עושים פסיכולוגיה

כ900 אלף ישראלים מדווחים על פוסט טראומה, דיכאון או חרדה החל מהשבעה באוקטובר, כך מציג דוח מבקר המדינה. איך תדעו האם אתם צריכים טיפול, איזה סוג טיפול מתאים לכם ואיך מתמודדת מערכת בריאות הנפש בישראל עם ההצפה הבלתי פוסקת? בפרק הזה מתארח ראש מערך בריאות הנפש של כללית והפסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי, שיסביר לנו למה כל כך קשה למערכת ברכיאות הנפש לתת מענה לכולם ואילו פתרונות בכל זאת קיימים עבורכם.

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר.
מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל.
אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת.

פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר על עצמו – שוב ושוב – הוא יצא למסע חקירה רפואי בניסיון להבין: מה קורה שם בתא הלחץ?
מאז, תחום הטיפול בתאי לחץ התרחב – לא רק לפצעים פיזיים, אלא גם לתחומים שנוגעים בנפש ובמוח:
פוסט טראומה, פיברומיאלגיה, טרום-דמנציה, והיכולת המפתיעה אולי – לחדש רקמות מוח שנפגעו.
בפרק הזה נארח את פרופ' אפרתי – מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר, מנהל מחלקת נפרולוגיה ומחקר ופיתוח בבית החולים שמיר (אסף הרופא) – לשיחה על הריפוי המפתיע, המדע שמאחורי תאי הלחץ, והעתיד של תחום רפואי שעשוי לשנות חיים.

אנחנו מדמיינים את העתיד והעתיד מפחיד. מלחמות, מחלות, תאונות, משבר האקלים, השתלטות של בינה מלאכותית.  לחיות זה דבר די מפחיד, כי זה אומר שאפשר למות ולפני זה אפשר לסבול! להיכשל זה מפחיד, להצליח זה מפחיד כי אולי זה ייגמר יום אחד. דחייה זה מפחיד ולאהוב זה מפחיד. סכנות נמצאות בכל מקום כל הזמן וקשה שלא ללכת מבוהלים בעולם ובכל זאת רובנו מצליחים במשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו. בפרק הזה יתארח עומר שריר, מומחה לפירוק חרדה ומגיש הפודקאסט "Brain story", שסבל מחרדה ובחר לחקור את הנושא לעומק. ננסה להבין אילו אתגרים חווים הסובלים מחרדה ובאיזה אופן ניתן להתמודד איתה.

בשנת 1978 העיתונאי סטיב לוי יצא למשימה חשובה- למצוא את המוח של איינשטיין! חיפושיו של העיתונאי הובילו אותו למאמר בעיתון שבו נכתב לי מוחו של איינשטיין יישמר לטובת מחקר. אך תוצאות המחקר מעולם לא פורסמו. סטיב המשיך לחקור עד שגילה שפתולוג בשם תומס הרווי גנב את המוח כדי להבין את המקורות הביולוגים שהפכו את איינשטיין לגאון. עד כמה מעידה האנטומיה על רמת האינטליגנציה? עד כמה האנטומיה מעידה על רמת התפקוד? האם אינטליגנציה מולדת או שהיא נתונה להשפעות סביבתיות ואיך כל זה קשור לאתיקה?

בקליפורניה של שנות ה60 נבחן דריל לסטר במבחן אינטיליגנציה. הוא קיבל ציון נמוך מאוד ועבר לכיתת חינוך מיוחדת המיועדת לתלמידים עם מוגבלות שכלית. אימו הגישה תביעה היסטורית שתקפה עד היום- תלמידים אפרו-אמריקאים לא יעברו מבחני אינטיליגנציה. הפעם מתארחת ד״ר ירדן גליקסמן, חוקרת קוגניציה ולקויות למידה לפרק על מבחני אינטיליגנציה. איך הם התחילו? מה הם מודדים ולמה אסור לבחון תלמידים אפרו-אמריקאים במחנים האלו?

כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, אבל בשלב מסוים נכנסת השגרה לקשר. אולי מתמסדים, אולי ילדים ואולי סתם נגמר שלב ירח הדבש. אבל אז הכל נראה פחות נוצץ והחומות מתרוממות והאכזבה, התסכול והעצב מקבלים מקום גדול יותר מהאושר שחווינו לפני. סלבי פרידמן, מתמחה במערכות יחסים ומאמנת זוגות מסבירה למה למרות שזוגיות היא לא עסק פשוט הכל עניין של תקשורת והקשבה.

