַךְ לוֹ (ויקרא י"ט ט"ז): ''לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ'', צֵא וּלְמַד מָה אֵרַע לְדוֹאֵג הָאְדוֹמִי וּלְנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. וְעוֹד כַּמָה רָעוֹת עֲצוּמוֹת, שֶׁנָּסַבּוּ עַל יְדֵי הַמִדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּע שֶׁחֵטְא הנָּחָשׁ הָיָה הָעִקָר עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר: מִן הָאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה פִּתָּה אֶת חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל (שבת קמ"ו.): בָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה וְהִטִיל בָּה זֻהֲמָא, הֲרֵי שֶׁגָּרַם גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְגַם מִיתָה לְכָל הָעוֹלָם, הֲרֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. וְעַל יְדֵי זֶה גָּרַם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְחַוָּה לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִמֵילָא זֶה הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, אוֹחֵז בְּמִדָּתוֹ הַמַשְׁחֶתֶת לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. וְגַּם שֶׁעִקַר סִבַּת יְרִידַת יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם הָיְתָה לְכָתְּחִלָּה עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל"ז ב'): ''וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם'' וְעַל יְדֵי זֶה נִגְזַר עָלָיו מִן השָּׁמַיִם מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁנִּמְכַּר לְעֶבֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם, שֶׁקוֹרְאִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים, כְּמוֹ דְּאִיתָא בַּמִדְרָשׁ (בראשית רבה פ"ד ז') וּבִירוּשַׁלְמִי (פרק א' הלכה א') דְּפֵאָה, הֲגַם שֶׁהָיָה לוֹ טַעַם לְהֶתֵּרָא עַל הַדִּבָּה שֶׁהֵבִיא כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ המְפָרְשִׁים, עִם כָּל זֶה, רְאֵה, שֶׁלֹּא הוֹעִיל לוֹ שׁוּם הֶתֵּר. וְעוֹד כָּל סִבַּת גָּלוּתֵנוּ עַתָּה הוּא הָעִקָר רַק בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתהלים ק"ו כ"ו כ"ז): ''וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל וְגוֹ' וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת'' וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רָשִּׁ''י שָׁם, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ''ן בַּחֻמָשׁ בְּפָרָשׁת מְרַגְּלִים (במדבר י"ד א'). וְאָמְרוּ בַּעְרָכִין (דף ט"ו), שֶׁעִקַר חֵטְא מְרַ

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=JIArZhggIIo
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1O49-QwMZZ7hZFd5JXlp_Q8MSBJ8HcR37/
לכל השיעורים בנושא הלכות פורים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/

במגילת אסתר נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו" (ט כב). ובגמרא מסכת מגילה דף ז ע"א תני רב יוסף שתי מנות לאיש אחד. [שם ע"ב] אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי. ופירש הר"ן שלא היה לאחד מהם כדי שיוכל לשלוח לחבירו ולהשאיר לעצמו, ולפיכך שולחים כל אחד סעודתם זה לזה כדי לאכול סעודת פורים ולקיים מצות משלוח מנות. ורש"י פירש שזה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשנייה סועד חבירו עמו.
והקשה הב"י שלפ"ז לא היו מקיימים משלוח מנות איש לרעהו.
אבל בדרכי משה שם תירץ שי"ל דלשיטת רש"י "משלוח" לאו דוקא, אלא ה"ה אם אוכל עם חבירו דמאי שנא אם אוכל עמו בביתו או ששלח אליו כדי שיאכל, ע"כ.
והנה נחלקו הפוסקים בסיבת הטעם של קיום מצות משלוח מנות אם הוא בשביל להרבות באהבה אחוה שלום ורעות, או בשביל שיהא לכל איש מישראל מה לאכול בסעודת פורים.
לדעת רבי שלמה אלקבץ בספרו מנות הלוי[2] סיבת תקנה זו היא משום שהמן הרשע אמר "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" שביקש להפריד בין הלבבות, לכן כנגד זה מרבים אהבה ואחוה שלום וריעות.
ובשו"ת תרומת הדשן סימן קי"א כתב שהטעם הוא כדי שיהיה לכל אחד ואחד דברי מאכל לקיים סעודת פורים כהלכה כמו שנאמר בנחמיה (פ"ח) "ושלחו מנות לאין נכון לו". ולמעשה נראה שהפוסקים חששו לב' הפירושים. בשיעור זה תקבלו סיכום מקיף של דיני משלוח מנות פורים והמסתעף, "שמעו ותחי נפשיכם…"

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=sa4jFZOWB4w
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1q-YOb3excOPhahI8qCtY0EA_LzjLCDsF/
לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

הנחשון הראשון מהדורות האחרונים שבא והוציא ספר מיוחד המפרט את כל פרטי הלכות לשון הרע, היה רבי ישראל הכהן מראדין זצ"ל. כולם חששו נורא מלהוציא ספר כזה לאור העולם, גם בגלל שלא כל אחד מרגיש כי הוא ראוי להוציא ספר הלכות כזה שכולם צריכים בו תיקון ועבודה עצמית, וגם כי לא בטוח שדבריו התקבלו על בני הדור, ויהיו שיאמרו כי הוא רק מחטיא את העם יותר שמוטב יהיו שוגגין ולא מזידים. אחרי שהחפץ חיים הוציא לאור העולם ספר מיוחד זה, הוא נתן פריצת דרך לכולנו שגם אנחנו עד כמה שאנו קטנים ולא ראויים בכלל, בכל זאת כיון שאנחנו נצמדים לספר הקדוש שלו ממילא יש לנו אילן גדול להיתלות עליו וזו הסיבה היחידה שיש לנו את הפנים לבוא ולדרוש בפני העם הלכות לשון הרע אחרי שכבר זרחה שמשו של מרן החפץ חיים זיע"א. מסופר כי באחד הימים ניגש יהודי לחפץ חיים והקשה עליו הרבה מדוע הוצא את הספר? הרי כעת אחרי מה שכותב בספר אי אפשר כמעט לדבר מילה? ענה לו החפץ חיים במתק לשונו ואמר לו, טועה אתה, כי עד לפני שהוצאתי את הספר לאויר העולם היה אסור לדבר מילה אחת כי בכל מילה יש חשש של כמה וכמה איסורי דאורייתא, אבל כעת אחר שיצא הספר יכול כל אדם לעיין וללמוד בו כדי לדעת שיש גם דברים שמותר ואף חייב לדבר. מסופר על מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כי כתב ספר על הלכות לשון הרע, אבל לבסוף הלך וגנז אותו, לתמיהת תלמידיו הסביר כי אחרי שהחפץ חיים הוציא ספר הלכות לשון הרע וכבר הורגלו בזה העם, איני רוצה שילמדו בספרים אחרים, כי בספרי מראה אני כמה פנים בהלכה שיש דברים שאפשר אולי להקל בהם יותר, אך מעדיף אני כי העם ימשיך ויתפוס בחומרותיו של החפץ חיים ולא בקולות שלי.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=Id0RfMBNfUQ
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/12Vry9H0dCYe2yw9vaeuixmP1lDGDFT78/
לכל השיעורים בנושא כללי
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/

העלון השבועי https://drive.google.com/drive/folders/1Lde5NtfdTPtAfVOEeIvAcyIDrK3anyZ5?usp=drive_link
יתרו שומע את כל מה שעשה האלוקים למשה ולישראל עמו, והוא מחליט להתגייר. יתרו אומר למשה "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים", נראה שיתרו כבר הספיק לעבור על כל סוגי הפסלים והאלוהיות הקיימות בעולם עד שבא ואומר "עתה ידעתי.." וכך מפרש רש"י שבאמת יתרו עבד כל סוגי האלילים. למה יתרו עבד הכל? משעמם לו? אלא יתרו בתוכו היה איש אמת, הוא רצה לחקור ולבדוק הכל מהיסוד, הוא לא הסתפק בסיסמאות ובסטיגמטיות אלא הלך ובדק הכל, משראה ששום אלוה אין בו ממש, אמר למשה "עתה ידעתי.." כעת נכחתי לדעת כי גדול ה' מכל האלוהים.
מעניין מאוד שיש דמיון מקביל בין אברהם אבינו ליתרו, כי אברהם גם כן בא מבית של עובדי עבודה זרה הדוקים, אביו ציפה ממנו שימשיך את המסורת המשפחתית של מכירת אלילים לכל באי עולם, אבל אברהם משום מה הלך וחקר ובדק עד שגילה כי בכל האלילים הללו ממש, עד הציץ עליו בעל הבירה ורא כי באמת אברהם מבקש לדעת את האמת, עד שנגלה אליו ואמר לו "צודק" אני הוא בעל הבירה. כך גם יתרו.
יתרו היה אחד מיועצי פרעה והיה בעצתו של בלעם של "כל הבן בילוד היאורה תשליכוהו" אבל יתרו הבין כי יש כאן עלילת דם, ומדובר כאן בפשע הסטורי להשליך תינוקות ליאור, ולכן מחליט לתפוס את הרגליים ולברוח. יתרו ידע שהוא לוקח סיכון בבריחתו, ידע גם ידע שכעת הקידום שלו אצל פרעה ייעצר כי הוא לא זורם עם האידיאולגיה הבלעמית, אבל יתרו היה מוכן לוותר על הכל ולא ליפות לתוך בור של שקר. כזה הוא היה אדם שמבקש את האמת. ולכן זכה כי בניו ישבו בלשכת הגזית בבית המקדש, אלו הסנהדרין. משום שהוא היה איש אמת ללא נטייה של נגיעות אישיות, כך זכה כי בניו ישבו בסנהדרין במקום שאין מקום לנגיעות אישיות כי לדון דין אמת לאמיתה של תורה.
המהר"ל מפראג מסביר כי באמת יש הקבלה בין אברהם ליתרו, שניהם נתגיירו אחרי שבדקו ובקשו את האמת. יש להוסיף כי לשניהם נוספה אות אחת על שמם לאחר שבאו לחסות תחת צל השכינה הקדושה. לפני שיתרו רוצה ללכת אומר לו משה "והיית לנו לעינים" כלומר כולם כעת יכולים להסתכל עליך ולקבל חיזוק שאתה באת ממקום גבוה מאוד, כהן מדין לא היה חסר לך מעמד ועושר רב ובכל זאת עזבת הכל כדי להגיע להיות חלק מעם ישראל, זהו לנו לסמל ודוגמא למופת לעם ישראל למשך כל הדורות כולם.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=LuRbkS5tt5M
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1jMyXuiQ1jreIFxrAOHZAhIPWL5q4D8-4/
לכל השיעורים בנושא הלכות פורים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1rrbKxpOaPKBDq0WNV7d1YVRT8a8U47ZA/

