לקראת שבת תשפ"ה - רה"י הרב חיים סבתו

בשיעור נעסוק על ההבדלים בין סוגי התשובה, מה ההבדל בין תשובת היחיד לתשובת הרבים? מהן הדרגות השונות בתהליך התשובה? ומה יעשה אדם המתקשה בחזרה בתשובה?

מתי הפכו בני ישראל לעם אחד? מדוע נצרכה ברית נוספת על הברית שנכרתה בסיני? ואיזה קשר מחבר בין העם כולו לארץ ישראל?

בשיעור הרב עומד על מושג הערבות ההדדית שנזכר בפרשה, ומתבטא באחריות אישית של כל אחד ואחד מאיתנו כלפי כלל ישראל. הרב מבאר את החובה להשפיע לטובה על הסובבים אותנו ומסביר כיצד נוכל לעשות זאת בפועל.

פרשת כי תצא היא הפרשה עם מספר המצוות הגבוה בתורה, אך מדוע ה' הרבה מצוות לעם ישראל?

איזו בעיה יש באי־עשיית טוב אפילו כאשר אין עבירה?

לקראת הימים הנוראים ובתוך עבודת חודש אלול, נעסוק בשיעור בכמה סיבות לריבוי המצוות ובהשפעה של העבירות והמצוות על האדם.

למה אסור לפחד במלחמה? למה הכהן הוא האחד שמדבר אם העם לפני יציאה למלחמה? פרשת שופטים מלאה במצוות על הנהגה בארץ, מלך נביא וסנהדרין, ויש גם מצווה על היציאה למלחמה. בשיעור נדבר על הקדושה שיש במלחמה והלכות הציבור - מצוות ההנהגה שאיבדנו בעקבות היציאה לגלות, ואנו מחדשים בימינו.

מדוע מקפידה התורה שפסח יחול באביב? ומה הקשר בין הקציר לחג מתן תורה? בשיעור נעסוק בשלוש המערכות המתקיימות בשלושת הרגלים - המערכת החקלאית, ההיסטורית והערכית. נראה כיתד שלושת הרעיונות בכל חג מתאימים זה לזה ואת המהלך היסודי שחוזר בכל המערכות.

מה היו החששות של משה ערב הכניסה לארץ? כיצד הם עולים מן פרשתנו?

השבוע נעסוק בחלקים מתוך נאומו של משה בפרשנו, המשקפים את חששותיו של משה מן כניסה לארץ. ניגע בחשש מהגאווה הנגרמת מן השפע, בחשש מן ההתערבות בגויי הארץ, והחשש מחילופי ההנהגה.

שבת שלום!

מה הדגשים שבחר משה רבינו ממעמד הר סיני? ומה הופך את עם ישראל ל'גוי גדול'?

בשיעור נעסוק בדברי משה לעם ישראל, בתיאור שמתאר את מעמד קבלת התורה, ומעלת ישראל בעקבות כך. נעמוד על הייחודיות של חוויה זו ועל הדמיון למשכן ולמסתתר בקודש הקודשים. הצטרפו אלינו לשיעורו השבועי של רה"י ולשיעורים נוספים על פרשת השבוע באתר ובשאר הפלטפורמות. שבת שלום!

איך קשורה פרשתנו לתשעה באב? בספר דברים משה חוזר על המצוות הקשורות לארץ, אך בפרשתנו הוא חוזר על פרשת מינוי השופטים מפרשת יתרו. מדוע משה רואה צורך לחזור על פרשה זו? ולמה התכונות הנצרכות מהשופטים שונות בשתי הפרשות? בשיעור נדבר על הקשר בין המשפט והצדק לירושת ארץ, ומה יסוד הבעיה שהביאה לחורבן.

מדוע טורחת התורה להזכיר ולפרט את מסעות בני ישראל במדבר?

האם היה ציווי מאת ה' לכתוב את המסעות?

בשיעור נדון על סיבת פירוט המסעות עם כמה פירושים שונים, ובגישות שונות לשאלה כיצד כל תחנה בדרך ובמסע חשובה ומשפיעה על עם ישראל.

למה חלוקת הארץ משאירה את כל השבטים בנפרד כמו שהיה במדבר ובמצרים?