רצח רבין אורגן על ידי גופי הביטחון, בחיסוני הקורונה השתילו לנו צ'יפים ואף אחד לא נחת על הירח- אלו רק חלק מתאוריות הקוסנפירציה הטוענות שהאמת אפילה יותר מזו שמוצגת לציבור. תוכן התיאוריות משתנה אבל אחוז האנשים המאמינים בתיאוריות האלו נשאר די יציב. בפרק הזה מתארח ד"ר חיים שפירא, סופר, פילוסוף, מרצה וחוקר בילנאומי, שינסה להסביר למה אנשים מאמינים בתיאוריות שכאלה? למה כל כך קשה להפריך אותן? למה בכלל אנשים מאמצים בתוקף רעיונות ללא הוכחות או מגבשים דעות נחרצות על נושאים בהם הם לא מבינים?

האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש ולחרדה חברתית ועונה על שאלות כמו האם טיפול אינטרנטי יכול למלא את החלל החסר? מה היתרונות של טיפול כזה? והאם טכנולוגיה בכלל ובתוכה הבינה המלאכותית יכולה להחליף את הטיפול המסורתי?

מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.

מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? מה החלום שלך ואיך אתה חושב שהוא יכול להתממש? השאלות האלו מעסיקות את כולנו במהלך החיים והתשובות אליהן משתנות בכל פעם. אנחנו מתבגרים, הרצונות שלנו משתנים, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואנחנו חושבים לא פעם כיצד אנו באמת רוצים לעצב את חיינו. 
אבל האם אי פעם עצרתם לשאול איך מלכתחילה נוצרת הזהות התעסוקתית שלנו? עד כמה העבודות של הורינו וחברינו משפיעות על הבחירות שלנו? באיזה אופן כדאי לגשת לחיפוש אחר העבודה המתאימה לנו? וכיצד אנו יכולים לחדד את הרצונות שלנו ולהבין מה החוזקות שלנו? 
על כל השאלות החשובות הללו תענה פרופ' הדסה ליטמן עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית שעמדה בראש המגמה לפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית במשך עשור, וחברה בועד המנהל של ארגון החוזקות העולמי.

לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש בו, באוכל, שמפעיל אותנו כל כך? מהן הסיבות השונות שגורמות לנו לאכול יותר או פחות ממה שהגוף שלנו צריך? ובאיזה שלב נוצר הקשר האדוק בין אוכל, משקל ודימוי עצמי? הפעם מתארחת טל חמרה ששון, תזונאית קלינית, מייסדת תזונה קשובה ומנחת הפודקאסט "קשובה".

אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, לריב, להשלים, לשנוא ולאהוב. בפרק הזה ד"ר אבידן מילבסקי, חוקר יחסי אחים במחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל, מסביר כיצד סדר הילודה, המגדר, פער הגילאים, כמות האחים משפיעים על ההתפתחות שלנו? באיזה אופן מערכת יחסים מיטיבה עם אחינו יכולה להועיל לנו? והאם באמת יש תכונות אופי בולטות לאחים בכורים, אמצעיים וצעירים?

כיצד לבוש משפיע על הרגשות ומצבי הרוח שלנו? איך בגדים יכולים לסייע בוויסות רגשי? ומהו הקשר בין הלבוש שלנו לבין תפיסת העצמי והביטחון העצמי?
 בפרק זה של "עושים פסיכולוגיה", ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את ד"ר טלי סטולובי, עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הלבוש, ומזמינות את המאזינים לחשוב מחדש על הבחירות האוטומטיות שלנו בארון הבגדים, ועל ההשפעה העמוקה שיש ללבוש על עולמנו הפנימי.