סיכום ומראי מקומות לשיעור https://drive.google.com/drive/folders/1Lde5NtfdTPtAfVOEeIvAcyIDrK3anyZ5?usp=drive_link
במגילת אסתר נאמר "לעשות אותם ימי ושמחה" (ט כב). ומכאן דרש רבא בגמרא במסכת מגילה דף ז ע"ב כי סעודת פורים שאכלה בלילה, לא יצא ידי חובה מ"ט "ימי משתה ושמחה" כתיב.
ובבית יוסף ריש סימן תרצ"ה הביא מדברי המרדכי (סימן תשפז) שכתב בשם ראבי"ה שצריך לנהוג בזה כלילי שבת ויומו דומיא דקריאת המגילה, ושהמרדכי תמה עליו.
ובדרכי משה שם הביא ג"כ מתשובת מהר"י ברי"ן דגם בלילה חייב לשמוח. והביאו הרמ"א ג"כ להלכה, שאפילו שמעיקר הדין יוצאים יד"ח בסעודה אחת בלבד, מכל מקום גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה.
ובספר תרומת הדשן סימן ק"י נשאל בשאלה זו על אותם שנוהגים להתחיל הסעודה ביום ונמשכין בה עד הלילה אם יש טעם למנהג זה, והליץ עליהם זכות משום שבי"ד שחרית צריך שיהיו בקריאת המגילה ואח"כ טרודים במצות משלוח מנות ומתנות לאביונים ואין פנאי כ""כ לאכול הסעודה בשמחה ותענוג ולכן קבועה להתחיל מבעוד יום ונמשכין בה עד הערב. וסיים "אף כי ישבתי מנהג זה, מ"מ רבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית".
והרמ"א שם בסעיף ב' פסק כדבריו וכתב: "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום, ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו". עכ"ל.
וכתב השלמי תודה סימן ל' אות ה' דרוב הסעודה אין הכוונה למשך זמן הסעודה, אלא שהמאכלים החשובים יאכלו מבעוד יום, ואח"כ בלילה יכולים לשמוח בד"ת ושירים וכיוצ"ב כמה שירצו אפילו כמה שעות.
וכיום יש כאלו שעדיין אוחזים במנהג זה להתחיל מעט הסעודה ביום ונמשכים עד הלילה, והביא הגרצ"פ פראנק זצ"ל את מה שאמר הקדוש מפשיסחא ז"ל להליץ עליהם שלפי התוס' במסכת ברכות דף ז' ע"א (ד"ה שאלמלי) שזעמו של הקב"ה רגע כמימרא ואם התחיל לקלל באותו רגע אף שנמשך אחר כך עדיין יש כח בקללתו להזיק, כל שכן במידה טובה שהיא מרובה שאם התחיל להתפלל בזמן ונמשך אחר הזמן נחשב שכל התפילה היתה בזמנה, אף בסעודת פורים יש לומר כן. וסיים בזה"ל: "אבל מ"מ למה לנו להיכנס בפרצה דחוקה כזאת, במשעול צר הכרמים, הלא טוב יותר לקיים כל המצוה בזמנה כהלכתה".
וראה עוד להרב מ"ב שהביא דברי האליה רבה בשם השל"ה הק' "המשובח עושה סעודה בשחרית".
ולעניין חיוב אכילת בשר בסעודת פורים,
כתב הרמב"ם בהלכות מגילה פ"ב הט"ו וז"ל: "כיצד חובת סעודה זו, שיאכל "בשר" ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. ושותה "יין" עד שישתכר וירדם בשכרות" עכ"ל.
וכתב המגיד משנה שם שמקור דבריו הוא ממה שאמרו בשאר מקומות "אין שמחה אלא בבשר".
וכן נראה מדברי השו"ע בסימן תרצ"ו סעיף ז' שכתב: "יש מי שאומר שאונן מותר בבשר ויין,

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=GcoOovEJRaY
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/19FIvWoXjYu0Zhfm3KuPHblPxE8u41wQT/
לכל השיעורים בנושא כללי
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/

העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/1XojAXBKOvOsnyq8BCnXeJ4l6ULpwFpSX/view?usp=sharing
בפרשת בשלח עם ישראל מבקש לעבור את ים סוף, ובורא עולם אומר למשה רבינו "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" אבל לא מוזכר קודם לכן שמשה רבינו צעק בכלל? אומר הרב גלינסקי כי עיקר הצעקה היא בלב, וכתוב בזוהר הקדוש כי הצעקה גדולה היא יותר מהתפילה והאנחה, הצעקה בא עמוק עמוק מקירות הלב, למה הרב גלינסקי לא צעק בעת שחיטט לו הרופא בתעלת האוזן?
על הפסוק הזה מובא במדרש את הפסוק בתהלים "צעקו וה' שמע, ומכל צרותם הצילם" ולא מובן מה מיוחד בפסוק זה יותר מהפסוק שמוזכר בתורה עצמה? בשביל זה מביא בספר גן רווה את הגמרא במסכת תענית כי לפעמים הקב"ה לא רוצה לקבל את התפילה של האדם ומביא לו את הישעוה עוד לפני שיתפלל, כמו שהיה מעשה עם שמואל שעשו תענית וקודם שעלה השחר הוריד הקב"ה גשם, אמר שמואל כי דבר זה נעשה לגנאי, שהקב"ה לא רוצה לשמוע תפילצם. אולי נאמר חלילה כי גם אצל משה רבינו כשהשי" אומר לו "מה תצעק אלי" כוונתו בכך שאינו חפץ ורוצה לשמוע את תפילתו? לכן אומר המדרש הדא הוא דכתיב "צעקו וה' שמע.." שהיתה זו צעקה שהקב"ה ודאי שמע אותה, רק כדי לא לעכב את עמ"י אמר הקב"ה למשה כי לא עת עכשיו להתעכב בתפילה. ביאורים נוספים בפירוש המדרש הנ"ל, והאם תמיד כהקב"ה מביא ישועה קודם שיתפלל האדם זה אומר שהוא גנאי, הרי כתוב "טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע"? משמע שזה שבח ולא גנאי? מה כותב ספר חסידים על המלאך הממונה על כל אחד ואחד להביא לו את מה שצריך גם בלי שיתפלל, ומדוע בכל זאת אנו מתפללים? תשובות לכל השאלות הנ"ל ועוד חיזוקים ותובנות נפלאות בשיעור שלפניכם. "שמעו ותחי נפשיכם…"

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=m0uB8Z-Cb3A
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1EHQYKTBV745aWVCjTncGdgkpcxhWt2li/
לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

הגמרא במסכת ברכות לח ע"ב אומרת כי על ירקות שהדרך לאוכלם מבושלים מברך בורא פרי האדמה, ואם אוכלם בעודם חיים מברך שהכל נהיה בדברו. וכן להיפך אם דרכן להיאכל רק חיים מברך האדמה, ואם בישלם מברך שהכל כיון שנגרע בבישול. וכן פסק בשו"ע סימן ר"ב סעיפים יב יג יד וכן בריש סימן ר"ה. מכאן יש ללמוד על כל מיני פירות וירקות שאם אין דרך לאוכלם רק ע"י בישול בלבד, שאם אוכלם כשהם חיים מברך עליהם שהכל נהיה בדברו, ובלבד שראויים קצת לאכילה, אבל אם אינם נאכלים חיים כלל ועיקר ואין טעימים, כמו למשל: תפוחי אדמה חיים, או שעועית וחומוס חיים, אין מברך עליהם כלום כמובא בשו"ע סימן ר"ב סעיף ט"ז. הוא הדין להיפך אם הדרך לאוכלם רק חיים ובישלם, מברך שהכל נהיה בדברו, כמו מלפפון מבושל וכדו', וכן פירות כמו תפוז או קלמנטינה מבושלים שהבישול מגרע אותם ומברך שהכל נהיה בדברו. יש עוד ללמוד לעניין פיסטוקים וקשיו או גרעיני חמנייה שלא עברו תהליך של קלייה מהי ברכתם? וכן אם אוכל בוטנים שאינם קלויים, האם מברך שהכל? בשיעור זה אי"ה תקבלו סדר בענייני הברכות הנ"ל ולגבי המציאות בזמנינו שאולי השתנתה ממה שהיה בזמן חז"ל וגם השתנה בחלק מהדברים ממה שהיה לפני 30 או 50 שנה. שמעו ותחי נפשיכם…

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=mftyBlIgyYc
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1okP0bXD8qWb9Jy4-Y6UG6MfXE70J-os7/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=H8i741BzuJc
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1tFMbBx5yq2-BD0aTZMYSj70E6FVSU35_/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