האם אנחנו לא רוצים שהעם יהיה מאוחד?

בשיעור נברר את החשיבות בכך שכל שבט נשאר עם הייחודיות שלו, ואיך דבר זה מוביל לאיחוד של העם לעם חזק יותר. על המשמעות של ייחודיות לעומת אחדות, ועל היתרונות שבנתינת מקום לעצמיות.

מה היה כוחו של בלעם? מדוע היה צריך לשנות את המיקום שממנו הוא מקלל בכל פעם?

בשיעור נעסוק בכמה שיטות למקור כוחו של בלעם ולמה הוא היה מוכרח לברך את ישראל. כמו כן נציג עוד הסתכלות חדשה על דור המדבר.

בפרשת השבוע מוזכר החטא של משה ואהרן שבעקבותיו הם נענשו ולא נכנסו לארץ ישראל. אך התורה לא כותבת מהו אותו חטא שבגללו הם נענשו בחומרה רבה. מה בכל זאת ניתן להבין על החטא מתוך הפסוקים? מהו היחס בין החטא הזה לחטא המרגלים? והאם יכול להיות שהסיבה שמשה רבינו לא נכנס לארץ לא קשורה לחטא? בשיעור נדון על החטא ועונשם של משה ואהרן ונלמד לקח חשוב על האפשרות לתיקון החטא.

מדוע משה רבינו לא התפלל על קרח ועדתו שלא יענשו, כפי שעשה עד אז? למה היה צריך עונש כזה מיוחד כפתיחת פי האדמה? בשיעור נלמד על הבסיס לחטא של קרח ועדתו, נבין את חומרתו הרבה ונסביר מה הייתה הסכנה הגדולה במעשי קרח.

אחר חטא המרגלים מתפלל משה לה', ותפילתו נענית בתשובת הקב"ה - 'סלחתי כדברך'. גם לאחר חטא העגל משה מתפלל לה' ותפילתו נענית, אך ישנם כמה הבדלים בין תפילות אלו והרמב"ן עומד עליהם. מה הסיבות להבדלים אלו? מה החטא היותר חמור מבניהם? ומהי החומרה המיוחדת שהייתה בו? השבוע נלמד על החומרה הגדולה של חטא המרגלים ועל השלכותיו הקשות של חטא זה.

בפרשת בהעלותך עם ישראל מתחיל במסעו במטרה לכבוש את ארץ ישראל. בתחילת המסע נאמר שעם ישראל נוסעים וחונים על פי ה' ביד משה. מה היה תפקידו של משה רבינו? מדוע היה צריך את פעולתו? בשיעור נלמד על עקרון גדול במחשבת ישראל העולה מדברים אלו. בנוסף נראה בתוך הפרשה את החשיבות של מורל גבוה ואת התוצאות הקשות של הורדת המורל בקרב המחנה.

השיעור מוקדש לע"נ יעקב נפתלי בן אברהם ורחל פרנקל הי"ד.

מאיפה מגיע הכח של הכהנים לברך? מדוע יש חשש שיגיעו לידי מכשול בברכה? ומה משמעות תוכן הברכה? בפרשת נשא מופיעה ברכה מיוחדת שמברכים הכהנים את עם ישראל בכל יום ויום. בשיעור נעיין בברכה זו, בתוכנה ובדרישה החשובה הנדרשת מהכהנים המברכים.

מה המשמעות והמטרה של הליכת עם ישראל במדבר? ומה המסרים החשובים שניתן ללמוד מכך לימינו? בשיעור נראה כמה הבנות העולות מפסוקי התנ"ך בנוגע להליכת עם ישראל במדבר, ולדרך שבה עוצבו עם ישראל ואמונתו בראשית דרכם.

בפרשת השבוע מובאות התוכחות הקשות שבהם הקב"ה מזהיר את עם ישראל מלעבור על מצוותיו. בסוף התוכחות נכתב כי למרות הכל, הקב"ה לא ימאס ולא יכלה את עם ישראל. עולה השאלה, שהרי בסוף מגילת איכה נכתב במפורש 'כי אם מאס מאסתנו', ולכאורה הכוונה שהקב"ה כן מאס בעם ישראל, חלילה! איך ניתן לתרץ את הסתירה? בשיעור נסביר סתירה זו, נלמד על ההכרח של נצחיות עם ישראל, ואת הסיבה לכך.

