CRM.BUZZ פודקאסט ובלוג בנושא עבירוּת אימיילים, אימייל מרקטינג ושיווק. מגיש: סלע יפה

‏דמיינו לכם שיום בהיר אחד כל פעילות האימייל של הארגון נעצרת.

אימיילים משירות הלקוחות מפסיקים להגיע ללקוחות, לקוחות מדווחים שהאימיילים האלה מגיעים אליהם אל הספאם.

הניוזלטר, שבאופן רגיל היה מקבל אינגייג'מנט מצוין מקבל לפתע נפילה דרסטית באחוזי האינגייג'מנט, אימיילים לאימות דו שלבי (Multi Factor Authentication) לא מגיעים, האימיילים שהמנכ"ל שולח מה-google Workspace שלו מקבלים באנר שהאימייל חשוד כספאם.

הארגון מושבת! כל תעבורת האימייל נעצרה כמעט לחלוטין.

מברור מהיר הסתבר כי בעקבות לחץ שהופעל על מחלקת ה-Growth (שאחראית על הצמיחה בארגון) לגייס לקוחות חדשים, הם חשבו שזה רעיון טוב להשתמש בשירות כגון ZoomInfo, Lusha, Apollo ואחרים שמספקים רשומות לידים מפולחות, כדי שה-SDRים יפנו ללקוחות בפניות קרות - Cold Email.

על הסקאלה שבין צמיחה קצרת מועד לבין עמידה ארוכת טווח בדרישות הרגולציה של ספקיות האימייל הגדולות, מהו המחיר שארגונים משלמים כשתעבורת האימייל סובלת פגיעה כל כך קשה?

ואכן, ארגונים משלמים בריבית דריבית על הטעויות והשטויות שהם עושים, כשהם מנסים ליצור צמיחה מהירה באמצעות Cold Email.

על אתגרי דיוור בארגונים שעושים Cold Email / Outreach.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

דמיינו מדינה שבה יום אחד, פשוטו כמשמעו, הממשלה מודיעה לאזרחיה שהיא מפסיקה להתחייב לחלק להם את הדואר.

זה לא תרחיש מסצנה אפוקליפטית, אלא המציאות במדינות רבות בעולם.

כבר שנים הביקוש לשליחה וקבלה של מכתבים רגילים בדעיכה. לעומת זאת, חלוקת דואר חבילות נמצא בעליה מטורפת סביב פריחת האיקומרס. זה קורה במדינות שונות וגם בישראל. 

הצורך להזיז מעטפות ממקום למקום נשאר, אבל תחולת אותן מעטפות וחבילות היא זו שמשתנה.

בהתאם להחלטה שהתקבלה ב-2024, שירותי הדואר הרגיל בדנמרק יפסיקו לפעול בסוף 2025, עם ביטול "חובת השירות האוניברסלי". המשמעות המעשית היא שהמדינה הסירה מעצמה את האחריות לוודא שכל אזרח, בכל מקום, יקבל מכתבים במחיר שווה לכל נפש. מי שירצה להמשיך לשלוח דואר בדנמרק, יצטרך לפנות לחברות פרטיות שיספקו את השירות, בוודאי בפריסה פחות נוחה מבעבר ובעלויות הרבה יותר גבוהות.

המהלך הזה הוא אולי הקיצוני ביותר שראינו עד כה, אבל הוא רק קצה הקרחון של תופעה גלובלית שמאיימת לחסל את אחד הנכסים השיווקיים המפתיעים והאפקטיביים ביותר שנותרו לנו.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

למתבונן מבחוץ, אימייל מרקטינג נראה פשוט.

על פניו, אימייל היא טכנולוגיה הכי נגישה בעולם. כולנו משתמשים באימייל. המנכ"ל של החברה הגדולה ביותר במשק משתמש באימייל, וגם אחרון העובדים באותה חברה משתמש באימייל. ילדים וילדות משתמשים באימייל וגם סבים וסבתות. כולנו משתמשים באימייל וזה נראה לנו טריוויאלי: כותבים שורת נושא, מנסחים את המסר, במקרים מסוימים מצרפים קובץ ולוחצים על "שלח".

אולי בגלל שהפעולה הזו היא כל כך יומיומית, נוצרה האשליה שאימייל הוא פשוט שגר ושכח וגם שאותה פעולה של שיווק באימייל - "אימייל מרקטינג" - פשוטים באותה מידה. 

אבל כשעושים זום אין מתגלה מציאות אחרת: אימייל הוא אקו סיסטם מורכב, סבוך, עדין ומורכב. יש של ניואנסים שצריכים לנגן יחד כמו תזמורת. לשלוח אימייל זה קל. אבל ברגע שבו כל אימייל נשלח הוא יוצא אל מסע אל הלא נודע. כמו זרעונים במירוץ אל הביצית, חלק מהאימיילים שנשלחים כלל לא מגיעים ליעד הנכסף: תיבת ה-inbox של הנמענים. חלם יגיע אל הספאם. חלקם יחסמו ויוטחזרו לשולח, חלק יגיעו אבל יכנסו להסגר. 

את האשליה הזו שאימייל מרקטינג הוא כה פשוט, מערכות דיוור מעצימות בפרסומים השיווקיים שלהן. כמו כל saas product הן רוצות שתאמינו שזה פשוט וקל.

אם זה כל כך קל, למה קשה להצליח?

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

החיפוש מת (או לפחות משתנה ללא היכר): איך נשרוד את מהפכת ה-AI

במשך שלושה עשורים, החוזה היה פשוט וברור: אתם (ארגונים, משווקים, יוצרי תוכן) תיצרו תוכן איכותי, וגוגל, מנוע החיפוש הכל יכול, ישלח אליכם גולשים. 

זה היה מודל סימביוטי מושלם. מנוע החיפוש של גוגל השתמש בתוכן שלכם ו"בתמורה" אותו מנוע שלח אליכם טראפיק.

המודל הזה לא היה חף מבעיות. גוגל פעלה באופן דורסני וחד-צדדי, היא פשוט שתתה כל תוכן שיכלה למצוא, כולל סריקה של ספרים ויצירות אחרות. היא אף נתבעה על כך. אבל כל עוד היא החזירה ליוצרי התוכן במטבע של טראפיק, אפשר היה לעצום עין.

אבל בתקופה האחרונה החוזה הזה הופר חד-צדדית ואנחנו עדים למה שמכונה "הניתוק הגדול" (The Great Decoupling). 

החיפוש, כפי שהכרנו אותו, כנראה נושם את נשימותיו האחרונות וכעת במקום הקלדת שאילתה וקבלת רשימת ארוכה של קישורים, אנו מקבלים תשובות באופן אינטראקטיבי.

אם אתם מרגישים ירידה בתנועה לאתר שלכם, אתם לא מדמיינים. הנה מה שקורה מאחורי הקלעים, ומה שיוצרי תוכן, עסקים ומשווקים יכולים לעשות כדי לא להפוך לבלתי  נראים.

הצטרפות לקהילה

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

במגזר העסקי ולא משנה אם מדובר במנהלים בארגונים גדולים או יזמים בסטארטאפים צעירים התקבעה מנטרה, חדשנית ומודרנית כביכול הדוגלת בהשגת תיבת אימייל ריקה ונקייה מאימיילים (Inbox Zero).