לימוד מלאכת בורר היא כל חשובה ונחוצה עד כדי כך שהיא אחת מהמלאכות שאם לא למדים אותם כראוי, קרוב לודאי שנכשלים בהם מידי שבת בשבתו כמו שכותב החפץ חיים בהקדמתו להלכות שבת ומציין שם כמה אופנים אדם עלול להיכשל בנקל באיסור מלאכת בורר בשבת מחוסר ידיעת ההלכה.
בגדר מלאכת בורר יש לחקור אם הוא עצם מעשה הוצאת הפסולת מן האוכל, או מה שהוא בעצם גורם לתיקון המאכל ע"י הוצאת הפסולת ממנו. בביה"ל בסימן שי"ט ס"ג מביא מספר ישועות יעקב ששואל מדוע לא נחשב מלאכת בורר כמלאכה שאינה צריכה לגופה אחרי שהוא רק מסלק מעליו את הפסולת שמפריעה לו לאכול, ואין לו שום צורך בפסולת עצמה, כמו שמצינו לגבי הוצאת המת בשבת שאם רוצה להוציאו מביתו בשביל לקברו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה כיון שרק מסלק מעליו את המת ואין לו צורך במעשה ההוצאה עצמה.
הישועות יעקב מניח עיקרון יסודי ובסיסי בכל מלאכת בורר, כי למעשה עיקר המלאכה היא תיקון המאכל ולא עצם מעשה הוצאת הפסולת, ולכן נחשב כצריכה לגופה אחרי רוצה ומעוניין בתיקון המאכל עצמו. בביה"ל מוסיף שה"ה אם מוציא אוכל מתוך אוכל נחשב למלאכה הצריכה לגופה אחרי שמייפה את המאכל השני.
למעשה כבר בראשונים דיברו בעניין מלאכת בורר מה הסיבה שנחשבת כמלאכה הצריכה לגופה, כמו בעל המאור והרמב"ן. העיקרון היסודי שמנחה את כולם הוא מאחר וכך היתה צורת מעשה המלאכה במשכן ע"י הוצאת הפסולת מן האוכל ובכך נעשה תיקון למאכל, לכן נחשב כמלאכה הצריכה לגופה. נחלקו לעניין גוזז שיער או ציפרוניים לצורך תיקון וייפוי אם נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה או לא.
אחרי הבנת גדר מלאכת בורר נוכל להבין מדוע אסור להדיח פירות מעפר שעליהם כמו שכותב השו"ע בסימן שי"ט ס"ט ואילו לעניין הדחת כלים מהלכלוך שעליהם מותר כמו שאומרת הגמרא במסכת שבת דף קי"ח ע"א. מבאר הגאון רבי ניסים קרליץ בספרו חוט שני כי שונה פירות מכלים, פירות טבעם לבוא מלוכלכים בעפר שעליהם, ולכן כל עוד לא הוסר הלכלוך מהם לא ראויים למאכל ולא קיבלו שם אוכל, ואם כן ע"י שמדיח הלכלוך במים הרי שהוא מתקן את הפרי להיות ראוי לאכילה, וכבר למדנו שמלאכת בורר היא מעשה תיקון המאכל. לעומת זאת כל כלי מקבל שם כלי בעת יצירתו, ומה שמתלכלך אחרי כן לא מוריד ממנו את שם הכלי שעליו, שהרי כך היא דרכו להתלכלך מידי פעם, ולכן מה שמדיח אותו במים לא גורם לכך שמתקן את הכלי עושה יותר עליו שם כלי, ולכן אין איסור בהדחת המים.
דברים נוספים תלמדו דרך שיעור זה להבין מה המשמעות ומה הנפק"מ להלכה בכך שמלאכת בורר הוא למעשה תיקון המאכל בלבד ולא יותר מזה. שמעו ותחי נפשיכם….

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=GJybga1R3fY
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/13A48oLVrmnqQTSX4OCehk3DwBRzeBMCO/
לכל השיעורים בנושא כללי
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/

העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/13jEIlzlkerDCn1xSU0tV0XmkeibtTERl/view?usp=drive_link
הערב הזה ד' שבט תשפ"ו מלאו 42 שנים מאז הסתלקותו של מאור ישראל חסידא קדישא ופרישא רבי ישראל אבוחצירא זצוקלל"ה ה"בבא סאלי" כשהוא בן צ"ד שנים. מגיל 6 שנים כיסו את עיניו בגלימה כשיצאו עמו לרחוב כדי לשמור על טהרת העיניים שלו, וכבר מילדותו היה מרבה בתעניות וסיגופים והיה פורש מכל ענייני העוה"ז. כבר בהיות בן 16 שנים נתמנה להיות ריש מתיבתא בישיבת "אביר יעקב" במרוקו, ולאחר תקופה אף החל לכהן כראש הישיבה שעל פיו ישק כל דבר. בגיל 30 לאחר הירצחו של אחיו רבי דוד הי"ד נבחר לכהן כרב, דיין ומו"צ למחוז כולו והמשיך לכהן בתפקיד זה שנים רבות. אבל להיותו בעל מופת פלאי החלו להכיר רק בגיל זה שנעשה לרועה של בני העדה כולה. בתקופה זו המקווה בבודניב נתפס בידי הצבא הצרפתי ולא היה אפשר לגשת אליו כלל ועיקר, מקווה חילופי שהיה לקהילה היה מוזנח ולא ראוי לשימוש. בבא סאלי פסק שאי אפשר להתפשר על טהרת ישראל והורה מיד לבנות מקוה חדש ומהודר. לאחר חודשיים של עבודה מאסיבית המקווה היה מוכן, אלא שהיה זה בחודש תמוז שבו אין הגשמים מצויים, בבא סאלי אסף את כל רבני הישיבה ותלמידיה לחצר ונשא עיניים למרום והתפלל לגשם, דקות ספורות לאחר תפילתו החלו עננים להגיע וגם עז ניתך ארצה ומילא את המקווה, היה זה נס גלוי לכולם וכל בני הקהילה שמחו שזכו למנהיג בעל כוחות עצומים וגדולים. אך שמחה זו היתה קצרה כי המרזב שהונח בקצה התעלה לפי שיטת הבית יהודה (וי"א לפי הנודע ביהודה) פוסל את המקוה, כמה מרבני המקום ניסו לשכנע את בבא סאלי שבשעת הדחק כזו אפשר להקל ולא צריך לחוש לדעת יחיד, ועוד שזה סימן מפורש משמים שהמקוה כשר. אך בבא סאלי נותר איתן בדעתו שעל המקוה להיות כשר לפי כל הדיעות והורה לרוקן את כל מי הגשמים ולבנות מחדש מרזב עץ כשר ללא כל פקפוק. לאחר שהפועלים סיימו את התיקון יצא הבבא סאלי שוב אל החצר ונשא עינו למרום ואמר: עשינו כהוראתך בעל הבית יהודה, עתה מבקשים מבורא עולם שבזכות הצדיק ירדו גשמים וימלאו את המקווה. ושוב החלו גשמי ברכה לרדת ולמלא את המקווה במים. זהו המופת הראשון למעשה שנעשה לעיני כולם ובו נודע הבבא סאלי לבעל מופת גדול. ומיני אז סיפורי מופת לאלפים ולרבבות, עד שהרופאים בעצמם היו אומרים כי כל האיבחון הרפאוי שהם נותנים הוא נכון ו תקף עד בבא סאלי, כשבבא סאלי החליט אחרת, האיבחון לא תקף. כשהגיע לארץ ישראל היתה כאן שמחה גדולה ועצומה בקרב הארץ, כל בני המלאכה סגרו את מלאכתם ביום זה, לחצו על בבא סאלי שיקח על עצמו את משרת הראשון לציון אבל הוא לא רצה וברח מזה ככל שיכל, כשהלחץ גבר, ברח שוב לחו"ל, לאחר מכן חזר שוב לארץ ישראל וכבר הבינו כי לא

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=DkF7w2rusoI
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1xZ0mUpAlu4SyhdLb1vMqEFVswnYNnVhA/
לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

הגמרא במסכת ברכות דף לח ע"א אומרת – 'אמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכינן עילויה שהכל נהיה בדברו, מאי טעמא זיעה בעלמא הוא'.

וכתבו התוספות (ד"ה האי) וכן משקין מכל שאר מיני פירות בר מתירוש ויצהר [יין ושמן זית], ע"כ. ורצונם לומר שמכיון שהתורה החשיבה "תירוש ויצהר" ממילא הגפן והזיתים עיקר הפרי הוא המשקה היוצא מהם, ולכן על היין מברך הגפן ועל השמן זית מברך בורא פרי העץ.

ומה שאמרה התורה "זית שמן ודבש" אין הכוונה שגם התמרים עיקרם בשביל הדבש, אלא ארץ ישראל משתבחת בתמרים הנוטף מהם דבש. אבל דבש עצמו זיעה בעלמא הוא וברכתו שהכל.

ונחלקו הראשונים האם כל זה מדובר דוקא בסתם פירות שסחטן לעשות מהם משקה, אבל פירות שרובן הולכים לסחיטה מברכין עליהם בורא פרי העץ, או בכל אופן שסחט המשקה מהפרי מברך שהכל.

דעת הרשב"א (שם ד"ה דבש) שפריות שרובן הולכים לסחיטה מברך עליהם בורא פרי העץ, ודעת הרא"ש (פ"ו סימן יח) שגם בזה מברך על המשקה שהכל נהיה בדברו.

ומרן השו"ע בסימן רה סעיף ג הכריע למעשה לברך שהכל, וכתבו האחרונים שהוא משום שיש כאן ספק ברכות להקל, אבל בדיעבד אם בירך בורא פרי העץ יצא ידי חובה.

ואם בישל הפרי במים גם בזה נחלקו הרשב"א והרא"ש, דלדעת הרשב"א מברך שהכל ואינו דומה למי השלקות שמברך עליהם כברכתם משום שמי שלקות הדרך היא לאכול אותם ירקות רק בבישול, מה שאין כן פירות. אבל דעת הרא"ש שאם בישל הפרי במים אפילו שאין דרך לאכולו בבישול, מברך על מימיו בורא פרי העץ כיון שע"י הבישול יוצא כל הפרי לבחוץ ונחשב כאילו אוכל הפרי עצמו, אבל כשסוחט הפרי לא מוציא רק המים שבו, וזה לא הוי רק כזיעה בעלמא.