איך מקדשים את השם? איך מקיימים זאת למעשה? בפרשת השבוע מובא הפסוק 'ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל'. הרמב"ם מביא כמה דרכים שבהם מקיימים את מצוות קידוש השם, ומנגד דרכים שבהם עוברים על חילול השם. בשיעור נעבור על דרכים אלו וננסה להבין מדוע כל דרך היא קידוש השם ומה ניתן להסיק וללמוד ממנה.

פרשת קדושים מתחילה בציווי 'קדושים תהיו', המצווה על בני ישראל לחיות חיי קדושה ולהיות 'גוי קדוש'. איך מקיימים את הציווי הזה באופן מעשי? ומה משמעות הדבר של להיות קדוש? בשיעור נראה מחלוקת חשובה ויסודית בין הראשונים בשאלות אלו, ומהתשובות השונות נלמד על ההתנהגות הראויה והנכונה של כל יהודי ויהודי. שבת שלום מבית הישיבה!

האם ניתן למצוא סיבות, לפחות חלקיות, לדיני טומאה וטהרה המופיעים בפרשות השבוע? האם יש ביניהן מכנה משותף? בפרשת השבוע מובאים רוב דיני טומאה וטהרה בפירוט רב, והרמב"ם מסביר שכל הדינים האלו הם 'גזירת הכתוב' שלא ניתן לדעת את טעמם. בשיעור נעסוק בכך, ננסה לעמוד על עקרון חשוב הנלמד מתוך דינים אלו, ונראה את המסר המשמעותי העולה מתוכם.

שבת שלום!

מה היתה גדולתו של היום שמיני? מה הוא מסמל? ומה למדנו ממנו ומות בני אהרן שהתרחש בו? בשיעור על פרשת שמיני נעסוק בשמחה הגדולה שהיתה בעולם ובישראל בחנוכת המשכן. נדון גם במורכבות שיש בו בעקבות חטא האש הזרה של הדב ואביהוא, ובלימוד הגדול שאנו לומדים בו על המצוות ועבודת ה'.

מדוע נאסר להקריב חמץ על המזבח? האם יש קשר בין איסור זה לאיסור חמץ של פסח? ואיך כל זה קשור ליציאה לחרות? בשיעור נעסוק בהבנת איסור החמץ בקרבנות, ועל הפרשנויות השונות שניתנו לו. נדון בתוכן שמייצגת המצה לעומת התוכן שמיוצג בחמץ, ומתוך כך בקשר בין איסור זה לאיסור חמץ בפסח. נבין גם את מקור הייחוד של קרבן התודה שכולל חמץ באופן חריג.

מהו השם הראוי לספר ויקרא? האם 'תורת כהנים' הוא שם מתאים? ומה מיוחד בקריאה של ה' למשה? בשיעור נעסוק בנושא המרכזי של ספר ויקרא, ובם שהרב מציע לתת לו - ספר הקדושה. בנוסף נראה מה עניין המילה "ויקרא" ומה כלול בתוכה - ביחסו של ה' ובהתנהגות משה.

מה היה חלקם של בני ישראל בהקמת המשכן? בפרשת פקודי ממשיך סיפור בניית המשכן והשראת השכינה, שנעשה על ידי על חכמי לב מלאי בינה. ועולה השאלה - מה היה חלקם של בני ישראל? הרי בסופו של דבר הכסף והזהב מביזת הים הגיע אליהם, והם לא טרחו עליו כלל. גם הכישרונות למלאכה, הגיעו מאת הקב"ה שנתן בליבם חכמה. בשיעור נלמד מכך לקח חשוב, שראוי לחזור ולהבין. עוד ננסה לעמוד על ההבנה, של הקשר בין היציאה ממצרים והשראת השכינה.

מדוע בצלאל בונה את הארון קודם למשכן עצמו? הרי הציווי היה קודם לבנות את המשכן ולאחר מכן את הארון. גם בהיגיון, בדרך כלל קודם בונים את הבית ואז בונים את הרהיטים שבתוכו. בשיעור נענה על שאלה זו, ומתוך התשובה נראה מחלוקת יסודית בין הראשונים בהבנת מהות המשכן.