תומכי השיטה מצביעים על היתרונות שלה, בהם פרודוקטיביות מוגברת בכך שפחות זמן מבוזבז על מעבר חוזר ונשנה על אותן הודעות, הפחתת מתח וחרדה והשגת שקט נפשי ותחושת שליטה כיוון שתיבה ריקה מפחיתה תחושת הצפה ורעש ויזואלי ומאפשרת מיקוד משופר (Focus). בנוסף, הגישה מעודדת קבלת החלטות מהירה יותר על ידי עידוד קבלת החלטה ברור ה לכל אימייל - למחוק, להתעלם, לתייק לבצע פעולה וכדומה, מה שמקל על זיהוי דחוף וחשוב ברגע שאימייל חדש מגיע. 

מנגד, המאמץ לשמור על תיבה ריקה דורש השקעת זמן יומית קבועה ומהווה משימה שהיא גזלנית זמן עבור מי שמקבל כמות משמעותית של אימיילים ביום, דבר שעלול דווקא ליצור לחץ לטפל בכל אימייל באופן מיידי גם כשזה מפריע לזרימת העבודה (Flow State). זה גם עלול לגרום לאנשים להשקיע זמן רב בטיפול באימיילים פשוטים ולא חשובים על חשבון משימות חשובות. יש גם לציין כי השיטה לא מתאימה לכל תפקיד, במיוחד לאלו שבהם נדרש מענה כמעט מיידי לאורך כל היום. 

בואו נעמוד על היתרונות והחסרונות של השיטה, וננסה למצוא את האיזון. 

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

נושאים חמים באימייל מרקטינג ועבירוּת לקראת 2026

הפרק עוסק במגמות הבוערות בעולם האימייל מרקטינג, עם דגש על הקשחת מדיניות העבירות (Deliverability) על ידי ספקיות האימייל הגדולות (גוגל, יאהו ומיקרוסופט). הוא מפרט את הדרישות הטכניות החדשות והמתגברות, כגון אימות SPF, DKIM ו-DMARC, ומצביע על הצורך של מדוורים בישראל להיערך למעבר עתידי למדיניות אכיפה (quarantine/reject) ב-DMARC. בנוסף, הפרק חושף את "משבר האמינות" בנתוני הדיוור כתוצאה מאינטראקציות לא אנושיות (NHI) כמו Apple MPP, שמנפחות באופן מלאכותי את שיעורי הפתיחה וההקלקות - אך רוב מערכות הדיוור פשוט מציגות נתונים מנופחים ולמרות שהיכולות להציג נתונים אמינים יותר קיימת, רובן מעדיפות להציג נתונים מנופחים. כמו כן הפרק מוסבר מדוע נתונים אלו אינם יכולים לשמש עוד ליצירת אוטומציות או לניהול נמענים לא פעילים. לבסוף, מוצגות מגמות עתידיות, כולל השפעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית על יצירת קמפיינים ושיפור חוויית האימייל בדגש על נגישות.

קמפיינים ושיפור חוויית האימייל בדגש על נגישות.

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

האם מנהלי שיווק באמת צריכים להתעניין בעבירוּת אימיילים?

למנהלי שיווק לא באמת אכפת לכם משיעורי פתיחה, וגם לא ממוניטין של כתובת IP או דומיין וגם לא אכפת להם אילו רשומות קיימות או חסרות ב- DNS. 

ואתם יודעים מה? זה ממש בסדר. זה באמת לא צריך לעניין אותם.​

מה שבאמת מעניין אותם הוא השורה התחתונה. התוצאה העסקית.

אבל הנה הבעיה: כשהאימיילים שהארגון שולח נוחתים בספאם או נחסמים, המשפך השיווקי מתכווץ. פחות אנשים רואים את המסרים השיווקיים שלכם, מה שמוביל לפחות מעורבות, ופוגע ישירות במכירות ובהחזר על ההשקעה.

מנהלי שיווק מכירים היטב את המונח "מדיה מבוזבזת" – מונח שמאוד רלוונטי בפרסום מסורתי. בזבוז שכזה באימייל מרקטינג, הנובע מעבירות לא טובה, הוא מושג שמנהלי שיווק עשויים להתעלם ממנו, אבל הנזק שלו לשורה התחתונה הוא עצום. בין אם אתם מנהלי שיווק, או בעלי עסקים עצמאיים, בסוף השנה, כשאתם  מסתכלים על ה-ROI שלכם, תשאלו את עצמכם: כמה מהתקציב שלי בוזבז, כמה הכנסות, עסקאות ולקוחות הפסדתי, כי המסר שלי פשוט לא הגיע ליעד?

זו הסיבה שעבירוּת אימיילים היא נושא אסטרטגי, בליבת העסק. וזו הסיבה שמנהלי שיווק חייבים לשים אותה בראש סדר העדיפויות בתכנון השנתי.

מתכננים תקציב ל-2026 - איך להוכיח ROI מאימייל מרקטינג?

לקראת סוף שנה מנהלי שיווק בוודאי עוסקים בבניית תקציב לשנה הבאה. איך מחלקות השיווק מצדיקות את ההשקעה באימייל מרקטינג? 

החזר ההשקעה (ROI) הממוצע של אימייל מרקטינג הוא פנומנלי, ומתשאולים שנעשו בעבר הגיע ל-44 דולר על כל דולר שהושקע. מערכת הדיוור Klaviyo פרסמה לא מזמן יחס גבוה בהרבה מזה. אבל התמקדות בהחזר השקעה גבוה גורם לעסקים לפספס הזדמנויות שהן עדיין מוצלחות, גם אם החזר ההשקעה שלהן הוא נמוך יותר.

מחלקות שיווק ואנשי אימייל מרקטינג נוטים להתמקד בעיקר במדדי engagement, כגון שיעורי הפתיחה והקלקות. אבל נתונים אלה במקרים רבים, מנופחים ולא מדויקים, בגלל שינויי הפרטיות של אפל שהוצג ב-2021. למרות שחלפו יותר מ-4 שנים מאז, רוב מערכות הדיוור ממשיכות להציג נתונים מנופחים שלא מתייחסים ל-MPP.

במקום זה, נסו להציג להנהלה מדדים עסקיים קשים:

מחזור עסקי (Revenue): האם אתם יודעים לשייך הכנסות ישירות מקמפיינים ספציפיים באימייל מרקטינג?

שיפור יחס המרה (Conversion Rate): הראו איך קמפיין ממוקד גרם ליותר הרשמות, הורדות, או רכישות באתר.

עלות מול תועלת: הראו כמה עולה לכם להחזיק לקוח פעיל באמצעות email nurturing, לעומת העלות של הבאת לקוח חדש מערוצים אחרים.​

הנה קטע קצר מתוך הפודקאסט שערכתי עם: Chad S.White, מחבר הספר Email Marketing Rules

מהם המדדים (KPIs) שבאמת חשובים באימייל מרקטינג? (ואלה שלא)

קצת כמו הבדיחה על הפיל והעיוורים, זה תלוי את מי אתם שואלים. 

אם להסתכל דרך המשקפיים שאני

ניוזלטרים בתשלום

ניוזלטרים חוזרים לאופנה אבל עם טוויסט שמאפשר ליוצרי תוכן לגבות תשלום עבור היצירה שלהם.

ראשית מעט רקע:  

ניוזלטר הוא עלון מידע שמופץ למנויים באמצעות אימייל לקהל מטרה מוגדר ועוסק בנושאים רלוונטיים לקהל זה, כמו חדשות, טיפים או תוכן מעשיר. הניוזלטרים של ימינו נשלחים באימייל ומהווים גירסה "מודרנית" של עלוני מידע שהופצו בעבר בעיקר בדואר רגיל (פיזי), וכיום מופצים באמצעות מערכות דיוור בתדירות קבועה – שבועית, חודשית או אפילו יומית תוך שהם לרוב מתמקדים במתן ערך אמיתי לנמענים, כמו סיפורים מעניינים, דיווחים עדכניים ותוכן מותאם אישית שמטפח נאמנות, מניע טראפיק בחזרה לאתר או לבלוג ומאפשר דיאלוג ישיר על קהל מנויים. 