ובשו"ע סימן ר"ב סעיף י' הביא בסתם כדעת הרשב"א לברך שהכל, וכתב שלדעת הרא"ש מברך העץ, וקיימא לן סתם ויש הלכה כסתם, ולכן פירות שנתבשלו במים, מברך על המים שלהם שהכל נהיה בדברו. והוא הדין לפירות ששראן במשך כ"ד שעות במים או שכבשן בחומץ או מלח.

אולם בדברים שהדרך לאכול אותם רק ע"י בישול, מברך על מימיהם כברכת אותו הפרי, ולכן אותם ירקות ששלקן במים מברך על מים שלהם בורא פרי האדמה אפילו שאין בהם רק טעם הירק בלבד כמו שפסק מרן השו"ע בסימן רה סעיף ב.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=-B3fYolUWpQ
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1piBQNXFz1kCxJV7hOLyTFSnkgxYFDqMC/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

בגמרא מסכת שבת ומסכת ביצה מבואר שאסור להגיס [פירוש: לערבב את התבשיל] את התבשיל בשבת אם הוא תבשיל שלא נתבשל כל צרכו. ופירש רש"י שהוא משום איסור "מבשל". ובגמרא מוכח שהוא איסור דאורייתא. עוד מוכח בגמ במס' שבת שאיסור מגיס הוא גם כשהקדרה אינה מונחת ע"ג האש. אלא שיש לחקור מה פועלת ההגסה בתבשיל עד כדי כך שעובר על איסור מבשל מהתורה? ברמב"ן רשב"א ורא"ש כתוב להדיא שאיסור ההגסה הוא משום "קירוב הבישול", כלומר שההגסה מזרזת את הבישול להתבשל מהר יותר. וכן כתב המ"ב בסימן שי"ח. אולם הריטב"א במס' שבועות נראה שהוא מסופק בדבר זה אם קירוב בישול בשבת אסור. למעשה יש כמה מקומות שמוכח בשו"ע להדיא שקירוב הבישול הוא בכלל מלאכת מבשל האסור מהתורה. וכל זה נכון ויפה לאותם שיטות שאיסור ההגסה מהתורה הוא דוקא בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אבל לשיטת הכל בו והגהות מיימונית בדעת הרמב"ם שאיסור הגסה מהתורה הוא גם בתבשיל שנתבשל כל צרכו יש להבין מה פועלת ההגסה בבישול, הרי קי"ל שאין בישול אחר בישול וא"כ מה כבר עושה ההגסה בדבר שכבר נתבשל מכבר? כן תמה בשער הציון ס"ס שי"ח ס"ק קמח. היה ניתן לומר בפשטות שכל דבריהם של הכל בו והגה"מ הוא רק לומר שאיסור הגסה בתבשיל שנתבשל כ"צ הוא מדרבנן, כפי שמצינו בביאור דברי המחמירים בהגסה זו מטעם שגזר חכמים שמא יגיס בתבשיל שלא נתבשל כ"צ, כמו שכתב התפארת שמואל על הרא"ש בפ' כירה, ובשכ"כ פ"א הע' פו הרחיב יותר כי רק בהגסה שייך שבני אדם יטעו לומר שכשם שמותר להגיס במבושל כ"צ כן מותר גם באינו מבושל כ"צ, למעט הוזזת הקדרה ממקום שהאש נמוך למקום שהאש גבוה שבני אדם ודאי זהירים ויודעים להבחין שאסור ליתן קדרה שאינה מבושלת כ"צ ע"ג אש אחרת גבוהה יותר. טעם נוסף לאיסור דרבנן כתב בשו"ת אבני נזר ובמאמר מרדכי שהוא משום "מיחזי כמבשל", אם כן יש מקום ליישב שגם אותם ראשונים אסרו זאת רק מדרבנן. אלא שבכל בו להדיא כתוב שאיסור הגסה בתבשיל המבושל כ"צ הוא מדאורייתא. וכן נראה מהגה"מ באופן שביאר דברי הרמב"ם. בחוט שני פרק כט מחדש דבר נוסף, שאיסור הגסה הוא גם משום "השבחת התבשיל" ולפי דבריו יוצא שגם בתבשיל המבושל כ"צ אם סוף סוף ההגסה משביחה את התבשיל הדבר אסור מהתורה, ולפ"ז מיישב שיטת הכל בו הנ"ל שאסר הגסה במבושל כל צרכו.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=d7cNEI-IAW8
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1ogLbOuhzw0BUpvpEA3g8XtaxOgjNhlUe/
לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/19YTPPRXrg4jB64RrXKZWLjOP-JpYb1Hd/view?usp=sharing
התורה מתארת לנו את כל המהלך בו מתבקש משה רבינו ע"ה על ידי הקב"ה לילך לפרעה ולבקש ממנו שיוציא את עם ישראל ממצרים, משה קצת חושש אך לבסוף נשמע אל דבר ה' והולך לפרעה בתקווה שקץ כל הסבל והעינוי של עם ישראל הגיע לקיצו, ומעתה יתחיל תהליך שך גאולה, אך משה רואה כי בשטח ביאתו לפרעה רק גורמת צרות גדולות יותר לעם ישראל עד שפרעה מכביד את העבודה על האנשים בצורה יותר מסיבית ותקיפה, חלק מהעם שפוגש במשה ואהרון זועם עליו וגוער בו כי רק בגללם פרעה הכביד עליהם את העבודה, והם רק עושים נזק גדול יותר לעם. איזה ייאוש, איזה רגשות אשמה נוראים יש למשה רבינו שמרגיש שהוא זה שגרם לכל הכאוס הזה, משה לא יכול היה לשאת על עצמו את רגשות האשמה ולכן פונה ומדבר לה' בדרך לא שגרתית ושואל "למה הרעותה לעם הזה" משה למעשה מתלונן. אומר המדרש כי באותה שהתלונן משה, ביקשה מידת הדין לפגוע במשה רבינו על כך שמתלונן ורק לאחר שנבדק היטב ונמצא שעשה כן רק בגלל שכאב לו כאבם של אחיו היהודים, לא פגעה בו. אבל בכל זאת נענש משה רבינו בכך שהקב"ה כבר כעת מבשר לו כי לא יזכה לראות במיתת המלכים שבארץ כנען, כלומר כבר מעכשיו הקב"ה מגלה לו כי הוא לא ייכנס לארץ ישראל. בתחילת הפרשה כתוב "וידבר אלוקים אל משה" אומר רש"י שהשי"ת דיבר עמו משפט קשה רק בגלל שהתלונן ואמר "למה הרעותה" אחרי שאברהם ויצחק למרות שהבטיח להם השי"ת הבטחות וקיבלו הכל הפוך ממה שהובטח להם, לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה, ואילו משה מהרהר אחר מידותיו של הקב"ה.
אז מה באמת מצפים מאיתנו? וכי זה קל לחוות כאלו דברים לא נעימים ולשתוק? התורה מגלה לנו כיצד היה משה צריך להסתכל על הדברים במה שאמר לו הקב"ה שאליו הוא נגלה בשם הוי"ה אפילו מה שלא זכו לו האבות הקדושים, כלומר אם היית עושה חשבון לרגע ורואה את הייחס שאתה קיבלת לעומת האבות הראשונים היית יודע להעריך את מה שקיבלת ולהבין שגם מה שנראה לך כעת לא צודק הוא רק משום שחסר אצלך באמונה ובבטחון, הקב"ה אומר לו "אני ה'" מבאר רש"י שכאן אמר לו הקב"ה כי אני ה' נאמן לשלם שכר למתהלכים לפניי בתמים, "וגם אני ראיתי את נאקת בני ישראל" אומר הקב"ה וכי סבור אתה שרק אתה חש בצערם של ישראל ואני לא, הרי אני אבא ואתה סה"כ אח, מי דואג יותר לילד, האבא שלו או אחיו? כלומר - התלונה לא מועילה אף פעם לאדם להשיג תוצאות חיוביות כלפי השי"ת, התלונה פירושה "כפיות טובה", אדם שמתלונן זה אומר שאינו מעריך מספיק את מה שקיבל וסבור שצריך לקבל יותר מכך. התורה בכל משך הדרך הקפידה מאוד על המתלוננים עד שאפילו חלק מחורבן ביהמ"ק נגרם מתלונתם של עם ישראל על ארץ ישראל, שאמר

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=q0NGNtESeGQ
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1A34-JUymg0h3Iro1JYnAGuuDIHACRspA/
לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