לפעמים אני עצוב ולפעמים - שמח. עוזי חיטמן ז"ל שר עלינו, על האדם שאנחנו- כזה שכבר מינקות מתחיל לחוות רגשות מובחנים. רגשות. לכאורה- דבר כל כך פשוט וטבעי. אם יש לכל בני האדם רגשות, והם קיימים בנו מהרגע הראשון כמעט, אז היינו מצפים שפשוט נקבל אותם, נתייחס אליהם בחמלה, בסבלנות, בהבנה. פשוט- נרגיש אותם, כמו הילד שבשיר- נקבל את החוויות הרגשיות כחלק מהחוויה האנושית. אבל – מהר מאוד אנחנו מגלים שרגשות הם טבעיים, הם אנושיים, הם משותפים לכל בני האדם בכל הגילים- ולמרות זאת- ה"פשוט לקבל אותם" – לא מתקיים. בפרק הזה, ד"ר מעין בוימן משיטה מארחת את ד"ר אלינער פרדס לשיחה על רגשות- מהם רגשות, איך כדאי להתמודד איתם? מה זה אומר להיות "מחובר" לרגשות, מה המחיר של ניתוק רגשי ועוד.

בפברואר 2015 הרשת געשה בניסיון למצוא תשובה חד משמעית- האם שמלה בתמונה מסוימת היא בצבעי זהב ולבן, או כחול ושחור? התופעה הוויראלית הזו הדגימה כיצד אנשים שונים יכולים לראות את אותו הדבר בדיוק- בצורה שונה לחלוטין.
בפרק זה מתארח פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה בתחום התפיסה החזותית. יחד נבחן את הגורמים המשפיעים על האופן בו אנו תופסים את המציאות, נשווה בין תפיסת המציאות של מבוגרים וילדים, ונחקור את הפסיכולוגיה מאחורי אשליות ויזואליות מתעתעות. 
אז האם המציאות היא אובייקטיבית או שהיא תלויה בעיני המתבונן?

תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין גורן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת הCBT, מסבירה איך חרדה חברתית באה ליידי ביטוי וכיצד ניתן להתמודד איתה.

מתי בפעם האחרונה בהיתם בתקרה ולא עשיתם כלום? אם זה כן קרה, כנראה שנתקעתם במקום שאתם לא רוצים להיות בו או נגמרה לכם הסוללה בטלפון. אבל למה תחושת השיעמום כן חשובה? ומהו בכלל שיעמום? הפעם ד"ר גדי און, פסיכולוג, חבר סגל באונ' הפתוחה, חוקר ומרצה על שיעמום, סקרנות ועל טעם ותוכן בחיים, מגיע לנפץ את כל מה שאי פעם חשבנו על שיעמום- האם מותר לנו פשוט להשתעמם? ואם כן, איך יוצאים משיעמום ולא נתקעים בו? מה התפקיד של השיעמום ואיך הוא משפיע עלינו?

תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליעד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות בנושא תודעה ומודעות.

כשדור שפיר ז״ל עדיין עבד איתנו, הוא ביקש שנקליט פרק על הפגיעה המוסרית איתה הוא התמודד בעקבות אירוע במבצע צוק איתן. לא יכולנו לדמיין לעצמנו שבשבעה באוקטובר, הוא יירצח יחד עם בת זוגו סביון קיפר ז״ל והפרק יהפוך מפרק בהשתתפותו לפרק לזכרו.
הפעם מתארחים הוריו של דור, איציק ומרים, פרופ׳ יוסי לוי בלז, מומחה בטראומה ומניעת התאבדות וענת אוחיון, הפסיכולוגית של דור לשיחה על פגיעה מוסרית- פגיעה בה האיום הוא לא על גופנו הפיזי אלא על המוסר שלנו. מהי פגיעה מוסרית? האם ניתן למנוע אותה? האם היא תלויה בדפוסי אישיות מסוימים ומי נמצא בסיכוי גבוה יותר להתמודד עימה?

האם לשים נודניק בבוקר? מה לאכול הפעם? האם לסדר קודם כל את פינת האוכל ואז את הסלון או ההפך?  האדם הממוצע מקבל 35,000 החלטות ביממה. איך זה משפיע עלינו או במילים אחרות איך לעזאזל מקבלים החלטות? בפרק הזה מתארח אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, מאמן אישי ודוקטורנט לפסיכולוגיה לשיחה על קבלת החלטות. למה זה כל כך קשה לקבל החלטות? האם יש דבר כזה החלטה טובה? ואיך אפשר לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו?