ניוזלטר מוצלח מבדיל בין שיווק אגרסיבי לתוכן איכותי, ומשלב לעיתים מוניטיזציה בצורה מאוזנת, תוך הימנעות משיטפון פרסומי שגורם לנמענים להסיר את עצמם מהדיוורים. הניוזלטרים המוצלחים ביותר הם כאלה שנמענים מחכים לקבל אותם וכמו תוכנית (Show), הם מופצים בתדירות קבועה. 

בשנים האחרונות ניוזלטרים הפכו מסתם משהו אפרורי לדבר החם, כאשר הם אפילו מכונים "המדיה החברתית החדשה" - מדיה ישירה שמאפשרת דיאלוג ישיר ועשיר עם קהל, ללא חסרונות האלגוריתמים המניפולטיביים המאפיינים את הפלטפורמות החברתיות. 

כאילו כדי להוכיח שזה לא רק הייפ, בשנים האחרונות בוצעו כמה רכישות בתחום הניוזלטרים, כמו רכישת פלטפורמת הניוזלטרים Revue על ידי טוויטר ב-2021, ורכישות של הניוזלטר הפופולרי Morning Brew.

שתי הדוגמאות מעידות על חשיבותם של ניוזלטרים ל"כלכלת היוצרים" (creator economy) ועל חשיבותם כערוץ ישיר לתקשורת עם קהל.

מרבית הניוזלטרים הם חינמיים ונשלחים ללא תמורה למנויים שביקשו להירשם לניוזלטר (opted-in).

בדומה לתופעת ה-Patreon ופלטפורמות אחרות שתומכות ביוצרים, בשנים האחרונות התפתחו ניוזלטרים בתשלום. כלומר, מנויים משלמים דמי מנוי עבור קבלת הניוזלטר, שלרוב יכלול תכנים ייחודיים ובלעדיים.

היכולת הזאת משרתת מצוין יוצרי תוכן, חלקם אפילו משפיענים או אנשי תקשורת מסורתית שעשו מעבר מהמדיה המסורתית למדיה עצמאית. לדוגמא, Megyn Kelly, שהייתה מגישת חדשות ומנחה תוכניות טלוויזיה ב-Fox News ולמשך תקופה גם ב-NBC News. או Jim Acosta שעבד לאורך שנים כמגיש ועיתונאי ב-CNN ובתחילת 2025 פתח ערוץ ב-Substack תחת השם “The Jim Acosta Show”

הייחודיות של Substack 

סאבסטאק היא הנער השובב של ג'אנר הניוזלטרים בתשלום ובולטת בייחודיות שלה כסוג של אולר שוויצרי ליוצרים עצמאיים המשלבת ניוזלטרים באימייל, פלטפורמה ליצירת בלוגים, מערכת פודקאסטים, פלטפורמת וידאו וקהילה באקוסיסם אחד, תוך דגש על פשטות תפעול ויכולת גי

בשבוע שעבר, הגשתי את החלק הראשון שכלל 10 שאלות ותשובות לגבי תהליכי בחירה, החלפה והטמעה של מערכות דיוור. 

ב-show notes אשים קישור למאמר עם סרטונים קצרים שצילמתי בהתאם לפודקאסט הזה. 

כעת לחלק השני שכולל 7 שאלות ותשובות נוספות

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

למה כל כך קשה לבחור מערכת דיוור?

אולי אתם חדשים בתחום האימייל מרקטינג ורוצים לבחור מערכת דיוור לראשונה ואולי אתם מדוורים ותיקים שרוצים להשתדרג או להחליף מערכת דיוור קיימת. על בסיס שבועי אני רואה פוסטים ברשתות החברתיות ובקבוצות, בסגנון: "חברים: איזו מערכת דיוור הכי טובה, על איזו מערכת אתם ממליצים?"

מכירים את זה, נכון?

ואז בתגובה לפוסט מתחיל תהליך של name dropping - זריקת שמות של מערכות דיוור. אבל האמת? שזה כמו לשאול "אילו נעליים הכי טובות?" בלי לציין אם אתם רצים מרתון או הולכים לחתונה.

חברים, ככה לא בוחרים מערכת דיוור. פוסט כזה והתשובות שתקבלו עליו יכול להיות רק נקודת התחלה בתהליך הבחירה.

אם ככה תבחרו, הסכנה היא שתקבלו את ההמלצה ותחליפו למערכת דיוור שמתאימה למי שהמליץ לכם אבל כלל אינה מתאימה לכם.

בעולם הגדול יש למעלה מ-500 מערכות דיוור ואוטומציה שיווקית וכל הזמן צצות מערכות חדשות, נוצצות ומבריקות, חלק מהן עם אדיטור שתומך בעברית, גם אם ממשק המשתמש הוא באנגלית. 

אז מה עושים?

קודם כל - תפסיקו לחפש את המערכת "הכי טובה". אין דבר כזה. יש מערכת שהכי מתאימה לעסק שלכם.

לפני שאתם שואלים "איזו מערכת?" תשאלו את עצמכם: מה אתם צריכים? כמה אימיילים אתם שולחים? לאיזה קהל אתם מדוורים (פרטי, או עסקי? בארץ או בחו"ל)? עם אילו מערכות אחרות אני מערכת הדיוור צריכה לדעת להתממשק? וכו'.

מה שטוב לעסק אחד, לאו דווקא יהיה טוב לעסק שלכם.

בתקופה האחרונה ליוותי בתהליך בחירת מערכת דיוור במסגרתו נוצר גיליון הכולל מעל ל-100 שאלות ותכונות בנושאים שונים כדי שאפשר יהיה להשוות תכונות שונות בין המערכות השונות ולהביא לשולחן לקראת בחירה את המועמדות המתאימות ביותר לעסק הספציפי הזה. 

----

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ואימייל מרקטינג, המסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

כשאומרים ספקית אימייל בישראל, אנחנו בעיקר מתכוונים לג'ימייל. 

במדינות ואזורים שונים ישנן ספקיות שהן דומיננטיות יותר, אבל כאן בישראל ג'ימייל היא ללא ספק ספקית האימייל הדומיננטית ביותר. 

לאחרונה היא מובילה מספר שינויים שמיטיבים עם נמענים ומעט מקשים על מדוורים שלא עומדים בדרישות שלה. 

מרכז לניהול מנויים 

ג'ימייל שמה דגש חזק על מה שהנמענים רוצים. 

כבר תקופה ארוכה שהיא מנסה לעשות את תהליך ההסרה מדיוורים כמה שיותר קל ופשוט עבור הנמענים.

זה התחיל בבאנר שהציע לבצע הסרה מדיוורים כזה או אחר שמזמן לא פתחנו. 

בחודשים האחרונים היא החלה להטמיע שינוי שנפרס בהדרגה ועדיין לא הגיע לישראל - Subscription management - מרכז ל"ניהול מנויים".

זהו דף ייעודי המציג את כל רשימות התפוצה והניוזלטרים אליהם רשום המשתמש במקום מרוכז אחד. 

התצוגה מדרגת את המנויים הפעילים לפי תדירות השליחה של כל מדוור, כך שהמדוורים ששלחו בתדירות או בכמות הגבוה יותר בשבועות האחרונים אמורים להופיע בראש הרשימה. ליד השם וכתובת האימייל של כל מדוור מצוינת הערכת כמות ההודעות ששלח אליך לאחרונה.