על השוקולד נוהגים לברך 'שהכל' האם זה באמת נכון לפי ההלכה? מרן השו"ע בסימן ר"ג סעיף ז' כותב שעל בשמים כתושים שמרקחים אותם בדבש מברך כברכת הבשמים ולא 'שהכל', ובתרומת הדשן סימן כ"ד ביאר את הטעם לכך משום שעיקר הדרך באכילת בשמים אלו הוא ע"י כתישה וריסוק, אם כן כל דבר שנוטעים אותו על דעת לאכול אותו מרוסק, ברכתו כברכת אותו הפרי, אז למה על שוקולד לא מברכים בורא פרי העץ? הרי אין דרך לאכול פולי קקאו כמות שהם, וגם הם לא ראויים לכך, רק על ידי שמרסקים אותם עושים מהם שוקולד ונאכלים בתוספת סוכר, אם כן היה צריך לברך העץ?
מי שעורר שאלה עצומה זו הוא הרב שלמה זלמן אוייערבך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא אות ב', והסכים עמו הרב אלישיב זצ"ל שלפי כללי ההלכה היה צריך לברך על השוקולד העץ.
אולם רבים מהפוסקים בקשו ליישב טעם למנהג זה, כמו למשל הרב וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי חלק ז שביאר כי אבקת הקקאו היא מרה ולא ראויה לאכילה רק ע"י סוכר לכן נהגו לברך שהכל. וכן הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל רצה לחדש כי עץ הקקאו משום שהוא בעיקרו עץ סרק אי אפשר ליתן על פולי הקקאו שם פרי לכן מברך על השוקולד שהכל. יש שרצו לדמות את השוקולד לסוכר, כמו שסוכר נעשה מסלק או קני סוכר שמגדלים אותם רק לסוכר ובכל זאת מברכים עליהם שהכל כמו שכתב בביה"ל בסימן ר"ב סט"ו ד"ה ועל הסוכר, והטעם הוא משום שנעשה בסוכר שינוי גדול ומהותי ואין ניכר מאיזה פרי הוא בא, כך יש לומר על השוקולד שנעשה בו שינוי גדול ומהותי עד שאין ניכר מאיזה פרי הוא בא, וגם שנתשנה שמו מפולי קקאו לשוקולד, ואולי גם נשתנה בטעמו, ולכן מברכים עליו שהכל.
אבל בספר שערי ברכה עמוד תרצ"ג הערה 699 האריך להביא את כל תהליך תעשיית השוקולד מתחילת הקיטוף עד עשייתו להיות שוקולד, ולפי המבואר שם יש טעם נכון ואמיתי על פי ההלכה להבין למה נהגו לברך על השוקולד שהכל. בשיעור זה אי"ה תחכימו ותדעו את כל הטעמים והסיבות לכך, שמעו ותחי נפשיכם….

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=M1N6qKfo174
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1ORJG46xm2M7pB2zYTieg8xtp_xDPVxvu/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=MLgtc8VcR7I
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1T1yqughkq3QjAqCeWhOvig1VIc73954m/
לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

פותחים את חומש שמות בפסוק "ואלה שמות בני ישראל" אומר המדרש שהתורה באה לשבח את עמ"י שלא שינו את שמם במצרים, על אף התרבות המצרית ורוח התקופה הפרעונית, בני ישראל שומרים על שמותיהם כפי שקיבלו מאבותיהם, ראובן, שמעון, לוי, יהודה, וכן הלאה. מה הדהים כל כך את מרן החיד"א כששהה בעיר ליוורונו שבאיטליה ושמע שמעלים לתורה מתפללים עם שמות של גויים, אבל בבית העלמין כל השמות היו יהודיים?
חוץ מכך שעמ"י שמר על שמותיו, שמר גם כן על הלבוש שהיה רגיל בו, ועל השפה בה היה רגיל לדבר עוד מבית אבא. כמו כן לא היו מדברים אחד על השני לשון הרע ורכילות, ולא נמצא בהם נואף או נואפת, אלא כולם היו גדורים בעריות, כולם קדושים כולם טהורים.
על כך התורה מעידה במה שאומרת "את יעקב איש וביתו באו" שכל אחד בא עם אשתו וילדיו ולא נמצאו ביניהם ממזרים או מצרים ומצריות. המהראי"ל מצינץ זיע"א מסביר נפלא כי גם הנס שהיה בילודה של האמהות היהודיות שכל אחת ילדה ששה בכרס אחד, בא כעדות מהבורא שכל הילדים באו בקדושה וטהרה ולא בעבירה, שהרי במסכת עבודה כתוב שלפי ההנהגה האימתית היה צריך שמי שבא חלילה על אשת חבירו שלא תתעבר ממנו, אלא עולם כמנהגו ונוג וטפשים שקלקלו עתידים ליתן את הדין. אבל גם כשעולם כמנהגו לא נוהג היינו רק ילד אחד כדרך הטבע, אבל לא ייעה להם נס מעל הטבע לילד 6 בכרס אחד, ואם נעשה נס זה מעיד כי העיבור היה בכשרות ובטהרה.
רמז נפלא יש בתחילת הפרשה "ואלה שמות" ר"ת ו'חייב א'דם ל'השלים ה'פרשיות ש'ניים מ'קרא ו'אחד ת'רגום. ליתן תזכורת לאדם על חיוב קריאת שניים מקרא ואחד תרגום כמובא בשו"ע או"ח סימן רפ"ה. מה הטעם שרמז זה בא רק בתחילת חומש שמות ולא קודם לכן? כל כך תקבלו 3 תשובות נפלאות בשיעור שלפניכם. שמעו ותחי נפשיכם…

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=HR8O39PbWmg
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1rO6-_oGQ4kRy4TW7g1QfU4JYavoD-gso/
לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

נחלקו הראשונים מהי הברכה שיש לברך על פרי שהתרסק ואיננו עומד כפי שהיה בתחילה, האם ירדה ברכתו לשהכל או שעדיין נשאר בברכת אותו הפרי. שיטת רש"י ותרומת הדשן לנגד שיטת הרמב"ם סוברת שאם הפרי נתרסק לגמרי עד שלא נשאר ממנו תואר וצורת הפרי, ברכתו 'שהכל', לעומת זאת מהרמב"ם מוכח שעדיין מברך עליו כברכתו הראויה לו, השו"ע פסק כהרמב"ם, והרמ"א חשש לתרומת הדשן לברך שהכל על פירות שנימוחו ונתרסקו לגמרי עד שלא ניכר מאיזה פרי הם באים. מכאן נוצרה מחלוקת גדולה בין פוסקי הזמן בעניין הברכה על מאכלים וחטיפים שונים שהיו בעברם פרי רגיל ועברו תהליך של ריסוק או בישול או אפייה וכדו', לפניכם טעימה קטנה של חלק גדול ממיני המאכלים תוך הבאת שיטת הפוסקים מהי הברכה הראויה להם. כאן תלמדו ראשית את יסוד המחלוקת ועל מה היא יושבת, ואפילו אולי לפי זה תוכלו לבחון בעצמיכם סוגי מאכלים שונים, מהי הברכה עליהם לפי הכללי יסוד שלמדתם עד כה. שמעו ותחי נפשיכם….

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=p1_v9QabmEU
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1pkbCjsIRfhSGlvasG-zYAVSGTI2qYs5F/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

בשו"ע סימן שי"ח סעיף ה כותב מביא בשם "יש מי שאומר" את דעת היראים שאוסר בישול אחר אפייה וצלייה אפילו בכלי שני, ומסיים "ויש מתירים". מה כוונתו במה שאמר "ויש מתירים" האם להתיר בישול אחר אפייה וצלייה לגמרי? או רק להתיר בישול אחר אפייה וצלייה בכלי שני, אבל בכלי ראשון אסור? מה הן ג' הקושיות החזקות על הרמ"א בביאורו את דברי השו"ע? והאם לדעת המתירים בישול אחר אפייה וצלייה, הוא הדין שיהיה מותר צלייה ואפייה אחר בישול? או שיש הבדל? בשיעור זה תקבלו את היסודות ואת ההוכחות של כל אחת מהשיטות והתשובות שענו עליהם הפוסקים האחרים. "שמעו ותחי נפשיכם...

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=p1_v9QabmEU
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1TqC9E__J9E1tr9cZJ3X8rG36HDm7bYCj/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

בשו"ע סימן שי"ח סעיף ה כותב מביא בשם "יש מי שאומר" את דעת היראים שאוסר בישול אחר אפייה וצלייה אפילו בכלי שני, ומסיים "ויש מתירים". מה כוונתו במה שאמר "ויש מתירים" האם להתיר בישול אחר אפייה וצלייה לגמרי? או רק להתיר בישול אחר אפייה וצלייה בכלי שני, אבל בכלי ראשון אסור? מה הן ג' הקושיות החזקות על הרמ"א בביאורו את דברי השו"ע? והאם לדעת המתירים בישול אחר אפייה וצלייה, הוא הדין שיהיה מותר צלייה ואפייה אחר בישול? או שיש הבדל? בשיעור זה תקבלו את היסודות ואת ההוכחות של כל אחת מהשיטות והתשובות שענו עליהם הפוסקים האחרים. "שמעו ותחי נפשיכם...

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=Lm7FSlC84Kk
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1hDSlZLmO0rxRvU7iNn1ZXcBTnxCT_RhW/
לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/1ybZtjOIb2x2LXn8w4ntIplb_Txz1IaWC/view?usp=drive_link
פרשת ויחי היא ייחודית לגמרי מבין שאר פרשיות התורה, ייחודית בכך שהיא פרשה סתומה, אבל לא סתם פרשה סתומה כמו פרשת ויצא ועוד פרשיות שבספר תורה שהם סתומות בכך שיש מילים בתחילת שורה ומילים בסוף שורה ורווח נקי באמצע ונקראות סתומות על שם שנסתתמו משני הצדדים. אלא פרשת ויחי היא סתומה לגמרי בלא שום רווח ואפילו לא הקטן ביותר בין סוף פרשת ויגש לפרשת ויחי כמו שניתן לראות בספר תורה.
המדרש, הזוהר, ורש"י עומדים על כך לבאר מה העניין שפרשה זו סתומה ביותר? וגם מלמדים אותנו מה בעצם הקשר האמיתי שיש בין הפסוקים שבסוף פרשת ויגש לבין הפסוק שבתחילת פרשת ויחי. בשיעור זה נלמד מה למעשה גרם לבני ישראל להיות משועבדים פיזית לפרעה במצרים? מה כל כך גרוע בלהתיישב ולהיאחז חזק מדי בחוץ לארץ? מה השפעת סילוקו של הצדיק על בני אותו הדור? ומה היה נורא כל כך במה שביקש יעקב לגלות את הקץ לבניו עד שנסתלקה ממנו השכינה? שמעו ותחי נפשיכם….