הוא מאחר לי לדייט אז אני חושבת שהוא לא בעניין או רגוע מכך, נפגש עם מישהי אחרת. אני אמא גרועה כי הילדה פספסה את החוג שהיא אוהבת בגלל שאיחרתי. ההצלחה שלי היא מקרית אבל הכישלון הוא לגמרי בגללי. אלו רק חלק מעיוותי החשיבה בהם אנחנו מזינים את עצמנו. עיוותים שיכולים להתפתח לדפוסים של ממש עד כדי תחושות דיכאון וחרדה. אז איך אנחנו יכולים להיות קצת יותר סלחנים כלפי עצמינו וכלפי אחרים? שיטת הCBT צברה תאוצה בשנים האחרונות, בדיוק משום שהיא גורמת לנו לבחון את נקודת המבט שלנו על עצמינו ועל אחרים. בפרק הזה נארח את אשחר שורק, פסיכולוגית חינוכית מתמחה, מרצה באונ' הפתוחה ומרצה להורים, שתסביר לנו מאיפה הגישה הגישה, תספר לנו על הרכיב הקוגנטיבי שלה ותציג לנו עיוותי חשיבה שונים לסיטואציות שכולנו מכירות ומכירים.

זה לא סוד שלכולנו יש סודות- מהמתכון הסודי של סבתא ועד הפנטזיות המיניות. מגיל קטן אנחנו לומדים שיש מותר ואסור שבמרחב שבניהם מסתתרים הסודות. חלקם סודות שבמרוצת השנים מתבררים לנו כקטנים וחלקם סודות כמוסים ביותר, כאלו שקשה לנו להודות אפילו בפני עצמינו שקרו. הבעיה עם סודות היא שמגיל קטן משדרים לנו מסרים כפולים- ספרו הכל לאמא ואבא, אבל יש דברים שלא כדאי לספר לאף אחד. בפרק מיוחד לקראת האחד באפריל, יום השקרים והשוטים, נארח את נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת CBT, סופרת ומשוררת, שתסביר לנו מה ההבדל בין סוד לשקר, למה אנחנו צריכים כל אחד מהם, איך הם באים ליידי ביטוי בחיינו ואילו מחיר הם גובים מאיתנו?

בשנת 1848 פיניאס גייג', מנהל עבודה חרוץ וטוב לב, פיקח על הזזת סלעים כבדים ממסלול הרכבת שעתידה להיבנות. הזזת הסלעים התבצעה על ידי דחיפת אבק שריפה אל החריצים בסלע עזרת מוט ברזל. באחת הפעמים בהן עזר גייג' לעובדיו, אירע פיצוץ עז ופתאומי. אבק השריפה שבתוך הסלע התלקח ומוט הברזל חדר את פניו היישר למוחו. נדמה היה לפועלים כי הם צופים במותו אך למרבה ההפתעה הוא נותר בהכרה ואף פטפט עם עוברי אורח כשהמתין לטיפולו. כשהחלים וחזר לעבוד הוא הפך גס רוח, עצבני ואיבד את עבודתו. מה קרה לפיניאס גייג'? וכיצד זה קשור לנוירופסיכולוגיה? אורחת בפרק: ד"ר נעמה קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית קלינית מגישת הפודקאסט "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים"

איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.

אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים מזיקים.

מערכות יחסים משמעותיות הן מרכיב הכרחי לחיים משמעותיים, כך מגלים מחקרים רבים בתחום האושר. המפורסם שבהם החל בשנת 1938 ובחן במשך 75 שנים מה מוביל לאושר אצל בני אדם, מחקר שהוכיח שיחסים חברתיים תורמים לנו בכל תחומי החיים. אבל איך מזהים בעיות ביצירת מערכות יחסים משמעותיות בגיל צעיר? מה ההבדל בין גברים ונשים בכל הנוגע ליצירת מערכות יחסים? ואיך יוצרים יחסים כל כך משמעותיים בגיל מבוגר? אורח בפרק: ד"ר אלון וסרמן, המייסד והמנהל המקצועי של "חברים" ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי- ווינגייט.

על פניו, הכל בסדר. אתם גרים בדירה יפה, עובדים בהייטק, חברים שאתם אוהבים, אתם אפילו מוצאים זמן לתחביבים שלכם. אבל כל יום דומה לקודמו ולאט לאט הופכת נוכחת יותר שאלת הלמה. למה אני פה? למה לקום בבוקר? זוהי שאלת המשמעות. איך חיים בעידן שבו אין אמת אחת, זהות אחת ולכל אחד יש את הזכות לבחור את דרכו וערכיו? היכן נמצאת אותה משמעות ומה התפקיד שלה בזמני משבר?
אורחת בפרק: ד"ר פנינית רוסוב נצר, מרצה וחוקרת, ראש החוג לחינוך במכללת אווחה מנהלת תוכנית הלוגורתפיה באונ' ת"א, מחברת ועורכת שותפה בספרים בנושאים של משמעות, פסיכולוגיה חיובית וחוסן במעגל החיים.