המשתמש יוכל לבטל הרשמה לכל ניוזלטר או דיוור שיווקי בלחיצה אחת באמצעות לחיצה על כפתור unsubscribe ייעודי שמופיע לצד שם וכתובת האימייל של השולח.

התכונה מבוססת על RFC 8058 אותו header שמציג את קישור ההסרה בקליק אחד שמופיע לצד כתובת האימייל של השולח וגם כשעוברים עם העכבר (hover) מעל אימייל אפילו בלי לפתוח אותו. 

בעת הקשת unsubscribe ג'ימייל תשלח בקשת הסרה מרשימת התפוצה בשמכם, מבלי שתצטרכו לחפש את המדוור, לפתוח את האימייל או לחפש קישור “הסרה” בגוף האימייל. Gmail תטפל עבורכם בפנייה ותודיע לשולח להפסיק לשלוח אליכם דיוורים.

ב-Google Postmaster Tools החדש, שמיד נדבר גם עליו, ישנו Compliance Center חדש שאד מהפרמטרים שלו הוא Honor USubscription. 

כלומר, ג'ימייל תגיד לכם אם אתם עומדים בדרישות או לא, והאם אתם מכבדים את בקשות ההסרה. 

מרכז המינויים החדש מזכיר לכולנו, כמדוורים, את הצורך שלנו להיות מועילים ורלוונטיים לנמענים שלנו. 

שינוי טאב "קידומי המכירות" (promotions tab) והוספת מיון אוטומטי לפי חשיבות ורלוונטיות למשתמש

גוגל מכניסה באיטיות יכולות AI שהתכלית שלהן היא ייעול תיבת האינבוקס של נמענים. 

גוגל תעדכן את

חגי הקניות אונליין ואתגרי אימייל מרקטינג ב־2025

בלאק פריידי, סייבר מאנדיי וחגי נובמבר הם שיא הפעילות באימייל מרקטינג. אבל השנה המשימה מורכבת יותר מתמיד. ספקיות האימייל הגדולות (Gmail, Yahoo, ובהמשך גם Microsoft) מציבות דרישות מחמירות למדוורים, וכל מי ששולח אימיילים צריך להיערך בהתאם.

בפרק נדבר על:

מהן הדרישות החדשות של Gmail, Yahoo ו־Microsoft (Yahoogle).

למה גם עסקים קטנים צריכים לעמוד בסטנדרטים של המדוורים הגדולים.

אימות דומיין (SPF, DKIM, DMARC) ואיך לוודא שההגדרות תקינות.

הכנת דאטה: הסיכונים בשליחה לרשימות ישנות, bounces ומלכודות ספאם.

חימום דומיין והגברת שליחות בצורה הדרגתית לקראת החגים.

המעקב אחרי מדדים ולמה נתוני הפתיחות שאתם רואים לא תמיד משקפים מציאות.

ההשפעה של אינטראקציות לא אנושיות (פתיחות והקלקות מזויפות) על מדדי האימיילים.

הפרק יעזור לכם להגיע מוכנים לחגי הקניות, לשמור על עבירוּת גבוהה ולמקסם את המכירות.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

במשך השנים "התחנכנו" על כך שככל שנבקש פחות פרטים ונקל על תהליך ההרשמה, נגדיל את רשימת התפוצה.

מצד אחד, הרשמה נטולת חיכוך (friction) יכולה להגדיל את שיעורי ההמרה ואולי גם לשפר את חוויית המשתמש.

בדרך כלל, זו הגישה שרוב המותגים נוקטים בה: בקשה של כתובת אימייל בלבד, או לכל היותר שם וכתובת אימייל.

פעמים רבות כדי למקסם את כמות ההרשמות, אפילו נשים פופ-אפים באתר.

ואמנם ככל שנבקש פחות פרטים (כלומר נקטין את החיכוך) נקבל יותר הרשמות ונגדיל את כמות הנרשמים, אבל יתכן שזה יבוא על חשבון איכות הנרשמים ורמת המעורבות שלהם עליה נשלם בעתיד באתגרים הקשורים ל-deliverability ובכל הקשור ב-"Sunset Policy".

לאחרונה נשמעים קולות אחרים סביב השאלה האם כדאי במקרים מסוימים דווקא להגביר את החיכוך בתהליכי הרשמה לדיוור. כלומר להפוך את ההרשמה לרשימות דיוור למעט יותר מורכבת על ידי הוספת חיכוך בשלב ההרשמה וגם בשלבים הבאים - לאורך נקודות המגע הראשוניות במסע הלקוח.

בצד האחד יש הטוענים כי הפחתת חיכוך, כלומר, צמצום שלבים או פישוט הטפסים משפרת את חוויית המשתמש ומגדילה את שיעורי ההמרה. לעומתם, יש הסבורים כי פשטות יתר עלולה לפגוע באיכות הלידים ורמת המעורבות שלהם בעתיד.

בואו ונסקור את שתי האפשרויות, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.

----

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

איך לפתור בעיות עבירות אימייל באתרי וורדפרס?

ניהול אתר וורדפרס, גם אם מדובר באתר הפשוט ביותר, כולל צורך בשליחת אימיילים. לדוגמא שליחת אימייל לפתיחת משתמש חדש והסיסמה שלו, הודעות שהאתר שולח אל מנהלי האתר לגבי שגיאות ואם מדובר באתר קצת יותר מורכב, שזה בדרך כלל המצב, שליחת אימיילים שונים כגון אישורי הרשמה, איפוס סיסמה, התראות למנהל האתר וללקוחות הקצה על רכישות בחנות WooCommerce, מילוי טפסי ״צור קשר״ ועוד.

בעיות עבירוּת אימיילים (Email Deliverability) מתרחשות כאשר אימיילים הנשלחים מהאתר אינם מגיעים לתיבת ה-Inbox של הנמענים אלא אל הספאם, או שאינם נמסרים כלל (נדחים).

בפרק זה זה אסקור מדוע בעיות כאלה קורות וכיצד לפתור אותן.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

פרק זה עוסק באבחנה בין שלושה סוגים של אימיילים שעסקים שולחים: שיווקיים, טרנזקציוניים ותפעוליים. אימיילים שיווקיים מיועדים לקידום מכירות ונשלחים לרשימות תפוצה גדולות, לרוב בלוח זמנים קבוע, ודורשים הסכמה ואפשרות הסרה. אימיילים טרנזקציוניים הם אישיים, נשלחים בתגובה לפעולה ספציפית של המשתמש (כגון אישור הזמנה או איפוס סיסמה), ומטרתם לספק מידע חיוני בזמן אמת. הם אינם שיווקיים במהותם וזוכים לשיעורי מעורבות גבוהים במיוחד.

אימיילים תפעוליים הם קטגוריה שנמצאת בין שני הסוגים הללו. הם אינם נובעים מפעולה מיידית ואישית של המשתמש כמו טרנזקציוניים, וגם אינם נועדו למכירה כמו שיווקיים. מטרתם היא לספק מידע חשוב ושוטף על השירות או החשבון של הלקוח, כמו דוחות תקופתיים, חשבונות חודשיים, התראות על סיום תהליך במערכת, הודעות על שינויים בתנאי שירות, או עדכוני אבטחה. למרות חשיבותם לשמירה על אמון הלקוח וחווית השירות, לעיתים קרובות הם "נופלים בין הכיסאות" במערכות הדיוור, מכיוון שאינם מוגדרים בצורה מובהקת כמו השיווקיים והטרנזקציוניים.