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=A_LZh3_3TMM
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1CMpbA_NkIPAp3x8swmoqLLebAhIOPOda/
לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

בשו"ע סימן ר"ב כותב שעל פירות האילן מברך בורא פרי העץ, חוץ מן היין שמברך עליו בורא פרי הגפן, הסיבה שנשתנה נוסח ברכת היין משאר פירות ומשקים משום שהוא סועד את הלב ומשמח בני אדם, אבל למה נוהגים לברך על מיץ ענבים בורא פרי הגפן אם הוא לא סועד את הלב ולא משמח? מה קורה בזמנינו ביקבים הגדולים עם הכנסת חומר הביסולפיט? האם מציצת המשקה מהפרי נחשבת כשתיה או כאכילה? מה מברכים על קוניאק? כמה מים אפשר לערב ביין או במיץ ענבים ועדיין יברך עליו בורא פרי הגפן? למה יש מקפידים לקנות מיץ ענבים 100% טבעי? פירות מרים, חמוצים, בוסר, מה ברכתם? פירות מיובשים שמזריקים להם חומרי טעם צבע וריח, מה ברכתם? סדר בראש בהלכות ברכת הפירות והיין, "שמעו ותחי נפשיכם".

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=8ZLSBkqjCe8
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1jYYJxTEF8j7saRqi8ZXStJjll3tQNOAw/
לכל השיעורים בנושא כללי
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/

העלון השבועי עם סיכום השיעור
https://drive.google.com/file/d/1VG6sTIkbZSG6hXdXGGZKH5xKFy64SdPK/view?usp=drive_link
בפרשת ויגש יהודה הרביעי שבאחים ניגש וניצב מול יוסף ומדבר איתו דיבורים קשים. ג' איומים מאיים יהודה על יוסף אם לא יחזיר את בנימין אחיו הקטן. מה באמת הסוד של יוסף הצדיק שעושה את כל העלילה הזו להשאיר אצלו את בנימין? מה ראה בבנימין יותר משאר האחים? לפניכם סיפור העלילה לפי מדרשי חז"ל בו תלמדו מה גרם ליוסף לעשות את כל המהלך הזה, ומדוע לא חש כל כך לצערו של אביו יעקב אבינו? מה גרם ליהודה לחזור בו ממה שחרץ את הדין בעצמו כי ביד מי שימצא הגביע יומת ושאר האחים יהיו לעבדים? למה השיכור הזהיר את בני החבורה שלא ישתו יותר ערק? "שמעו ותחי נפשיכם"

#פרשת_ויגש #יוסף_הצדיק #יהודה #בנימין #הגביע #מדרשי_חזל #פרשת_השבוע #תורה #חומש_בראשית #שיעור_תורה
#דרשה #עומק_המקרא #מוסר_השכל #תשובה #אחריות #ערבות #אחווה #יעקב_אבינו #סיפור_התורה

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=_DMhrhwkRoM
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/13EkSDP8wRtv1QmM7ZXzpnk58_TPyq_vY/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

מלאכת בישול בשבת אסורה מהתורה לפי שהיא חלק מהמלאכות שנעשו במשכן, האם יש הקבלה בין איסור בישול בשבת לבין איסור בישול בשר בחלב? טיגון ועישון בבשר בחלב יש דיעות בראשונים שאיסורה רק מדרבנן, האם ניתן מכאן ללמוד גם לעניין איסור בישול בשבת? ניתן לחלק ולומר כי גדר איסור בישול בשבת הוא משום "תיקון המאכל" וזוהי מהות המלאכה שנאסרה שלא להביא את המאכל לתיקון דרך בישול, ממילא כל דבר שיביא את המאכל לתיקונו בצורת בישול כזו או אחרת עדיין איסורו יהיה מהתורה, לכן גם עישון וטיגון המביאים את המאכל לידי תיקונו יאסרו משום בישול מדאורייתא. לעומת זאת גדר איסור בישול בשר בחלב הוא "הנחת הקדרה על האש" שכך הוא צורת בישול הרגילה, ולאו דוקא תיקון המאכל, ממילא כל מה שאינו בצורה כזו של דרך הבישול הרגילה כגון שמבשל דרך עישון או טיגון לא יהיה אסור מהתורה רק מדרבנן. בהדלקת נר חנוכה שיש בו תערובת בשר בחלב י"א שאיסור הבישול שבו הוא רק מדרבנן, כיון שהבשר והחלב כבר מבושלים כרגע בפני עצמם ואפילו שמבשלם כעת יחד הלא קיימא לן דאין בישול אחר בישול, אולם יש אומרים שאפילו שכל אחד בפני עצמו כבר מבושל, כעת שמבשלם שוב יחד הדבר נאסר משום איסור בישול בשר בחלב יחד.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=yNIJHVTV1rw
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1Qdq4EQF512snHg6440gVQ9F4sDhRG35y/
לכל השיעורים בנושא הלכות חנוכה
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/16Fzg8XVDQe_CESIE5MyRYCDJipQo5b0d/

מראי מקומות וסיכום השיעור
https://drive.google.com/file/d/18z_-GekMzPl-hleRXzqdR8m86CYh3c2C/view?usp=drive_link
לא כמו שמנים ופתילות של שבת קודש שחלקם אסורים וחלקם מותרים כמבואר במשניות פרק במה מדליקין ובמה אין מדליקין שאנו מנגנים בכל ערב שבת קודש אחר תפילת מנחה. לגבי נרות חנוכה כל השמנים והפתילות כשרים להדלקה. אבל יש אופנים שאין כאן לא פתילה ולא שמן, כמו לדוגמא מה הדין להדליק נר חנוכה בפנס חשמלי? או מה הדין להדליק נר חנוכה במצית של אש? האם מותר לחייל להשתמש בשמן רובים כדי להדליק בו נר חנוכה או שיש בזה איסור גזל? חכמינו ז"ל קבעו הלכה "כבתה אין זקוק לה" פירוש: שאינו צריך להדליק שוב. האם יש עניין בכל זאת להדליק שוב? ומה הדין אם כבה לו הנר בעודו עסוק בהדלקת שאר נרות ההידור? הדליק במקום שמצוי בו רוח וכבה הנר, צריך לחזור להדליק? בברכה או בלי ברכה? מה הדין להדליק נר חנוכה באקווריום מזכוכית עם פתח בצד? סוגי שמנים המותרים והפסולים.. כוסיות מזכוכית שאינם יכולים לעמוד בפני עצמם, נחשבים "כלי"? מה מעלתן של כוסיות זכוכית? כל זאת ועוד בשיעור שלפניכם, "שמעו ותחי נפשיכם.."
#חנוכה
#נרותחנוכה
#הדלקתנרות
#הלכה
#הלכהלמעשה
#שיעורתורה
#דיניחנוכה
#פרסומיהנס
#כבתהאינזקוקלה
#הידורמצוה
#שמניםופתילות
#ברכות
#שאלותבהלכה
#חיילים
#צבא
#גזל
#שמןזית
#פתילות
#חנוכיה
#ביתיהודי

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=vN6KhUapoMM
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1408LNCy_959-QWZNw2iDMHqg6b1b_08K/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

העלון השבועי סיכום השיעור https://drive.google.com/file/d/18z_-GekMzPl-hleRXzqdR8m86CYh3c2C/view?usp=drive_link
פרשת מקץ לפי רוב השנים נופלת תמיד בחג חנוכה, במדרש מביאים את הפסוק באיוב "קץ שם לחושך" - שהשי"ת נתן זמן וקץ לכך שיוסף ישהה בבור בתוך החושך והאפילה. "החושך" זו תרבות יוון, כמו שאומר המדרש על הפסוק "והארץ היתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום" תוהו - זו מלכות בבל. ובהו - זוהי מלכות מדי. וחושך - זוהי מלכות יוון שמחשיכה עיניהם של ישראל מלקיים תורה ומצוות. תרבות יוון שונה משאר האומות שבאו על ישראל בכח הזרוע בלבד, תרבות יוון נותנת אלטרנטיבה ליהדות, חכמה יוונית - כנגד חכמת התורה. פיתוח הגוף -כנגד עבודת בית המקדש. היוונים הצליחו להחשיך עיניהם של חלקים גדולים מהעם היהודי. רבי שלמה אבן גבירול כותב בפיוטו - "אל ישיאך חכמה יוונית שפרח לה, ופרי אין" כלומר שהחכמה היוונית נראית יפה ונוצצת רק כלפי חוץ כמו פרח, אבל אין לה פרי אין לו תוך פנימי ועמוק. תרבות יוון נותנת לאדם תעסוקה רק למשך 70 80 שנה ולא יותר, כיוון שאינה עוסקת בחיי הנצח ובחיי רוחניים של הנשמה, אלא רק בחיצוניות ויופי בלבד. הפסוק הראשון בפרשה מערבב בין מקץ שנותיו של יוסף בבור לבין החלום של פרעה, האם זה אקראי? מסביר הבית הלוי שהתורה באה ללמד אותנו כי יוסף לא יצא מן הבור בגלל שפרעה חלם חלום ובסוף יוסף פתר לו אותו, כי אם להיפך, בגלל שתמו ימי שנותיו של יוסף בבור, "מקץ שנתיים ימים" לכן סובבה ההשגחה העליונה שפרעה יחלום חלום ובכך יסובב הדבר להביא את יוסף שיפתור החלום ע"מ להוציאו מן הבור. אנחנו רואים כן בעה"ז הכל הפוך מהמציאות האלוקית הכללית, בשיעור זה תשמעו סיפור מלא אירוניה על אשה יהודיה שלא ידעה לקרוא עיתון בפולנית ולכן החזיקה אותו הפוך, וחשבה שהאוניה שבתמונה של העיתון הולכת לטבוע עמוק בלב ים, אבל חברתה הראתה לה כי אם הופכים את העיתון אז רואים שהאניה דוקא שטה בלב ים להנאתה. לפעמים כאן בעה"ז אנחנו מחזיקים את העיתון הפוך וחושבים שאנחנו מבינים דבר או שניים, ולכן נראה לנו לפעמים שיש רע וחורבן וחושך, אבל אם רק נדע לקרוא את העיתון נכון נבין שכל התמונה היא מקרינה טוב, תקומה, עידוד, חיזוק, אור ועוצמה. מה למד הרב גדליה אייזמן מהדלקת פך השמן ביום הראשון של חנוכה? מתי האדם צריך דוקא להתנהג כמו "בהמה" ולא כמו "אדם"? מהו ביטחון אמיתי? איך יודעים שיוסף היה באמת בעל ביטחון גבוה בהשי"ת? איך מצליחים לקדם פעולות מהכח אל הפועל? כיצד למדים להשיג מטרות ולדבוק בהם בכל מחיר? כל זאת ועוד בשיעור שלפניכם "שמעו ותחי נפשיכם #פרשת_מקץ #חנוכה #קץ_שם_לחושך #יוסף_הצדיק #חלום_פרעה #בית_הלוי #מדרש #השגחה_פרטית #ביטחון #אמונה #אור_בחושך #תרבות_יוון #