מחקר שפורסם בינואר 2023 מנסה לבאר סוגיה חשובה- מה בדיוק הקשר בין קצב הלב לרגשות שלנו? במילים אחרות, האם ייתכן שהאטה מלאכותית של קצב הלב יכולה להשפיע על תחושת הלחץ והחרדה שלנו? עד כמה שינויים אלו מאפשרים הקלה רגשית? שאולי הרציק פז, מנכ״ל עמותת אמפא המנהלת את בית החולים השיקומי-אינטגרטיבי מדיקל קר, מנסה לענות על השאלות הללו ולתת כלים פרקטיים להקלה בתחושת הלחץ והחרדה.

שוב הכל תקוע. אתם מרגישים במקום למרות שבכל יום מחדש אתם אומרים לעצמכם שהיום זה יקרה. היום תתפטרי מהעבודה, היום תפסיק לעשן, היום תצא לדייט שיהפוך למערכת יחסים רצינית. לפני השינה, ברגע של שקט, אתם מבינים שגם היום זה לא קרה. דולי חותם, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, מגיעה להסביר מה גורם לנו להיתקע איפה שרע לנו ואיך עושים שינוי?

הרשתות החברתיות שינו את הדרך בה אנו תופסים את המציאות, על כך אין ספק. מהרגע בו החלטנו שאנחנו יוצרים פרופיל חדש אנו יוצרים זהות נוספת- זהות דיגיטלית. לעתים נדמה שהזהות הזו שונה לגמרי ממי שאנחנו ולפעמים הזהות הזו היא בדיוק מי שאנחנו רוצים להיות, אך עד כמה היא נאמנה לזהות שלנו בחיים האמיתיים? זו כבר שאלה אחרת. הפעם מתארח, ליעד ראובן, החוקר משתנים פסיכולוגים על התנהגות מידע ברשתות החברתיות, שיסביר על הדרכים השונות בהם המידע שאנו משתפים מאפיין אותנו, על ניהול רושם, על דימוי עצמי והערכה עצמית ועל אפקט הצופה מהצד.

הבטחנו לעצמנו שלא נהיה כמו ההורים שלנו ואפילו הבטחנו שנהיה ההפך הגמור מהם. רק שבפועל זה לא כל כך עובד לנו ואנחנו מוצאים את עצמנו משחזרים בדיוק את אותם הדפוסים של הורינו. הנטייה הזו נקראת העברה בין דורית ועלייה נדבר בפרק עם ד"ר אורטל בוחניק אציל שתסביר לנו עד כמה מוטמעים בנו הדפוסים הללו? האם נגזר עלינו להיות בדיוק כמו ההורים שלנו? אם לא, עד כמה זה ניתן לשינוי, איך אפשר לשנות את דפוסים אלו ואיך כל זה קשור למצב הבטחוני?

קל לנו לדבר על כך שרע. קל יותר לראות שעצוב, שמורכב, שכואב. בפרק הזה ובאמצעות שירים שמספרים סיפור, ד״ר גלעד הורוביץ, פסיכולוג קליני, מטפל פרטני זוגי וקבוצתי, מרצה, סופר וחבר מחתונה ממבט ראשון, מגיע להזכיר לנו להתעקש גם על הטוב, לזכור להיות כאן עבור האהובים שלנו ועבור עצמנו ולהתחיל תנועה של החלמה מהכאוס אליו כולנו צללנו באותה שבת השחורה.

בוקר יום שבת, ה7.10.2023, לא פסח על אף בית בישראל וייזכר לדורות קדימה. נחשפנו לסיפורי זוועות קשים ואיתם ללחץ וחרדה איומים שמשפיעים על כולנו כמעט בכל רגע ביום. הפעם מתארחת הפסיכולוגית ד"ר יעל דורון, שותפתה של מעיין לתוכנית חתונה ממבט ראשון, לשיחה על ההבדל בין לחץ וחרדה, על תחושת האשמה, על צריכת תוכן אובססיבית, על התפקיד שלנו כמתווכי מציאות לילדים, על הומור ועל חוסן, גבורה ותקומה.