הפרדה בין סוגי האימיילים, לרוב על ידי שימוש בתתי-דומיינים נפרדים לכל סוג, חיונית לאופטימיזציה של העבירוּת (Deliverability) שלהם. אימיילים טרנזקציוניים ותפעוליים, בעלי שיעורי מעורבות גבוהים יותר, בונים מוניטין חיובי מול ספקיות האימייל, ולכן שמירתם על דומיין נפרד מהאימיילים השיווקיים (הנושאים סיכון גבוה יותר לתלונות ספאם או שיעורי פתיחה נמוכים) מבטיחה שהודעות קריטיות אלו יגיעו לתיבת הדואר הנכנס. המאמר מדגיש כי בעוד שאימיילים שיווקיים כפופים לרגולציה מחמירה (כמו דרישת הסכמה ואפשרות הסרה), אימיילים טרנזקציוניים ותפעוליים פטורים בדרך כלל מדרישות אלו, כל עוד הם נשארים אינפורמטיביים ולא מכילים תוכן שיווקי.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ואימייל מרקטינג, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

אם זה הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז, אז אולי זה בכלל... פישינג?🎣

בניגוד ל-SMS, אימייל הפך עם השנים מערוץ פרוץ לערוץ אמין ובטוח, בעיקר בזכות התפתחות פרוטוקולי אימות הדומיין. תחילה הגיעו SPF ו-DKIM לאימות הדומיין השולח, ובהמשך DMARC שנועד להגן עליו מפני ניסיונות התחזות. בהמשך הצטרף BIMI - הצגת לוגו מאומת שמסייע לנמען לזהות באופן ויזואלי את השולח ואת המותג שלו.

במקביל, גם ספקיות האימייל וגופים העוסקים במאבק בספאם השקיעו משאבים רבים כדי לשמור על תיבות נקיות. Gmail, לדוגמה, מפעילה מסננים מבוססי בינה מלאכותית שחוסמים ספאם, פישינג ותוכנות זדוניות בדיוק של 99.9%, ועוצרת מדי יום כ-15 מיליארד הודעות לא רצויות. לאחרונה היא שילבה את מנגנון RetVec - מודול חדש לזיהוי טקסט, שהצליח להעלות את שיעור הזיהוי של דואר זבל ב-38% ולהפחית טעויות סיווג (False Positives).

בשנים האחרונות עלתה גם המודעות של המשתמשים למתקפות פישינג. מתקפות אלו נשלחות לרוב כהודעות ספאם הנושאות קבצים או קישורים זדוניים. בזכות עבודתן של ספקיות האימייל, חלק גדול מהן נחסם עוד לפני שהן מגיעות לנמען. עם זאת, מדובר במירוץ חימוש – והיום מתקפות הפישינג הופכות מתוחכמות יותר, במיוחד בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) משמשת גם ליצירת שירותים חכמים וגם להונאות בקנה מידה גדול.

בעבר זיהינו בקלות אימיילים חשודים כמו "הנסיך הניגרי" או מכתבי שרשרת מלאי שגיאות כתיב. כיום, בזכות כלי AI שמסוגלים לנסח תוכן אישי ומדויק גם בשפות מקומיות, ההודעות נראות משכנעות הרבה יותר.

במציאות שבה קשה להבחין בין תוכן אמיתי לפייק, פרוטוקולים כמו SPF, DKIM ו-DMARC הופכים לחומת ההגנה המרכזית. עליהם מתבססים גם פתרונות ויזואליים כמו BIMI וה-V הכחול של Gmail, שמספקים לנמען אינדיקציה ברורה לא רק לגבי זהות השולח אלא גם לאמינותו.

כש"המדינה" שולחת לך פישינג

כולנו מקבלים אותם בדרך כלל ב-SMS ולא מעט גם באימייל.

אבל כשאימייל שנראה אותנטי, נוחת ישירות באינבוקס ומגיע מהדומיין הרשמי של מדינת ישראל gov.il , זה מלחיץ.

לפני כמה חודשים, רבים בישראל קיבלו מייל שנראה רשמי בשם משטרת ישראל ופרקליטות המדינה שנשלח מהדומיין הרשמי gov il, מהסאב־דומיין המשמש את משרד המשפטים: justice gov il.

מה שהפך את הודעת הפשינג הזו למיוחדת הוא שמדובר היה בהודעת פישינג שלא רק נראתה מאוד רשמית: שמות של בעלי תפקיד שהוזכרו בתוכן ההודעה, לוגו של משטרת ישראל ובעיקר בשל העובדה שהאימייל הגיע מהדומיין הרשמי של משרד המשפטים.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימיי

יש כרטיס מועדון? על האבולוציה של מועדוני לקוחות

אני בעולם הדיוור, עוד כשהיו עושים אותו בדואר.

מועדוני לקוחות כבר הפכו לסוג של קלישאה. מי יכול לזכור לכמה מועדונים הוא הצטרף ומה מיוחד במועדון זה או אחר?

לצד בלי סוף "כלום מאותו הדבר", יש גם דוגמאות טובות למועדוני לקוחות.

ב-1993 או אולי זה היה ב-1994 הייתי בהרצאה של אייזיק ולדמן, שהיה אז מנכ"ל איי-בי דאטה, שהייתה החברה הראשונה בארץ להקמה וניהול של מועדוני לקוחות.

הייתה לו הרצאה מרתקת על מועדוני לקוחות. לימים יצא לנו לעבוד יחד והפכנו להיות חברים.

הוא סיפר בהרצאה: שכשהיינו ילדים, אכלנו לארוחת הבוקר ביצה. זו הייתה יכולה להיות חביתה, ביצה עין או מקושקשת, אבל זו הייתה ביצה.

לא היתה בעיית נאמנות. זה מה שאכלנו.

מה אוכלים היום הילדים? קורנפלקס כזה או אחר. יש בלי סוף סוגים ומותגים ומי זוכה? מי נאמן למותג כזה או אחר? כל פעם יש שגעון למותג זה או אחר ואין נאמנות למותג ספציפי.

מועדוני לקוחות נולדו מתוך כוונה לשמר נאמנות למותג.

אם נסתכל על הפירמידה ההפוכה של משפך שיווקי קלאסי, המשולש הקטן בתחתית המשפך הוא גרעין הלקוחות המרוצים, עד כדי כך שהם ממליצים.

----

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

פודקאסט עם Dela Quist באנגלית

פודקאסט עם Dela Quist בעברית

פודקאט באנגלית עם Jakub Olexa על תופעת האינטראקציות הלא אנושיות (פתיחות והקלקלות שווא)

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית החוגג היום 300 פרקים העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

DMARC והטעויות

על טעויות נפוצות בהגדרות DMARC, למה זה חשוב וכיצד להימנע מהן.

אחת מהדרישות המנדטוריות של ספקיות האימייל הגדולות שהוצגו ב2024 היתה להגדיר רשומת DMARC.

התחלתי פרויקט מחקר עצמאי שיבדוק את רוב הדומיינים הרשומים על ידי עסקים בישראל. לפי איגוד האינטרנט בישראל ישנם כ-287 אלף אתרים בסיומת IL.

בפרויקט אבחן הביטים שונים הקשורים בדיוור. בין השאר אתמקד ברשומות DMARC בדומיינים הללו.

כשלב ראשון בפרויקט לקחתי את 1000 האתרים הפופולריים בישראל - לא כולם ישראלים - ובדקתי את מצב רשומת DMARC שלהם. הממצאים מפתיעים. בהמשך הפודקאסט אציג אותם...