בפרשת השבוע מופיע סיפור חטא העגל, ותגובתו של משה רבינו למראה החטא - שבירת הלוחות. המדרש מספר שכבר כאשר משה רבינו היה בשמיים נודע לו על החטא הגדול ומיד הוא ניסה להתפלל בעד העם. אך אנו רואים שהוא לא שבר את הלוחות עד אשר הוא ירד מההר וראה בעיניו את החטא. מדוע משה רבינו לא שבר את הלוחות מיד כששמע על החטא? מה התחדש לו במראה של עם ישראל חוטאים? ואיך בכלל הוא היה יכול לשבור את הלוחות ללא ציווי אלוקי? בשיעור נלמד על מעשה שבירת הלוחות של משה רבינו, ומתוך השאלות שנשאל נבין את המסר הגדול שמשה רבינו מוסר לעם במעשה שבירת הלוחות.

מהו הפער והשוני בין הנבואה לבין האורים ותומים? ומה הקשר לשמות שבטי ישראל הכתובים על החושן? השבוע נעסוק בקדושת הכהן הגדול, בתפקיד האורים ותומים שבחושן ובמשמעותם. נדון על היחס ביניהם לנביא, ועל הקשר בין הקב"ה לכלל ישראל.

בפרשת תרומה מתחילה התורה לצוות על בניית המשכן ועל הכנת כליו. כידוע בתוך הקודש היו שלושה כלים - המזבח, השולחן והמנורה, ובקודש הקדשים היה את הארון. מה בא לסמל כל כלי? מה החידוש הגדול בהכנסת השולחן אל הקודש? בשיעור נלמד על משמעות כלי המשכן ועל הלימוד הגדול מכלי הקודש. לבסוף, נראה חידוש קצר הנלמד מתפילת ראש חודש בתפילה שיתחדש עלינו החודש הזה לטובה ולרווחה.

בסוף פרשת משפטים מובא סיפור על גילוי אלוקי בפני משה, אהרן ובניו והזקנים ומעמד כריתת ברית עם עם ישראל. מובן שכריתת הברית הזו באה כהמשך לנתינת התורה, אבל האם ההתגלות הנוכחית היא אותה אחת שהייתה בהר סיני או שמא זו התגלות נוספת המיועדת לכריתת ברית מיוחדת עם עם ישראל? בנוסף, בפרשיה זו כתוב "ויחזו את הא-לוקים ויאכלו וישתו", מה משמעות אותה אכילה ושתייה והאם זו באמת הייתה אכילה ושתייה? בשאלות אלו נחלקו הפרשנים ובשיעור נראה כמה תשובות לשאלות אלו שהובאו על ידי גדולי חכמינו.

מעמד הר סיני כלל בתוכו כמה אירועים חשובים ומשמעותיים, הברית, ההתגלות ומתן התורה. מהי אותה ברית שנכרתה במעמד הר סיני ומהם צדדי אותה ברית? מה היה המיוחד בהתגלות שהתרחשה בהר סיני? בשיעור נדבר על האירוע הגדול שהתרחש בהר סיני ועל משמעותו העצומה.

מה היחס בין בקשה להודאה? מדוע מתעלמת הגמרא משירת הים? ולמה חיזקיה לא הודה לה' כשניצל מסנחריב? השבוע נעסוק בצעקה של עם ישראל על ים סוף, ובהתנהגותם בכלל. נסביר כי עם ישראל רואה את הדברים מזווית של בן כלפי אביו, ולכן קשה לו להכיר בטובה שנעשית לו.

לפני יציאת מצרים הקב"ה מצווה את משה על אכילת קרבן הפסח ואחד מן הציוויים הוא לאכול אותו בחיפזון. מה העניין בלאכול בחיפזון? מה העיקרון הרוחני שזה בא להראות? בשיעור נראה מספר פירושים לעניין זה, שמהם נלמד כמה מסרים בענייני חינוך ובדרך בה צריך לחנך את הילדים לתורה, אמונה ומצוות.