הי, זה רן.זו הודעה מיוחדת למאזיני הרשת שלנו. מפיק לשעבר וחבר יקר, דור שפיר, נעדר מאז אירועי השבעה באוקטובר באזור נירים שבעוטף עזה - ואנחנו זקוקים לעזרתכם כדי למצוא אותו. על פי הידוע לנו, דור וחברתו השתתפו במסיבה קטנה ליד קיבוץ נירים - מסיבה בשם פסיידאק - ועם תחילת האירוע הצליחו להימלט מהמקום ברכבם: יונדאי, שמספרו 5891466. הם נסעו מספר קילומטרים, אבל אז נאלצו לצאת מהרכב ולהסתתר במיגונית. החברה, לצערנו, נמצאה הרוגה בשטח - אבל דור עדיין חסר, ולפי מידע שקיבלנו ייתכן והוא מסתתר בשטח מכיוון שהוא סובל מהלם קרב. נכון לשעת ההקלטה, יום שלישי העשרה באוקטובר 2023, אני לא יודע לומר אם מותר להכנס לשטח ולסייע בחיפושים - אבל אם מישהו מכם, המאזינים, יודע משהו על מה שהתרחש באותו הלילה במסיבת פסיידאק בנירים, או שחושב שהוא יוכל לסייע בכל דרך למאמצי החיפוש - אשמח להעזר בכם. אנא צרו עימנו קשר בווטאסאפ במספר: 0547650808. אני חוזר שוב - 0547650808.תודה.

כולנו מקנאים, בין אם אנחנו רוצים להודות בזה ובין אם לא. אך קנאה היא רגש מבייש שקשה להודות בו ויותר מכך, הקנאה גם כואבת. מהי קנאה? למה היא כל כך כואבת? ובמי אנחנו מקנאים ולמה? בפרק הזה נעמה קמינר-מבורך, יועצת ומרצה לפסיכולוגיה חיובית, מסבירה למה קנאה היא דבר נורמלי, מה ההבדל בין קנאה לצרות עין ואיך ניתן להתמודד עם הרגש הזה?

רגש הוא עניין חמקמק. לעתים אנחנו לא שולטים עליו במידה שהיינו רוצים. לפעמים אנחנו כועסים מידי, עצובים מידי ואפילו שמחים בצורה שאינה מותאמת לסביבה ונדמה שאנו יוצאים מכלל שליטה. בפרק הזה תתארח ד"ר מורן אינפלוס אדלר, פסיכולוגית קלינית, חוקרת ומרצה, שתעזור לנו להבין מהו ויסות רגשי, למה אנחנו שונים זה מזה ביכולת הויסות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לשפר את ההתמודדותנו עם הרגעים שבהם אנחנו לא מצליחים לווסת את עצמנו.

מלאני קליין הייתה יהודייה ומהגרת פורצת דרך שצללה לעומקי הפסיכואנליזה ועיצבה אותה מחדש. היא הטילה ספק בבסיס גישתו של פרויד לטיפול בילדים, הגתה תאוריות חדשות שמסבירות כיצד אנו מסווגים את האובייקטים בחיינו לטוב ורע, ועסקה בלהסביר רעיונות כגון קנאה, צרות עין והכרת תודה. מיהי אותה פורצת דרך? באילו תחנות היא עברה? ומדוע היא נחשבה לאחת הנשים החשובות בתולדות הפסיכואנליזה?
אורחת בפרק: ד"ר עדי מידן פסיכולוגית קלינית

אלימות מכל סוג שהיא בבית ובין ההורים משפיעה באופן משמעותי על התפתחותם הפיזית והרגשית של ילדים החשופים לאלימות, גם אם אינה מופנית ישירות כלפיהם. בפרק זה נעלה את הקשיים והאתגרים המורכבים העומדים בפני ילדים אלו ונדון לעומק בהשפעות מרחיקות הלכת על חייהם בגילאים השונים. אורחת: ד״ר שירלי בן שלמה, ראש המגמה הטיפולית בביה״ס לעבודה סוציאלית בבר אילן ומומחית לטיפול בילדים ונוער בתחום האלימות במשפחה.

הפרק בחסות סופר פארם