אבל קודם כל בואו נדבר על הטעויות הנפוצות הקשורות ב-DMARC ואולי עוד קודם לכן – מה זה בכלל DMARC.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

בחודש יולי 2025 גוגל התחילה בהשקה של פיצ'ר חדש בשם "Manage Subscriptions" בתוך Gmail, המיועד לעזור למשתמשים להשתלט על עומס הודעות הדיוור שהם מקבלים ולנהל את הניוזלטרים והדיוורים השיווקיים שהם רשומים אליהם במקום מרוכז אחד.

כך Gmail כותבת: קל מאוד להרגיש מוצף מכמות עצומה של אימיילים מרשימות תפוצה שמעמיסים על תיבת האימייל שלכם: התראות על מבצעים יומיים שנראות כמו ספאם, ניוזלטרים שבועיים מבלוגים שכבר אינך קורא, ואימיילים שיווקיים מחנויות שלא קנית בהן כבר שנים. כל אלה יכולים להצטבר במהירות. עם הפיצ'ר החדש של Gmail בשם "ניהול מנויים" תוכלו לצפות ולנהל את האימיילים שהנכם מנויים עליהם במקום אחד, ולבטל הרשמה בקלות מכל מה שכבר לא רלוונטי עבורכם.

עוד היא כותבת- Gmail תמיד פעלה כדי לשמור על תיבת אימייל נקייה מאימיילים לא רצויים. הדרישות שלנו מממדוורים (הוצגו ב-2024) וכלים שמערכות דיוור הוסיפו כמו "ביטול הרשמה בקליק אחד" (easy unsubscription) המעניקים שליטה גדולה עוד יותר ולבחור אילו אימיילים אתם רוצים להמשיך לקבל, ולהפסיק לקבל את האימיילים שאתם לא רוצים יותר לקבל.

לצד המאמצים שלנו לשמור על תיבות אימייל בטוחות, אנו גם שמים דגש על מתן שליטה רחבה יותר למשתמשים על ההודעות שהם רוצים לקבל. כיום Gmail חוסם יותר מ-99.9% מהספאם, ניסיונות פישינג ונוזקות, ולאחרונה השקנו מנגנוני הגנה חדשים מבוססי בינה מלאכותית שהפחיתו ב-35% את כמות האימיילים שכוללים ניסיונות הונאה (פישינג).

מהו מרכז המנויים החדש? האזינו לפרק.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

נתקלתי לאחרונה באתר כלשהו שהעתיק תוכן מהבלוג שלי. זו אמנם לא העתקה מילה במילה אבל ברור לי שהמקור הוא האתר שלי. זה מרגיז אבל זה בדיוק מה שקורה כעת באינטרנט מודל 2025 ומי שמעתיק הוא לא איזה אתר קיקיוני שברוב חוצפתו לוקח תוכן שירקתי דם כדי ליצור ומפרסם אותו בניסוח שונה ללא מתן קרדיט וללא קבלת רשות וללא מתן כל תמורה. מי שעושים את זה כיום מהמקפצה אלו זחלני ה-AI של גוגל והחברות עם עוזרי ה-AI.

לא מזמן כתבתי מאמר נרחב שמתאר את הדרמה הגדולה סביב ההכרזה האחרונה של גוגל (05/25) שמשמעותה היא שגוגל מחסלת את האינטרנט כפי שהכרנו אותו.

שההכרזה האחרונה של גוגל מבהירה את האמת המרה: גוגל בונה חומה בֶּינה לבין אתרי קניות ואתרי תוכן והגולשים יוכלו לקבל את כל התשובות ולהשלים את כל הפעולות בלי לצאת מהגן הסגור של גוגל. בצורה דומה עוזרי AI למיניהם עושים את אותו דבר. לוקחים תוכן מאתרים, חלקו מוגן בזכויות יוצרים, מאמנים את המודלים שלהם ואח"כ נותנים תשובות על בסיסו מבלי שיוצרי התוכן המקורי נהנים מכך.

התופעה הזו של "אפס הקלקות" מגוגל וממנועי AI אחרים היא בעיה גדולה. ישנם לדעתי 3 פתרונות לבעיה הזו.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

ניתן להתייחס לנושא ניקיון רשימות התפוצה (list hygiene) מזוויות שונות ולעיתים אפילו קיים בלבול באופן השימוש במונח הזה.

זווית ראיה אחת של ניקוי רשימות תפוצה עוסקת בעיקר בניקיון הטכני של רשימות התפוצה, הזווית השנייה בנמענים שלא נראים פעילים במערכת הדיוור, איך לזהות אותם ומה לעשות איתם? למחוק, לא לדוור אליהם או אולי לנסות להעיר אותם בדרכים שונות.

---

CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.

יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ"ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.

קישור אל הבלוג

בפרק זה אנחנו צוללים לעולם הטאבים בג'ימייל ובאפל מייל. חלוקה אוטומטית של תיבת הדואר לקטגוריות כמו Primary, Promotions, Updates משפיעה באופן ישיר על החשיפה של האימיילים שלנו: מיילים חשובים, אישור הזמנה או איפוס סיסמה, עלולים בטעות לנחות בטאב קידומי המכירות או בעדכונים והנמען עשוי לפספס אותם. יחד עם זאת, הטאבים לא בהכרח רעים, הם כלי שמארגן את התיבה ומשפר את חוויית המשתמש.

בעוד כמעט כל משווק רוצה שהאימיילים שלו יגיעו לטאב הראשי ולא לקידומי המכירות, זו ככל הנראה לאו דווקא גישה נכונה.

אחת האסטרטגיות המרכזיות להתמודדות היא שימוש בתשתיות דיוור נפרדות - שרתים, דומיינים וכתובות IP שונות לדיוור טרנזקציוני, תפעולי ושיווקי. כך מאותתים לספקיות המייל באמצעות reputation מופרד לסוגי דיוור שונים, לגבי כל סוג אימייל. תוכלו לשמוע את Chad S. Whiteמסיר את תפקידי הטאב הראשי לעומת טאב קידומי המכירות המשמש כמרחב ייעודי גם למשווק וגם לנמען. המטרה היא לא להילחם בטאבים, אלא ליצור חוויית משתמש נכונה שמגדילה מעורבות ובונה מערכת יחסים בריאה ויציבה עם הנמענים.

מתקפות פישינג מתגברות בזמן מלחמה.

פישינג, כמו "אחיו הבכור", הספאם המאורגן, הפך לחלק משיגרת חיינו.

הפישינג של היום, הרבה בזכות יכולות התרגום של כלי AI, כבר לא נראה כמו פעם - עם שגיאות כתיב ועיצוב מוזר. כיום, התוקפים מתחזים בעיצוב מדויק, משיגים לעצמם גישה לשרתים לגיטימיים, ולעיתים גם משתמשים בדומיינים קיימים אמיתיים, כך שההודעה שלהם חומקת מתחת לרדאר ומגיעה ישר לתיבת האינבוקס של הקורבן. בערוצים אחרים - בעיקר ב-SMS ובשיחות טלפון נכנסות, הרבה יותר קל לעבוד עלינו.

מתקפות פישינג בעיתות חירום

החלטות שמתקבלות במהירות, בלחץ או כשאנו מבולבלים הן פעמים רבות כאלה שנצטער עליהן. את זה בדיוק מנצלים מי ששולחים לנו ספאם ופישינג. כמעט תמיד פישינג יגיע כהודעת ספאם, שמטרה היא לדוג פרטים (מכאן גם השם העברי של phishing = דיוג) או לגרום להונאה. כמעט תמיד הנוסח יעשה שימוש ב"הנדסה חברתית" שמנסה לשדר אמינות (כמו בעת התחזות לגורם מוסמך) או תכיפות (הנעה לפעולה מידית) שמטרתה לגרום לנו לפעול מהר ולאו דווקא בשיקול דעת.