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=vN6KhUapoMM
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/12LAd5yalbmoWaiSx2zImFtwfKphJ09J8/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

פרשת מקץ לפי רוב השנים נופלת תמיד בחג חנוכה, במדרש מביאים את הפסוק באיוב "קץ שם לחושך" - שהשי"ת נתן זמן וקץ לכך שיוסף ישהה בבור בתוך החושך והאפילה. "החושך" זו תרבות יוון, כמו שאומר המדרש על הפסוק "והארץ היתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום" תוהו - זו מלכות בבל. ובהו - זוהי מלכות מדי. וחושך - זוהי מלכות יוון שמחשיכה עיניהם של ישראל מלקיים תורה ומצוות. תרבות יוון שונה משאר האומות שבאו על ישראל בכח הזרוע בלבד, תרבות יוון נותנת אלטרנטיבה ליהדות, חכמה יוונית - כנגד חכמת התורה. פיתוח הגוף -כנגד עבודת בית המקדש. היוונים הצליחו להחשיך עיניהם של חלקים גדולים מהעם היהודי. רבי שלמה אבן גבירול כותב בפיוטו - "אל ישיאך חכמה יוונית שפרח לה, ופרי אין" כלומר שהחכמה היוונית נראית יפה ונוצצת רק כלפי חוץ כמו פרח, אבל אין לה פרי אין לו תוך פנימי ועמוק. תרבות יוון נותנת לאדם תעסוקה רק למשך 70 80 שנה ולא יותר, כיוון שאינה עוסקת בחיי הנצח ובחיי רוחניים של הנשמה, אלא רק בחיצוניות ויופי בלבד. הפסוק הראשון בפרשה מערבב בין מקץ שנותיו של יוסף בבור לבין החלום של פרעה, האם זה אקראי? מסביר הבית הלוי שהתורה באה ללמד אותנו כי יוסף לא יצא מן הבור בגלל שפרעה חלם חלום ובסוף יוסף פתר לו אותו, כי אם להיפך, בגלל שתמו ימי שנותיו של יוסף בבור, "מקץ שנתיים ימים" לכן סובבה ההשגחה העליונה שפרעה יחלום חלום ובכך יסובב הדבר להביא את יוסף שיפתור החלום ע"מ להוציאו מן הבור. אנחנו רואים כן בעה"ז הכל הפוך מהמציאות האלוקית הכללית, בשיעור זה תשמעו סיפור מלא אירוניה על אשה יהודיה שלא ידעה לקרוא עיתון בפולנית ולכן החזיקה אותו הפוך, וחשבה שהאוניה שבתמונה של העיתון הולכת לטבוע עמוק בלב ים, אבל חברתה הראתה לה כי אם הופכים את העיתון אז רואים שהאניה דוקא שטה בלב ים להנאתה. לפעמים כאן בעה"ז אנחנו מחזיקים את העיתון הפוך וחושבים שאנחנו מבינים דבר או שניים, ולכן נראה לנו לפעמים שיש רע וחורבן וחושך, אבל אם רק נדע לקרוא את העיתון נכון נבין שכל התמונה היא מקרינה טוב, תקומה, עידוד, חיזוק, אור ועוצמה. מה למד הרב גדליה אייזמן מהדלקת פך השמן ביום הראשון של חנוכה? מתי האדם צריך דוקא להתנהג כמו "בהמה" ולא כמו "אדם"? מהו ביטחון אמיתי? איך יודעים שיוסף היה באמת בעל ביטחון גבוה בהשי"ת? איך מצליחים לקדם פעולות מהכח אל הפועל? כיצד למדים להשיג מטרות ולדבוק בהם בכל מחיר? כל זאת ועוד בשיעור שלפניכם "שמעו ותחי נפשיכם #פרשת_מקץ #חנוכה #קץ_שם_לחושך #יוסף_הצדיק #חלום_פרעה #בית_הלוי #מדרש #השגחה_פרטית #ביטחון #אמונה #אור_בחושך #תרבות_יוון #חכמת_התורה #פך_השמן #פרשת_השבוע #דברי_תורה #חיזוק #מסר_לחיים #תורה #ברסלב

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=1O-ZjDzM6mQ
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1QPj464c4XwBXdZvIilnvHj1pgQ54_WfR/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

קיימא לן שמים חמים בכלי שני אינם מבשלים, אולם בספר חכמת אדם בשער מצוות הארץ פ"ב בבינת אדם סק"ט מוכיח שיש פעמים שגם כלי שני מבשל אם המים חמים ביותר עד שהיד נכוית בהם. ראייתו ממה שכתב השו"ע בסימן שיח ס"י שלא יתן מים צוננים לתוך אמבטי, וכמה מהראשונים העמידו שמדובר באמבטי שהיא "כלי שני" ואפילו כן מבשלים משום שהם מים המיועדים לרחיצה וחומם רב מאוד. עוד הביא ראיה מהרמב"ם בהלכות מעשר פ"ג הל' טו שכתב שלא יתן מאכל לכלי שני שהוא חם ביותר עד שהיד נכוית בו כיון שהוא מבשל והוא גמר מלאכה לעניין מעשרות. והביאו המ"ב בסימן שי"ח ס"ק מח. אלא שיש לעיין אם דבריו נכונים גם לדעת השו"ע שהרי בב"י טרח להסביר בשיטת הרמב"ם בהל' שבת שמה שמבואר בגמ' שלא יתן מים צוננים לאמבטי מיירי בכלי ראשון ולא בכלי שני, אבל כלי שני אינו מבשל, וכן דעת הר"ן. והשו"ע נקט לשון הרמב"ם, א"כ מה שהוכיח מדביר השו"ע לעניין אמבטי שמדובר בכלי שני, אינו מכורח. כמו כן מה שהביא ראיה מדברי הרמב"ם בהלכות מעשר כבר הרדב"ז שם טרח ליישב דברי הרמב"ם בשני אופנים, ואין ראיה מהלכות מעשר לבישול בשבת. עוד יש לעיין לעניין מה שיש נוהגים ליתן מעט חלב צונן לכוס עם אבקת נס קפה וסוכר ומערין עליהם רותחין מכלי ראשון, אם בגלל שהמים החמים מרובין יותר מהחלב הצונן שבכוס אם יש בזה בישול בשבת. ומה יהיה הדין באופן שהחלב עבר כבר תהליך שך בישול קודם לכן אם יש לצרף בזה שיטת הרמב"ם שאין בישול אחר בישול בדבר לח. כל זאת ועוד.. בשיעור שלפניכם.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=s2OIZjuxOdU
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/10x9tNOqvBswfr52llsznFtPXz4RCP0HR/
לכל השיעורים בנושא חיזוקים קצרים ומיוחדים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1hbPf5fisj9cHqThkDebyM2xi1MBIDApr/

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=8z6vN4kwnbk
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/19H2Ba-UeXRcD9-_R5Tr-FnTTXK4g0FUg/
לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

סיכום השיעור בעלון השבועי
https://drive.google.com/drive/folders/19a421wxhAtSZjpW_h7WmXkMusqvZzaQC
בפרשתינו פרשת וישב אומרים חכמינו ז"ל כי יעקב מבקש לישב בשלוה אחרי כל התלאות שעבר עם עשיו אחיו, לבן הארמי, דינה ושכם, עד שאמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמותקן להם לעוה"ב? מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. האם מדרש זה סותר את דברי הגמרא בסוף מסכת ברכות שצדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר "וילכו מחיל אל חיל"? שהרי אנו רואים שגם בעוה"ב אין לצדיקים מנוחה, אם כן למה שלא ינוח יעקב לפחות כאן בעוה"ז מעט? סיפורים ומשלים מדהימים ממתינים לכם בשיעור זה, משל הדייג על חוף הים: מה ענה הדייג לאותו אדם ששאל אותו מדוע הוא לא יוצא להתפרנס? משל הערבי בכותל המערבי: מה חשב אותו ערבי להשיג אם יאמר שהוא נכד של בבא סאלי וגם גר צדק? גוי ששאל יהודי פיקח למה הגויים לא פוחדים מעולם הבא ורק היהודים פוחדים ממנו? דבריו של מהראי"ל צינץ זיע"א. סיפור על רבי יעקב ניימן זצ"ל ראש ישיבת אור ישראל בפתח תקוה. עוד ועוד ביאורים מתוקים מדבש על פרשת שבוע "שמעו ותחי נפשיכם".