בתחילת הפרשה ישנם פסוקים מעט לא ברורים. מה ההבדל בין הגילוי האלוקי בא-ל שדי בימי האבות לגילוי האלוקי בשם ה' למשה רבינו? מדוע הקב"ה זוכר את בריתו רק בעקבות השמיעה של נאקת בני ישראל? מה החשיבות של הסיפור של התוכנית האלוקית ליצירת עם ישראל למשה רבינו בזמן הנוכחי? בשיעור נענה על שאלות אלו תשובות שונות, ונברר את משמעותם של הפסוקים הראשונים בפרשת וארא.

בדרך כלל, בסיפורי מעשיות על אנשים גדולים הם מתוארים כבעלי תכונות יוצאות מגדר הרגיל ובעלי מעשים מופלאים. להבדיל, כאשר התורה מספרת על משה רבינו היא מתחילה בסיפורים אנושיים ופשוטים, בלי מעשי מופתים וניסים גדולים. למה חשוב לתורה להציג את משה רבינו כאנושי ורגיל? מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפורים אלו על דמותו של משה רבינו? בשיעור נעבור על כמה מהסיפורים המופיעים בפרשה, ומכל אחד נראה את התכונה המיוחדת של משה רבינו הבאה לידי ביטוי ומתוך כך נבין מה התורה רוצה ללמד אותנו מכך.

מה מייחד את משפחת האבות ונמשך בעם ישראל? מדוע דווקא בפרשת ויחי נשלם הסיפור של המשפחה? בסוף פרשת ויחי, מציג הרמב"ן את הנושא של ספר בראשית - משפחת האבות, ואת הנושא של הספרים הבאים - עם ישראל. בשיעור נעיין בשאלות אלו, ונרחיב על התפקיד המיוחד שנועד לשבטים הקדושים.

בפרשת ויגש הקב"ה מבטיח ליעקב הבטחה לקראת ירידתו למצרים שעיקרה שיעקב לא צריך לפחד מלרדת למצרים כי הקב"ה ירד איתו. ממה יעקב כל כך חושש בירידה למצרים? ואיך הקב"ה עונה לחששו? בשיעור נלמד את משמעותה של הבטחת הקב"ה ליעקב ונבין לעומק מה הקב"ה אומר ליעקב לפני ירידתו למצרים.

בפרשת מקץ, מסופר על יוסף שמאשים את אחיו בריגול כדי להכריח אותם להוריד את בנימין למצרים. שאלו כל הפרשנים, למה יוסף עשה את כל המהלך הזה? למה הוא לא התגלה לאחיו מיד? בשיעור נראה שתי גישות פרשניות עיקריות, ונתמקד בגישה השנייה. מתוכה נעלה תובנות המתקשרות לסיפור חנוכה ולניצחון המכבים, וגם מסר אקטואלי לימינו אנו ולהתנהגות הנכונה במצב הנוכחי בעם ישראל.

לסיפור מכירת יוסף, המופיע בפרשת השבוע, יש כמה מישורים שבהם ניתן להבין את משמעותו. ניתן להבין אותו כריב פשוט בין אחים, אך ניתן גם להבין אותו שהוא נועד כדי להכין את ההצלה של בני ישראל כאשר יגיע הרעב. בנוסף, ישנם דרכים יותר עמוקות להבין את משמעות הסיפור ואת הסיבות שבגינם נמכר יוסף למצרים. בשיעור נראה כמה דרכים חדשות להבין דברים אלו, ונלמד מהם עקרונות חשובים לחיינו כיום.

בתחילת הפרשה מופיע הסיפור על מפגש יעקב ועשו, ועל ההכנות שיעקב עושה למפגש זה כדי להינצל מעשו. הרמב"ן במקום מקשה על יעקב, מדוע הוא הלך בדרך שעשו נמצא בא ולא הלך בדרכים אחרות? הרי כך הוא לא היה מסכן את עצמו ואת משפחתו ולא היה צריך את כל המתנות וההכנות לקראת המפגש! בשיעור נציע דרך אחרת להבין את מעשי יעקב, נסביר את כוונתו, ונראה שהייתה לו מטרה חשובה בפגישה עם עשו וסיבה טובה למפגש אתו.