רמות התחכום של כמה מההונאות האחרונות היא כה גבוה שגם אנשים מנוסים עשויים ליפול בפח.

כשפתחתי את הניוזלטר שלי לפני יותר משש שנים, אני זוכר את ההתרגשות סביב כל נרשם ונרשמת חדשים. המנוי הראשון, השני, העשירי... החמישים – כל מצטרף חדש גרם להתרגשות. הנה זה מתחיל להתקדם לאט, לאט.

להגיע ל-100 נרשמים הראשונים נראה בהתחלה כמו לטפס על פסגת הר גבוה.

מאה נרשמים ראשונים הם סוג של אבן דרך משמעותית ראשונה בדרך אל האלף הראשון, שמשיקה את קהילת קוראי הניוזלטר שלכם. אותם נרשמים ראשונים נותנים לכם את האמון הראשוני ויעזרו לכם ללמוד מה עובד.

אחרי שההורים, הדודים והחברים הכי טובים כבר נרשמו מתוך פירגון, איך משכנעים גם אנשים אחרים להירשם מרצונם החופשי?

האשם הוא תמיד ה-DNS

מהו DNS ולמה הוא חשוב כל כך לפעילות אימייל מרקטינג?

מערכת שמות המתחם, ראשי תיבות Domain Name System (או DNS) היא מרכיב קריטי לתפקוד כל תשתית אינטרנט. לעיתים קרובות אולי בגלל היותו מרכיב טכני, ה-DNS ואופן ניהולו אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה מצד מדוורים או בעלי אתרים.

במסגרת תהליכי ליווי לקוחות אני נתקל בהמון בעיות סביב ה-DNS שבהקשר של אימייל מרקטינג ותפעול תקין של אימייל בכלל, ל- DNS תפקיד קריטי. הוא שומר בתוכו את כל ההגדרות הדרושות לזיהוי, ניתוב, אימות ואבטחת תעבורת האימיילים. כאשר אימייל נשלח, שרתי הדואר בצד המקבל פונים אל ה-DNS של הדומיין השולח ובודקים רשומות SPF, DKIM ו DMARC -כדי לבצע בדיקות ולהחליט אם לקבל את ההודעה, לסווג אותה כספאם, לדחות אותה בהתאם למדיניות DMARC ופרמטרים אחרים.

בכל אימייל שנשלח ממערכת הדיוור או כל מערכת מדוורת בשם הדומיין, שרתי הדואר של הצד המקבל יבצעו פניות אל ה-DNS של הדומיין ויבדקו את הרשומות לאימות הדומיין SPF, DKIM, DMARC.

גוגל לא פראיירית והיא מחסלת את האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו

במשך שנים מנוע החיפוש של גוגל שלט בכיפה וללא עוררין היה שער הכניסה לאינטרנט.

כמו הסלוגן של דפי זהב "אם אתה לא שם אתה לא קיים", אתרים קמו ונפלו, עסקים פרחו או נבלו בהתאם למיקום האתר שלהם בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש הכל יכול של גוגל.

אלא שכמו דיקטטורים רבים השליט הבלתי מעורער הפך כמעט בן לילה לטרקטור סובייטי מיושן כש-OpenAI הציגה את ChatGPT.

אני יכול להעיד על עצמי שבחודשים האחרונים אני כמעט לא מחפש דרך גוגל אלא באמצעות ChatGPT business ו-Perplexity Pro. כיוצר

הבלוג crm.buzz שחוגג בימים אלה שש שנים שלאורכן השקעתי מאמצים אדירים להפוך אותו לערוץ התוכן המוביל בעברית לכל מה שקשור באימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני די מודאג. חלק לא מבוטל מהתנועה אל האתר קשור במילות מפתח הרלוונטיות לתחום. זה יחייב אותי כמו יוצרי תוכן אחרים לחשב מסלול מחדש ולהתאים את עצמי לעידן שבו חיפוש מבוצע אחרת.

אם אתם עושים אימייל מרקטינג בוודאי ניסיתים או אולי חשבתם לנסות לעשות A/B Testing בעגה המקצועית נקרא גם split testing.

פעמים רבות A/B Testing אינו יותר טוב מאשר להטיל מטבע. הוא פשוט טעות סטטיסטית ולא מדע מדויק.

בנוסף, מגבלות שונות כגון יכולות מערכת הדיוור או גודל הרשימה, גורמות למשווקים לפספס או שלא לקבל את התובנות הנכונות ממהלך A/B Testing ומה שמתחיל כרעיון לניסוי כמעט מדעי הופך לסימון וי על המשימה, הנה ניסינו, כשבמקרה הטוב הניסוי לא מצליח ובמקרה הגרוע הניסוי גורם ליותר נזק מתועלת.

אחת הבעיות הנפוצות בטסטים היא confirmation bias – משווקים לעיתים בוחרים את הגרסה שהם מראש העדיפו, גם אם התוצאה לא חד משמעית. או לחלופין, מתרגשים מהבדל קטן מאוד בלי לבדוק האם הוא מובהק סטטיסטית או שמדובר ב"רעש".

שליחת גרסאות שונות עלולה לייצר "רעש" בנתוני ה־sender reputation – במיוחד אם המערכת לא יודעת לאחד את קצב השליחה על פני כל הגרסאות. זה יכול לפגוע בעבירוּת (deliverability), במיוחד ב־warmup או בקמפיינים לא מבוססים.

כדאי גם לצאת למהלך של A/B Testing לא על מנת "לבדוק רעיונות" אלא כדי "לבדוק ולאשר הנחות עבודה". כלומר לפני כל טסט כדאי לשאול את השאלות ולחדד מה רוצים להוכיח...

אתגרי עבודה עם כמה מערכות דיוור במקביל

בארגונים רבים, אפילו אם מדובר בעסקים קטנים, שכיח שמשתמשים במספר מערכות מדוורות ולא רק במערכת דיוור אחת וזה מציב לא מעט אתגרים.

אלו יכולות להיות שתי מערכות דיוור ואוטומציה שיווקית או יותר, שמופעלות בחטיבות שונות (למשל מערכת אחת בחטיבת השיווק ומערכת אחרת בחטיבת השירות), ומספר מערכות נוספות ששולחות אימיילים כגון מערכת CRM, מערכת לניהול לקוחות, מערכות הנהלת חשבונות, אפליקציית שירות וכו'.

מצב כזה שכיח בארגונים גדולים עם חטיבות ומחלקות עצמאיות, או כאשר נעשה שימוש במערכות ייעודיות לכל תחום.

מה הם האתגרים במצב שבו יש ריבוי של מערכות מדוורות?

פגישת ייעוץ ראשונית בנושא עבירוּת אימיילים

מיקרוסופט מצטרפת לגוגל ויאהו ומעתה כל ספקיות האימייל הגדולות אוכפות את הדרישות ממדוורים.

החל מה- 5/5/25 ספקית האימייל Microsoft שמפעילה את Outlook ו-Hotmail מיישרת קו עם הדרישות למדוורים ש-Gmail ו-Yahoo התחילו לאכוף במהלך 2024.

בעבר קראנו לשיתוף הפעולה בין הספקיות Yahoogle. כעת: MAGY (Microsoft, Apple, Google, Yahoo)

הדרישות מיועדות ל-bulk senders וחלק מהספקיות מתייחסות בהגדרתן למי ששולחים מעל ל-5,000 אימיילים ביום.