#פרשת_השבוע
#פרשת_וישב
#יעקב_אבינו
#צדיקים_אין_להם_מנוחה
#בקש_לישב_בשלוה
#שיעור_תורה
#דרשת_שבת
#חיזוק_האמונה
#סיפורי_צדיקים
#משלים_מחזקים
#משל_הדייג
#הכותל_המערבי
#בבא_סאלי
#גוי_ויהודי
#עולם_הבא
#מהראיל_צינץ
#רבי_יעקב_ניימן
#אור_ישראל
#יהדות

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=QwrR3LYNIXU
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1b4gQmVMgq2A5K_rJGvtIEta6p1K7OVQR/
לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

התוספות במס' שבת דף מב ע"א מביאים מחלוקת רשב"ם ור"ת האם עירוי מכלי ראשון ככלי ראשון או ככלי שני. לדעת ר"ת הוא ככלי ראשון אבל אינו מבשל רק כדי קליפה, ולדעת רשב"ם הוא ככלי שני. ובב"י סימן שי"ח כתב שלמעשה יש להחמיר להחשיב עירוי מכלי ראשון ככלי ראשון וכן פסק שם בסעיף י שעירוי מכלי ראשון ככלי ראשון ומבשל כדי קליפה. והנה מנהג העולם לערות מים רותיחן מכלי ראשון ע"ג כלים רטובים מטיפות מים שלא נתבשלו מעולם, האם יש מקום למנהג זה עפ"י ההלכה או שחלילה עוברים איסור בישול בשבת? בשיעור זה נלמד כמה נושאים עקרוניים בעניין עירוי מכלי ראשון המבשל כדי קליפה, האם הוא בישול מדאורייתא או רק מדרבנן? האם יש מקום לומר שטיפות המים שעל הכלים אין להם 'שיעור בישול' ולכן נחשב רק כחצי שיעור? אולם קיימא לן שחצי שיעור אסור מהתורה, אבל האם דין זה נאמר רק לגבי איסורי אכילה, כמו נבילות וטריפות או אכילת חמץ או גם לעניין איסורי מלאכות בשבת? מה הדין בפסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסורי דרבנן? עירוי מכלי ראשון שנאסר הוא דוקא כשמערה ישירות על גבי המאכל או אפילו אם המאכל נמצא בצידה של הקערה? ומה הדין לערות מים רותחין ע"ג בקבוק עם חלב או מים צוננים שלא נתבשלו מעולם?

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=2OZwu3tFQB4
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1jG19JS4COnHU4Ph-PiPpgmgNwNLfPSSy/
לכל השיעורים בנושא הלכות חנוכה
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/16Fzg8XVDQe_CESIE5MyRYCDJipQo5b0d/

סיכום השיעור ומראי מקומות בעלון השבועי שלנו
https://drive.google.com/file/d/12woAjRs06xg1XaTxxxYT44r8tpqLxd7g/view?usp=drive_link
תקנת חכמים להדליק נרות חנוכה בלילה, זמן ההדלקה לכתחילה הוא מצאת הכוכבים עד חצי שעה שאז יש ברחוב עוברים ושבים. יש נוהגים להדליק מעט קודם צאת הכוכבים ולאחר מכן הולכים להתפלל תפילת מעריב. מה הפתרון הנכון לאדם שמגיע לביתו מאוחר בלילה? האם כדאי שימנה את אשתו שליח בשבילו להדליק בזמן? מה הדין באופן שמצא את בני ביתו ישנים, האם צריך להקיצן משנתם כדי להדליק נר חנוכה בברכה, ומדוע? מתי זמן הדלקת נרות חנוכה בערב שבת? ומתי זמן הדלקתו במוצאי שבת? כל השאלות שיש לכם בעניין "זמן הדלקת נר חנוכה" והמסתעף, תמצאו כאן בשיעור זה. "שמעו ותחי נפשיכם"!
#זמן_הדלקת_נר_חנוכה
#זמני_חנוכה
#הדלקת_נרות_חנוכה
#הלכות_חנוכה
#נר_חנוכה
#שיעור_הלכה
#שיעור_תורה
#בית_יהודי
#ערב_שבת
#מוצאי_שבת
#מצוות_היום
#פוסקים
#אור_החנוכה
#צאת_הכוכבים
#זמן_הדלקה
#חצי_שעה_ראשונה
#בני_בית
#הלכה_למעשה
#פניני_הלכה

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=RbnBSVEEcfc
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1javoNceiNjLAIgccjduJGi2FW40XV4sA/
לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

הקישור לעלון השבועי
https://drive.google.com/file/d/12woAjRs06xg1XaTxxxYT44r8tpqLxd7g/view?usp=drive_link
בפרשת וישלח יעקב שולח מלאכים לעשיו אחיו ומעביר לו דרכם מסר חשוב, שבכל זמן שהייתו אצל דודם לבן הארמי שמר על כל תרי"ג מצוות וגם לא למד ממעשיו הרעים.
בשביל להבין מי הוא לבן ומה כל כך נורא היה לשהות במחיצתו, כתוב בספרים כי הסיבה שרקבה שולחת את בנה יעקב לאחיה לבן, הוא רק משום שידעה שאם יש מישהו שבנה עשיו פוחד ממנו נורא, זה אחיה לבן ואם כן אין סיכוי שיבוא עד לשם לפגוע ביעקב.
לבן הוא אביו של בעור סבו של בלעם הרשע, אם בלעם היה מכשף גדול וקוסם קסמים, לבן היה פי כמה וכמה ממנו, כל מי שבא בחיכוך עם לבן הארמי לא היה יוצא מזה בשלום, לא פלא למה עשיו כל כך פחד ממנו.
ועל זה אומר יעקב כי בכל זאת 'לא למד ממעשיו הרעים'.
השפעת הסביבה עלינו כבני אדם היא לנגד רצונינו, כ-80% מהחלטות גורליות בחיינו הם מהצד הרגשי יותר מאשר הצד השכלי, אדם שכולו עפוף ומוצף ברגשות, לא פלא למה בנקל יכול לשנות דעותיו בהתאם למצב החברתי בו הוא נמצא, ובהתאם למה שיכול לתת מענה רגשי טוב כלפי הסביבה שלו.
שלמה המלך אומר כי להיות בחברת אדם רע, הוא יותר גרוע מלהיות בקירבת דוב שכול שאז הוא אכזרי ביותר. מהו המבחן שעשו בישיבת קוצק כדי לקבל בחור לישיבה? ומדוע הרמב"ן לא היה שמח לאחר שניצח בויכוח עם הכומר? חתן וכלה שרכבו על חמור, מה עלה בסופם אחרי שהקשיבו לכל מילה שאמרו להם בנ אדם? מדוע הרב מבריסק ביקש מילדיו שיאמרו לו מה דיברו איתו ראשי המדינה?
מה הן טכסיסיו הנסתרים של יעקב אבינו קודם פגישתו עם עשו, ומדוע עשיו היה מוכן להרוג את עצמו אם רק היה יודע מה עולל לו אחיו הקטן? כל זאת ועוד בשיעור שלפניכם.... "שמעו ותחי נפשיכם"!

#פרשת_השבוע
#פרשת_וישלח
#וישלח
#תורה
#דרש_שבועי
#יעקב_אבינו
#עשו
#לבן_הארמי
#השפעת_הסביבה
#חיזוק_באמונה
#שמירת_המצוות
#מוסר_השכל
#שיעור_תורני
#שיעורי_תורה
#יהדות
#בית_יהודי
#עבודת_השם
#חיזוק_יומי
#מקדש_מלך
#מוסר_שכל

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=rwHvphxKmww
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1s8squcwYn3DjO556iAORKF3gwlKxnBW0/
לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

בשו"ע סימן שי"ח סעיף ד כותב לחלק בין בישול אחר בישול ביבש שמותר, לבין בישול אחר בישול בלח, שאסור. מה באמת ההבדל בין לח ליבש? האם מים שהתבשלו פעם אחת והצטננו חוזרים למציאות הקודמת שהיתה להם או שבכל זאת הבישול פעל בהם משהו? ומה הדין בתבשיל שמיעוטו רוטב אבל רובו יבש, האם נחשב כיבש או כלח? בשיעור זה תלמדו את יסודות הדברים, מה ההוכחות לכך שדעת הב"י להתיר תבשיל שרובו יבש ומיעוטו רוטב? ובנוסף ג' ביאורים נפלאים מפוסקי הזמן מדוע תבשיל שיש בו רק מעט רוטב מותר לבשלו שוב ולא נחשב הבישול השני כבישול בלח.. "שמעו ותחי נפשיכם..."

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=FDF84dkb5VQ
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1Dd_zCA9WL0Oe3ESF6bAnGCT8RQeR7ZD9/
לכל השיעורים בנושא הלכות חנוכה
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/16Fzg8XVDQe_CESIE5MyRYCDJipQo5b0d/

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת- חכמינו ז"ל תיקנו לנו מלבד מה שידליק כל אחד ואחד נרות חנוכה בביתו, להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת בין מנחה לערבית. כמה וכמה טעמים נאמרו לתקנה זו: בשיעור זה נביא אי"ה את עיקרי הטעמים שנכתבו בפוסקים ובחלקן נלמד שגם יש נפקא מינה להלכה בין הטעמים? מה הם המנהגים השונים בין עדת הספרדים לעדת האשכנזים בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת? ומדוע מדליקים נרות חנוכה בבית כנסת רק בצד דרום ולצד ארון הקודש? האם ניתן לתת לקטן פחות מגיל בר מצוה להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת? ומה הדין של הדלקת נרות חנוכה במקומות שונים.. כמו בכותל המערבי, אוהלים ומחנות של צה"ל, כנסים ואירועים החוגגים את חג החנוכה, מתי מדליק בברכה ומתי מדליק שלא בברכה ומתי לא מדליק בכלל? כל זאת ועוד בשיעור שלפניכם.
#חנוכה
#נרות_חנוכה
#הדלקת_נרות
#בית_הכנסת
#בית_כנסת
#הלכה
#שיעור_הלכה
#הלכה_למעשה
#ספרדים
#אשכנזים
#מנהגי_חנוכה
#פוסקים
#הדלקת_נרות_חנוכה
#נרות_חנוכה_בבית_כנסת
#הדלקה_ציבורית
#כותל_המערבי
#צהל
#אירועי_חנוכה
#מדליקים_נרות
#דרשת_חנוכה