בפועל זה מאוד רלוונטי גם למדוורים קטנים בהרבה, ואני חושב שכל מי שולח אימיילים באמצעות מערכת דיוור צריך לראות את עצמו כ-bulk sender ולוודא עמידה בדרישות.

אסכם שוב את הדרישות ממדוורים כפי שמציבות כעת כל ספקיות האימייל הגדולות ואציין מה השוני בגישה של Microsoft

ועידת עבירות (deliverability summit) התקיימה השנה באמסטרדם. זו הפעם השנייה שאני נוסע לוועידה. בפעם הקודמת הייתי לפני שנתיים בפראג ובשנים קודמות השתתפתי אונליין.

קצת על החוויה

אלו היו יומיים מרתקים ומאורגנים היטב על ידי EmailExpert (הייזמים ומארגני הוועידה) של הרצאות, סדנאות ופאנלים שהוקדשו לעולמות ה-deliverability, האבטחה והאופטימיזציה של אימיילים בעיקר בעולמות ה-delivery (שרתי דיוור וניהולם) וה- deliverability (יחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הגופים הנלחמים בספאם כגון SpamHaus ו-Surbl וספקיות האימייל, Yahoo ואחרות).

כ-160 משתתפים מרחבי העולם, חלקם הגדול ממערכות דיוור מרחבי העולם, והשתתפו נציגים מהצד השולח (שרתי MTA של GreenArrow, KumoMTA ו-Hallon) ונותני שירותים עוטפים כגון ניטור DMARC (EasyDMARC, DMARC Advisor) email validation (Bouncer, Zerobounce) וכו.

כמו כן השתתפו בפאנלים ה-postmaster שלYahoo , המנכ"לים של Spamhaus ו- SURBL, מנהל ה-abuse של חברת הטלקום הצרפתית orange, וכמה אנשי deliverability מובילים.

חלק שני של הריאיון המרתק עם Jakub Olexa, מנכ"ל מערכת הדיוור Mailkit ושרת הדיוור הטרנזקציוני Omnivery, ומהמומחים הבולטים לתופעת האינטראקציות הלא אנושיות.

מדובר בבוטים "טובים" שפותחים ומקליקים על אימיילים כדי להגן על פרטיות המשתמשים או על מנת לבצע סריקה של הקישורים שבתוך האימייל לצורכי אבטחה.

זה יוצר שיבוש בעולם האימייל מרקטינג - חלק גדול מהפתיחות וגם חלק מסוים מההקלקות שאתם רואים במערכת הדיוור שלכם הם נתונים מנופחים של פתיחות והקלקות שווא, בדיוק בגלל התופעה הזו של אינטראקציות לא אנושיות.

אני מתכוון לערוך את הפרק ולתרגם אותו לעברית ואפרסם את הפרק בליווי תרגום סימולטני לעברית בהמשך כאן ב-crm.buzz

בינתיים אני מפרסם כאן את הפרק באנגלית, בשני חלקים. השבוע יובא החלק ראשון ובשבוע הבא אביא את החלק השני.

השבוע אשתתף ב- Deliverability Summit (וועידת עבירוּת) באמסטרדם ביומיים מרוכזים של מינגלינג ולמידה עם המומחים המובילים בעולם, גם את Jakub אפגוש שם. הוועידה מתמקדת בניהול עבירוּת במערכות דיוור, ניהול שרתי דיוור, ויחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הלקוחות של מערכות הדיוור, ספקיות האימייל והגופים הנלחמים בספאם.

אני מתכוון לערוך ראיונות בשטח ואשזור אותם בפרקים הבאים של הפודקאסט.

הכרטיסים לוועידה עצמה אזלו, אבל אפשר לצפות בשידור הסטרימינג מהוועידה אונליין ואף קיבלתי ממארגני הועידה קוד הנחה למי שמעוניין לרכוש כרטיס.

קוד הנחה: SELLA

קישור לתכני ועידת deliverability ורכישת כרטיס צפייה

ראיון מרתק בנושא אחת התופעות המעניינות שמשבשות את עולם האימייל מרקטינג היא תופעת האינטראקציות הלא אנושיות. מדובר בבוטים "טובים" שפותחים ומקליקים על אימיילים כדי להגן על פרטיות המשתמשים או על מנת לבצע סריקה של הקישורים שבתוך האימייל לצורכי אבטחה.

חלק גדול מהפתיחות וגם חלק מסויים מההקלקות שאתם רואים במערכת הדיוור שלכם הם נתונים מנופחים של פתיחות והקלקות שווא, בדיוק בגלל התופעה הזו של אינטראקציות לא אנושיות.

ראיינתי לאחרונה את אחד המומחים המובילים לתחום זה, Jakub Olexa מנכ"ל מערכת הדיוור Mailkit ושרת הדיוור הטרנזקציוני Omnivery. פרק מרתק שמציג את התופעה ומסביר אותה ובהמשך גם מציע פתרונות.

אני מתכוון לערוך את הפרק ולתרגם אותו לעברית ואפרסם את הפרק בליווי תרגום סימולטני לעברית בהמשך כאן ב-crm.buzz

בינתיים אני מפרסם כאן את הפרק באנגלית, בשני חלקים. השבוע יובא החלק ראשון ובשבוע הבא אביא את החלק השני.

בשבוע הבא כשחלק השני יפורסם, אני אהיה ב-Deliverability Summit (וועידת עבירוּת) באמסטרדם ביומיים מרוכזים של מינגלינג ולמידה עם המומחים המובילים בעולם, גם את Jakub אפגוש שם. הוועידה מתמקדת בניהול עבירוּת במערכות דיוור, ניהול שרתי דיוור, ויחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הלקוחות של מערכות הדיוור, ספקיות האימייל והגופים הנלחמים בספאם.

אני מתכוון לערוך ראיונות בשטח ואשזור אותם בפרקים הבאים של הפודקאסט.

הכרטיסים לוועידה עצמה אזלו, אבל אפשר לצפות בשידור הסטרימינג מהוועידה אונליין ואף קיבלתי ממארגני הועידה קוד הנחה למי שמעוניין לרכוש כרטיס.

קוד הנחה: SELLA

קישור לתכני ועידת deliverability ורכישת כרטיס צפייה

כרטיסי הנחה לסטרימינג של deliverability summit.

קוד הנחה: SELLA

קישור לקניה

----

האזנה לפודקאסטים עם מומחי אימייל מרקטינג בינ"ל בשפות: עברית ואנגלית

קישור אל הבלוג

מי לא רוצה להגדיל את רשימת הדיוור של הניוזלטר? כולנו רוצים...

בין אם אתם כבר מדוורים ניוזלטר או רק עכשיו מתחילים, הטיפים האלה הם בשבילכם.

פגישת יעוץ בנושא עבירות אימיילים

קישור אל הבלוג

חפשו בבלוג מאמרים על חימום דומיין, חימום IP וכלי חימום

קישור אל הבלוג

עייפות מאימיילים (Email Fatigue) והשפעתה על עבירות אימיילים (Deliverability)

אני חושב שישנה תמימות דעים שכולנו מקבלים יותר מידי אימיילים.

עייפות מאימיילים (Email Fatigue) מתארת מצב שבו נמענים מרגישים מוצפים, אדישים או פשוט עייפים מכמות גדולה מדי של אימיילים, וכתוצאה מכך הנמענים פחות מעורבים ופחות מתעניינים בדיוורים.

קישור אל הבלוג

קישור אל הבלוג

מאמר על תוספי ניוזלטר לאתר וורדפרס

קישור אל הבלוג